Emor

Pointed Text

107a.1 רַבִּי שִׁמְעוֹן הֲוָה אָזִיל בְּאָרְחָא, וַהֲוָה עִמֵּיהּ רִבִּי אֶלְעָזָר וְרִבִּי אַבָּא וְרִבִּי חִיָּיא וְרִבִּי יוֹסֵי וְרִבִּי יְהוּדָה מָטוּ לְחָד טִיקְלֵי דְּמַיָא, פּוּסְקְרָא רִבִּי יוֹסֵי בְּקַטְפּוֹי לְגוֹ מַיָּא, אָמַר קוּטְרָא דְּקוּסְטֵי דְּמַיָּא וּלְוַאי לָא שְׁכִיחַ. אָמַר לֵיהּ רִבִּי שִׁמְעוֹן, אָסִיר לָךְ. שַׁמְשָׁא דְּעָלְמָא הוּא, וְאָסִיר לְאַנְהָגָא קְלָנָא בְּשַׁמְשָׁא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְכָל שֶׁכֵּן דְּאִינּוּן עוֹבַדֵי קְשׁוֹט, בְּנִימוּסֵי דְּקִסְטִירָא עִלָּאָה שְׁכִיחֵי.

107a.2 פָּתַח וְאָמַר, (בראשית א׳:ל״א) וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד. וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה, סְתָם, אֲפִילּוּ נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים וִיתּוּשִׁים, וַאֲפִילּוּ אִינּוּן דְּאִתְחָזוּן מְחַבְּלֵי עָלְמָא, בְּכֻלְּהוּ כְּתִיב וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד כֻּלְּהוּ שַׁמָּשֵׁי עָלְמָא, מַדְבְּרֵי עָלְמָא, וּבְנֵי נָשָׁא לָא יַדְעֵי.

107a.3 עַד דַּהֲווֹ אָזְלֵי, חָמוּ חַד חִוְיָא מַדְבָּר קָמַּיְיהוּ, אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, וַדַּאי דָּא אָזִיל לְאַרְחֲשָׁא לָן נִיסָא, רָהַט הַהוּא חִוְיָא קַמַּיְיהוּ, וְקָטַר בְּחַד אֶפְעֶה בְּקִיטְרָא דְּאוֹרְחָא סַטוּן (ס"א נצן) חַד בְּחַד וּמִיתוּ. כַּד מָטוּן, חָמוּ לוֹן לְתַרְוַויְּיהוּ שְׁכִיבִין בְּאָרְחָא. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְּרָחִישׁ לָן נִיסָא. דְּהָא כָּל מַאן דְּאִסְתָּכַּל בְּהַאי, כַּד אִיהוּ בְּקִיּוּמֵיהּ, אוֹ אִיהוּ יִסְתָּכַּל בְּבַּר נָשׁ, לָא יִשְׁתְּזִיב וַדַּאי, כָּל שֶׁכֵּן אִי יִקְרַב בַּהֲדֵיהּ. קָרָא עָלֵיהּ, (תהילים צ״א:י׳) לֹא תְאוּנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה וְנֶגַע לֹא יִקְרַב בְּאָהֳלֶךָ. וּבְכֹלָּא עָבִיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא שְׁלִיחוּתָא דִּילֵיהּ, וְלֵית לָן לְאַנְהָגָא קְלָנָא בְּכָל מַה דְּאִיהוּ עָבֵד. וְעַל דָּא כְּתִיב, (תהילים קמ״ה:ט׳-י׳) טוֹב יְיָ' לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו, וּכְתִיב, יוֹדוּךָ יְיָ' כָּל מַעֲשֶׂיךָ. (נדפס ויחי רכ"א)

107a.4 רִבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח, (שיר השירים ב׳:א׳) אֲנִי חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן שׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים. כַּמָּה חֲבִיבָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מְשַׁבַּח לֵיהּ, וְהִיא מְשַׁבַּחַת לֵיהּ תָּדִיר. וְכַמָּה שְׁבָחִין וּמַזְמְּרִין אַתְקְנַת לֵיהּ לְמַלְכָּא תָּדִיר. זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, דַּאֲחִידָן בְּעַדְבָא דְּחוּלָקָא קַדִּישָׁא, כְּמָה דִּכְתִּיב, (דברים ל״ב:ט׳) כִּי חֵלֶק יְיָ' עַמּוֹ יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ.

107a.5 אֲנִי חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן, דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, דְּאִקְרֵי חֲבַצֶּלֶת, דְּקַיְּימָא בִּשְׁפִּירוּ דְּנוֹי בְּגִנְתָּא דְּעֵדֶן לְאִתְנַטְּעָא. הַשָּׁרוֹן, דְּהִיא (נטרת נ"א שרה) וּמַשְׁבָּחַת לֵיהּ לְמַלְכָּא עִלָּאָה. דָּבָר אַחֵר אֲנִי חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן, דְּבַעְיָא לְאִשְׁתְּקָאָה מִשַּׁקְיוּ דְּנַחֲלָא עֲמִיקָא, מַבּוּעָא דְּנַחֲלִין. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (ישעיה לג) הָיָה הַשָּׁרוֹן (כערבה). (לאגם מים) שׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים, דְּקַיְּימָא (בראשית רכ"א ע"א) בְּעֲמִיקְתָא דְּכֹלָּא.

107a.6 שׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים. מַאן אִינּוּן עֲמָקִים. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (תהילים ק״ל:א׳) מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יְיָ'. חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן, מֵהַהוּא אֲתַר דְּשַׁקְיוּ דְּנַחֲלִין עֲמִיקִין נָפְקִין, וְלָא פַּסְקִין לְעָלְמִין. שׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים, שׁוֹשַׁנַּת דְּהַהוּא אֲתַר דְּאִקְרֵי עֲמִיקָא דְּכֹלָּא, סָתִים מִכָּל סִטְרִין.

107a.7 תָּא חֲזֵי, בְּקַדְמִיתָא חֲבַצֶּלֶת יְרוֹקָא, בְּטַרְפִּין יְרוֹקִין לְבָתַר שׁוֹשַׁנָּה, בִּתְרֵין גַּוְונִין סוּמָק וְחִוָּור. שׁוֹשַׁנַּת: בְּשִׁית טַרְפִּין. שׁוֹשַׁנַּת: דְּשַׁנִיאַת גַּוְונָהָא, וְאִשְׁתְּנִיאַת מִגַּוְונָא לְגַוְונָא. שׁוֹשַׁנַּת, בְּקַדְמִיתָא חֲבַצֶּלֶת, בְּזִמְנָא דְּבַעְיָא לְאִזְדַּוְּוגָא בֵּיהּ בְּמַלְכָּא, אִקְרֵי חֲבַצֶּלֶת. בָּתַר דְּאִתְדָּבָקַת בֵּיהּ בְּמַלְכָּא, בְּאִינּוּן נְשִׁיקִין, אִקְרֵי שׁוֹשַׁנָּה. בְּגִין דִּכְתִּיב (שיר השירים ה׳:י״ג) שִׂפְתוֹתָיו שׁוֹשַׁנִּים. שׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים. דְּהִיא שַׁנְיַית וּמַשְׁנִיאַת גַּוְונָהָא, זִמְנִין לְטָב, וְזִמְנִין לְבִישׁ. זִמְנִין לְדִינָא, וְזִמְנִין לְרַחֲמֵי.

107a.8 (בראשית ג׳:ו׳) וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם וְגוֹ'. תָּא חֲזֵי, דְּהָא בְּנֵי נָשָׁא לָא יַדְעִין, וְלָא מִסְתַּכְּלִין, וְלָא מַשְׁגִּיחִין, בְּשַׁעֲתָא דְּבָרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָאָדָם, וְאוֹקִיר לֵיהּ בְּיָקִירוּ עִלָּאָה, בָּעָא מִנֵּיהּ לְאִתְדַּבְּקָא בֵּיהּ, בְּגִין דְּיִשְׁתְּכַח יְחִידָאי, וּבְלִבָּא יְחִידָאי, וּבַאֲתַר דִּדְבֵיקוּתָא יְחִידָאָה, דְּלָא יִשְׁתַּנֵי וְלָא יִתְהַפֵּךְ לְעָלְמִין, בְּהַהוּא קִשּׁוּרָא דִּמְהֵימְנוּתָא יְחִידָאָה, דְּכֹלָּא בֵּיהּ אִתְקְשַׁר. הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב וְעֵץ הַחַיִּים בְּתוֹךְ הַגָּן.

107a.9 וּלְבָתַר סָאטוּ מֵאוֹרְחָא דִּמְהֵימְנוּתָא, וְשָׁבְקוּ אִילָנָא יְחִידָאָה עִלָּאָה מִכָּל אִילָנִין, וְאָתוּ לְאִתְדַּבְּקָא בַּאֲתַר דְּמִשְׁתַּנֵי וּמִתְהַפֵּךְ מִגַּוְונָא לְגַוְונָא, וּמִטָב לְבִישׁ, וּמִבִּישׁ לְטָב, וְנַחְתּוּ מֵעֵילָּא לְתַתָּא, וְאִתְדְּבָקוּ לְתַתָּא בְּשִׁנּוּיִין סַגִּיאִין, וְשָׁבְקוּ עִלָּאָה דְּכֹלָּא, דְּהוּא חַד, וְלָא אִשְׁתַּנֵּי לְעָלְמִין. הַדָּא הוּא דִּכְתִּיב, (קהלת ז׳:כ״ט) אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים אֶת הָאָדָם יָשָׁר וְהֵמָה בִקְשׁוּ חִשְּׁבוֹנוֹת רַבִּים. וְהֵמָה בִקְשׁוּ חִשְּׁבוֹנוֹת רַבִּים וַדַּאי, כְּדֵין אִתְהַפָּךְ לִבַּיְיהוּ בְּהַהוּא סִטְרָא מַמָּשׁ, זִמְנִין לְטָב, זִמְנִין לְבִישׁ, זִמְנִין לְרַחֲמֵי, זִמְנִין לְדִינָא. כְּהַהוּא מִלָּה דְּאִתְדְּבָקוּ בָּהּ וַדַּאי. וְהֵמָה בִקְשׁוּ חִשְּׁבוֹנוֹת רַבִּים, וְאִתְדְּבָקוּ בְּהוּ.