Volume III

Vaetchanan

Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 268b, reference page 18 of 43.

Current daf
268b
Reference units
43

Daf 268b

Unpointed Text

268b.1 בשפוותיה ולא אתיב לון מדי. אמר רבי אלעזר: "ודאי האי אמלך במאריה!". יתיב רבי אלעזר ורבי אחא וצלו צלותא, וההוא גבר קאים בקיומיה באתר אחרא. בתר דסיימו צלותא אזלו בארחא, וההוא גברא אשתמיט מנייהו. אמר רבי אלעזר: "האי גברא - או טפשא הוא או ארחוי לא מתישרן". אמר: "נתעסק באורייתא דהא שעתא היא!".

268b.2 פתח רבי אלעזר ואמר: "כבוד חכמים ינחלו וכסילים מרים קלון" (משלי ג, לה). "כבוד חכמים ינחלו" - זכאין אינון דמתעסקי באורייתא!

268b.3 עד לא פתח מלה - קריב ההוא בר נש גבייהו. אמר ר' אלעזר - לית לן למפסק מלי דאורייתא! דכל מאן דאשתדל באורייתא זכי למירת ירותא לעילא ביקרא דמלכא קדישא, וזכי למירת ירותא ואחסנא בהאי עלמא. ומאי איהו? ההוא דאקרי "כבוד יהו"ה" - דלא פסק מנייהו לעלמא. הדא הוא דכתיב "כבוד חכמים ינחלו" - ההוא דאקרי "כבוד יהו"ה". "וכסילים מרים קלון" מאי הוא? תא חזי כד בר נש אזל בארח מישר קמי קודשא ב"ה ואשתדל באורייתא - הא ההוא "כבוד יהו"ה" ירית לגרמיה, וכמה אפטרופסין סניגורין אשתכחו לעילא עליה דבר נש, וכלהו אולפין עליה זכו קמי מלכא קדישא. ואי בר נש לא אשתדל באורייתא ולא אזל בארחא דמאריה - הוא עביד קטיגורא עליה. וההוא קטיגורא שאט באוירא ולא סליק לעילא - דלמא יתוב אדם מחובוי. כיון דחמי דבר נש לא תב ולא בעי לאשתדלא באורייתא - כדין הוא סליק לעילא ואוליף עליה חובא. הדא הוא דכתיב "וכסילים מרים קלון". וסליק לעילא ועבד קטרוגא.

268b.4 פתח ואמר: "וְאִם מִשְׁפַּחַת מִצְרַיִם לֹא תַעֲלֶה וְלֹא בָאָה וְלֹא עֲלֵיהֶם תִּהְיֶה הַמַּגֵּפָה וגו'" . מאי שנא מצרים הכא מכל שאר עמין? דהא לכלהו כתיב "ולא עליהם יהיה הגשם" והכא לא?! אלא הא אוקמוה חברייא דהא ארעא דמצרים לא אצטריך למטרא - ועל דא לאו היא בכללא דאינון דבען מטרא. אבל אינון דינא אחרא אסתלק עלייהו ושפיר קאמרו.

268b.5 תא חזי כתיב "כי הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה לא כארץ מצרים היא אשר יצאתם משם וגו'" (דברים יא, י) - דהא נהרא סליק מניה משתקייא ארעא. אבל הכא "למטר השמים תשתה מים" - דהא ארעא קדישא מן שמייא אתשקייא תדיר. וכד ישראל הוו עסקין באורייתא - הוה אתשקייא כדקא יאות. ומאן דמנע אורייתא מנה - כאילו מנע טב מן כל עלמא.

268b.6 עאלו לגו מערתא חדא דהוה בארחא. עאל ההוא גבר עמהון. יתבו.

268b.7 פתח ההוא גברא ואמר: "ודבר יהו"ה אל משה פנים אל פנים כאשר ידבר וגו'" (שמות לג, יא) - האי קרא לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה, ולא מלה דא כמלה דא. בקדמיתא "ודבר יהו"ה אל משה פנים אל פנים" - שפיר! לבתר "ושב אל המחנה", לבתר "ומשרתו יהושע בן נון נער" - מהו!?

268b.8 א"ר אלעזר: ודאי קב"ה אתרעי ביקרא דילן דהשתא זווגא דילן בשכינתא ושכינתא לא אתעדי מנן. מאן דפתח פתחא - לימא מלה!

268b.9 פתח ואמר: "ודבר יהו"ה אל משה פנים אל פנים" - בכמה דרגין עלאין ויקירין אתפרש משה נביאה מהימנא על כל שאר נביאי דעלמא! דהא כלהו לקבליה - כקוף בפני בני נשא! שאר נביאי הוו מסתכלי באספקלריא דלא נהרא - ועם כל דא לא הוו זקפן אנפין לעילא לאסתכלא! אלא כמה דכתיב "ואני הייתי נרדם על פני ופני ארצה" (דניאל י, ט). ולא עוד אלא דמלין לא הוו גבייהו באתגלייא. ומשה נביאה מהימנא - לאו הכי! דהוא הוה מסתכל באספקלריא דנהרא וקאים בקיומיה. ולא עוד אלא דהוה זקיף רישא לאסתכלא כמאן דאמר לחבריה "זקוף רישך ויסתכלון אנפך באנפי בגין דתנדע מלי". כך משה - "פנים אל פנים" - זקיף רישא בלא דחילו! אנפוי זקפאן ומסתכל בזיו יקרא עלאה.

268b.10 (הדף מכיל זהר ללא רעיא מהימנא)

Pointed Text

268b.1 כִּי לֹא בָאוּ לְעֶזְרַת יְיָ', כַּד נַפְקוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם. לְעֶזְרַת יְיָ' בַּגִּבּוֹרִים, בְּאִינּוּן שִׁשִּׁים גִּבּוֹרִים כַּד אִזְדְּמָנוּ קְרָבָא עִם סִיסְרָא. וְדָא מַלְאָךְ, רָזָא דְּכָל דִּינִין וְכָל קְרָבִין דְּמַלְכָּא בִּרְשׁוּתֵיהּ. וְעַל דָּא אָמַר, מַלְאַךְ יְיָ'. וְדָא הוּא דִּכְתִּיב, (בראשית מ״ח:ט״ז) הַמַּלְאָךְ הַגּוֹאֵל אוֹתִי וְגוֹ', וְהָא אוּקְמוּהָ חַבְרַיָּא. וְדָא זְמִינָא לְמֶהֱוֵי עִלָּאָה וְיַקִּירָא לְזִמְנָא דְּאָתֵי. וּבְדָא יִתְרַבֵּי שְׁמָא קַדִּישָׁא. וּבְדָא זַמִּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאִתְפָּרְעָא מֵעַמִּין עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. וְעַל דָּא כְּתִיב, (יחזקאל ל״ח:כ״ג) וְהִתְגַּדִּלְתִּי וְהִתְקַדִּשְׁתִּי וְגוֹ'. אַזְלוּ, עַד דְּמָטוּ לְגַבֵּיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן. כֵּיוָן דְּחָמָא לוֹן, אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, הָא שְׁכִינְתָּא הָכָא. וַדַּאי צְרִיכִין אֲנָן לְמֶחְזָק טִיבוּ לְאַנְפֵּי שְׁכִינְתָּא.

268b.2 פָּתַח וְאָמַר (בראשית כ״ט:ז׳) הֵן עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל וְגוֹ'. הַאי קְרָא אוֹקְמוּהָ, דְּכַד יִשְׂרָאֵל יִתְּעֲרוּן תְּשׁוּבָה לְקָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בִּזְכוּ אוֹרַיְיתָא יְתוּבוּן לְאַרְעָא קַדִּישָׁא, וְיִתְכַּנְּשׁוּן מִן גָּלוּתָא. דְּהָא וַדַּאי יוֹמָא חַד יְהֵא גָּלוּתָא לְיִשְׂרָאֵל, וְלָא יַתִּיר. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (איכה א׳:י״ג) נְתָנַנִי שׁוֹמֵמָה כָּל הַיּוֹם דָּוָה. וְאִי לָא יְתוּבוּן, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָמַר, הֵן עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל לֹא עֵת הֵאָסֵף הַמִּקְנֶה, בְּלָא זְכוּ וּבְלָא עוֹבָדִין דְּכַשְׁרָן. אֲבָל אַסְוָתָא חַד לְכוּ, הַשְׁקוּ הַצֹאן, אִשְׁתְּדָּלוּ בְּאוֹרַיְיתָא, דְּאִתְשַׁקְייוּ מֵימֵי אוֹרַיְיתָא. וּלְכוּ רְעוּ, לַאֲתָר דְּנַיְיחָא לַאֲתָר טָבָא וְכִסּוּפָא דְּאַחֲסַנְתֵּיכוֹן.

268b.3 דָּבָר אַחֵר הֵן עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל, דָּא הוּא יוֹם דְּאִקְרֵי (ישעיהו כ״ב:ה׳) יוֹם מְהוּמָה וּמְבוּסָה וּמְבוּכָה, דִּי בְּהַהוּא יוֹם אִתְחֲרִיב בֵּי מַקְדְּשָׁא, וְנָפְלוּ יִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא. וּבְגִין עוֹבָדִין בִּישִׁין, הַהוּא יוֹמָא אִתְמְשַׁךְ וְאִתְרְבֵּי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב הֵן עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל לֹא עֵת הֵאָסֵף הַמִּקְנֶה, בְּגִין דְּאִינּוּן מַשְׁכִין לֵיהּ לְהַהוּא יוֹמָא. הַשְׁקוּ הַצֹּאן, כְּמָה דְּאִתְּמַר בְּמִלֵּי דְּאוֹרַיְיתָא, דְּהָא בִּזְכוּתָא דְּאוֹרַיְיתָא יִפְּקוּן יִשְׂרָאֵל מִן גָּלוּתָא.

268b.4 יִשְׂרָאֵל מַאי קָא אַמְרֵי. וַיֹּאמְרוּ לֹא נוּכַל עַד אֲשֶׁר יֵאָסְפוּ כָּל הָעֲדָרִים, עַד דְּיִתְכַּנְּשׁוּ כָּל שְׁאַר יוֹמִין עִלָּאִין. וְגָלְלוּ אֶת הָאֶבֶן, וְיִגַּנְדְּרוּן לְהַהוּא דִּינָא קַשְׁיָא דְּהַהוּא יוֹמָא דְּשַׁלְטָא עַל פִּי הַבְּאֵר, וְאִשְׁתְּכָחַת הַהִיא בְּאֵ"ר בְּגָלוּתָא עִמָּנָא. וְכַד אִתְגַּלְיָיא הַאי בְּאֵ"ר, וְהַהוּא אֶבֶן לָא שַׁלְטָא עָלָהּ, מִיַּד וְהִשְׁקִינוּ הַצֹּאן.

268b.5 וְזַמִּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּסוֹף יוֹמַיָּיא, לְאָהַדְרָא לְיִשְׂרָאֵל לְאַרְעָא קַדִּישָׁא, וּלְאַכְנְשָׁא לוֹן מִגָּלוּתָא. וּמַאן אִינּוּן סוֹף יוֹמַיָּיא, הַהוּא דְּהִיא אַחֲרִית הַיָּמִים. בְּהַאי אַחֲרִית הַיָּמִים, יִשְׂרָאֵל סַבְלוּ גָּלוּתָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (דברים ד׳:ל׳) בַּצַּר לְךָ וּמְצָאוּךָ כֹּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, וּכְתִיב (דברים ל״א:כ״ט) וְקָרָאת אֶתְכֶם הָרָעָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים. בְּאַחֲרִית הַיָּמִים דַּיְיקָא, וְדָא הִיא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא. וְעִם אַחֲרִית הַיָּמִים דָּא, קַבִּילוּ עוֹנְשָׁא בְּגָלוּתָא. וּבְדָא יַעְבִּיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא נוּקְמִין לְיִשְׂרָאֵל תְּדִירָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (במדבר כ״ד:י״ד) אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָעָם הַזֶּה לְעַמְּךָ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים. וּבְכָל אֲתָר דָּא הִיא, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא זַמִּין לְאָתָבָא לָהּ לְאַתְרָהָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (ישעיהו ב׳:ב׳) וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית יְיָ' וְגוֹ' וְדָא הוּא יוֹם.

268b.6 וּמִדְּשָׁארֵי צֵל לְמֶעְבַּד בְּשֵׁירוּתָא דְּיוֹמָא אָחֳרָא, כְּמָה בְּזִמְנָא דְּאִתְחֲרִיב מַקְדְּשָׁא הֲוָה, וְנָטָה צֵל לְמֵיעַל. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (ירמיהו ו׳:ד׳) אוֹי לָנוּ כִּי פָּנָה הַיּוֹם כִּי יִנָּטוּ צִלְלֵי עָרֶב. יוֹם וְצֵל, הוּא סוֹף גָּלוּתָא. וְשִׁיעוּרָא דְּהַאי צֵל, שִׁית קְמָצִין וּפַלְגָּא. וּבְגוּדָל דְּמִשְׁחָא דְּבַר נָשׁ, גְּבַר בֵּין גּוּבְרִין. וְדוּכְרָנָא דְּהַאי רָזָא דְּבֵין חַבְרַיָּיא, דִּכְתִּיב, (איוב ח׳:ט׳) כִּי תְמוֹל אֲנַחְנוּ וְלֹא נֵדָע כִּי צֵל יָמֵינוּ עֲלֵי אָרֶץ. כִּי תְמוֹל אֲנַחְנוּ בְּגָלוּתָא, וְלָא הֲוֵינָא יַדְעֵי כִּי צֵל יָמֵינוּ עֲלֵי אָרֶץ, לְאַשְׁרָאָה לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עֲלֵי אָרֶץ.

268b.7 זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ מַאן דְּחָמֵי לֵיהּ, וְזַכָּאָה חוּלָקֵיהּ מַאן דְּלָא חָמֵי לֵיהּ. וַוי לְמַאן דְּיִזְדָּמַן כַּד יִתְבַּע אַרְיָא רַבְרְבָא, לְאִתְחַבְּרָא לְנוּקְבֵיהּ. כָּל שֶׁכֵּן בְּשַׁעֲתָא דְּיִזְדַּוְּוגֻן כַּחֲדָא, עַל הַהִיא שַׁעֲתָא כְּתִיב, (עמוס ג׳:ח׳) אַרְיֵה שָׁאָג מִי לֹא יִירָא וְגוֹ'.

268b.8 תָּא חֲזֵי, בְּקַדְמִיתָא כְּתִיב, (ירמיהו כ״ה:ל׳) שָׁאֹג יִשְׁאַג עַל נָוֵהוּ. וּבְהַהוּא זִמְנָא כַּד יִפּוּק לְקַבְּלָא לְבַת זוּגוֹ, כְּדֵין אַרְיֵה שָׁאָג מִי לֹא יִירָא יְיָ' אֱלֹהִים דִּבֶּר מִי לֹא יִנָּבֵא. בְּהַהִיא שַׁעֲתָא כְּתִיב, (דברים ל׳:ג׳) וְשָׁב יְיָ' אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְגוֹ'. וְשָׁב מַאי הוּא, אֶלָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא שָׁב כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל מִגָּלוּתָא, וְשָׁב צַדִּיק לְאִזְדַּוְּוגָא בְּאַתְרֵיהּ. כְּדֵין כְּתִיב, (תהילים ק״מ:י״ד) אַךְ צַדִּיקִים יוֹדוּ לִשְׁמֶךָ יֵשְׁבוּ יְשָׁרִים אֶת פָּנֶיךָ.