Volume III
Emor
Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 101b, reference page 28 of 40.
- Current daf
- 101b
- Reference units
- 40
Daf 101b
Unpointed Text
101b.1 "ותשליך במצולות ים כל חטאתם" (מיכה ז, יט). מאן "מצולות ים"? אלא רזא יקירא הוא, והא אוקמיה ר' שמעון ואמר: כל אינון דאתו מסטרא תקיפא ואתאחדו בזינין בישין בכתרין תתאין כגון עזאזל ביומא דכפורי - דא אקרי "מצולות ים" - כזפטא דכספא כד בחנין ליה בנורא. הדא הוא דכתיב "הגו סיגים מכסף" (משלי כה, ד). כך האי - מאינון "מצולות ים" הוא, ו"מצולות ים" אקרי. "מצולות" מההוא "ים" קדישא. "מצולות" - זוהמא דכספא.
101b.2 ועל דא כל אינון חטאין דישראל שדיין לגויה - והוא קביל לון וישתאבון בגויה. מאי טעמא? בגין דאיהו 'חטאה' אקרי. מאי "חטאה"? גרעונא. ועל דא הוא גרעונא דכלא, ונטל גרעונא דגופא ודנפשא. בהאי יומא נחית האי "מצולות ים", זוהמא דנפשא, ונטיל זוהמא דגופא. מאן היא זוהמא דגופא? דא אינון חובין דאתעבידו על ידי דיצר הרע דאקרי מזוהם מנוול.
101b.3 אמר ר' יוסי תנן "ונתן אהרן על שני השעירים גורלות" - אי הכי יקרא הוא דעזאזל! חמיתון עבדא דשדי עדבין במאריה?! ארחיה דעלמא לא נטל אלא מה דיהיב ליה מאריה! אבל בגין דסמאל זמין האי יומא בדלטורא ובגין דלא יהא ליה פטרא - יהבין ליה חולקא בהאי. והאי עדבא מגרמיה הוא דסליק ביה, דאמר ר' יהודה א"ר יצחק מלה עלאה אשכחנא בעדבא! עדבא דיהושע כתיב ביה "על פי הגורל" (במדבר כו, נו) - "על פי הגורל" ודאי! דאיהו אמר "דא חולקא דיהודה, דא דבנימין וכו'", וכן כלהו. אוף הכא - כיון דכהנא שוי ידוי - אינון עדבין מדלגי וסלקין בידא דכהנא (נ"א דסלקין עדבין בידא דכהנא אינון מדלגי מן ידוי) ושארן באתרייהו. הדא הוא דכתיב "והשעיר אשר עלה עליו הגורל" - "עלה עליו" ודאי.
101b.4 ולא דא בלחודוי - אלא בכל זמנא דדלטורא זמין ואתיהיב ליה רשותא - בעינן לשואה לקבליה במה דיתעסק ושביק לון לישראל. בהאי יומא דלטורא זמין לאללא ארעא - הדא הוא דכתיב "ויאמר יהו"ה אל השטן מאין תבא" (איוב א, ז). והא תנינן "משוט בארץ" מאי הוא? אלא האי הוא דלטורא רבא מקטרגא דישראל. והא אתערו חברייא - בההיא שעתא דהוו זמינין ישראל למעבר ימא ולאתפרעא ממצראי אמר אנא אעברנא בארעא קדישא וחמינא דלא אתחזון אלין למיעל בגוה! אי אנת דאין דינא - דינייהו הכא כמצראי! מה שניין אלין מאלין?! או ימותון כלהו כחדא או יהדרון כלהו למצרים! ולאו אנת הוא דאמרת "ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה" - והא לא סליקו מחושבנא אלא רד"ו ולא יתיר?!
101b.5 אמר קב"ה: מה אעביד? אשתדלותא בעייא הכא לאייתאה לקרבא לקבליה. יהיבנא ליה במה דיתעסק וישבוק בהו לבני, והא אשתכח במאן דיתעסק! מיד אמר ליה "השמת לבך אל עבדי איוב כי אין כמהו בארץ". מיד - פלג ליה דלטורא במלין - "ויען השטן את יהו"ה ויאמר החנם ירא איוב אלהים" (איוב א, ט).
101b.6 לרעיא דבעי לאעברא עאניה בחד נהרא. אעבר זאבא לקטרגא ליה בעאניה. רעיא הוה חכים, אמר: "מאי אעביד? דבעוד דאנא אעבר לטלייא - יקטרג הוא בעאני". זקיף עינוי וחמי בין עאנא חד תיישא מאלין תיישי ברא דהוה רב ותקיף. אמר: "אשדי דא לקבליה - ובעוד דמקטרגי דא בדא - אעבר לכל עאנא וישתזבון מניה". כך קב"ה אמר ודאי הא תיישא חד רב ותקיף ואלים אשדי לקבליה. ובעוד דהוא ישתדל ביה - יעברון בני ולא ישתכח קטיגורא לגבייהו. מיד "ויאמר יהו"ה אל השטן השמת לבך". עד דקב"ה זווג להו כחדא דכתיב "הנו בידך" (איוב ב, ו). בעוד דהוא אשתדל ביה - שביק לון לישראל ולא אשתכח קטיגורא לגבייהו.
101b.7 אוף הכי - בהאי יומא דלטורא זמין לאללא ארעא. ובעינא לשדרא לקבליה במה דיתעסק. ובעוד דאיהו אשתדל ביה - שביק לון לישראל. ומתלא אמרי לזלזולא דבי מלכא - הב ליה זעיר חמרא וישבחך קמי מלכא! ואי לאו - יימא למלכא מלה בישא. לזמנין נטלין לה לההיא מלה עלאי דבי מלכא - ומלכא עביר דינא בגיניה.
101b.8 (הדף מכיל רק זוהר ללא רעיא מהימנא)
Pointed Text
101b.1 וְחַד, דְּאִתְחֲפֵּי הַהוּא חַטָּאָה דְּהַאי זַכָּאָה, בְּאִינּוּן דְּאִקְרוּן מְצוּלוֹת יָם, דְּהָא מַאן דְּנָפִיל בִּמְצוּלוֹת יָם, לָא אִשְׁתְּכַח לְעָלְמִין בְּגִין דְּמַיִין חָפִין עָלַיְיהוּ. (מאן מצולות ים) כְּמָה דְּאַתְּ אָמֵר, (מיכה ז׳:י״ט) וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצוּלוֹת יָם כָּל חַטֹּאתָם. מַאן מְצוּלוֹת יָם. אֶלָּא רָזָא יַקִּירָא הוּא, וְהָא (אוקמוה רבי שמעון אמר) אוֹקְמֵיהּ רִבִּי שִׁמְעוֹן, וְאָמַר, כָּל אִינּוּן דְּאָתוּ מִסִּטְרָא תַּקִּיפָא, וְאִתְאַחֲדוּ בְּזִינִין בִּישִׁין, בְּכִתְרִין תַּתָּאִין, כְּגוֹן עֲזָאזֵל בְּיוֹמָא דְּכִפּוּרֵי, דָּא אִקְרֵי מְצוּלוֹת יָם. כְּזָפְטָא דְּכַסְפָּא, כַּד בַּחֲנִין לֵיהּ בְּנוּרָא, הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב, (משלי כ״ה:ד׳) הָגוֹ סִיגִים מִכָּסֶף.
101b.2 כַּךְ הַאי, מֵאִינּוּן מְצוּלוֹת יָם הוּא, וּמְצוּלוֹת יָם אִקְרֵי, מְצוּלוֹת מֵהַהוּא יָם קַדִּישָׁא, מְצוּלוֹת, זוּהֲמָא דְּכַסְפָּא. וְעַל דָּא, כָּל אִינּוּן חֲטָאִין דְּיִשְׂרָאֵל שַׁרְיָין לְגַוִּיהּ (ס"א לגביה), וְהוּא קַבִּיל לוֹן, וְיִשְׁתַּאֲבוּן בְּגַוִיהּ. מַאי טַעֲמָא. בְּגִין דְּאִיהוּ חַטָאָה אִקְרֵי. מַאי חַטָאָה. גִּרְעוֹנָא. וְעַל דָּא הוּא גִּרְעוֹנָא דְּכֹלָּא, וְנָטַל גִּרְעוֹנָא דְּגוּפָא וּדְנַפְשָׁא. בְּהַאי יוֹמָא נָחִית הַאי מְצוּלוֹת יָם, זוּהֲמָא (דכספא) דְּנַפְשָׁא, וְנָטִיל זוּהֲמָא דְּגוּפָא. מַאן הוּא זוּהֲמָא דְּגוּפָא. דָּא אִינּוּן חוֹבִין דְּאִתְעָבֵידוּ עַל יְדֵי דְּיֵצֶר הָרָע, דְּאִקְרֵי מְזוֹהָם מְנוּוָל.
101b.3 אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, תְּנָן (ויקרא ט״ז:ח׳) וְנָתַן אַהֲרֹן עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִים גּוֹרָלוֹת, אִי הָכִי יְקָרָא הוּא דַּעֲזָאזֵל, חֲמִיתּוּן עַבְדָּא דְּשַׁדֵי עַדְבִין בְּמָארֵיהּ, אוֹרְחוֹי דְּעָלְמָא דְּעַבְדָא לָא נָטַל אֶלָּא מַה דְּיָהִיב לֵיהּ מָארֵיהּ. אֲבָל, בְּגִין דְּסָמָאֵ"ל זַמִּין הַאי יוֹמָא בְּדִלְטוֹרָא, וּבְגִין דְּלָא יְהֵא לֵיהּ פִּטְרָא (ס"א בהאי עדבא הוא סלקא ביה) יָהֲבִין לֵיהּ חוּלָקָא בְּהַאי.
101b.4 וְהַאי עַדְבָא מִגַּרְמֵיהּ הוּא דְּסָלִיק בֵּיהּ, דְּאָמַר רִבִּי יְהוּדָה אָמַר רִבִּי יִצְחָק, מִלָּה עִלָּאָה אַשְׁכַּחְנָא בְּעַדְבָא. עַדְבָא דִּיהוֹשֻׁעַ, כְּתִיב בֵּיהּ, (במדבר כ״ו:נ״ו) עַל פִּי הַגּוֹרָל, עַל פִּי הַגּוֹרָל וַדַּאי, דְּאִיהוּ אָמַר דָּא חוּלָקָא דִּיהוּדָה, דָּא דְּבִנְיָמִין וְכוּ', וְכֵן כֻּלְּהוּ. אוּף הָכָא, כֵּיוָן דְּכַהֲנָא שַׁוִּי יְדוֹי, אִינּוּן עַדְבִין מְדַלְּגֵי וְסַלְּקִין בִּידָא דְּכַהֲנָא, (ס"א וסלקין עדבין בידא דכהנא, אינון מדלגי מן ידוי) וְשָׁארָן בְּאַתְרַיְיהוּ. הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב, וְהַשָּׂעִיר אֲשֶׁר עָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל, עָלָה עָלָיו וַדַּאי.
101b.5 וְלָא דָּא בִּלְחוֹדוֹי, אֶלָּא בְּכָל זִמְנָא דְּדִלְטוּרָא זַמִין, וְאִתְיְיהִיב לֵיהּ רְשׁוּתָא, בָּעֵינָן לְשַׁוָואָה לָקֳבְלֵיהּ בְּמָה דְּיִתְעֲסָק, וְשָׁבִיק לוֹן לְיִשְׂרָאֵל. בְּהַאי יוֹמָא דַּלְטּוֹרָא זַמִּין לְאַלְלָא אַרְעָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (איוב א׳:ז׳) וַיֹאמֶר יְיָ' אֶל הַשָּׂטָן מֵאַיִן תָּבֹא. וְהָא תָּנֵינָן, מִשּׁוּט בָּאָרֶץ, מַאי הוּא. אֶלָּא הַאי הוּא דִּלְטּוֹרָא רַבָּא מְקַטְרְגָא דְּיִשְׂרָאֵל.
101b.6 וְהָא אַתְּעֲרוּ חַבְרַיָּיא, (דודאי) בְּהַהִיא שַׁעֲתָא דַּהֲווֹ זְמִינִין יִשְׂרָאֵל לְמֶעְבַּר יַמָּא, וּלְאִתְפָּרְעָא מִמִּצְרָאֵי, אָמַר, אֲנָא אַעְבַרְנָא בְּאַרְעָא קַדִּישָׁא, וַחֲמֵינָא דְּלָא אִתְחָזוּן אִלֵּין לְמֵיעַל בְּגַוָּוהּ, אִי אַנְּתְּ דָּאִין דִּינָא, דִּינַיְיהוּ הָכָא כְּמִצְרָאֵי, מַה שַׁנְיָין אִלֵּין מֵאִלֵּין, אוֹ יְמוּתוּן כֻּלְּהוּ כַּחֲדָא, אוֹ יְהַדְרוּן כֻּלְּהוּ לְמִצְרַיִם. וְלָאו אַנְתְּ הוּא דְּאֲמָרְתְּ, (בראשית ט״ו:י״ג) וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אוֹתָם ד' מֵאוֹת שָׁנָה, וְהָא לָא סְלִיקוּ מֵחוּשְׁבָּנַיָא אֶלָּא רְד"וּ, וְלָא יַתִּיר.
101b.7 אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, מַאי אַעְבִּיד, אִשְׁתַּדְּלוּתָא בַּעְיָא הָכָא, לְאַיְיתָאָה קְרָבָא לָקֳבְלֵיהּ, יָהִיבְנָא לֵיהּ בְּמָה דְּיִתְעֲסָק, וְיִּשְׁבּוֹק בְּהוּ לְבָנַי, וְהָא אִשְׁתְּכַח בְּמַאן דְּיִתְעֲסָק, מִיַּד אָמַר לֵיהּ, הֲשַׂמְתָּ לִבְּךָ אֶל עַבְדִּי אִיּוֹב כִּי אֵין כָּמוֹהוּ בָּאָרֶץ. מִיַּד פָּלִג לֵיהּ דַּלְטּוֹרָא בְּמִלִּין, וַיַעַן הַשָּׂטָן אֶת יְיָ' וַיֹאמַר הַחִנָּם יָרֵא אִיּוֹב אֱלֹהִים.
101b.8 לְרַעְיָא דְּבָעֵי לְאַעְבְּרָא עָאנֵיהּ בְּחַד נַהֲרָא, אַעְבָּר זְאֵבָא לְקַטְרְגָא לֵיהּ בְּעָאנֵיהּ, רַעְיָא הֲוָה חַכִּים, אָמַר מַאי אַעְבִּיד, דִּבְעוֹד דַּאֲנָא אַעְבָּר לְטַלְיָיא, יְקַטְרֵג הוּא בְּעָאנֵי. זָקַף עֵינוֹי, וְחָמָא בֵּין עָאנָא, חַד תַּיְישָׁא מֵאִלֵּין תַּיְישֵׁי בָּרָא, דְּהֲוָה רַב וְתַקִּיף. אָמַר, אַשְׁדֵּי דָּא לָקֳבְלֵיהּ, וּבְעוֹד דִּמְקַטְרְגֵי דָּא בְּדָא, אַעְבָּר לְכָל עָאנָא, וְיִשְׁתֵּזְבוּן מִנֵּיהּ.
101b.9 כַּךְ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָמַר, וַדַּאי הָא תַּיְישָׁא חַד רַב וְתַקִּיף וְאָלִים, אַשְׁדֵּי לְקָבְלֵיהּ, וּבְעוֹד דְּהוּא יִשְׁתְּדַל בֵּיהּ, יַעַבְרוּן בָּנַי, וְלָא יִשְׁתְּכַּח קַטֵּיגוֹרָא לְגַבַּיְיהוּ. מִיַּד, וַיֹאמֶר יְיָ' אֶל הַשָּׂטָן הֲשַׂמְתָּ לִבְּךָ. עַד דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא זִוִּוג לְהוּ כַּחֲדָא, דִּכְתִּיב הִנּוֹ בְיָדֶךָ. בְּעוֹד דְּהוּא אִשְׁתָּדַּל בֵּיהּ, שָׁבִיק לוֹן לְיִשְׂרָאֵל, וְלָא אִשְׁתְּכַח קַטֵּיגוֹרָא לְגַבַּיְיהוּ.
101b.10 אוּף הָכִי בְּהַאי יוֹמָא, דִּלְטוֹרָא זַמִּין לְאַלְלָא אַרְעָא, וּבָעֵינָא לְשַׁדְּרָא לְקֳבְלֵיהּ בְּמָה דְּיִתְעֲסָק (כגוונא דיליה), וּבְעוֹד דְּאִיהוּ אִשְׁתָּדַּל בֵּיהּ, שָׁבִיק לוֹן לְיִשְׂרָאֵל. וּמַתְלָא אַמְרֵי לְזִלְזוּלָא דְּבֵי מַלְכָּא, הַב לֵיהּ זְעֵיר חַמְרָא, וִישַׁבְּחָךְ קַמֵּי מַלְכָּא. וְאִי לָאו יֵימָּא לְמַלְכָּא מִלָּה בִּישָׁא. לְזִמְנִין נַטְלִין לָהּ לְהַהִיא מִלָּה, עִלָּאֵי דְּבֵי מַלְכָּא, וּמַלְכָּא עֲבִיד דִּינָא בְּגִינֵיהּ.
101b.11 רִבִּי יִצְחָק אָמַר, לְשַׁטְיָא דְּקָאִים קָמֵי מַלְכָּא, הַב לֵיהּ חַמְרָא, וּלְבָתַר אֵימָא לֵיהּ, וְאַחְזֵי לֵיהּ, כָּל אִינּוּן טַעֲוָון דְּעַבְדַּת, וְכָל אִינּוּן בִּישִׁין, וְהוּא יֵיתֵי וִישַׁבְּחָךְ, וְיֵימָּא דְּלָא יִשְׁתְּכַּח בְּעָלְמָא כְּוָותָךְ. אוּף הָכָא, הָא קָאִים דַּלְטוֹרָא תָּדִיר קַמֵּי מַלְכָּא, יִשְׂרָאֵל יָהֲבִין לֵיהּ הַאי דּוֹרוֹן, וּבְהַאי דּוֹרוֹן פִּתְקָא, לְכָל בִּישִׁין, וּלְכָל טַעֲוָון, וּלְכָל חוֹבִין דְּעַבְדוּ יִשְׂרָאֵל, וְהוּא אָתֵי וּמְשַׁבַּח לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל, וְאִתְעָבִיד סַנֵּיגוֹרָא עָלַיְיהוּ, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַהְדָּר כֹּלָּא לְרֵישָׁא דְּבִישֵׁי דְּעַמֵּיהּ, בְּגִין דִּכְתִּיב, (משלי כ״ה:כ״ב) כִּי גֶחָלִים אַתָּה חוֹתֶה עַל רֹאשׁוֹ.