Volume III
Emor
Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 97a, reference page 19 of 40.
- Current daf
- 97a
- Reference units
- 40
Daf 97a
Unpointed Text
97a.1 ועל דא שבעים פרים אינון. לבתר - חדוותא דגופא דאילנא ממש וחדוותא דאורייתא. ובגיניה הוא יומא חד - עצרת. חדוותא דאורייתא, חדוותא דאילנא דהוא גופא. ועל דא לית חולקא בהאי יומא אלא לקב"ה וכנסת ישראל. בגין כך "עצרת תהיה לכם" - "לכם" ולא לאחרא. דהא בשעתא דמלכא אשתכח - כלא אשתכח ביה. ועל דא תנינן "בעצרת על פירות האילן" והא אוקמוה. בגין כך "אחד" אקרי - "אחד" ודאי כמה דאמרן.
97a.2 תא חזי מה כתיב "ממושבותיכם תביאו לחם תנופה וגו' סלת תהיינה חמץ תאפינה" (ויקרא כג, יז). מאי שנא הכא חמץ? אלא בגין דכלא אחידן ביה באילנא! דהא באילנא אחידן ענפין, באילנא אחידן עלין קליפין דינין סגיאין בכל סטרין - כלא אשתכח ביה! בגין דהאי אילנא מכפר על יצר הרע דהוא בבי מותביה דבר נש.
97a.3 א"ר אלעזר מהאי אילנא אתזנו כל שאר אילנין לתתא. והוא אשתרשא על חד נהרא עמיקא דנגיד ונפיק ולא פסקין מימוי לעלמין. עליה כתיב "והיה כעץ שתול על מים ועל יובל ישלח שרשיו" (ירמיהו יז, ח). ועל דא אקרי אורייתא "עץ חיים היא וגו'" (משלי ג, טו). ומאי "ותומכיה מאושר"? הא אוקמוה, אבל "ותומכיה מאושר" - כמה דאת אמר "באשרי כי אשרוני בנות" (בראשית ל, יג):
97a.4 רבי אבא ורבי חייא הוו אזלי באורחא.
97a.5 א"ר חייא, כתיב "וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עמר התנופה" (ויקרא כג, טו). מאי קא מיירי? א"ל הא אוקמוה חברייא, אבל תא חזי, ישראל כד הוו במצרים הוו ברשותא אחרא והוו אחידן במסאבותא כאתתא דא כד היא יתבא ביומי דמסאבותא. בתר דאתגזרו - עאלו בחולקא קדישא דאקרי "ברית". כיון
97a.6 "והניף את העומר וגו'" (ויקרא כג, יא) - פקודא [ל"ב] דא - לקרבא קרבן העומר. קרבנא דא כלא איהו בדבקותא עילא ותתא, מטרוניתא ובנהא כחדא אזלין. עמר דא מקרבין ישראל בדכיותא דלהון. וההוא קרבנא איהו מן שעורים. ודא אתקריב למיעל רחימו בין אתתא ובעלה.
97a.7 "אשת זנונים" אתרחקת גרמה מבינייהו - דלא יכילת למיקם על גבה. "אשת חיל" קריבת גרמה - לקרבא לגבי כהנא רבא. ודאי טהורה היא! "ונקתה ונזרעה זרע" (במדבר, ה) ואוסיפת חילא ורחימו לגבי בעלה. "אשת זנונים" ערקת מן מקדשא דלא למקרב לגביה. דאלמלא בההוא זמנא ד"אשת חיל" אבדיקת גרמה איהי אתקריבת לגבה - אתאבידת מעלמא! ועל דא לא בעיא לקרבא למקדשא, וערקת מניה, ואשתארו ישראל זכאין בלא ערבוביא אחרא לגבי רזא דמהימנותא.
97a.8 רזא דסתרא דא - תרתין אחתן. וכד ארחת דא לגבי דא בבדיקו דילה - "צבתה בטנה ונפלה ירכה" - דהא בדיקו ד"אשת חיל" סמא דמותא ל"אשת זנונים". ודא איהו עיטא דיהב קב"ה לבנוי לקרבא קרבנא דא בגין "אשת חיל" דתערוק "אשת זנונים" מינה, ואשתארו ישראל בלא ערבוביא אחרא.
97a.9 זכאין אינון בעלמא דין ובעלמא דאתי!
97a.10 ["פקודא ל"ג למעבד חג שבועות" - דף זה עמוד ב ]
97a.11 "וספרתם לכם ממחרת השבת וגו'" (ויקרא כג, טו) - פקודא [ל"א] דא לספור ספירת העמר - הא אוקימנא. ורזא דא - ישראל אף על גב דאתדכו למעבד פסחא ונפקו ממסאבותא - לא הוו שלמין ודכיין כדקא חזי. ועל דא לאו הלל גמור ביומי דפסח, דעד כען לא אשתלימו כדקא יאות.
97a.12 כאתתא דנפקא ממסאבו, וכיון דנפקא - מתמן ולהלאה - "וספרה לה". אוף הכא ישראל כד נפקו ממצרים - נפקו
Pointed Text
97a.1 תָּא חֲזֵי, כְּתִיב בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת. מַאן עֲצֶרֶת. אֶלָּא בְּהַהוּא אֲתַר, דְּכֹלָּא מִתְקַשְּׁרָן כַּחֲדָא, אִקְרֵי עֲצֶרֶת, מַאי עֲצֶרֶת, (ס"א כנופיא כנישו) כְּנִישׁוּ. וְאִי תֵּימָא הָכָא דְּאִקְרֵי עֲצֶרֶת, מַאי טַעֲמָא. אֶלָּא בְּכָל אִינּוּן יוֹמִין, יוֹמֵי סְעוּדָתֵי דְּעַנְפֵי אִילָנָא הֲווֹ. וְעַל דָּא, שִׁבְעִים פָּרִים אִינּוּן. לְבָתַר, חֶדְוָותָא (דגופא) דְּאִילָנָא מַמָּשׁ, וְחֶדְוָותָא דְּאוֹרַיְיתָא. וּבְגִינֵיהּ הוּא יוֹמָא חַד עֲצֶרֶת. חֶדְוָותָא דְּאוֹרַיְיתָא, חֶדְוָותָא דְּאִילָנָא, דְּהוּא גּוּפָא.
97a.2 וְעַל דָּא לֵית חוּלָקָא בְּהַאי יוֹמָא, אֶלָּא לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. בְּגִין כָּךְ, עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם, לָכֶם, וְלָא לְאָחֳרָא. (ס"א לבתר חדוותא דאלנא ממש ובגיניה הוא יומא חד ולית חולקא בהאי יומא אלא לקודשא בריך הוא וכנסת ישראל ועל דא כתיב עצרת תהיה לכם. אוף הכי בהאי יומא חדוותא דארייתא חדוותא דאלנא דהוא גופא וכלא אשתכח ביה) דְּהָא בְּשַׁעֲתָא דְּמַלְכָּא אִשְׁתְּכַח, כֹּלָּא אִשְׁתְּכַח בֵּיהּ. וְעַל דָּא תָּנֵינָן, בַּעֲצֶרֶת עַל פֵּירוֹת הָאִילָן, וְהָא אוּקְמוּהָ בְּגִין כָּךְ אֶחָד אִקְרֵי, אֶחָד וַדַּאי, כְּמָה דְּאַמָרָן.
97a.3 תָּא חֲזֵי, מַה כְּתִיב, מִמּוֹשְׁבוֹתֵיכֶם תָּבִיאוּ לֶחֶם תְּנוּפָה וְגוֹ', סֹלֶת תִּהְיֶינָה חָמֵץ תֵּאָפֶינָה. מַאי שְׁנָא הָכָא חָמֵץ (בכנסת ישראל), אֶלָּא בְּגִין דְּכֹלָּא אֲחִידָן בֵּיהּ (וכן) בְּאִילָנָא, דְּהָא בְּאִילָנָא אֲחִידָן עַנְפִין, בְּאִילָנָא אֲחִידָן עָלִין, קְלִיפִין, דִּינִין סַגִּיאִין בְּכָל סִטְרִין, כֹּלָּא אִשְׁתְּכַח בֵּיהּ. וּבְגִין דְּהַאי אִילָנָא, מְכַפֵּר עַל יֵצֶר הָרָע, דְּהוּא בְּבֵי מוֹתְבֵיהּ דְּבַר נָשׁ.
97a.4 אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, מֵהַאי אִילָנָא אִתְּזָנוּ כָּל שְׁאָר אִילָנִין לְתַתָּא. וְהוּא אִשְׁתָּרְשָׁא עַל חַד נַהֲרָא עֲמִיקָא, דְּנָגִיד וְנָפִיק וְלָא פַּסְקִין מֵימוֹי לְעָלְמִין. עָלֵיהּ כְּתִיב (ירמיהו י״ז:ח׳) וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל מַיִם וְעַל יוּבַל יְשַׁלַּח שָׁרָשָׁיו, וְעַל דָּא אִקְרֵי אוֹרַיְיתָא, (משלי ג׳:י״ח) עֵץ חַיִּים הִיא וְגוֹ'. וּמַאי וְתוֹמְכֶיהָ מְאוּשָּׁר. הָא אוּקְמוּהָ, אֲבָל וְתוֹמְכֶיהָ מְאוּשָּׁר, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (בראשית ל׳:י״ג) בְּאָשְׁרִי כִּי אִשְּׁרוּנִי בָּנוֹת.
97a.5 רעיא מהימנא (ויקרא כ״ג:י״א) וְהֵנִיף אֶת הָעֹמֶר וְגוֹ'. פִּקּוּדָא דָּא, (ל"ב) לְקָרְבָא קָרְבָּן הָעֹמֶר, קָרְבְּנָא דָּא, כֹּלָּא אִיהוּ בִּדְבֵקוּתָא עֵילָּא וְתַתָּא, מַטְרוֹנִיתָא וּבְנָהָא כַּחֲדָא אַזְלִין. עֹמֶר דָּא, מְקָרְבִין יִשְׂרָאֵל בְּדַכְיוּתָא דִּלְהוֹן, וְהַהוּא קָרְבְּנָא אִיהוּ מִן שְׂעוֹרִים, וְדָא אִתְקְרִיבוּ, לְמֵיעַל רְחִימוּ בֵּין אִתְּתָא וּבַעְלָהּ.
97a.6 אֵשֶׁת זְנוּנִים, אִתְרַחֲקַת גַּרְמָהּ מִבֵּינַיְיהוּ, דְּלָא יָכִילַת לְמֵיקָם עַל גַּבָּהּ. אֵשֶׁת חַיִל קְרִיבַת גַּרְמָהּ לְקָרְבָא לְגַבֵּי כַּהֲנָא רַבָּא, וַדַּאי טְהוֹרָה הִיא, (במדבר ה׳:כ״ח) וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה זָרַע, וְאוֹסִיפַת חֵילָא וּרְחִימוּ לְגַבֵּי בַּעְלָהּ. אֵשֶׁת זְנוּנִים עַרְקַת מִן מַקְדְּשָׁא, דְּלָא לְמִקְרַב לְגַבֵּיהּ, דְּאִלְמָלֵא בְּהַהוּא זִמְנָא דְּאֵשֶׁת חַיִל אִבְדִיקַת גַּרְמָהּ, אִיהִי אִתְקְרִיבַת לְגַבָּהּ, אִתְאֲבִידַת מֵעָלְמָא. וְעַל דָּא לָא בַּעְיָא לְקָרְבָא לְמַקְדְּשָׁא, וְעַרְקַת מִנֵּיהּ, וְאִשְׁתָּאָרוּ יִשְׂרָאֵל זַכָּאִין, בְּלָא עִרְבּוּבְיָא אָחֳרָא, לְגַבֵּי רָזָא דִּמְהֵימְנוּתָא.
97a.7 רָזָא דְּסִתְרָא דָּא, תַּרְתֵּין אַחֲתָן. וְכַד אַרְחַת דָּא לְגַבֵּי דָּא, בִּבְדִּיקוּ דִּילָהּ, צָּבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ. דְּהָא בְּדִיקוּ דְּאֵשֶׁת חַיִל, סָמָא דְּמוֹתָא לְאֵשֶׁת זְנוּנִים. וְדָא אִיהוּ עֵיטָא, דְּיָהַב קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לִבְנוֹי, לְקָרְבָא קָרְבְּנָא דָּא בְּגִין אֵשֶׁת חַיִל, דְּתַעֲרוֹק אֵשֶׁת זְנוּנִים מִנָּהּ. וְאִשְׁתַּאֲרוּ יִשְׂרָאֵל בְּלָא עִרְבּוּבְיָא אָחֳרָא, זַכָּאִין אִינּוּן בְּעָלְמָא דֵּין, וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי. (ע"כ רעיא מהימנא)
97a.8 רִבִּי אַבָּא וְרִבִּי חִיָּיא הֲווֹ אָזְלֵי בְּאוֹרְחָא, אָמַר רִבִּי חִיָּיא, כְּתִיב, (ויקרא כ״ג:ט״ו) וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרָת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה. מַאי קָא מַיְירֵי. אָמַר לֵיהּ, הָא אוּקְמוּהָ חַבְרַיָּיא. אֲבָל תָּא חֲזֵי, יִשְׂרָאֵל כַּד הֲווֹ בְּמִצְרַיִם, הֲווֹ בִּרְשׁוּתָא אָחֳרָא, וַהֲווּ אֲחִידָן בִּמְסָאֲבוּתָא, כְּאִתְּתָא דָּא, כַּד הִיא יָתְבָא בְּיוֹמֵי דִּמְסָאֲבוּתָא. בָּתַר דְּאִתְגְּזָרוּ, עָאלוּ בְּחוּלָקָא קַדִּישָׁא, דְּאִקְרֵי בְּרִית. כֵּיוָן דְּאִתְאֲחָדוּ בֵּיהּ, פְּסַק מְסַאֲבוּתָא מִנַּיְיהוּ, כְּדָּא אִתְּתָא כַּד פַּסְקוּ מִנָּהּ דְּמֵי מְסַאֲבוּתָא. בָּתַר דְּאִתְפְּסָקוּ מִנָּהּ, מַה כְּתִיב. (ויקרא ט״ו:כ״ח) וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים. אוּף הָכָא, כֵּיוָן דְּעָאלוּ בְּחוּלָקָא קַדִּישָׁא, פָּסְקָא מְסָאֲבוּ מִנַּיְיהוּ, וְאָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, מִכָּאן וּלְהָלְאָה חוּשְׁבָּנָא לְדַכְיוּתָא.