Volume III
Vaetchanan
Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 268a, reference page 17 of 43.
- Current daf
- 268a
- Reference units
- 43
Daf 268a
Unpointed Text
268a.1 עד דישתכח דכל ביתא קאים ברשותיה.
268a.2 מאן אוליפנא? מפרשתא דדוד אוליפנא! מה כתיב "ויבא הלך לאיש העשיר" (ש"ב יב, ד). "הלך" - דקרוב לפתחא ולא בעי לאתעכבא תמן אלא למהך לארחיה. כך הוא יצר הרע - כמה דמקרב לביתא. מתקרב גבי דבר נש - אתער עליה בחובא זעיר - דא הוא אורח עראי. חמי דלית דמחי בידיה מה כתיב "לעשות לאורח הבא אליו" - אתעביד ליה אורח אכסנאי בביתא. אתער עליה בחובוי יתיר יומא חד או תרין יומין, כהאי אורח דשראן ליה בביתא יומא חדא או תרין יומין - כיון דחמי דלית מאן דמחי בידיה מה כתיב "ויעש לאיש הבא אליו" - אתעביד מארי דביתא, כמה דאת אמר "האיש אדוני הארץ" (בראשית מב, ל), "איש נעמי" (רות א, ג). כך הוא יצר הרע! אתעביד לקבליה דבר נש 'איש בעל הבית'. הא אתקשר בר נש בפולחניה והוא עביד ליה רעותיה.
268a.3 ועל דא בעי בר נש לשואה מלין דאורייתא עליה תדיר בגין דיהא ההוא יצר הרע תביר בהו. דלית ליה מקטרג ליצר הרע בר מלי דאורייתא. ועל דא כתיב "והיו הדברים האלה וגו' על לבבך" - על תרי יצריך, יצר הטוב אתעטר בהו ויצר הרע אתכנע בהו. א"ר יהודה יצר הטוב מה בעי מלי דאורייתא? אמר ליה: יצר הטוב אתעטר בהו! ויצר הרע - כיון דחמי דבר נש לא תב ולא בעי לאשתדלא באורייתא - כדין הוא סליק לעילא ואוליף עליה חובה. הדא הוא דכתיב "וכסילים מרים קלון" (משלי ג, לה).
268a.4 כד אתא ר' שמעון אמר הא ודאי פרשתא דקריאת שמע רמיזא ביה עשר אמירן כמה דאוקמוה, והכי הוא ודאי. "והיו הדברים האלה" - כללא דעשר אמירן אינון. ובגין כך עשר פקודין אית הכא לקבל עשר פקודין דאורייתא. ומאן אינון?
268a.5 ושננתם לבניך.
268a.6 ודברת בם.
268a.7 בשבתך בביתך.
268a.8 ובלכתך בדרך.
268a.9 ובשכבך.
268a.10 ובקומך.
268a.11 וקשרתם לאות על ידך.
268a.12 והיו לטוטפות בין עיניך.
268a.13 וכתבתם על מזוזות ביתך.
268a.14 ובשעריך.
268a.15 הא עשר לקבל עשר אמירן. ועל דא פרשיין אלין כלל רב אינון באורייתא! זכאה חולקיה מאן דאשלים ליה בכל יומא תרי זימני! דהא אתקדש בפומיה שמא קדישא כדקא יאות.
268a.16 ר' אחא הוה קאים עמיה דר' אלעזר ליליא חד בתר פלגות ליליא, והוו משתדלי באורייתא.
268a.17 פתח ר' אלעזר ואמר "כי הוא חייך ואורך ימיך וגו'" (דברים ל, כ).
268a.18 תא חזי על כל תנאין דגזר קב"ה כד עאלו לארעא דישראל - גזרה דאורייתא הוה. מאי טעמא? בגין דשכינתא לא מתיישבא בארעא אלא באורייתא, ולא מתיישבא לעילא אלא באורייתא. דהכי אמר אבא: תורה שבע"פ לא אשתמודע אלא בגין תורה שבכתב. שכינתא לא מתיישבא לעילא ותתא אלא עם תורה דלתתא, דכל זמנא דאורייתא אשתכח עמיה - יכלא למיקם בעלמא. הדא הוא דכתיב "כי הוא חייך ואורך ימיך לשבת על האדמה" (דברים ל, כ) - "על האדמה" סתם. ואי לאו - דאפסיק מלי דאורייתא - לא יכלא למיקם, דכתיב "על מה אבדה הארץ" וכתיב "ויאמר יהו"ה על עזבם את תורתי" (ירמיהו ט', י"א-י"ב).
268a.19 עד דהוו יתבי מאיך ר' אלעזר רישיה. אמר: ודאי הכי הוא! ודא הוא רזא דאשכחנא בספרא דרב המנונא סבא ואוקים קרא דא ברזא דכנסת ישראל דכתיב "שארה כסותה ועונתה לא יגרע" (שמות כא, י). ואי אתמנעו מנה מה כתיב? "ויצאה חנם אין כסף" כמה דאת אמר "אי זה ספר כריתות אמכם אשר שלחתיה" (ישעיהו נ, א) וכתיב "חנם נמכרתם ולא בכסף תגאלו" (ישעיהו נב, ג). ומאן דמנע אורייתא מנה - כמאן דנסב מארי דאתתא ומנע ליה מנה - דא אשתארת כארמלתא ולא ארמלתא. הדא הוא דכתיב "היתה כאלמנה" (איכה א, א) - ולא "אלמנה".
268a.20 יתבו אתעסקו באורייתא עד דנהיר יומא. בתר דנהיר יומא - קמו ואזלו. עד דהוו אזלו חמו חד גבר דהוה אזיל בארחא ורישיה עטיף. קריבו גביה והוה רחיש
268a.21 (הדף מכיל זהר ללא רעיא מהימנא)
Pointed Text
268a.1 וּמִלִּין לָא מִתְיַשְּׁבָן לְגַבָּן. מַאי טַעְמָא. בְּגִין דְּכִתְרָא עִלָּאָה הוּא כָּלִיל כֹּלָּא, דְּלָאו הוּא בְּחוּשְׁבָּנָא. וְעוֹד, וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ בִּיצִיאַת מִצְרַיִם תַּלְיָיא, הַהוּא אֲתָר דְּאִשְׁתְּכַח בֵּיהּ חֵירוּ לְעַבְדִין, וְעַל דָּא לָא מִתְתַּקְּנָן בְּאָרְחַיְיהוּ. וַאֲנָן מֵחָכְמָה שַׁרְיָין, וְהָכִי הוּא וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא נָטִיל לוֹן, אַרְבַּע לְעֵילָּא, אַרְבַּע לְתַתָּא, אַרְבַּע בַּאֲתָר דְּמוֹחָא. אַרְבַּע בַּאֲתָר דְּלִבָּא שַׁרְיָיא. בְּגִין דְּדָא בְּדָא אִתְקְשַּׁר.
268a.2 וּבָעֵי בַּר נָשׁ לְאִתְעַטְּרָא בְּהוּ, בְּגִין דְּאִיהוּ שְׁמָא קַדִּישָׁא עִלָּאָה. דִּכְתִּיב, (דברים כ״ח:י׳) וְרָאוּ כֹּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם יְיָ' וְגוֹ'. וְכָל מַאן דְּמִתְעַטָּר בְּעִטְרָא קַדִּישָׁא עִלָּאָה דָּא, אִקְרֵי מֶלֶךְ בְּאַרְעָא. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מֶלֶךְ בִּרְקִיעָ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (שיר השירים ז׳:ו׳) מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים. כְּמָה דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מֶלֶךְ לְעֵילָּא, הָכִי נָמֵי הוּא מֶלֶךְ לְתַתָּא. (ועם כל דא) וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ, בְּגִין דִּיהֱוֵי בַּר נָשׁ שְׁלִים בְּכֹלָּא, וְיִשְׁתְּכַּח שְׁלִים בְּפִקּוּדֵי דְּמָארֵיהּ, רָשִׁים לְעֵילָּא, רָשִׁים לְתַתָּא, זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל.
268a.3 פָּתַח רִבִּי אֶלְעָזָר וְאָמַר, תְּרֵי קְרָאֵי אַשְׁכַּחְנָא, דְּאַף עַל גַּב דְּכֹלָּא בְּחַד דַּרְגָּא תַּלְיָין, לָאו אִינּוּן מִדַּרְגָּא חַד. חַד קְרָא כְּתִיב, (חגי א) כֹּה אָמַר יְיָ' צְבָאוֹת. וְחַד קְרָא כְּתִיב, (ישעיה ו) כֹּה אָמַר יְיָ' אֱלֹהִים. מַה בֵּין הַאי לְהַאי. אֶלָּא בְּזִמְנָא דִּכְתִּיב כֹּה אָמַר יְיָ' צְבָאוֹת, כְּדֵין מִלָּה אַתְיָא בְּרַחֲמֵי. וּבְזִמְנָא דִּכְתִּיב כֹּה אָמַר יְיָ' אֱלֹהִים, כְּדֵין מִלָּה אַתְיָא בְּדִינָא.
268a.4 כֹּה אָמַר יְיָ' צְבָאוֹת, בְּגִין דְּהַאי כֹּה, אִתְבָּרְכָא מִצַדִּיק וּמִנֶצַח וְהוֹד, דְּאִקְרֵי יְיָ' צְבָאוֹת. וּכְדֵין, מִלָּה בְּאִתְבַּסְּמוּתָא אַתְיָיא, דְּהָא מֵאֲתָר דָּא קָא אַתְיָא. כֹּה אָמַר יְיָ' אֱלֹהִים, כְּדֵין הַאי כֹּה יַנְקָא מִסִּטְרָא דְּדִינָא, מֵאֲתָר דִּגְבוּרָה עִלָּאָה, וְאוֹלִיפְנָא מֵאַבָּא, דְּדִינָא הוּא בְּרַחֲמֵי, בְּגִין דִּכְתִּיב יְיָ' אֱלֹהִים.
268a.5 דְּהָא אֱלֹהִים גְּבוּרָה הוּא בְּכָל אֲתָר אֲדֹנָי, גְּבוּרָה תַּתָּאָה הִיא בְּכָל אֲתָר. וְעַל דָּא אִשְׁתְּמוֹדְעָן מִלֵּי מִפּוּמָא דִּנְבִיאָה, וְהוּא הֲוָה מִתְכַּוֵּין לְמֵימַר מִלָּה מֵאַתְרֵיהּ. וּכְדֵין הֲווֹ יַדְעֵי אִלֵּין בְּנֵי מְהֵימְנוּתָא, מֵאָן אֲתָר תַּלְיָיא מִלְּתָא.
268a.6 פָּתַח רִבִּי אֲחָא וְאָמַר (שופטים ה׳:כ״ג) אוֹרוּ מֵרוֹז אָמַר מַלְאַךְ יְיָ' וְגוֹ'. תָּא חֲזֵי, הַאי קְרָא רָזָא הוּא בְּרָזִין עִלָּאִין. בְּשַׁעֲתָא דְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא מָסַר בֵּיתֵיהּ בִּידָא דְּמַטְרוֹנִיתָא כָּל זַיְינִין וְרוּמְחִין וּבַלֵיסְטְרָאוֹת דִּילֵיהּ אַפְקִיד בִּידָהָא, וְכָל אִינּוּן מַגִיחֵי קְרָבָא דִּילֵיהּ אַפְקִיד עִמָּהּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (שיר השירים ג׳:ז׳) הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה שִׁשִּׁים גִּבּוֹרִים סָבִיב לָהּ מִגִּבּוֹרֵי יִשְׂרָאֵל, וְהָא אוֹקְמוּהָ, וְכַד אֲגַח קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קְרָבָא, בְּאִינּוּן גִּבּוֹרִין מַגִיחֵי קְרָבָא דְּקָאָמַרָן אַגָח, וְאִינּוּן אִקְרוּן מְלוּמְּדֵי מִלְחָמָה.
268a.7 כְּתִיב (שופטים ה׳:כ׳) מִן שָׁמַיִם נִלְחָמוּ הַכּוֹכָבִים מִמְּסִלּוֹתָם נִלְחֲמוּ עִם סִיסְרָא וְגוֹ'. וּתְנָן, בְּהַאי שַׁעֲתָא דְּאִתְנְדִיבוּ יִשְׂרָאֵל לְגַלָּאָה רְשִׁימָא קַדִּישָׁא בִּבְשָׂרֵהוֹן, כְּדֵין הַאי חֶרֶב נוֹקֶמֶת נְקַם בְּרִית, כָּנַשׁ כָּל חֵילָא דִּילֵיהּ, וְכָל זַיְינִין, וְכָל אִינּוּן מַגִיחֵי קְרָבָא, לְאַגָּחָא קְרָבָא עִמֵּיהּ (נ"א דסיהרא) דְּסִיסְרָא. וְכוֹכָבַיָּיא הֲווֹ אוֹשְׁדִין נוּרָא מִלְעֵילָּא. וְאָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, כָּל כּוֹכָב וְכוֹכָב אִית לֵיהּ שְׁמָא בִּלְחוֹדוֹי, וְכֻלְּהוּ בִּשְׁמָהָן אִקְרוּן.
268a.8 אָמַר לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אִתְעַתְּדוּ לְנַקְמָא נוּקְמָא דְּבָנַי. תְּרֵי נוּקְמֵי אֲנָא זַמִּין לְאִתְפָּרְעָא מִנַּיְיהוּ. חַד נוּקְמָא דְּשִׁית מְאָה רְתִיכִין דְּאוֹזִיף לֵיהּ לְרַבְרְבָא דְּמִצְרָאֵי, בְּגִין לְאַגָחָא קְרָבָא בְּהוּ בְּיִשְׂרָאֵל. דִּכְתִּיב, (שמות י״ד:ז׳) וַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר וְכֹל רֶכֶב מִצְרָיִם. וְחַד נוּקְמָא דְּבָנַי, דְּעָאקוּ לְהוּ עַד הַשְׁתָּא. וּבְגִין כַּךְ אִתְדָּנוּ בִּתְרֵין דִּינִין, חַד בְּמַיָּיא, וְחַד בְּאֶשָּׁא. בְּמַיָּיא, דִּכְתִּיב, (שופטים ה׳:כ״א) נַחַל קִישׁוֹן גְּרָפָם. בְּאֶשָּׁא, דִּכְתִּיב הַכּוֹכָבִים מִמְּסִלּוֹתָם.
268a.9 וּבְאִינּוּן כֹּכָבַיָיא, אִית כֹּכָבָא חַד דְּלָא אָתָא לְהַהוּא נוּקְמָא, וְאִתְלַטְּיָּא לְעָלְמִין, דְּכַד שָׁארֵי לְאַנְהָרָא, אָתָאן שְׁאַר כֹּכָבַיָיא וּבַלְעִין לֵיהּ, וּלְכָל סִיעָתָא דִּילֵיהּ, וְאִתְאֲבִידוּ כֻּלְּהוּ כַּחֲדָא. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, אוֹרוּ מֵרוֹז אָמַר מַלְאַךְ יְיָ'. וְכִי רְשׁוּת אִית לְמַלְאָכָא בְּהַאי. אֶלָּא דָּא הוּא מַלְאָךְ, דִּכְתִּיב בֵּיהּ (שמות י״ד:י״ט) וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים הַהוֹלֵךְ לִפְנֵי מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל. וְדָא הוּא דְּכָל קְרָבִין דִּילֵיהּ אִינּוּן.