Volume III

Vaetchanan

Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 262b, reference page 6 of 43.

Current daf
262b
Reference units
43

Daf 262b

Unpointed Text

262b.1 ביתא תליתאה - "שמע ישראל" סבא (דברים ו, ד).

262b.2 "ואהבת את יהו"ה אלהיך" (דברים ו, ה) - תאנא ר' שמעון - דא הוא רזא עלאה, דישראל עלאה אתעטר בסטרא דאבא. ומאי איהו? אברהם. ואתעטר בסטרא דאימא. ומאי איהו? יצחק.

262b.3 תנינן, "ואהבת" - מאן דרחים ליה למלכא - עביד יתיר טיבו חסד עם כלא. וחסד יתירא ההוא - דאקרי "חסד דאמת", דלא בעי אגר עליה, אלא בגין רחימותא דמלכא דרחים ליה יתיר. וברחימותא דמלכא תליא חסד. ועל דא אקרי "אברהם אוהבי" (ישעיהו מא, ח). ובגין דרחים ליה יתיר - אסגי חסד בעלמא. ועל דא הכא "ואהבת", וברחימותא תליא חסד. ודא היא ביתא תליתאה.

262b.4 ביתא רביעאה - "והיה אם שמוע..השמרו לכם..וחרה אף יהו"ה" (דברים י"א, י"ג-י"ז). גבורה תקיפא, ודינא קשיא היא, ונפקת מסטרא דאימא עלאה. ותנינן אע"ג דלית היא דינא - מסטרהא נפקא דינא גבורה עלאה. ואי תימא "והיה אם שמוע" דלאו היא דינא?! לית כתרא מכל כתרי מלכא דלא יתכליל דינא ורחמי - כל שכן גבורה דאתכליל טב וביש.

262b.5 ואלין ארבעה נטיל לון וא"ו ואתעטר בהו. ואלין אינון תפילין דאנח קב"ה.

262b.6 תנינן, האי וא"ו סליק ואתעטר בעטרוי ואחיד להאי ולהאי, ואתעטר בכלהו. ועל דא וא"ו אמצעיתא דכלא דעילא ותתא, לאחזאה חכמתא שלימתא מכל סטרוי.

262b.7 (שייך לפרשת עקב)

262b.8 [ תאני ר' אבא - כתיב "רק באבותיך חשק יהו"ה" (דברים י, טו). מכאן אמר ר' שמעון אבהתא אינון רתיכא קדישא עלאה. וכתיב "חשק יהו"ה".

262b.9 תא חזי כמה דאית רתיכא קדישא לתתא - כך אית רתיכא קדישא לעילא. ומאי ניהו? הא דאמרן. רתיכא קדישא כלא אקרי וכלא אתקשר דא בדא ואתעביד כלא חד. "רק באבותיך" - תלתא, ורתיכא - ארבעה. רביעאה מנלן? דכתיב "ויבחר בזרעם אחריהם" (דברים י, טו) - מאי משמע? לאכללא בהו דוד מלכא דאיהו רביעאה לאתתקנא ברתיכא קדישא. דתנינן, אבהתא - תקונא ושלימותא דכלא, וגופא בהו אשתכלל ואתבני, ובהו אתאחיד. אתא דוד מלכא ושכליל כלא ואתקין גופא ואשלמיה בהו. וא"ר יצחק, כמה דזכו אבהתא לאתעטרא ברתיכא קדישא - כך זכה דוד לאתתקנא בסמכא רביעאה דרתיכא.

262b.10 א"ר יהודה, כתיב ביה בדוד "והוא אדמוני עם יפה עינים וטוב ראי" (ש"א טז, יב). מאי טעמא "אדמוני"? משום דחולקא דעדביה גרמא ליה; "אדמוני" - דינא ודאי. "עם יפה עינים" - דינא ברחמי כמה דכתיב "חסדי דוד הנאמנים" (ישעיהו נה, ג). א"ר יצחק "חסדי דוד" באתריה אוקימנא. אלא "והוא אדמוני" - כדאמרן, "עם יפה עינים" - אלין אבהתא.

262b.11 תא חזי, ירושלם וציון - דינא ורחמי. ואע"פ כן כתיב "מעיר דוד היא ציון" (מ"א ח, א), וכתיב "בקרבך קדוש ולא אבא בעיר" (הושע יא, ט) - נשבע קב"ה שלא יכנס בירושלם של מעלה וכו'. אימתי? א"ר יהודה כד אתהדר מלכו בית דוד לאתריה לתתא.

262b.12 רבי יצחק אמר ש דרשימא בתלת קשרי, ש דארבע קשרין - רמיזא היא לתלתא ורמיזא לארבעה. תלת - הא דאמרן. ארבעה - למהוי ש רתיכא קדישא כחדא. דהא הוא כללא דתקונא עלאה, ומהכא מתפרשן ואתמשכן תתאי בארחייהו ברצועיהון דתליין בהני שערי דרישא דתליין בהו. ואתמשכן מנייהו כל אינון אחרנין עד דאתקשרן באתרייהו. ]

262b.13 תנינן, ו' נטיל אינון עלאי דאמרן.

262b.14 ואלין תפלין דאנח קודשא בריך הוא. בגין כך בעי בר נש לאתפארא בהו. עליה כתיב "וראו כל עמי הארץ כי שם יהו"ה נקרא עליך" (דברים כח, י) - "שם יהו"ה" ממש.

262b.15 ואלין אינון תפלין דרישא.

262b.16 תפלין דדרועא - היא שמאלא - דאקרי "עׂז" וירתא "מעׂז". הדא הוא דכתיב "והיה לאות על ידכה" (שמות יג, טז) בה"א, והיא ה"א דאוקימנא. זכאה חולקהון דישראל!

262b.17 (הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא)

Pointed Text

262b.1 בֵּיתָא תְּלִיתָאָה שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יִשְׂרָאֵל סָבָא. וְאָהַבְתָּ אֶת יְיָ' אֱלֹהֶיךָ. תָּאנָא רִבִּי שִׁמְעוֹן, דָּא הוּא רָזָא עִלָּאָה, דְּיִשְׂרָאֵל עִלָּאָה אִתְעֲטָּר בְּסִטְרָא דְּאַבָּא. וּמַאי אִיהוּ. אַבְרָהָם. וְאִתְעֲטָּר בְּסִטְרָא דְּאִימָּא. וּמַאי אִיהוּ. יִצְחָק.

262b.2 תָּנֵינָן, וְאָהַבְתָּ מַאן דְּרָחִים לֵיהּ לְמַלְכָּא, עָבִיד יַתִּיר טִיבוּ חֶסֶד עִם כֹּלָּא. וְחֶסֶד יַתִּירָא, הַהוּא דְּאִקְרֵי חֶסֶד דֶּאֱמֶת, דְּלָא בָּעֵי אֲגָר עָלֵיהּ, אֶלָּא בְּגִין רְחִימוּתָא דְּמַלְכָּא, דְּרָחִים לֵיהּ יַתִּיר, וּבִרְחִימוּתָא דְּמַלְכָּא תַּלְיָא חֶסֶד. וְעַל דָּא אִקְרֵי (ישעיהו מ״א:ח׳) אַבְרָהָם אוֹהֲבִי. וּבְגִין דְּרָחִים לֵיהּ יַתִּיר, אַסְגֵּי חֶסֶד בְּעָלְמָא. וְעַל דָּא, הָכָא וְאָהַבְתָּ. וּבִרְחִימוּתָא תַּלְיָא חֶסֶד, וְדָא הִיא בֵּיתָא תְּלִיתָאָה.

262b.3 בֵּיתָא רְבִיעָאָה, וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ. הִשָּׁמְרוּ לָכֶם. וְחָרָה אַף יְיָ'. גְּבוּרָה תַּקִּיפָא, וְדִינָא קַשְׁיָא הִיא, וְנַפְקַת מִסִּטְרָא דְּאִימָּא עִלָּאָה. וְתָנֵינָן, אַף עַל גַּב דְּלֵית הִיא דִּינָא, מִסִּטְרָהָא נָפְקָא דִּינָא, (דנפק) גְּבוּרָה עִלָּאָה. וְאִי תֵּימָא, וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ דְּלָאו הִיא דִּינָא. לֵית כִּתְרָא מִכָּל כִּתְרֵי מַלְכָּא, דְּלָא יִתְכְּלִיל דִּינָא וְרַחֲמֵי, כָּל שֶׁכֵּן גְּבוּרָה דְּאִתְכְּלִיל טַב וּבִישׁ.

262b.4 וְאִלֵּין אַרְבָּעָה נָטִיל לוֹן וָא"ו, וְאִתְעֲטָּר בְּהוּ. וְאִלֵּין אִינּוּן תְּפִילִין דְּאָנַח קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. תָּנֵינָן, הַאי וָא"ו סָלִיק וְאִתְעֲטָּר בְּעִטְרוֹי, וְאָחִיד לְהַאי וּלְהַאי, וְאִתְעֲטָּר בְּכֻלְּהוּ, וְעַל דָּא וָא"ו, אֶמְצָעִיתָא דְּכֹלָּא, דְּעֵילָּא וְתַתָּא, לְאַחֲזָאָה חָכְמְתָא שְׁלֵימָתָא מִכָּל סִטְרוֹי.

262b.5 (תאני רבי אבא, כתיב (דברים י׳:ט״ו)) רַק בַּאֲבוֹתֶיךָ חָשַׁק יְיָ'. מִכָּאן אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, אֲבָהָתָא אִינּוּן רְתִיכָא קַדִּישָׁא עִלָּאָה, וּכְתִיב חָשַׁק יְיָ'. תָּא חֲזֵי, כְּמָה דְּאִית רְתִיכָא קַדִּישָׁא לְתַתָּא, כַּךְ אִית רְתִיכָא קַדִּישָׁא לְעֵילָּא. וּמַאי נִיהוּ, הָא דְּאַמָרָן, רְתִיכָא קַדִּישָׁא כֹּלָּא אִקְרֵי, וְכֹלָּא אִתְקְשַׁר דָּא בְּדָא, וְאִתְעָבִיד כֹּלָּא חַד.

262b.6 רַק בַּאֲבוֹתֶיךָ תְּלָתָא, וּרְתִיכָא אַרְבְּעָה, ד' מְנָלָן. דִּכְתִּיב (דברים י׳:ט״ו) וַיִּבְחַר בְּזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם. מַאי מַשְׁמַע. לְאַכְלְלָא בְּהוּ דָּוִד מַלְכָּא, דְּאִיהוּ רְבִיעָאָה, לְאִתְתַּקְנָא בִּרְתִיכָא קַדִּישָׁא. דְּתָנֵינָן, אֲבָהָתָא תִּקּוּנָא וּשְׁלֵימוּתָא דְּכֹלָּא, וְגוּפָא בְּהוּ אִשְׁתַּכְלָל וְאִתְבְּנֵי, וּבְהוּ אִתְאֲחִיד. אָתָא דָּוִד מַלְכָּא, וְשַׁכְלִיל כֹּלָּא, וְאַתְקִין גּוּפָא, וְאַשְׁלְמֵיהּ בְּהוּ. וְאָמַר רִבִּי יִצְחָק, כְּמָה דְּזָכוּ אֲבָהָתָא לְאִתְעַטְּרָא בִּרְתִיכָא קַדִּישָׁא, כַּךְ זָכָה דָּוִד לְאִתְתַּקְנָא בְּסַמְכָא רְבִיעָאָה דִּרְתִיכָא.

262b.7 אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, כְּתִיב בֵּיהּ בְּדָוִד, (שמואל א ט״ז:י״ב) וְהוּא אַדְמוֹנִי עִם יְפֵה עֵינַיִם וְטוֹב רֹאִי. מַאי טַעֲמָא אַדְמוֹנִי. מִשּׁוּם דְּחוּלָקָא דְּעַדְבֵיהּ גַּרְמָא לֵיהּ. אַדְמוֹנִי דִּינָא וַדַּאי. עִם יְפֵה עֵינַיִם, דִּינָא בְּרַחֲמֵי. כְּמָה דִּכְתִּיב, (ישעיהו נ״ה:ג׳) חַסְדֵּי דָּוִד הַנֶּאֱמָנִים.

262b.8 אָמַר רִבִּי יִצְחָק, חַסְדֵּי דָּוִד, בְּאַתְרֵיהּ אוֹקִימְנָא. אֶלָּא וְהוּא אַדְמוֹנִי, כִּדְאַמָרָן. עִם יְפֵה עֵינַיִם, אִלֵּין אֲבָהָתָא. תָּא חֲזֵי, יְרוּשָׁלַיִם וְצִיּוֹן, דִּינָא וְרַחֲמֵי. וְאַף עַל פִּי כֵּן כְּתִיב, (מלכים א ח׳:א׳) עִיר דָּוִד הִיא צִיּוֹן. וּכְתִּיב (הושע י״א:ט׳) בְּקִרְבְּךָ קָדוֹשׁ וְלֹא אָבֹא בְּעִיר, נִשְׁבַּע קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא שֶׁלֹּא יִכָּנֵּס בִּיְרוּשָׁלַ ם שֶׁל מַעֲלָה וְכוּ'. אֵימָתַי. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, כַּד אִתְהַדָּר מַלְכוּ בֵּית דָּוִד לְאַתְרֵיהּ לְתַתָּא.

262b.9 רִבִּי יִצְחָק אָמַר, ש' דִּרְשִׁימָא בִּתְלַת קִשְׁרֵי, (דד' קשרין רמיזא היא לתלתא ורמיזא לארבעה, תלת הא דאמרן. ארבעה למהוי רתיכא קדישא כחדא. דהא הוא כללא דתקונא עלאה ומהכא מתפרשן ואתמשכן תתאי באורחייהו ברצועיהון דתליין בהני שערי דרישא דתליין בהו ואתמשכן מנייהו כל אינון אחרנין עד דאתקשרן באתרייהו).

262b.10 תָּנֵינָן, ו' נָטִיל אִינּוּן עִלָּאֵי דְּאַמָרָן, וְאִלֵּין תְּפִלִּין דְּאָנַח קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. בְּגִין כַּךְ בָּעֵי בַּר נָשׁ לְאִתְפָּאֲרָא בְּהוּ, עָלֵיהּ כְּתִיב (דברים כ״ח:י׳) וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם יְיָ' נִקְרָא עָלֶיךָ, שֵׁם יְיָ' מַמָּשׁ. וְאִלֵּין אִינּוּן תְּפִלִּין דְּרֵישָׁא, תְּפִלִּין דִּדְרוֹעָא הִיא שְׂמָאלָא, דְּאִקְרֵי עֹז, וְיָרְתָא מֵעֹז, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (שמות י״ג:ט״ז) וְהָיָה לְאוֹת עַל יָדְכָה בְּהֵ"א, וְהִיא הֵ"א דְּאוֹקִימְנָא. זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל. וְעַל דָּא, הֵ"א בַּתְרָאָה נַטְלָא תְּפִלִין, דְּהִיא שְׂמָאלָא.