Volume III

Tazria

Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 48a, reference page 13 of 21.

Current daf
48a
Reference units
21

Daf 48a

Unpointed Text

48a.1 תאנא בכמה דרגין אתקרי בר נש - אדם, גבר, אנוש, איש. גדול שבכלם אדם דכתיב "ויברא אלהים את האדם בצלמו" (בראשית א, כז), וכתיב "כי בצלם אלהים עשה את האדם" (בראשית ט, ו) - ולא כתיב 'גבר אנוש איש'.

48a.2 אמר רבי יהודה: אי הכי - והא כתיב (ויקרא א, ב) "אדם כי יקריב מכם קרבן ליהו"ה"! מאן בעי למקרב קרבנא? מאן דאיהו חטאה! וכתיב "אדם"!

48a.3 אמר רבי יצחק: תא חזי קיומא דעלמא דעילאין ותתאין הוא קרבנא, נייחא דקודשא בריך הוא! ומאן אתחזי למקרב קמיה האי נייחא? הוי אומר האי 'אדם' דיקירא מכלא!

48a.4 אמר ליה: אי הכי - הא כתיב "אדם כי יהיה בעור בשרו וגו' והיה בעור בשרו לנגע צרעת"!?

48a.5 אמר ליה: להאי בעי קודשא בריך הוא לדכאה יתיר מכלא! דמאן דאיהו בדרגא עלאה דכלהו - לא ליתיב הכי. ובגין כך כתיב באדם "והובא אל הכהן". "ובא" לא כתיב אלא "והובא" - דכל מאן דחמי ליה אתחייב ביה לאקרובי קמי כהנא - דדיוקנא קדישא לא ליתיב הכי. וכתיב "איש או אשה כי יהיה בו נגע וגו'", "איש או אשה כי יהיה בעור בשרם בהרות וגו'" - ולא כתיב בהו "והובא".

48a.6 אמר ליה: והא כתיב "והאיש משה" (במדבר יב, ג), "כי זה משה האיש" (שמות לב, א)! אמאי לא אקרי "אדם"?!

48a.7 אמר ליה: משום דאקרי 'עבד למלכא' דכתיב "לא כן עבדי משה" (במדבר יב, ז), "משה עבדי" (יהושע א, ב). ואוף הכי אקרי לגבי אדם דלעילא.

48a.8 אמר ליה: אי הכי והא כתיב "יהו"ה איש מלחמה" (שמות טו, ג) - ולא כתיב "אדם"!?

48a.9 אמר ליה: "סוד יהו"ה ליראיו"! (תהלים כה, יד)

48a.10 אמר ליה: אי הכי אנא בינייהו יתיב בכלא, ובאתר דא לא זכינא!

48a.11 אמר ליה: זיל לרבי אבא! דאנא אוליפנא מניה על מנת דלא לגלאה.

48a.12 אזל לגבי דרבי אבא.

48a.13 אשכחיה דהוה דריש ואמר: אימתי אתקרי שלימותא דכולא? כד יתיב קודשא בריך הוא בכורסייא! ועד דלא יתיב בכורסייא - לא אשתכח שלימותא! דכתיב "ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה" (יחזקאל א, כו) - משמע דכתיב "אדם" דהוא כללא ושלימותא דכלא!

48a.14 אמר רבי יהודה: בריך רחמנא דאשכחית לך בהאי!

48a.15 אמר ליה: אי הכי הא כתיב "יהו"ה איש מלחמה" (שמות טו, ג)! ולא כתיב "אדם"!?

48a.16 אמר ליה: יאות שאלת! תא חזי, התם לא אשתכח שלימותא דכלא, ובגיני כך אקרי "איש". אבל הכא - שלימותא דכלא וכללא דכלא - בגין כך אקרי "אדם".

48a.17 קארי עליה: "טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף" (תהלים קיט, עב).

48a.18 תו אמר ליה: כתיב "אדם ובהמה" (תהלים לו, ז), ולא כתיב "איש ובהמה"!?

48a.19 אמר ליה: ולא?! והכתיב "למאיש ועד בהמה" (שמות יא, ז). אבל מה דכתיב "אדם ובהמה" - כמה דכתיב "מן הארז אשר בלבנון [ו]עד האזוב אשר יוצא בקיר" (מ"א ה, יג) - אורחיה דקרא הוא דנקיט עלאה מכלהו ונמיך מכלהו! אוף הכא עלאה מכלא - "אדם", ונמיך מכלא "בהמה".

48a.20 אמר ליה: והא כתיב "ואדם אין לעבוד את האדמה"!? (בראשית ב, ה)

48a.21 אמר ליה: תא חזי! דכל מה די בעלמא לא הוי אלא בגיניה דאדם, וכלהו בגיניה מתקיימי. ולא אתחזיאו בעלמא וכלהו אתעכבו - עד דייתי ההוא דאקרי "אדם". הדא הוא דכתיב "וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וגו'" (שם) - "טרם" - "עד לא" כתרגומו, משום דדיוקנא עלאה לא אתחזי. הדא הוא דכתיב "ואדם אין" - כלומר כלהו אתעכבו בגיניה דהאי דיוקנא עד דאתחזי, ובגין כך לא אתברי האי דיוקנא אלא בדיוקנא דאתחזי ליה. הדא הוא דכתיב "וַיִּיצֶר יְהֹוָה אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם" (בראשית ב, ז) - בשם מלא כמה דאוקימנא - דאיהו שלימותא דכלא וכללא דכלא.

48a.22 תאנא: בששי נברא אדם בשעה שנשלם הכסא ונקרא כסא דכתיב "שש מעלות לכסא" (מ"א י, יט). ולפיכך נברא האדם בששי שהוא ראוי לישב על הכסא.

48a.23 ותאנא: כיון דנברא אדם - אתתקן כלא וכל מה דלעילא ותתא. וכלא אתכליל באדם.

48a.24 תניא: אמר רבי יוסי, כתיב "ודמות פניהם פני אדם" (יחזקאל א, י) - כללא דכלא וכלא כלילן בהאי דיוקנא!

48a.25 אמר רבי יהודה: והא כתיב "ופני אריה אל הימין לארבעתם ופני שור מהשמאל לארבעתן"!?

48a.26 (הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא)

Pointed Text

48a.1 כְּיִתְרוֹן הָאוֹר מִן הַחֹשֶׁךְ, תּוֹעַלְתָּא דִּנְהוֹרָא לָא אַתְיָיא (נ"א אתחזיא) אֶלָּא מִן חֲשׁוֹכָא. (ולעולם) תִּקּוּנָא דְּחִוָּורָא מַאי הִיא. אוּכָמָא, אִלְמָלֵא אוּכָמָא לָא אִשְׁתְּמוֹדַע חִוָּורָא, וּבְגִין אוּכָמָא, אִסְתָּלִיק חִוָּורָא וְאִתְיָקָר. אָמַר רִבִּי יִצְחָק, מָשָׁל לְמָתוֹק בְּמַר, דְּלָא יָדַע אֱינָשׁ טַעֲמָא דִּמְתִיקָא, עַד דְּטָעִים מְרִירָא, מַאן עָבִיד לְהַאי מְתִיקָא. הֶוִי אוֹמֵר הַאי מְרִירָא. וְהַיְינוּ דִּכְתִּיב, (קהלת ז׳:י״ד) גַּם אֶת זֶה לְעוּמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱלֹהִים. וּכְתִיב (קהלת ז׳:י״ח) טוֹב אֲשֶׁר תֶּאֱחוֹז בָּזֶה וְגַם מִזֶּה אַל תָּנַּח יָדֶךָ.

48a.2 תָּאנָא בְּכַמָּה דַּרְגִּין אִתְקְרֵי בַּר נָשׁ: אָדָם, גֶּבֶר, אֱנוֹשׁ, אִישׁ. גָּדוֹל שֶׁבְּכֻלָּם אָדָם. (משום) דִּכְתִּיב, (בראשית א׳:כ״ז) וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ. וּכְתִיב (בראשית ט׳:ו׳) כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם. וְלָא כְּתִיב, גֶּבֶר, אֱנוֹשׁ, אִישׁ. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, אִי הָכִי, וְהָא כְּתִיב (ויקרא א׳:ב׳) אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַיְיָ'. (ולא גבר, אנוש, איש) מַאן בָּעֵי לְמִקְרַב קָרְבְּנָא. מַאן דְּאִיהוּ חַטָּאָה וּכְתִיב אָדָם.

48a.3 אָמַר רִבִּי יִצְחָק תָּא חֲזֵי, קִיּוּמָא דְּעָלְמָא דְּעִלָּאִין וְתַתָּאִין, הוּא קָרְבְּנָא. נַיְיחָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וּמַאן אִתְחֲזֵי לְמִקְרַב קַמֵּיהּ הַאי נַיְיחָא, הֶוִי אוֹמֵר הַאי אָדָם, דְּיַקִּירָא מִכֹּלָּא. אָמַר לֵיהּ אִי הָכִי, הָא כְּתִיב, אָדָם כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ וְגוֹ', וְהָיָה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ לְנֶגַע צָרָעַת. אָמַר לֵיהּ, לְהַאי בָּעֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְדַכָּאָה יַתִּיר מִכֹּלָּא, דְּמַאן דְּאִיהוּ בְּדַרְגָּא עִלָּאָה דְּכֻלְּהוּ, לָא לִיתִיב הָכֵי.

48a.4 וּבְגִין כַּךְ כְּתִיב בָּאָדָם, וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן. וּבָא לָא כְּתִיב, אֶלָּא וְהוּבָא, דְּכָל מַאן דְּחָמֵי לֵיהּ, אִתְחַיָּיב בֵּיהּ לְאַקְרוֹבֵי קָמֵי כַּהֲנָא, דְּדִיּוּקְנָא קַדִּישָׁא לָא לֵיתִיב הָכִי. וּכְתִיב אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יִהְיֶה בוֹ נָגַע וְגוֹ', וְאִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יִהְיֶה בְּעוֹר בְּשָׂרָם בֶּהָרוֹת וְגוֹ', וְלָא כְּתִיב בְּהוּ וְהוּבָא.

48a.5 אָמַר לֵיהּ, וְהָא כְּתִיב (במדבר י״ב:ג׳) וְהָאִישׁ מֹשֶׁה, (שמות ל״ב:א׳) כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ, אֲמַאי לָא אִקְרֵי אָדָם. אָמַר לֵיהּ מִשּׁוּם דְּאִקְרֵי עֶבֶד לְמַלְכָּא, דִּכְתִּיב, (במדבר י״ב:ז׳) לֹא כֵן עַבְדִּי מֹשֶׁה. (יהושע א׳:ב׳) מֹשֶׁה עַבְדִּי. וְאוֹף הָכִי אִקְרֵי אִישׁ לְגַבֵּי אָדָם דִּלְעֵילָּא. אָמַר לֵיהּ אִי הָכִי, וְהָא כְּתִיב (שמות ט״ו:ג׳) יְיָ' אִישׁ מִלְחָמָה, וְלָא כְּתִיב אָדָם. אָמַר לֵיהּ (תהלים כה) סוֹד יְיָ' לִירֵאָיו. אָמַר לֵיהּ אִי הָכִי אֲנָא בֵּינַיְיהוּ (ס"א יתיב) אָתִיבוּ בְּכֹלָּא, וּבַאֲתַר דָּא לָא זָכִינָא.

48a.6 אָמַר לֵיהּ זִיל לְרִבִּי אַבָּא, דַּאֲנָא אוֹלִיפְנָא מִנֵּיהּ עַל מְנָת דְּלָא לְגַלָּאָה. אָזַל לְגַבֵּי דְּרִבִּי אַבָּא, אַשְׁכָּחֵיהּ דְּהֲוָה דָּרִישׁ וְאָמַר, אֵימָתַי אִתְקְרֵי שְׁלֵימוּתָא דִּלְעֵילָּא (נ"א דכלא), כַּד יָתִיב קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּכוּרְסְיָּיא. וְעַד דְּלָא יָתִיב בְּכוּרְסְיָּיא, לָא אִשְׁתְּכַח שְׁלֵימוּתָא. דִּכְתִּיב, (יחזקאל א׳:כ״ו) וְעַל דְּמוּת הַכִּסֵּא דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם עָלָיו מִלְמָעְלָה, מַשְׁמַע דִּכְתִּיב אָדָם, דְּהוּא כְּלָלָא, וּשְׁלֵימוּתָא דְּכֹלָּא. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְּאַשְׁכָּחִית לָךְ בְּהַאי. אָמַר לֵיהּ אִי הָכִי הָא כְּתִיב (שמות ט״ו:ג׳) יְיָ' אִישׁ מִלְחָמָה, וְלָא כְּתִיב אָדָם. אָמַר לֵיהּ יָאוּת שָׁאַלְתָּ.

48a.7 תָּא חֲזֵי, הָתָם לָא אִשְׁתְּכַח שְׁלֵימוּתָא דְּכֹלָּא, וּבְגִּינֵי כַּךְ אִקְרֵי אִישׁ. אֲבָל הָכָא, שְׁלֵימוּתָא דְּכֹלָּא, וּכְלָלָא דְּכֹלָּא, בְּגִין כַּךְ אִקְרֵי אָדָם. קָארֵי עָלֵיהּ (תהילים קי״ט:ע״ב) טוֹב לִי תוֹרַת פִּיךָ מֵאַלְפֵי זָהָב וָכָסֶף.

48a.8 תּוּ אָמַר לֵיהּ, כְּתִיב (תהלים לו) אָדָם וּבְהֵמָה, וְלָא כְּתִיב אִישׁ וּבְהֵמָה. אָמַר לֵיהּ וְלָא. וְהָכְּתִיב (שמות י״א:ז׳) לְמֵאִישׁ וְעַד בְּהֵמָה. אֲבָל מַה דִּכְתִּיב אָדָם וּבְהֵמָה, כְּמָה דִּכְתִּיב, (מלכים א ה׳:י״ג) מִן הָאֶרֶז אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן עַד הָאֵזוֹב אֲשֶׁר יוֹצֵא בַּקִּיר. אוֹרְחֵיהּ דִּקְרָא הוּא, דְּנָקִיט עִלָּאָה מְכֻּלְּהוּ, וְנָמִיךְ מְכֻּלְּהוּ. אוּף הָכָא עִלָּאָה דְּכֹלָּא, אָדָם, וְנָמִיךְ מִכֹּלָּא בְּהֵמָה.

48a.9 אָמַר לֵיהּ וְהָא כְּתִיב (בראשית ב׳:ה׳) וְאָדָם אַיִן לַעֲבוֹד אֶת הָאֲדָמָה. אָמַר לֵיהּ, תָּא חֲזֵי, דְּכָל מַה דִּי בְּעָלְמָא לָא הֲוִי אֶלָּא בְּגִינֵיהּ דְּאָדָם, וְכֻלְּהוּ בְּגִינֵיהּ מִתְקַיְּימֵי, וְלָא אִתְחֲזִיאוּ בְּעָלְמָא, וְכֻלְּהוּ אִתְעַכְּבוּ עַד דְּיֵיתֵי הַהוּא דְּאִקְרֵי אָדָם. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (בראשית ב׳:ה׳) וְכֹל שִׁיחַ הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ וְגוֹ'. טֶרֶם: עַד לָא, כְּתַרְגּוּמוֹ. מִשּׁוּם דְּדִיּוּקְנָא עִלָּאָה לָא אִתְחֲזֵי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב וְאָדָם אַיִן, כְּלוֹמַר, כֻּלְּהוּ אִתְעַכְּבוּ בְּגִינֵיהּ דְּהַאי דִּיּוּקְנָא, עַד דְּאִתְחֲזֵי. וּבְגִין כָּךְ לָא אִתְחֲזֵי (נ"א אתברי) הַאי דִּיּוּקְנָא, אֶלָּא בְּדִיּוּקְנָא דְּאִתְחֲזֵי לֵיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (בראשית ב׳:ז׳) וַיִּיצֵר יְיָ' אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם, בְּשֵׁם מָלֵּא. כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא, דְּאִיהוּ שְׁלֵימוּתָא דְּכֹלָּא, וּכְלָלָא דְּכֹלָּא.

48a.10 תָּאנָא, בַּשִּׁשִּׁי נִבְרָא אָדָם, בְּשָׁעָה שֶׁנִּשְׁלַם הַכִּסֵא. וְנִקְרָא כִּסֵּא, דִּכְתִּיב, (מלכים א י׳:י״ט) שֵׁשׁ מַעֲלוֹת לַכִּסֵּא. וּלְפִיכָךְ נִבְרָא הָאָדָם בַּשִּׁשִּׁי, שֶׁהוּא רָאוּי לֵישֵׁב עַל הַכִּסֵּא. וְתָאנָא כֵּיוָן דְּנִבְרָא אָדָם אִתְתָּקַּן כֹּלָּא, וְכָל מַה דִּלְעֵילָּא וְתַתָּא, וְכֹלָּא אִתְכְּלִיל בָּאָדָם.

48a.11 תַּנְיָא אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, כְּתִיב (יחזקאל א׳:י׳) וּדְמוּת פְּנֵיהֶם פְּנֵי אָדָם, כְּלָלָא דְּכֹלָּא, וְכֹלָּא כְּלִילָן בְּהַאי דִּיּוּקְנָא. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה וְהָא כְּתִיב (יחזקאל א׳:י׳) וּפְנֵי אַרְיֵה אֶל הַיָמִין לְאַרְבַּעְתָּם, וּפְנֵי שׁוֹר מֵהַשְּׂמֹאל לְאַרְבַּעְתָּן, אָמַר לֵיהּ כֹּלָּא אַפֵּי אָדָם הֲווֹ, וּבְהַהוּא דִּיּוּקְנָא דְּאָדָם, אִתְחַזְיָין כָּל גַּוְונִין וְכָל דִּיוּקְנִין. כְּמָה דְּתָנֵינָן אַנְפּוֹי אַנְפֵּי נִשְׁרָא, לָא דְּהוּא נִשְׁרָא, אֶלָּא דְּאִתְחֲזֵי בְּדִיּוּקְנָא דְּאָדָם, מִשּׁוּם דְּכָּלִיל כָּל גַּוְונִין וְכָל דִּיוּקְנִין.