Volume III
Emor
Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 106b, reference page 38 of 40.
- Current daf
- 106b
- Reference units
- 40
Daf 106b
Unpointed Text
106b.1 אלא "לא יהיה בך אל זר" - דלא ייעול בר נש ליצר הרע בגויה, דכל מאן דאתי לאתחברא ביה - 'אל זר' שריא בגויה. דהא כד אתחבר בר נש ביה - מיד אתי לאעברא על פתגמי אורייתא, אתי לאעברא על מהימנותא דשמא קדישא, ואתי לבתר למסגד לטעוון אחרן. ועל דא כתיב "לא יהיה בך אל זר" - כיון דלא יהיה בך "אל זר" - לא תיתי למסגד לטעוון אחרן ולמעבר על מהימנותא דשמא קדישא. הדא הוא דכתיב "ולא תשתחוה לאל נכר". ומהימנותא בישא דבר נש דא הוא. ועל דא "כי יקלל אלהיו" דיכיל למטען דהוא לייט לההוא 'אל זר' יצרא בישא דשרייא עליה לזמנין, ואנן לא ידעינן מלוי אי קשוט או לאו. ועל דא "תשא חטאו". אבל "ונוקב שם יהו"ה מות יומת".
106b.2 אמר רבי יהודה אי הכי אמאי "ונשא חטאו"? "ונסלח חטאו" מבעי ליה?! אמר ליה כגון דאמר "אלהי" כמה דאוקימנא סתם ולא פריש.
106b.3 רבי חייא אמר "כי יקלל אלהיו" סתם ולא פירש - והא ודאי "ונשא חטאו". אבל "ונוקב שם יהו"ה מות יומת" - דהא הכא תלייא מהימנותא דכלא, ולית ליה רשו למטען עליה כלל.
106b.4 אמר רבי יוסי: הכי הוא ודאי! דהא שמא דא מהימנותא דעלאי ותתאי! ועל דא קיימין עלמין כלהו! באת חד זעירא תליין אלף אלפין ורבוא רבבן עלמין דכסופין! ועל דא תנינן אתוון אלין קשירין אלין באלין, וכמה אלף רבבן עלמין תליין בכל את ואת, ואסתליקו ואתקשרו במהימנותא, וסתים בהו מה דלא אתדבקו עלאין ותתאין. אורייתא בהו תלייא! עלמא דין ועלמא דאתי, הוא ושמיה חד. ועל דא כתיב "אמרתי אשמרה דרכי מחטוא בלשוני" (תהלים לט, ב), וכתיב "אל תתן את פיך לחטיא את בשרך" (קהלת ה, ה):
106b.5 רבי חזקיה פתח: "לא תגע בו יד כי סקול יסקל או ירה יירה אם בהמה אם איש לא יחיה במשוך היובל" (שמות יט, יג). ומה טורא דסיני דאיהו טורא כשאר טורי עלמא - בגין דאתחזי עליה יקרא דמלכא קדישא - כתיב "לא תגע בו יד כי סקול יסקל או ירה יירה". מאן דקריב למלכא - לא כל שכן?! ומה טורא דסיני דיכיל בר נש לאושיט ביה ידא ארח יקר בדחילו - כתיב "לא תגע בו יד" סתם, ואפילו בארח יקר. מאן דאושיט ידיה בארח קלנא לקביל מלכא - לא כל שכן?!
106b.6 רבי ייסא פתח ואמר: "אל תקרב הלום של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קדש הוא" (שמות ג, ה). ומה משה דמן יומא דאתיליד זיהרא קדישא עלאה לא אעדי מניה - כתיב ביה "אל תקרב הלום". אמר ליה "משה עד כאן לא אנת כדאי לאשתמשא ביקרי - של נעליך". ומה משה כך דהוה קריב בדחילו בקדושה כתיב ביה הכי - מאן דקריב בארח קלנא לגבי מלכא - על אחת כמה וכמה!
106b.7 רבי אבא אמר "איש איש כי יקלל אלהיו ונשא חטאו". תא חזי כד הוו ישראל במצרים היו ידעי באינון רברבי עלמא דממנן על שאר עמין, וכל חד וחד הוה ליה דחלא בלחודוי מנייהו. כיון דאתקשרו בקשרא דמהימנותא וקריב לון קב"ה לפולחניה - אתפרשו מנייהו, וקריבו לגבי מהימנותא עלאה קדישא. ובגין כך כתיב "איש איש כי יקלל אלהיו". ואע"ג דפולחנא נוכראה הוא - כיון דאנא פקודת לון ממנא לדברא עלמא - מאן דלייט ומבזי לון "ונשא חטאו" ודאי, דהא ברשותי קיימין ואזלי ומדברין בני עלמא. אבל "ונוקב שם יהו"ה מות יומת" - לאו "ונשא חטאו" כמה לאלין, אלא "מות יומת"! "מות" בעלמא דין, "יומת" בעלמא דאתי! לאלין - "ונשא חטאו" בגין דמבזי עובדי ידי, מבזי לשמשי דאנא פקידית ואסיר הוא. אבל מיתה לא אתחייב בהו.
106b.8 רבי שמעון הוה אזיל בארחא והוה עמיה רבי אלעזר ורבי אבא ורבי חייא ורבי יוסי ורבי יהודה. מטו לחד טיקלי דמיא. פוסקרא רבי יוסי בקטפוי לגו מייא.
106b.9 (הדף מכיל רק זוהר ללא רעיא מהימנא)
Pointed Text
106b.1 (ויקרא כ״ד:ט״ו) אִישׁ אִישׁ כִּי יְקַלֵּל אֱלֹהָיו וְנָשָׂא חֶטְאוֹ. רִבִּי יִצְחָק פָּתַח, (תהילים פ״א:ט׳-י׳) שְׁמַע עַמִּי וְאָעִידָה בָּךְ יִשְׂרָאֵל אִם תִּשְׁמַע לִי לֹא יִהְיֶה בְךָ אֵל זָר וְלֹא תִשְׁתַּחֲוְה לְאֵל נֵכָר, כֵּיוָן דִּכְתִיב לֹא יִהְיֶה בְךָ אֵל זָר, מַאי וְלֹא תִשְׁתַּחֲוְה לְאֵל נֵכָר. אֶלָּא לֹא יִהְיֶה בְךָ אֵל זָר, דְּלָא יֵיעוּל בַּר נָשׁ לְיֵצֶר הָרָע בְּגַוִיהּ, דְּכָל מַאן דְּאָתֵי לְאִתְחַבְּרָא בֵּיהּ, אֵל זָר שַׁרְיָא בְּגַוִיהּ, דְּהָא כַּד אִתְחַבָּר בַּר נָשׁ בֵּיהּ מִיַּד אָתֵי לְאַעְבְּרָא עַל פִּתְגָּמֵי אוֹרַיְיתָא, אָתֵי לְאַעְבְּרָא עַל מְהֵימְנוּתָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא, וְאָתֵי לְבָתַר לְמִסְגַּד לְטַעֲוָון אָחֳרָן, וְעַל דָּא כְּתִיב, לֹא יִהְיֶה בְךָ אֵל זָר, כֵּיוָן דְּלָא יִהְיֶה בְךָ אֵל זָר, לָא תֵּיתֵי לְמִסְגַּד לְטַעֲוָון אָחֳרָן, וּלְמֶעְבַּר עַל מְהֵימְנוּתָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, וְלֹא תִשְׁתַּחֲוְה לְאֵל נֵכָר, וּמְהֵימְנוּתָא בִּישָׁא דְּבַּר נָשׁ דָּא הוּא.
106b.2 וְעַל דָּא כִּי יְקַלֵּל אֱלֹהָיו, דְּיָכִיל לְמִטְעָן דְּהוּא לָיִיט לְהַהוּא אֵל זָר, יִצְרָא בִּישָׁא דְּשַׁרְיָא עָלֵיהּ לְזִמְנִין, וַאֲנָן לָא יַדְעִינָן מִלּוֹי אִי קְשׁוֹט אוֹ לָאו. וְעַל דָּא, וְנָשָׂא חֶטְאוֹ. אֲבָל וְנוֹקֵב שֵׁם יְיָ' מוֹת יוּמָת.
106b.3 אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, אִי הָכִי, אֲמַאי וְנָשָׂא חֶטְאוֹ, וְנִסְלַח חֶטְאוֹ מִבָּעֵי לֵיהּ. (ס"א אלא) אָמַר לֵיהּ, כְּגוֹן דְּאָמַר אֱלֹהַי כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא סְתָם, וְלָא פָּרִישׁ. רִבִּי חִיָּיא אָמַר, כִּי יְקַלֵּל אֱלֹהָיו סְתָם, וְלָא פֵּירַשׁ, וְהָא וַדַּאי וְנָשָׂא חֶטְאוֹ. אֲבָל וְנוֹקֵב שֵׁם יְיָ' מוֹת יוּמָת, דְּהָא הָכָא תַּלְיָיא מְהֵימְנוּתָא דְּכֹלָּא, וְלֵית לֵיהּ רְשׁוּ לְמִטְעָן עָלֵיהּ כְּלָל.
106b.4 אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, הָכִי הוּא וַדַּאי, דְּהָא שְׁמָא דָּא מְהֵימְנוּתָא דְּעִלָּאֵי וְתַתָּאֵי. וְעַל דָּא קַיְימִין עָלְמִין כֻּלְּהוּ, בְּאָת חַד זְעֵירָא, תַּלְיָין אֶלֶף אַלְפִין וְרִבּוֹא רִבְבָן עָלְמִין דְּכִסּוּפִין, וְעַל דָּא תָּנֵינָן, אַתְוָון אִלֵּין, קְשִׁירִין אִלֵּין בְּאִלֵּין, וְכַמָּה אֶלֶף רִבְבָן עִלָּאִין (ס"א עלמין), תַּלְיָין בְּכָל אָת וְאָת, וְאִסְתְּלִיקוּ וְאִתְקַשָּׁרוּ בִּמְהֵימְנוּתָא (באתגלייא) וְסָתִים בְּהוּ, מַה דְּלָא אִתְדָּבָקוּ עִלָּאִין וְתַתָּאִין, אוֹרַיְיתָא בְּהוּ תַּלְיָיא, עָלְמָא דֵּין וְעָלְמָא דְּאָתֵי, הוּא וּשְׁמֵיהּ חַד. וְעַל דָּא כְּתִיב, (תהילים ל״ט:ב׳) אָמַרְתִּי אֶשְׁמְרָה דְּרָכַי מֵחֲטוֹא בִלְשׁוֹנִי. וּכְתִּיב (קהלת ה׳:ה׳) אַל תִּתֵּן אֶת פִּיךָ לַחֲטִיא אֶת בְּשָׂרֶךָ.
106b.5 רִבִּי חִזְקִיָּה פָּתַח, (שמות י״ט:י״ג) לֹא תִגַּע בּוֹ יָד כִּי סָקוֹל יִסָּקֵל אוֹ יָרֹה יִיָּרֶה אִם בְּהֵמָה אִם אִישׁ לֹא יִחְיֶה בִּמְשׁוֹךְ הַיּוֹבֵל. וּמַה טוּרָא דְּסִינַי, דְּאִיהוּ טוּרָא כִּשְׁאָר טוּרֵי עָלְמָא, בְּגִין דְּאִתְחֲזֵי עָלֵיהּ יְקָרָא דְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא, כְּתִיב לֹא תִגַּע בּוֹ יָד כִּי סָקוֹל יִסָּקֵל אוֹ יָרֹה יִיָּרֶה, מַאן דְּקָרִיב לְמַלְכָּא לָא כָּל שֶׁכֵּן. וּמַה טוּרָא דְּסִינַי דְּיָכִיל בַּר נָשׁ לְאוֹשִׁיט בֵּיהּ יַדָא אֹרַח יְקָר בִּדְחִילוּ, כְּתִיב לֹא תִגַּע בּוֹ יַד סְתָם, וַאֲפִילּוּ בְּאֹרַח יְקָר. מַאן דְּאוֹשִׁיט יְדֵיהּ בְּאֹרַח קְלָנָא לָקֳבֵיל מַלְכָּא, לָא כָּל שֶׁכֵּן.
106b.6 רִבִּי יֵיסָא פָּתַח וְאָמַר, (שמות ג׳:ה׳) אַל תִּקְרַב הֲלוֹם שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת קֹדֶשׁ הוּא. וּמַה מֹשֶׁה, דְּמִן יוֹמָא דְּאִתְיְלִיד זִיהֲרָא קַדִישָׁא עִלָּאָה לָא אַעְדֵּי מִנֵּיהּ, כְּתִיב בֵּיהּ אַל תִקְרַב הֲלוֹם. אָמַר לֵיהּ, מֹשֶׁה, עַד כָּאן לָא אַנְתְּ כְּדַאי לְאִשְׁתַּמְּשָׁא בִּיקָרִי, שַׁל נְעָלֶיךָ. וּמַה מֹשֶׁה כַּךְ, דְּהֲוָה קָרִיב בִּדְחִילוּ בִּקְדוּשָּׁה כְּתִיב בֵּיהּ הָכִי. מַאן דְּקָרִיב בְּאֹרַח קְלָנָא לְגַבֵּי מַלְכָּא, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
106b.7 רִבִּי אַבָּא אָמַר, אִישׁ אִישׁ כִּי יְקַלֵּל אֱלֹהָיו וְנָשָׂא חֶטְאוֹ. תָּא חֲזֵי, כַּד הֲווֹ יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם, הֲווֹ יַדְעֵי בְּאִינּוּן רַבְרְבֵי עָלְמָא, דִּמְמָנָן עַל שְׁאָר עַמִּין, וְכָל חַד וְחַד הֲוָה לֵיהּ דַּחֲלָא בִּלְחוֹדוֹי מִנַּיְיהוּ. כֵּיוָן דְּאִתְקְשָׁרוּ בְּקִשְׁרָא דִּמְהֵימְנוּתָא, וְקָרִיב לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְפוּלְחָנֵיהּ, אִתְפְּרָשׁוּ מִנַּיְיהוּ וּקָרִיבוּ לְגַבֵּי מְהֵימְנוּתָא עִלָּאָה קַדִּישָׁא. וּבְגִין כָּךְ כְּתִיב, אִישׁ אִישׁ כִּי יְקַלֵּל אֱלֹהָיו, וְאַף עַל גַּב דְּפוּלְחָנָא נוּכְרָאָה הוּא, כֵּיוָן דַּאֲנָא פָּקִידַת לוֹן מְמָנָא לְדַבְּרָא עָלְמָא מַאן דְּלָיִיט וּמְבַזֵּי לוֹן, וְנָשָׂא חֶטְאוֹ וַדַּאי, דְּהָא בִּרְשׁוּתִי קַיְימִין וְאַזְלֵי וּמַדְבְּרִין בְּנֵי עָלְמָא. אֲבָל וְנוֹקֵב שֵׁם יְיָ' מוֹת יוּמָת, לָאו וְנָשָׂא חֶטְאוֹ כְּמָה לְאִלֵּין, אֶלָּא מוֹת יוּמָת. מוֹת בְּעָלְמָא דֵּין, יוּמָת בְּעָלְמָא דְּאָתֵי. לְאִלֵּין וְנָשָׂא חֶטְאוֹ, בְּגִין דִּמְבַזֵּי עוֹבָדֵי יְדוֹי, מְבַזֵּי לְשַׁמָּשַׁי דַּאֲנָא פָּקִידִית, וְאָסִיר הוּא, אֲבָל מִיתָה לָא אִתְחַיָּיב בְּהוּ.
106b.8 רַבִּי שִׁמְעוֹן הֲוָה אָזִיל בְּאָרְחָא, וַהֲוָה עִמֵּיהּ רִבִּי אֶלְעָזָר וְרִבִּי אַבָּא וְרִבִּי חִיָּיא וְרִבִּי יוֹסֵי וְרִבִּי יְהוּדָה מָטוּ לְחָד טִיקְלֵי דְּמַיָא, פּוּסְקְרָא רִבִּי יוֹסֵי בְּקַטְפּוֹי לְגוֹ מַיָּא, אָמַר קוּטְרָא דְּקוּסְטֵי דְּמַיָּא וּלְוַאי לָא שְׁכִיחַ. אָמַר לֵיהּ רִבִּי שִׁמְעוֹן, אָסִיר לָךְ. שַׁמְשָׁא דְּעָלְמָא הוּא, וְאָסִיר לְאַנְהָגָא קְלָנָא בְּשַׁמְשָׁא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְכָל שֶׁכֵּן דְּאִינּוּן עוֹבַדֵי קְשׁוֹט, בְּנִימוּסֵי דְּקִסְטִירָא עִלָּאָה שְׁכִיחֵי.