Volume III
Emor
Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 102a, reference page 29 of 40.
- Current daf
- 102a
- Reference units
- 40
Daf 102a
Unpointed Text
102a.1 ר' יצחק אמר לשטייא דקאים קמי מלכא - הב ליה חמרא ולבתר אימא ליה ואחזי ליה כל אינון טעוון דעבדת וכל אינון בישין, והוא ייתי וישבחך ויימא דלא ישתכח בעלמא כוותך! אוף הכא הא קאים דלטורא תדיר קמי מלכא. ישראל יהבין ליה האי דורון - ובהאי דורון פתקא לכל בישין ולכל טעוון ולכל חובין דעבדו ישראל, והוא אתי ומשבח להו לישראל ואתעביד סניגורא עלייהו, וקב"ה אהדר כלא לרישא דעמיה בגין דכתיב "כי גחלים אתה חותה על ראשו" (משלי כה, כב).
102a.2 א"ר יוסי ווי לון לעמא דעשו בשעתא דהאי שעיר משדרי לההוא דלטורא ממנא דעלייהו! דבגיניה אתי לשבחא לון לישראל וקב"ה אהדר כל אינון חובין לרישא דעמיה בגין דכתיב "דובר שקרים לא יכון לנגד עיני" (תהלים קא, ז).
102a.3 א"ר יהודה אלמלי הוו ידעי עכו"ם מהאי שעיר - לא שבקין לון לישראל יומא חד בעלמא!
102a.4 תא חזי כל ההוא יומא משתדל איהו בההוא שעיר, ובגין כך קב"ה מכפר להו ישראל ודכי לון מכלא, ולא אשתכח קטגוריא קמיה. לבתר הוא אתי ומשבח להו לישראל. וכדין שאיל ליה כמה דאת אמר "ויאמר יהו"ה אל השטן מאין תבא?". אתיב בתושבחתייהו דישראל, וקטיגורא אתעביד סניגורא, ואזיל ליה. כדין קב"ה אמר לשבעין שרין דסחרין כורסייא "חמיתון האי דלטורא היאך קאים על בני תדיר! הא שעירא חדא אשתדר גביה בפתקא דכל חובייהו וכל טעותייהו וכל מה דחטו וחבו קמאי - והוא קביל לון!". כדין אסתכמו כלהו דיהדרון אינון חובין על עמיה.
102a.5 רבי אבא אמר כל אינון חובין וחטאין מתדבקין ביה כמה דכתיב "ותשליך במצולות ים כל חטאתם". ולבתר כלהו מתהדרן ברישיהון דעמיה - הדא הוא דכתיב "ונשא השעיר עליו את כל עונותם אל ארץ גזרה" (ויקרא טז, כב).
102a.6 בהאי יומא מתעטר כהנא בעטרין עלאין, והוא קאים בין עלאי ותתאי ומכפר עליה ועל ביתיה ועל כהני ועל מקדשא ועל ישראל כלהו. תאנא, בשעתא דעאל בדמא דפר - מכוין ברישא דמהימנותא ואדי באצבעיה כמה דכתיב "והזה אותו על הכפרת ולפני הכפרת" (ויקרא טז, טו). והיך עביד? בסים בקפטא דאצבעא ואדי כמצליף בטיפין דאצבעא. לסטרי כפורתא אדי ואתכוון.
102a.7 ושארי לממני "אחת, אחת ואחת". "אחת" בלחודהא, "אחת" דכליל כלא, "אחת" שבחא דכלא, "אחת" דכלא אהדרן לקבלה, "אחת" רישא דכלא!
102a.8 לבתר "אחת ואחת" - דאינון שריין כחדא ברעותא באחוותא ולא מתפרשין לעלמין. בתר דמטא להאי "ואחת" דהיא אימא דכלא - מכאן שארי לממני בזווגא, ומני ואמר אחת ושתים. אחת ושלש. אחת וארבע. אחת וחמש. אחת ושש. אחת ושבע - בגין לאמשכא ולנגדא להאי אחת דהיא אימא עלאה בדרגין ידיען לכתרא דאימא תתאה - ולאמשכא נהרין עמיקין מאתרייהו לכנסת ישראל. וע"ד יומא דא תרין נהורין נהרין כחדא; אימא עלאה נהרא לאימא תתאה. ועל דא כתיב "יום הכפורים" כמא דאתמר.
102a.9 א"ר יצחק קפטרא חדא קשירא ברגלוי דכהנא בשעתא דהוה עאל; דאי ימות התם - יפקוהו מלבר. ובמה ידעי? בההוא זהוריתא אתידע ואשתמודע כד לא יהפך גווני. בההוא שעתא אשתמודע דכהנא אשתכח לגו בחטאה. ואי יפוק בשלם - בזהוריתא אתידע ואשתמודע דיהפך גווני לחוור. כדין חדוותא היא בעלאי ותתאי. ואי לאו - כלהו אשתכחו בצערא והיו ידעי כלא דלא אתקבלו צלותהון. א"ר יהודה כיון דהוה עאל וטמטם עינוי דלא לאסתכלא במה דלא אצטריך, והוה שמע קל גדפי כרובייא מזמרי ומשבחי - הוה ידע כהנא דכלא הוה בחדוה ויפוק בשלם. ועם כל דא בצלותיה הוה ידע - דמלין נפקין בחדוותא ומתקבלן ומתברכן כדקא יאות, וכדין חדוותא היא בעלאי ותתאי.
102a.10 (הדף מכיל רק זוהר ללא רעיא מהימנא)
Pointed Text
102a.1 רִבִּי יִצְחָק אָמַר, לְשַׁטְיָא דְּקָאִים קָמֵי מַלְכָּא, הַב לֵיהּ חַמְרָא, וּלְבָתַר אֵימָא לֵיהּ, וְאַחְזֵי לֵיהּ, כָּל אִינּוּן טַעֲוָון דְּעַבְדַּת, וְכָל אִינּוּן בִּישִׁין, וְהוּא יֵיתֵי וִישַׁבְּחָךְ, וְיֵימָּא דְּלָא יִשְׁתְּכַּח בְּעָלְמָא כְּוָותָךְ. אוּף הָכָא, הָא קָאִים דַּלְטוֹרָא תָּדִיר קַמֵּי מַלְכָּא, יִשְׂרָאֵל יָהֲבִין לֵיהּ הַאי דּוֹרוֹן, וּבְהַאי דּוֹרוֹן פִּתְקָא, לְכָל בִּישִׁין, וּלְכָל טַעֲוָון, וּלְכָל חוֹבִין דְּעַבְדוּ יִשְׂרָאֵל, וְהוּא אָתֵי וּמְשַׁבַּח לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל, וְאִתְעָבִיד סַנֵּיגוֹרָא עָלַיְיהוּ, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַהְדָּר כֹּלָּא לְרֵישָׁא דְּבִישֵׁי דְּעַמֵּיהּ, בְּגִין דִּכְתִּיב, (משלי כ״ה:כ״ב) כִּי גֶחָלִים אַתָּה חוֹתֶה עַל רֹאשׁוֹ.
102a.2 אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, וַוי לוֹן לְעַמָּא דְּעֵשָׂו, בְּשַׁעֲתָא דְּהַאי שָׂעִיר מְשַׁדְּרֵי לְהַהוּא דִּלְטוֹרָא מְמָנָא דְּעָלַיְיהוּ, דִּבְגִינֵיהּ אָתֵי לְשַׁבְּחָא לוֹן לְיִשְׂרָאֵל, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַהְדָּר כָּל אִינּוּן חוֹבִין לְרֵישָׁא דְּעַמֵּיהּ, בְּגִין דִּכְתִּיב, (תהילים ק״א:ז׳) דּוֹבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, אִלְמָלֵי הֲווֹ יַדְעֵי אוּמוֹת הָעוֹלָם מֵהַאי שָׂעִיר, לָא שַׁבְקִין לוֹן לְיִשְׂרָאֵל, יוֹמָא חַד בְּעָלְמָא.
102a.3 תָּא חֲזֵי, כָּל הַהוּא יוֹמָא מִשְׁתְּדַּל אִיהוּ בְּהַהוּא שָׂעִיר, וּבְגִין כָּךְ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מְכַפֵּר לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל, וְדָכֵי לוֹן מִכֹּלָּא, וְלָא אִשְׁתְּכַח קַטֵגוֹרְיָא קַמֵּיהּ. לְבָתַר, הוּא אָתֵי וּמְשַׁבַּח לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל. וּכְדֵין שָׁאִיל לֵיהּ, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, וַיֹּאמֶר יְיָ' אֶל הַשָּׂטָן מֵאַיִן תָּבֹא, אָתִיב בְּתוּשְׁבַּחְתַּיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל, וְקַטֵיגוֹרָא אִתְעָבִיד סַנֵיגוֹרָא וְאָזִיל לֵיהּ.
102a.4 כְּדֵין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָמַר לְשִׁבְעִין שָׂרִין דְּסָחֲרִין כּוּרְסְיָיא, חֲמִיתּוּן הַאי דִּלְטוֹרָא, הֵיאַךְ קָאִים עַל בָּנַי תָּדִיר, (אסתכמו) הָא שְׂעִירָא חֲדָא דְּאִשְׁתְּכַח (ס"א אשתדר) גַּבֵּיהּ, בְּפִתְקָא דְּכָל חוֹבַיְיהוּ וְכָל טָעֲוָּתַיְיהוּ, וְכָל מַה דְּחָטוּ וְחָבוּ קַמַּאי, וְהוּא קַבִּיל לוֹן. כְּדֵין אִסְתְכָּמוּ כֻּלְּהוּ, דְּיָהַדְרוּן אִינּוּן חוֹבִין עַל עַמֵּיהּ.
102a.5 רִבִּי אַבָּא אָמַר, כָּל אִינּוּן חוֹבִין וְחַטָּאִין מִתְדַּבְּקִין בֵּיהּ, כְּמָה דִּכְתִּיב, (מיכה ז׳:י״ט) וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצוּלוֹת יָם כָּל חֲטֹּאתָם. וּלְבָתַר, כֻּלְּהוּ מִתְהַדְּרָן בְּרֵישֵׁיהוֹן דְּעַמֵּיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (ויקרא ט״ז:כ״ב) וְנָשָׂא הַשָּׂעִיר עָלָיו אֶת כָּל עֲוֹנוֹתָם אֶל אֶרֶץ גְּזֵרָה. בְּהַאי יוֹמָא מִתְעַטָּר כַּהֲנָא בְּעִטְרִין עִלָּאִין, וְהוּא קָאִים בֵּין עִלָּאֵי וְתַתָּאֵי, וּמְכַפֵּר עָלֵיהּ וְעַל בֵּיתֵיהּ, וְעַל כַּהֲנֵי, וְעַל מַקְדְּשָׁא, וְעַל יִשְׂרָאֵל כֻּלְּהוּ.
102a.6 תָּאנָא, בְּשַׁעֲתָא דְּעָאל בְּדָמָא דְּפָר, מְכַוִּין בְּרֵישָׁא דִּמְהֵימְנוּתָא, וְאָדֵי בְּאֶצְבְּעֵיהּ, כְּמָה דִּכְתִּיב, וְהִזָה אוֹתוֹ עַל הַכַּפֹּרֶת וְלִפְנֵי הַכַּפֹּרֶת וְהֵיךְ עָבִיד. בָּסִים בְּקִפְטָא (ס"א בקטפא) דְּאֶצְבְּעָא, וְאָדֵי כְּמַצְלִיף, בְּטִיפִין דְּאֶצְבְּעָא, לְסִטְרֵי קַפְתּוּרָא (ס"א קטעורא) (ס"א כפורתא), אָדֵי וְאִתְכְּוַּון, וְשָׁארִי לְמִמְנֵי אַחַת, אַחַת וְאַחַת. אַחַת בִּלְחוֹדָהָא, אַחַת (תיקון פ"ב ע"א, רעיא מהימנא ק"ח ע"ב) דְּכָלִיל כֹּלָּא, אַחַת שְׁבָחָא דְּכֹלָּא, אַחַת דְּכֹלָּא אֲהַדְּרָן לַקֳבְלָהּ, אַחַת רֵישָׁא דְּכֹלָּא. לְבָתַר אַחַת וְאַחַת, דְּאִינּוּן שַׁרְיָין כַּחֲדָא, בִּרְעוּתָא בְּאַחְוָותָא, וְלָא מִתְפָּרְשָׁן לְעָלְמִין.
102a.7 בָּתַר דְּמָטָא לְהַאי וְאַחַת, דְּהִיא אִימָּא דְּכֹלָּא. מִכָּאן שָׁארֵי לְמִמְנֵי בְּזִוּוּגָא, וּמָנֵי וְאָמַר, אַחַת וּשְׁתַּיִם. אַחַת וְשָׁלֹשׁ. אַחַת וְאַרְבַּע. אַחַת וְחָמֵשׁ. אַחַת וָשֵׁשׁ. אַחַת וָשֶׁבַע. בְּגִין לְאַמְשָׁכָא וּלְנַגְדָּא לְהַאי אַחַת, דְּהִיא אִימָּא (ימא) עִלָּאָה, בְּדַרְגִּין יְדִיעָן, לְכִתְרָא (ס"א לנהרא לאימא) דְּאִימָא תַּתָּאָה. וּלְאַמְשָׁכָא נַהֲרִין עֲמִיקִין מֵאַתְרַיְיהוּ לִכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. וְעַל דָּא, יוֹמָא דָּא תְּרֵין נְהוֹרִין נַהֲרִין כַּחֲדָא, אִימָּא עִלָּאָה נַהֲרָא לְאִימָּא תַּתָּאָה. וְעַל דָּא כְּתִיב יוֹם הַכִּפּוּרִים, כְּמָה דְּאִתְּמַר.
102a.8 אָמַר רִבִּי יִצְחָק קִפְטְרָא חֲדָא קְשִׁירָא בְּרַגְלוֹי דְּכַהֲנָא, בְּשַׁעֲתָא דְּהֲוָה עָאל, דְּאִי יָמוּת הָתָם, יַפְּקוּהוּ מִלְּבַר. וּבְמַּה יַדְעֵי. בְּהַהוּא זְהוֹרִיתָא אִתְיְידַע וְאִשְׁתְּמוֹדַע, כַּד לָא יְהָפֵךְ גַּוְונוֹי. בְּהַהִיא שַׁעֲתָא אִשְׁתְּמוֹדַע, דְּכַהֲנָא אִשְׁתְּכַח לְגוֹ בַּחֲטָּאָה. וְאִי יִפּוּק בִּשְׁלָם, בִּזְהוֹרִיתָא אִתְיְידַע וְאִשְׁתְּמוֹדַע, דְּיֵהָפֵךְ גַּוְונוֹי לְחִוָּור. כְּדֵין חֶדְוָותָא הִיא בְּעִלָּאֵי וְתַתָּאֵי. וְאִי לָאו כֻּלְּהוּ אִשְׁתְּכָחוּ בְּצַעֲרָא, וַהֲווּ יַדְעֵי כֹּלָּא, דְּלָא אִתְקְבָּלוּ צְלוֹתְהוֹן.
102a.9 אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, כֵּיוָן דְּהֲוָה עָאל, וְטִמְטֵם עֵינוֹי דְּלָא לְאִסְתַּכְּלָא בְּמָה דְּלָא אִצְטְרִיךְ, וַהֲוָה שָׁמַע קָל גַּדְפֵּי כְּרוּבְיָיא מְזַמְּרֵי וּמְשַׁבְּחֵי. הֲוָה יָדַע כַּהֲנָא, דְּכֹלָּא הֲוָה בְּחֶדְוָה, וְיִפּוּק בִּשְׁלָם. וְעִם כָּל דָּא בִּצְלוֹתֵיהּ הֲוָה יָדַע, דְּמִלִּין נָפְקִין בְּחֶדְוָותָא, וּמִתְקַבְּלָן וּמִתְבָּרְכָן כְּדְקָא יָאוּת, וּכְדֵין חֶדְוָותָא הִיא בְּעִלָּאֵי וְתַתָּאֵי.