Volume III

Emor

Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 104a, reference page 33 of 40.

Current daf
104a
Reference units
40

Daf 104a

Unpointed Text

104a.1 דאית ליה חולקא בעמא ובארעא קדישא - יתיב בצלא דמהימנותא לקבלא אושפיזין למחדי בהאי עלמא ובעלמא דאתי.

104a.2 ובעי למחדי למסכני. מאי טעמא? בגין דחולקא דאינון אושפיזין דזמין - דמסכני הוא. וההוא דיתיב בצלא דא דמהימנותא וזמין אושפיזין אלין עלאין אושפיזי מהימנותא - ולא יהיב לון חולקהון - כלהו קיימי מניה ואמרי "אל תלחם את לחם רע עין וגו'" (משלי כג, ו). אשתכח דההוא פתורא דתקין דיליה הוא ולאו דקב"ה! עליה כתיב "וזריתי פרש על פניכם וגו' פרש חגיכם" (מלאכי ב, ג) ולא "חגי". ווי ליה לההוא בר נש בשעתא דאלין אושפיזי מהימנותא קיימי מפתוריה!

104a.3 ואמר ר' אבא אברהם כל יומוי הוה קאים בפרשת אורחין לזמנא אושפיזין ולתקנא לון פתורי. השתא דמזמנין ליה ולכלהו צדיקייא ולדוד מלכא ולא יהבין לון חולקהון -- אברהם קאים מפתורא וקרי "סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים האלה" (במדבר טז, כו), וכלהו סלקין אבתריה. יצחק אמר "ובטן רשעים תחסר" (משלי יג, כה). יעקב אמר "פתך אכלת תקיאנה" (משלי כג, ח). ושאר כל צדיקייא אמרי "כי כל שלחנות מלאו קיא צואה בלי מקום" (ישעיהו כח, ה).

104a.4 דוד מלכא דאשלים דינוי אמר דכתיב "ויהי כעשרת הימים ויגוף יהו"ה את נבל וימת" (שמואל א כה, לח). מאי קא מיירי? בגין דדוד שאל לנבל ואתעביד ליה אושפיזא - ולא בעא. ודא זמין ליה ולא יהב ליה חולקא. ובאינון עשרה יומין דדוד מלכא דאין עלמא - אתדן עליה ההוא בר נש דאשלים ליה ביש יתיר מנבל!

104a.5 א"ר אלעזר, אורייתא לא אטרח עליה דבר נש יתיר, אלא כמה דיכיל, דכתיב "איש כמתנת ידו וגו'" (דברים טז, יז). ולא לימא איניש "אכול ואשבע וארווי בקדמיתא - ומה דישתאר אתן למסכני". אלא רישא דכלא - דאושפיזין הוא! ואי חדי לאושפיזין ורוי לון - קב"ה חדי עמיה, ואברהם קרי עליה "אז תתענג על יהו"ה" (ישעיהו נח, יד), ויצחק קארי עליה "כל כלי יוצר עליך לא יוצלח" (ישעיהו נד, יז). אמר ר' שמעון - האי דוד מלכא אמר ליה, בגין דכל זיינין דמלכא וקרבין דמלכא בידוי דדוד אתפקדו. אבל יצחק קאמר "גבור בארץ יהיה זרעו וגו' הון ועושר בביתו וגו'" (תהלים קי"ב, ב'-ג'). יעקב אמר "אז יבקע כשחר אורך וגו'" (ישעיהו נח, ח) . שאר צדיקייא אמרי "ונחך יהו"ה תמיד והשביע וגו'" (ישעיהו נח, יא). דוד מלכא אמר "כל כלי יוצר עליך לא יוצלח" - דהא הוא על כל זיני עלמא אתפקד.

104a.6 זכאה חולקיה דבר נש דזכי לכל האי! זכאה חולקהון דצדיקייא בעלמא דין ובעלמא דאתי - עלייהו כתיב "ועמך כלם צדיקים וגו'":

104a.7 "ולקחתם לכם ביום הראשון וגו'" (ויקרא כג, מ).

104a.8 ר' שמעון פתח: "כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו" (ישעיהו מג, ז).

104a.9 "כל הנקרא בשמי" - דא אדם דקב"ה ברא ליה בדיוקניה דכתיב "ויברא אלהים את האדם בצלמו" (בראשית א, כז). ועוד דקרא ליה בשמיה בשעתא דאפיק קשוט ודינא בעלמא ואקרי אלהים דכתיב "אלהים לא תקלל". קרא ליה בשמיה דכתיב "ויברא אלהים את האדם בצלמו" ושפיר.

104a.10 הא אוקימנא דכתיב "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו" (בראשית א, כו) - בשעתא דזווגא אתמר. וכך הוא בזווגא דתרווייהו בצלם ודמות. ואדם - מדכר ונוקבא נפק.

104a.11 "ויברא אלהים את האדם בצלמו" - בספרא דשלמה מלכא אשכחנא דבשעתא דזווגא

104a.12 פקודא [מ"ז] דא ליטול לולב בההוא יומא באינון זינין דיליה. והאי רזא אוקימנא ואוקמוה חברייא. כמה דקב"ה נטיל לון לישראל בהני יומין וחדי בהון - אוף הכי ישראל נטלי ליה לקב"ה לחולקהון וחדאן ביה. ודא הוא רזא דלולב ומינין דביה דאיהו רזא דיוקנא דאדם, והא אתמר.

Pointed Text

104a.1 תִּנְיָינָא, לִבְנֵי עָלְמָא, דְּמַאן דְּאִית לֵיהּ חוּלָקָא בְּעַמָּא וּבְאַרְעָא קַדִּישָׁא, יָתִיב בְּצִלָּא דִּמְהֵימְנוּתָא, לְקַבְּלָא אוּשְׁפִּיזִין, לְמֶחְדֵּי בְּהַאי עָלְמָא וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי וּבָעֵי לְמֶחְדֵּי לְמִסְכְּנֵי. מַאי טַעֲמָא. בְּגִין דְּחוּלָקָא דְּאִינּוּן אוּשְׁפִּיזִין דְּזַמִּין דְּמִסְכְּנֵי הוּא. וְהַהוּא דְּיָתִיב בְּצִלָּא דָּא דִּמְהֵימְנוּתָא, וְזַמִּין אוּשְׁפִּיזִין אִלֵּין עִלָּאִין, אוּשְׁפִּיזֵי מְהֵימְנוּתָא, וְלָא יָהִיב לוֹן חוּלָקֵיהוֹן, כֻּלְּהוּ קַיְימֵי מִנֵּיהּ, וְאַמְרֵי (משלי כ״ג:ו׳) אַל תִּלְחַם אֶת לֶחֶם רַע עַיִן וְגוֹ', אִשְׁתְּכַח דְּהַהוּא פָּתוֹרָא דְּתַקִּין, דִּילֵיהּ הוּא, וְלָאו דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, עָלֵיהּ כְּתִיב (מלאכי ב׳:ג׳) וְזֵרִיתִי פֶרֶשׁ עַל פְּנֵיכֶם וְגוֹ', פֶּרֶשׁ חַגֵּיכֶם, וְלָא חַגַּי. וַוי לֵיהּ לְהַהוּא בַּר נָשׁ, בְּשַׁעֲתָא דְּאִלֵּין אוּשְׁפִּיזֵי מְהֵימְנוּתָא קַיְימֵי מִפָּתוֹרֵיהּ.

104a.2 וְאָמַר רִבִּי אַבָּא, אַבְרָהָם, כָּל יוֹמוֹי הֲוָה קָאִים בְּפָרָשַׁת אוֹרְחִין, לְזַמְּנָא אוּשְׁפִּיזִין, וּלְתַקְּנָא לוֹן פָּתוֹרֵי, הַשְׁתָּא, דִּמְזַמְּנִין לֵיהּ, וּלְכֻלְּהוּ צַדִּיקַיָּיא, וּלְדָוִד מַלְכָּא, וְלָא יָהֲבִין לוֹן חוּלָקֵיהוֹן, אַבְרָהָם קָאִים מִפָּתוֹרָא, וְקָרֵי, (במדבר ט״ז:כ״ו) סוּרוּ נָּא מֵעַל אָהֳלֵי הָאֲנָשִׁים הָרְשָׁעִים הָאֵלֶּה. וְכֻלְּהוּ סַלְּקִין אֲבַתְרֵיהּ. יִצְחָק אָמַר, (משלי י״ג:כ״ה) וּבֶטֶן רְשָׁעִים תֶּחְסָר. יַעֲקֹב אָמַר, (משלי כ״ג:ח׳) פִּתְּךָ אָכַלְתָּ תְקִיאֶנָּה. וּשְׁאָר כָּל צַדִּיקַיָּיא אַמְרֵי, (ישעיהו כ״ח:ח׳) כִּי כָּל שֻׁלְחָנוֹת מָלְאוּ קִיא צוֹאָה בְּלִי מָקוֹם.

104a.3 דָּוִד מַלְכָּא אָמַר, (חסר כאן) וְאַשְׁלִים דִּינוֹי, דִּכְתִּיב, (שמואל א כ״ה:ל״ח) וַיְהִי כַּעֲשֶׂרֶת הַיָּמִים וַיִּגּוֹף יְיָ' אֶת נָבָל וַיָּמֹת. מַאי קָא מַיְירֵי. בְּגִין דְּדָוִד שָׁאַל לְנָבָל, וְאִתְעָבִיד לֵיהּ אוֹשְׁפִּיזָא, וְלָא בָּעָא. וְדָא זַמִּין לֵיהּ, וְלָא יָהַב לֵיהּ חוּלָקָא, וּבְאִינּוּן עֲשָׂרָה יוֹמִין דְּדָוִד מַלְכָּא דָּאִין עָלְמָא, אַתְּדָּן עָלֵיהּ הַהוּא בַּר נָשׁ דְּאַשְׁלִים לֵיהּ בִּישׁ יַתִּיר מִנָבָל.

104a.4 אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר (בגין כך) אוֹרַיְיתָא לָא אַטְרַח עָלֵיהּ דְּבַר נָשׁ יַתִּיר, אֶלָּא כְּמָה דְּיָכִיל, דִּכְתִּיב, (דברים ט״ז:י״ז) אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ וְגוֹ'. וְלָא לֵימָא אִינִישׁ אֱכוּל וְאֶשְׂבַּע וְאַרְוִוי בְּקַדְמִיתָא, וּמַה דְּיִשְׁתְּאַר אֶתֵּן לְמִסְכְּנֵי, אֶלָּא רֵישָׁא דְּכֹלָּא דְּאוּשְׁפִּיזִין הוּא, וְאִי חַדֵּי לְאוּשְׁפִּיזִין וְרַוִּי לוֹן, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חַדֵּי עִמֵּיהּ, וְאַבְרָהָם קָרֵי עָלֵיהּ, (ישעיהו נ״ח:י״ד) אָז תִּתְעַנַּג עַל יְיָ' וְגוֹ'. וְיִצְחָק קָארֵי עָלֵיהּ, (ישעיהו נ״ד:י״ז) כָּל כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ לֹא יִצְלַח. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, הַאי, דָּוִד מַלְכָּא אָמַר לֵיהּ, בְּגִין דְּכָל זַיְינִין דְּמַלְכָּא, וּקְרָבִין דְּמַלְכָּא, בִּידוֹי דְּדָוִד אִתְפְּקָדוּ, אֲבָל יִצְחָק קָאָמַר, (תהילים קי״ב:ב׳) גִּבּוֹר בָּאָרֶץ יִהְיֶה זַרְעוֹ וְגוֹ', הוֹן וָעוֹשֶׁר וְגוֹ'.

104a.5 יַעֲקֹב אָמַר, (ישעיהו נ״ח:ח׳) אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךָ וְגוֹ', שְׁאָר צַדִּיקַיָּיא אַמְרֵי, (ישעיהו נ״ח:ח׳) וְנָחֲךָ יְיָ' תָּמִיד וְהִשְׂבִּיעַ וְגוֹ', דָּוִד מַלְכָּא אָמַר, (ישעיהו נ״ד:י״ז) כָּל כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ לֹא יִצְלָח, דְּהָא הוּא עַל כָּל זֵיינֵי עָלְמָא אִתְפְּקַד. זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ דְּבַר נָשׁ, דְּזָכֵי לְכָל הַאי. זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּצַדִּיקַיָּיא, בְּעָלְמָא דֵּין, וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי, עָלַיְיהוּ כְּתִיב (ישעיהו ס׳:כ״א) וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים וְגוֹ'. רעיא מהימנא פִּקּוּדָא (מ"ז) דָּא לִיטוֹל לוּלָב בְּהַהוּא יוֹמָא בְּאִינּוּן זִינִין דִּילֵיהּ וְהַאי רָזָא אוֹקִימְנָא וְאוֹקְמוּהָ חַבְרַיָּיא כְּמָה דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא נָטִיל לוֹן לְיִשְׂרָאֵל בְּהָנֵי יוֹמִין וְחַדֵּי בְּהוֹן. אוּף הָכִי יִשְׂרָאֵל נַטְלֵי לֵיהּ לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְחוּלָקֵיהוֹן וְחַדָּאן בֵּיהּ. וְדָא הוּא רָזָא דְּלוּלָב. וּמִינִין דְּבֵיהּ דְּאִיהוּ רָזָא דִּיּוּקְנָא דְּאָדָם וְהָא אִתְּמַר. (ע"כ רעיא מהימנא)

104a.6 (ויקרא כ״ג:מ׳) וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיוֹם הָרִאשׁוֹן וְגוֹ', רִבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח, (ישעיהו מ״ג:ז׳) כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו יְצַרְתִּיו אַף עֲשִׂיתִיו. כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי, דָּא אָדָם, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּרָא לֵיהּ בִּשְׁמֵיהּ (נ"א בדיוקניה), דִּכְתִּיב, (בראשית א׳:כ״ז) וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ. וְקָרָא לֵיהּ בִּשְׁמֵיהּ, בְּשַׁעֲתָא דְּאַפִּיק קְשׁוֹט וְדִינָא בְּעָלְמָא, וְאִקְרֵי אֱלֹהִים, דִּכְתִּיב, (שמות כ״ב:כ״ז) אֱלֹהִים לֹא תְּקַלֵּל.

104a.7 קְרָא לֵיהּ בִּשְׁמֵיהּ, דִּכְתִּיב וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ וְשַׁפִּיר. הָא אוֹקִימְנָא, דִּכְתִּיב נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ, בְּשַׁעֲתָא דְּזִוּוּגָא אִתְּמַר. וְכַךְ הוּא בְּזִוּוּגָא דְּתַרְוַיְיהוּ, בְּצֶלֶם וּדְמוּת. וְאָדָם מִדְּכָר וְנוּקְבָּא נָפַק.

104a.8 וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּסִפְרָא דִּשְׁלֹמֹה מַלְכָּא אַשְׁכַּחְנָא, דִּבְשַׁעֲתָא דְּזִוּוּגָא אִשְׁתְּכַח לְתַתָּא, שָׁדַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חַד דִּיּוּקְנָא כְּפַרְצוּפָא דְּבַּר נָשׁ, רְשִׁימָא חֲקִיקָא בְּצוּלְמָא, וְקַיְּימָא עַל הַהוּא זִוּוּגָא. וְאִלְמָלֵא אִתְיְיהִיב רְשׁוּ לְעֵינָא לְמֵחֱזֵי, חָמֵי בַּר נָשׁ עַל רֵישֵׁיהּ חַד צוּלְמָא, רְשִׁימָא כְּפַרְצוּפָא דְּבַּר נָשׁ, וּבְהַהוּא צוּלְמָא אִתְבְּרֵי בַּר נָשׁ, וְעַד דְּקַיְּימָא (ס"א ועד לא קיימא) הַהוּא צוּלְמָא דְּשָׁדַר לֵיהּ מָארֵיהּ עַל רֵישֵׁיהּ, וְיִשְׁתְּכַּח תַּמָּן, לָא אִתְבְּרֵי בַּר נָשׁ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ.