Volume III

Emor

Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 101a, reference page 27 of 40.

Current daf
101a
Reference units
40

Daf 101a

Unpointed Text

101a.1 בתיובתא וקביל ליה קודשא בריך הוא. אמר ליה "אדם! אנת תהא סימנא לבניך לדרי דרין! בהאי יומא קיימין בדינא - ואי יתובון - אנא אקבל לון ואיקום מכורסייא דדינא ואתקיים על כורסייא דרחמי וארחם עלייהו". ודוד אמר "אהבתי כי ישמע יהו"ה את קולי תחנוני" (תהלים קטז, א), ועל דא כתיב "כי עמך הסליחה למען תורא" (תהלים קל, ד), וכתיב "כי עמך מקור חיים באורך נראה אור" (תהלים לו, י):

101a.2 "אך בעשור לחדש השביעי הזה יום הכפורים הוא מקרא קדש יהיה לכם" (ויקרא כג, כז).

101a.3 רבי חייא פתח "לדוד משכיל אשרי נשוי פשע כסוי חטאה" (תהלים לב, א).

101a.4 "לדוד משכיל" - הא תנינן בעשרה זיני זמרא אתתקן ספר תהלים

101a.5 בנצוח. בנגון. במשכיל. במכתם. במזמור. בשיר. באשרי. בתפלה. בהודאה. בהללויה. ועלאה מכלהו הללויה והא אוקמוה.

101a.6 הכא "משכיל" - אתריה ידיע. מהו "משכיל"? מייא דאחכימו לאינון דשתו להו. דמשתדלין בההוא אתר דאקרי "משכיל", כמה דאת אמר "משכיל על דבר ימצא טוב" (משלי טז, כ). ובגין דאקרי הכי - תליא ביה סליחה חירו דחירין, הדא הוא דכתיב "אשרי נשוי פשע כסוי חטאה". מאי "כסוי חטאה"? הא אוקמוה דהוא כסוי מבר נש ההוא חטאה דחב לקב"ה ואודי קמי קב"ה. אבל תא חזי כד בר נש חטי וחב זמנא חדא ותרין ותלתא ולא אהדר ביה - הא חובוי באתגלייא אינון, ומפרסמי לון לעילא ומפרסמי לון לתתא, וכרוזי אזלין קמיה ומכרזי "אסתלקו מסחרניה דפלנייא! נזיף הוא ממאריה! נזיף הוא לעילא, נזיף הוא לתתא! ווי ליה דפגים דיוקנא דמאריה! ווי ליה דלא חייש ליקרא דמאריה! קב"ה גלי חוביה לעילא" - הדא הוא דכתיב "יגלו שמים עונו וארץ מתקוממה לו" (איוב כ, כז). וכד בר נש אזיל בארחא דמאריה ואשתדל בפולחניה ואזדמן ליה חטאה חד - כלא מכסין עלויה, עלאין ותתאין. דא אקרי "כסוי חטאה".

101a.7 א"ל ר' אבא עד כען לא מטית לעקרא דמלה, ושפיר קאמרת. והאי דקאמרו חברייא - שפיר. אבל אי הכי "מכוסה חטאה" מבעי ליה?! מהו "כסוי חטאה"? אלא תרי מלי דחכמתא אית ביה ותרוייהו הכי.

101a.8 חד - כמה דתנינן דעובדין טבין דבר נש עביד בהאי עלמא עבדין ליה בההוא עלמא לבושא יקירא עלאה לאתלבשא בהו. וכד בר נש אתקין עובדין טבין, וגברין עליה עובדין בישין, ואשגח ביה קב"ה ועובדוי בישין סגיאין ואיהו רשע דאשתכח חטאה קמי מאריה, ותוהא על אינון טבאן דעבד בקדמיתא - הא אתאביד הוא מכלא; מהאי עלמא ומעלמא דאתי. מה עביד קב"ה מאינון טבאן דעביד האי חטאה בקדמיתא? אלא קב"ה אף על גב דההוא רשע חטאה אתעביד - אינון טבאן וזכיין לא אתאבידו. אית צדיק דאזיל בארחוי דמלכא עלאה ואתקין לבושוי מעובדוי, ועד לא אשלים לבושוי אסתלק. קב"ה אשלים ליה מאינון עובדין דעבד האי רשע חטאה, ואשלים לבושוי לאתתקנא בהו בההוא עלמא. הדא הוא דכתיב "יכין וצדיק ילבש" - ההוא חטאה אתקין, וצדיק אתחפי ממה דאיהו תקין! הדא הוא דכתיב "כסוי חטאה". ועל דא לא כתיב "מכוסה" אלא "כסוי".

101a.9 וחד - דאתחפי ההוא חטאה דהאי זכאה באינון דאקרון "מצולות ים". דהא מאן דנפיל במצולות ים לא אשתכח לעלמין בגין דמיין חפין עלייהו, כמה דאת אמר

101a.10 פקודא [מ"ג] דא לאתענאה ביומא דכפורי לאכנעא גופא ונפשא ברזא דה' ענויין דה' דרגין דיומא דכפורי. דהא מקטרגא קא אתי לאדכרא חוביהון כמה דאתמר, וכלהו בתיובתא שלימתא קמי אבוהון. כלא כמה דאתמר בכמה דוכתי.

101a.11 [פקודא [מ"ד] למפלח כהנא וכו' - דף ס"ג ע"א ]

Pointed Text

101a.1 (ויקרא כ״ג:כ״ז) אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפּוּרִים הוּא מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם. רִבִּי חִיָּיא פָּתַח, (תהילים ל״ב:א׳) לְדָוִד מַשְׂכִּיל אַשְׁרֵי נְשׂוּי פֶּשַׁע כְּסוּי חַטָאָה. לְדָוִד מַשְׂכִּיל, הָא תָּנֵינָן בְּי' זִינֵי זִמְרָא (נ"א אתתקן) אִתְקְרֵי סֵפֶר תְּהִלִּים, בְּנִצוּחַ, בְּנִגוּן, בְּמַשְׂכִּיל, בְּמִכְתָּם, בְּמִזְמוֹר, בְּשִׁיר, בְּאַשְׁרֵי, בִּתְפִלָּה, בְּהוֹדָאָה, בְּהַלְלוּיָהּ, וְעִלָּאָה מְכֻלְּהוּ הַלְלוּיָהּ, וְהָא אוּקְמוּהָ.

101a.2 הָכָא מַשְׂכִּיל, אַתְרֵיהּ יְדִיעַ, מַהוּ מַשְׂכִּיל, מַיָּא דְּאֲחְכִּימוּ לְאִינּוּן דְּשָׁתוּ לְהוּ, הַהוּא אֲתַר (ס"א דמשתדלן בההוא אתר) דְּאִקְרֵי מַשְׂכִּיל, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (משלי ט״ז:כ׳) מַשְׂכִּיל עַל דָּבָר יִמְצָא טוֹב. וּבְגִין דְּאִקְרֵי הָכֵי, תַּלְיָא בֵּיהּ סְלִיחָה, חֵירוּ דְּחִירִין. הֲדָא הוּא דִכְתִיב אַשְׁרֵי נְשׂוּי פֶּשַׁע כְּסוּי חַטָאָה.

101a.3 מַאי כְּסוּי חַטָאָה. הָא אוּקְמוּהָ, דְּהוּא כַּסוּי מִבְּנֵי נָשָׁא, הַהוּא חַטָּאָה דְּחָב לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְאוֹדֵי קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. אֲבָל (ס"א כסוי חטאה) תָּא חֲזֵי, כַּד בַּר נָשׁ חָטֵי, וְחָב זִמְנָא חֲדָא, וּתְרֵין וּתְלָתָא, וְלָא אַהְדָּר בֵּיהּ, הָא חוֹבוֹי בְּאִתְגַּלְיָא אִינּוּן וּמְפַרְסְּמֵי לוֹן לְעֵילָּא, וּמְפַרְסְּמֵי לוֹן לְתַתָּא. וְכָרוֹזֵי אָזְלִין קַמֵּיהּ וּמַכְרְזֵי, אִסְתְּלָקוּ מִסָּחֲרָנֵיהּ דִּפְלַנְיָא, נָזִיף הוּא מִמָּארֵיהּ, נָזִיף הוּא לְעֵילָּא, נָזִיף הוּא לְתַתָּא, וַוי לֵיהּ דְּפָגִים דִּיּוּקְנָא דְּמָארֵיהּ, וַוי לֵיהּ דְּלָא חָיִישׁ לִיקָרָא דְּמָארֵיהּ, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא גַּלֵּי חוֹבֵיהּ לְעֵילָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (איוב כ׳:כ״ז) יְגַלּוּ שָׁמַיִם עֲוֹנוֹ וְאֶרֶץ מִתְקוֹמָמָה לוֹ. וְכַד בַּר נָשׁ אָזִיל בְּאוֹרְחָא דְּמָארֵיהּ, וְאִשְׁתָּדַּל בְּפוּלְחָנֵיהּ, וְאִזְדְּמַן לֵיהּ חַטָּאָה חַד, כֹּלָּא מְכַסִּין עִלָּוִיהּ, עִלָּאִין וְתַתָּאִין, דָּא אִקְרֵי כְּסוּי חַטָאָה.

101a.4 אָמַר לֵיהּ רִבִּי אַבָּא, עַד כְּעַן לָא מָטִית לְעִקָרָא דְּמִלָּה. וְשַׁפִּיר קָאַמָרְתְּ. וְהַאי דְּקָאָמְרוּ חַבְרַיָּיא שַׁפִּיר. אֲבָל אִי הָכִי, מְכוּסֶּה חַטָּאָה מִבָּעֵי לֵיהּ, מַהוּ כְּסוּי חַטָּאָה.

101a.5 אֶלָּא תְּרֵי מִלֵּי דְּחָכְמְתָא אִית בֵּיהּ, וְתַרְוַויְיהוּ הָכִי. חַד כְּמָה דְּתָנֵינָן, דְּעוֹבָדִין טָבִין דְּבַר נָשׁ עָבִיד בְּהַאי עָלְמָא, עָבְדִין לֵיהּ בְּהַהוּא עָלְמָא לְבוּשָׁא יַקִּירָא עִלָּאָה, לְאִתְלַבְּשָׁא בְּהוּ. וְכַד בַּר נָשׁ אַתְקִין עוֹבָדִין טָבִין, וְגַבְרִין עָלֵיהּ עוֹבָדִין בִּישִׁין, וְאַשְׁגַּח בֵּיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְעוֹבָדוֹי בִּישִׁין סַגִּיאִין, וְאִיהוּ רָשָׁע, דְּאִשְׁתְּכַח חַטָאָה קַמֵּי מָארֵיהּ, וְתוֹהֵא עַל אִינּוּן טָבָאן דַּעֲבַד בְּקַדְמִיתָא, הָא אִתְאַבִיד הוּא מִכֹּלָּא, מֵהַאי עָלְמָא, וּמֵעָלְמָא דְּאָתֵי. מַה עָבִיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מֵאִינּוּן טָבָאן דַּעֲבֵיד הַאי חַטָּאָה בְּקַדְמִיתָא.

101a.6 אֶלָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אַף עַל גַּב דְּהַהוּא רָשָׁע חַטָּאָה אִתְאֲבִיד. אִינּוּן טָבָאן וְזַכְיָין לָא אִתְאֲבִידוּ. אִית צַדִיק דְּאָזִיל בְּאָרְחוֹי דְּמַלְכָּא עִלָּאָה, וְאַתְקִין לְבוּשׁוֹי מֵעוֹבָדוֹי, וְעַד לָא אַשְׁלִים לְבוּשׁוֹי, אִסְתָּלַּק. קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַשְׁלִים לֵיהּ, מֵאִינּוּן עוֹבָדִין דַּעֲבַד (ס"א דאבד) הַאי רָשָׁע חַטָּאָה, וְאַשְׁלִים לְבוּשׁוֹי, לְאִתְתַּקְּנָא בְּהוּ בְּהַהוּא עָלְמָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (איוב כ״ז:י״ז) יָכִין וְצַדִּיק יִלְבַּשׁ. הַהוּא חַטָּאָה אַתְקִין, וְצַדִיק אִתְחָפֵּי מִמָּה דְּאִיהוּ תַּקִּין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב כְּסוּי חַטָאָה, (כסוי הוא מדא דחטאה אתחפי מחטאה) וְעַל דָּא לָא כְּתִיב מְכוּסֶּה, אֶלָּא כְּסוּי.

101a.7 וְחַד, דְּאִתְחֲפֵּי הַהוּא חַטָּאָה דְּהַאי זַכָּאָה, בְּאִינּוּן דְּאִקְרוּן מְצוּלוֹת יָם, דְּהָא מַאן דְּנָפִיל בִּמְצוּלוֹת יָם, לָא אִשְׁתְּכַח לְעָלְמִין בְּגִין דְּמַיִין חָפִין עָלַיְיהוּ. (מאן מצולות ים) כְּמָה דְּאַתְּ אָמֵר, (מיכה ז׳:י״ט) וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצוּלוֹת יָם כָּל חַטֹּאתָם. מַאן מְצוּלוֹת יָם. אֶלָּא רָזָא יַקִּירָא הוּא, וְהָא (אוקמוה רבי שמעון אמר) אוֹקְמֵיהּ רִבִּי שִׁמְעוֹן, וְאָמַר, כָּל אִינּוּן דְּאָתוּ מִסִּטְרָא תַּקִּיפָא, וְאִתְאַחֲדוּ בְּזִינִין בִּישִׁין, בְּכִתְרִין תַּתָּאִין, כְּגוֹן עֲזָאזֵל בְּיוֹמָא דְּכִפּוּרֵי, דָּא אִקְרֵי מְצוּלוֹת יָם. כְּזָפְטָא דְּכַסְפָּא, כַּד בַּחֲנִין לֵיהּ בְּנוּרָא, הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב, (משלי כ״ה:ד׳) הָגוֹ סִיגִים מִכָּסֶף.