Volume III

Emor

Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 92b, reference page 10 of 40.

Current daf
92b
Reference units
40

Daf 92b

Unpointed Text

92b.1 יאות - הכי אתער חילא כדקא יאות לעילא. עביד בר נש חסד בעלמא - אתער חסד לעילא ושארי בההוא יומא ואתעטר ביה בגיניה. ואי אתדבר בר נש לרחמי לתתא - אתער רחמי על ההוא יומא ואתעטר ברחמי בגיניה, וכדין ההוא יומא קאים עליה למהוי אפוטרופא בגיניה בשעתא דאצטריך ליה.

92b.2 כגוונא דדא בהפוכא דא. אי עביד בר נש עובדא דאכזרי - הכי אתער בההוא יומא ופגים ליה, ולבתר קאים עליה לאכזרי לשיצאה ליה מעלמא. בההיא מדה דבר נש מודד - בה מודדין ליה. תנן דישראל אכזריות אתמנע מנייהו מכל שאר עמין, ולא יתחזון מניה עובדא בעלמא, דהא כמה מארי דעיינין קיימין עליה דבר נש בההוא עובדא. זכאה מאן דאחזי עובדא דכשרא לתתא, דהא בעובדא תלייא מלתא בכלא לאתערא מלה אחרא:

92b.3 רבי שמעון פתח: "וירא יעקב כי יש שבר במצרים" (בראשית מב, א). האי קרא רזא דחכמתא אית ביה, ואית לן לאסתכלא ביה, דלאו סופיה רישיה ולאו רישיה סופיה.

92b.4 אלא תא חזי בשעתא דקב"ה בעי למידן עלמא בכפנא - לא יהיב מלה דא לידא דכרוזא. דהא כל דינין אחרנין דעלמא כרוזא כריז עלוהי עד לא ייתון לעלמא, ודינא דא לא אתיהיב לכרוזא אלא קב"ה אכריז עליה וקארי. הדא הוא דכתיב "כי קרא יהו"ה לרעב" (מ"ב ח, א). מההיא שעתא אתפקדן על עלמא ממנן אחרנין בפקידו דרעב, ואסיר ליה לבר נש דאית ליה שבעא לאחזאה בגרמיה שבעא - דהא אחזי פגימו לעילא ואכחיש מלה דמלכא וכביכול כאלו אעבר ממנן דמלכא מאתרייהו. ועל דא אמר יעקב לבנוי "למה תתראו?" - למה תעבידו פגימו לעילא ולתתא ולאכחשא מלה דמלכא וכל אינון ממנן בכריזו דיליה. אבל "הנה שמעתי כי יש שבר במצרים רדו שמה", ותמן אחזיאו גרמייכו בשבעא ולא תכחישו פמליא דלעילא הכא. ותא חזי יעקב כמה תבואה הות ליה ולא בעי לשבור אלא בתוך הבאים - בגין דלא ישתכח פגימו בעובדא דיליה.

92b.5 [בדפוס כתוב כי "מה שחסר כאן עיין בסוף הספר "סימן ג". והעתקתיו לכאן למרות שלא נראה כי הוא חלק של הזוהר - ויקיעורך]"

92b.6 [ספר הבהיר אמור צ"ב ע"ב אחר תיבות "בעובדא דיליה"

92b.7 אמר רבי רחומאי מאי דכתיב "וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם וירד" - והא כבר ירד? אלא "וירד מעשות החטאת והעולה" ואחר כך "וישא אהרן את ידיו אל העם" - נשיאות זו למה? לפי שהקריב קרבן ונתרצה לפני אביהם שבשמים כדאמר צריך אותו שמקרבן לעליונים ומייחדן לייחד בכללן אלו. ומה "אל העם"? בעבור העם. ומאי טעמא בנשיאות - לברך להון בברכה?! אלא משום דיש באדם עשר אצבעות רמז לעשר ספירות שנחתמו בהן שמים וארץ].

92b.8 תו פתח ואמר: "וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם" (ויקרא ט, כב). ותנינן "ידו" כתיב - דבעי לזקפא ימינא על שמאלא. ואמאי? לאחזאה עובדא לתתא בגין דיתער עובדא לעילא. כתיב "והעברת שופר תרועה בחדש השביעי וגו'" (ויקרא כה, ט) - "שופר תרועה" אמאי? אלא שופר דמתבר שלשלאין, דמתבר שולטנותא מכל עבדין. ובעיא לאחזאה שופר דאיהו פשוט ולא כפוף לאחזאה חירו לכלא, דהא יומא גרים. ובכלא בעי לאחזאה עובדא. ועל דא שופר ולא קרן, בגין לאחזאה מאן הוא אתר דאקרי שופר. זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי! דאינון ידעין לאתדבקא במלכא קדישא ולאתערא חילא דלעילא ולאמשכא קדושה דמאריהון עלייהו, בגין כך כתיב "אשריך ישראל מי כמוך וגו'", "ואתם הדבקים ביהו"ה אלהיכם חיים כלכם היום":

92b.9 הקדמת רעיא מהימנא

92b.10 "ושמרתם מצותי ועשיתם אותם וגו'". פקודין דמארי עלמא הא תנינן דכתיב "ושמרתם מצותי ועשיתם אותם" - אי נטורי קא בעינן - עיבידא למה? תו - כל פקודי אורייתא אינון בתרין גוונין דאינון חד - "זכור ושמור"; "זכור" לדכורא, ו"שמור" לנוקבא. וכלהו כללא חדא. אי "שמור" לנוקבא - אמאי כתיב "ושמרתם מצותי"?

92b.11 אלא כלא בהאי קרא: "ושמרתם" דא שמור, "ועשיתם" דא זכור, דכלא רזא חדא. זכירה דא איהי עשייה - דהא מאן דאדכר מלה לתתא אתקין ואתעביד ההוא רזא דלעילא. פקודי אורייתא אלין אינון שית מאה ותליסר פקודין דאינון כללא דדכר ונוקבא. וכלא רזא חדא.

92b.12 [ עיין שמות כ"ה ע"א "ולקחתי" להמשך הרעיא מהימנא של כאן ]

Pointed Text

92b.1 וְתָנֵינָן, בְּעוֹבָדָא דִּלְתַתָּא אִתְּעַר עוֹבָדָא דִּלְעֵילָּא. אִי בַּר נָשׁ עָבִיד עוֹבָדָא לְתַתָּא כִּדְקָא יֵאוֹת, הָכִי אִתְּעַר חֵילָא כִּדְקָא יֵאוֹת לְעֵילָּא, עָבִיד בַּר נָשׁ חֶסֶד בְּעָלְמָא, אִתְּעַר חֶסֶד לְעֵילָּא, וְשָׁארִי בְּהַהוּא יוֹמָא, וְאִתְעַטָּר בֵּיהּ בְּגִינֵיהּ. וְאִי אִתְדַּבֵּר בַּר נָשׁ לְרַחֲמֵי לְתַתָּא, אִתְּעַר רַחֲמֵי עַל הַהוּא יוֹמָא, וְאִתְעַטָּר בְּרַחֲמֵי בְּגִינֵיהּ. וּכְדֵין הַהוּא יוֹמָא קָאִים עָלֵיהּ לְמֶהֱוִי אֲפּוֹטְרוֹפָּא בְּגִינֵיהּ, בְּשַׁעֲתָא דְּאִצְטְרִיךְ לֵיהּ.

92b.2 כְּגַוְונָא דָּא, בְּהִפּוּכָא דְּדָא. (ועל כלא) אִי עָבִיד בַּר נָשׁ עוֹבָדָא דְּאַכְזָרִי, הָכִי אִתְּעַר בְּהַהוּא יוֹמָא, וּפָגִים לֵיהּ, וּלְבָתַר קָאִים עָלֵיהּ לְאַכְזָרִי לְשֵׁיצָאָה לֵיהּ מֵעָלְמָא. בְּהַהִיא מִדָּה דְּבַר נָשׁ מוֹדֵד, בָּהּ מוֹדְדִין לֵיהּ.

92b.3 תְּנָן, דְּיִשְׂרָאֵל אַכְזָרִיוּת אִתְמְנַּע מִנַּיְיהוּ, מִכָּל שְׁאָר עַמִּין, וְלָא יִתְחֲזוּן מִנֵּיהּ עוֹבָדָא בְּעָלְמָא. דְּהָא כַּמָּה מָארֵי דְּעַיְינִין קַיְימִין עָלֵיהּ דְּבַר נָשׁ בְּהַהוּא עוֹבָדָא, זַכָּאָה מַאן דְּאַחְזֵי עוֹבָדָא דְּכַשְׁרָא לְתַתָּא, דְּהָא בְּעוֹבָדָא תַּלְיָיא מִלְּתָא בְּכֹלָּא, לְאִתְּעָרָא מִלָּה אָחֳרָא.

92b.4 רִבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח, (בראשית מ״ב:א׳) וַיַרְא יַעֲקֹב כִּי יֵשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם, הַאי קְרָא רָזָא דְּחָכְמְתָא אִית בֵּיהּ, וְאִית לָן לְאִסְתַּכְּלָא בֵּיהּ, דְּלָאו סֵיפֵיהּ רֵישֵׁיהּ, וְלָאו רֵישֵׁיהּ סֵיפֵיהּ.

92b.5 אֶלָּא תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעֲתָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּעֵי לְמֵידָן עָלְמָא בְּכַפְנָא, לָא יָהִיב מִלָּה דָּא לְיַדָא דְּכָרוֹזָא, דְּהָא כָּל דִּינִין אָחֳרָנִין דְּעָלְמָא, כָּרוֹזָא כָּרִיז עָלוֹהִי עַד לָא יֵיתוּן לְעָלְמָא, וְדִינָא דָּא לָא אִתְיְיהִיב לְכָרוֹזָא, אֶלָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַכְרִיז עָלֵיהּ וְקָארִי. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (מלכים ב ח) כִּי קָרָא יְיָ' לָרָעֵב. מֵהַהִיא שַׁעֲתָא אִתְפַּקְּדָן עַל עָלְמָא מְמָנָן אָחֳרָנִין, בִּפְקִידוּ דְּרָעָב. (דתרעין).

92b.6 וְאָסִיר לֵיהּ לְבַר נָשׁ דְּאִית לֵיהּ שַׂבְעָא, לְאַחֲזָאָה בְּגַרְמֵיהּ שַׂבְעָא, דְּהָא אַחְזֵי פְּגִימוּ לְעֵילָּא, וְאַכְחִישׁ מִלָּה דְּמַלְכָּא, וְכִבְיָכוֹל כְּאִלּוּ אַעְבָּר מְמָנָן דְּמַלְכָּא מֵאַתְרַיְיהוּ. וְעַל דָּא אָמַר יַעֲקֹב לִבְנוֹי, לָמָּה תִּתְרָאוּ, לָמָה תַּעֲבִידוּ פְּגִימוּ לְעֵילָּא וּלְתַתָּא, וּלְאַכְחָשָׁא מִלָּה דְּמַלְכָּא, וְכָל אִינּוּן מְמָנָן בִּכְרִיזוּ דִּילֵיהּ.

92b.7 אֲבָל הִנֵּה שָׁמַעְתִּי כִּי יֵשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם רְדוּ שָׁמָּה, וְתַמָּן אַחְזִיאוּ גַּרְמַיְיכוּ בְּשַׂבְעָא, וְלָא תַּכְחִישׁוּ פָּמַלְיָא דִּלְעֵילָּא הָכָא. וְתָּא חֲזֵי, יַעֲקֹב כַּמָה תְּבוּאָה הֲוַת לֵיהּ, וְלָא בָּעֵי לִשְׁבּוֹר אֶלָּא בְּתוֹךְ הַבָּאִים בְּגִין דְּלָא יִשְׁתְּכַּח פְּגִימוּ בְּעוֹבָדָא דִּילֵיהּ.

92b.8 תּוּ פָּתַח וְאָמַר, (ויקרא ט׳:כ״ב) וַיִשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָיו אֶל הָעָם וַיְבָרַכֵם. וְתָנֵינָן יָדוֹ כְּתִיב, דְּבָעֵי לְזַקְפָא יְמִינָא עַל שְׂמָאלָא. וַאֲמַאי. לְאַחֲזָאָה עוֹבָדָא לְתַתָּא, בְּגִין דְּיִתְּעַר עוֹבָדָא לְעֵילָּא.

92b.9 כְּתִיב (ויקרא כ״ה:ט׳) וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפָר תְּרוּעָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי וְגוֹ', שׁוֹפָר תְּרוּעָה אֲמַאי. אֶלָּא שׁוֹפָר, דְּמַתְבָּר שַׁלְשְׁלָאִין, דְּמַתְבָּר שׁוּלְטָנוּתָא מִכָּל עַבְדִּין. וּבַעְיָא לְאַחֲזָאָה שׁוֹפָר דְּאִיהוּ פָּשִׁיט, וְלָא כָּפִיף, לְאַחֲזָאָה חֵירוּ לְכֹלָּא, דְּהָא יוֹמָא גָּרִים. וּבְכֹלָּא בָּעֵי לְאַחֲזָאָה עוֹבָדָא, וְעַל דָּא שׁוֹפָר, וְלָא קֶרֶן, בְּגִין לְאַחֲזָאָה מַאן הוּא אֲתַר דְּאִקְרֵי שׁוֹפָר.

92b.10 זַכָּאִין אִינּוּן יִשְׂרָאֵל בְּעָלְמָא דֵּין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי, דְּאִינּוּן יַדְעִין לְאִתְדַּבְּקָא בְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא, וּלְאַתְעֲרָא חֵילָא דִּלְעֵילָּא, וּלְאַמְשָׁכָא קְדוּשָּׁה דְּמָארֵיהוֹן עָלַיְיהוּ, בְּגִין כָּךְ כְּתִיב (דברים ל״ג:כ״ט) אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ וְגוֹ'. (דברים ד׳:ד׳) וְאַתֶם הַדְּבֵקִים בַּיְיָ' אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם.

92b.11 פִּקּוּדָא (ל"ד) בָּתַר דָּא, לְקָרְבָא שְׁתֵּי הַלֶּחֶם. הָא אוֹקִימְנָא, שְׁתֵּי הַלֶּחֶם: תַּרְתֵי שְׁכִינְתֵּי, עֵילָּא וְתַתָּא, וְאִתְחַבְּרָן כַּחֲדָא. לְגַבֵּיהוֹן, תְּרֵין נָהֲמֵי בְּשַׁבָּת, מְזוֹנָא דְּחַד תְּרֵין, דְּעֵילָּא וְתַתָּא. וְעַל דָּא כְּתִיב, (שמות ט״ז:כ״ב) שְׁנֵי הָעֹמֶר לָאֶחָד. לָאֶחָד וַדַּאי, לְאִתְיַיחֲדָא בַּאֲתַר חַד. לְהַהוּא דְּאִקְרֵי אֶחָד. וּמַאן אִיהוּ. הַקּוֹל קוֹל יַעֲקֹב, דְּאִיהוּ יָרִית עֵילָּא וְתַתָּא, תְּרֵין נָהֲמֵי כַּחֲדָא. וּבְגִין דְּשַׁבָּת אִיהוּ רָזָא דְּעֵילָּא וְתַתָּא, וְכֹלָּא אִיהוּ שַׁבָּת, (אתקריבו) תְּרֵין נָהֲמֵי. ע"כ

92b.12 פִּקּוּדָא בָּתַר דָּא לְהַסְדִּיר לֶחֶם וּלְבוֹנָה, לְהַקְרִיב עֹמֶר. דִּכְתִּיב וַעֲשִׂיתֶם בְּיוֹם הֲנִיפְכֶם אֶת הָעֹמֶר כֶּבֶשׂ תָּמִים לְעוֹלָה. וְכֵן בְּשָׁבוּעוֹת לְהַקְרִיב שְׁתֵּי הַלֶּחֶם, וְהָכִי בְּכָל יוֹמִין טָבִין, לְהַקְרִיב קָרְבָּן דְּמוּסָפִין. אֶלָּא וַדַּאי בְּכָל יוֹמָא דְּמוֹעָדַיָיא צָּרִיךְ לְקָרְבָא קָרְבְּנָא דִּילֵיהּ. צָּרִיךְ לְקָרְבָא עָלֵיהּ תּוֹסֶפֶת דְּאִית לֵיהּ, כְּגוֹן תּוֹסֶפֶת כְּתוּבָתָא וּמַתְּנָתָא, דְּאוֹסִיף חָתָן לְכַלָּה. וְשַׁבָּת מַלְכְּתָא, דְּאִיהִי כַּלָּה, בְּשַׁבָּתוֹת וּבְכָל יוֹמִין טָבִין, צְּרִיכָה תּוֹסֶפֶת, דְּאִינּוּן מוּסָפִין דְּקָרְבְּנִין, וּמַתְּנָתָא, דְּאִינּוּן מַתְּנוֹת כְּהוּנָה.

92b.13 וּבְשָׁבוּעוֹת דְּאִיהוּ מַתַּן תּוֹרָה, דְּאִתְיְיהִיבוּ תְּרֵין לוּחִין דְּאוֹרַיְיתָא, מִסִּטְרָא דְּאִילָנָא דְּחַיִּי, צָּרִיךְ לְקָרְבָא לְגַבַּיְיהוּ, שְׁתֵּי הַלֶּחֶם דְּאִינּוּן ה"ה דִּתְרֵין יוֹמִין דְּשָׁבוּעוֹת אִינוּן י"ו צָּרִיךְ לְקָרְבָא לְגַבַּיְיהוּ, שְׁתֵּי הַלֶּחֶם מְּאִינּוּן ה"ה דְּהָא אִיהוּ נָהֲמָא דְּאוֹרַיְיתָא, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ (משלי ט׳:ה׳) לְכוּ לַחֲמוּ בְלַחְמִי, ה"ה, מִן הַמּוֹצִּיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ.

92b.14 וְהַאי אִיהוּ מַאֲכָל אָדָם, דְּאִיהוּ יוֹ"ד הֵ"א וָא"ו הֵ"א. (במדבר יט) זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם. (ויקרא א) אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַיְיָ'. עוֹמֶר שְׂעוֹרִין, מַאֲכָל בְּעִירָן, דְּאִינּוּן חַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ, דְּמִנְּהוֹן צָּרִיךְ לְקָרְבָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (ויקרא א) מִן הַבְּהֵמָה. אֵלִים: מְנַגְּחִים בְּמַתְנִיתִין, בְּאִלֵּין פַּשְׁטִין. מִן הַבָּקָר: פָּרִים מְנַגְּחִים בְּמַתְנִיתִין, בְּתוּקְפָּא יַתִּיר. וּמִן הַצֹּאן: שְׁאָר עַמָּא, קָרְבְּנָא דִּלְהוֹן צְּלוֹתִין, וְעָלַיְיהוּ אִתְּמַר, (יחזקאל לד) וְאַתֵּן צֹּאנִי צֹּאן מַרְעִיתִי אָדָם אַתֶּם.

92b.15 דְּמָארֵי קַבָּלָה, וּמָארֵי מִדּוֹת, אִינּוּן מִסְּטַר דְּאִילָנָא דְּחַיִּי. שְׁאָר עַמָּא מִסִּטְרָא דְּאִילָנָא דְּטוֹב וָרָע, אָסוּר וְהֶתֵּר. וּבְגִין דָּא, מִן הַבְּהֵמָה, מַאֲכָל דִּלְהוֹן, עֹמֶר לֶחֶם שְׂעוֹרִים, (רות ג׳:ט״ו) וַיָּמָד שֵׁשׁ שְׂעוֹרִים. וַיָּשֶׁת עָלֶיהָ, אוֹרַיְיתָא דִּבְעַל פֶּה, דְּשִׁית סִדְרֵי מִשְׁנָה. אֲבָל אִלֵּין דְּאִילָנָא דְּחַיִּי, דְּאִינּוּן אָדָם אוֹרַיְיתָא דִּלְהוֹן, נָהֲמָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (משלי ט׳:ה׳) לְכוּ לַחֲמוּ בְלַחְמִי וְהַיְינוּ שְׁתֵּי הַלֶּחֶם. חֲדוּ כֻּלְּהוּ תָּנָאִין וַאֲמוֹרָאִין, וְאָמְרוּ מַאן קָאִים קַמֵּי סִינַי. (ע"כ רעיא מהימנא) (שייך כאן פקודא לשרוף קדשים הנדפס בדף ל"ג ע"א)