Volume III

Vaetchanan

Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 260b, reference page 2 of 43.

Current daf
260b
Reference units
43

Daf 260b

Unpointed Text

260b.1 ובשעתא דצלותא סיימא - כל אינון מלין דאפיק בר נש מפומיה בההיא צלותא - כלהו סלקין לעילא ובקעין אוירין ורקיעין עד דמטו לההוא אתר דמטו, ומתעטרו ברישא דמלכא ועביד מנייהו עטרה. והא אוקמוה חברייא - צלותא דבעי בר נש לקב"ה לכוונא דיהא צלותיה תחנונים. מנלן? ממשה דכתיב "ואתחנן אל יהו"ה" - דא איהו צלותא מעליא.

260b.2 תא חזי מאן דקאים בצלותא בעי לכוונא רגלוי, ואוקמוה. ובעי לחפיא רישיה כמאן דקאים קמי מלכא. ובעי למכסייה עינוי בגין דלא יסתכל בשכינתא. ובספרא דרב המנונא סבא אמר: מאן דפקח עינוי בשעתא דצלותא או דלא מאיך עינוי בארעא - אקדים עליה מלאך המות! וכד תיפוק נפשיה - לא יסתכל בנהירו דשכינתא ולא ימות בנשיקה. מאן דמזלזל בשכינתא - מתזלזל הוא בההוא שעתא דאצטריך ביה! הדא הוא דכתיב "כי מכבדי אכבד ובוזי יקלו" (שמואל א ב, ל) - האי מאן דאסתכל בשכינתא בשעתא דאיהו מצלי.

260b.3 והיך יכיל לאסתכלא בשכינתא? אלא לינדע דודאי שכינתא קיימא קמיה. הדא הוא דכתיב "ויסב חזקיה פניו אל הקיר" (ישעיהו לח, ב) - דתמן שארי שכינתא. בגין כך לא בעיא למהוי חוצץ בינו ובין הקיר, ואוקמוה.

260b.4 מאן דקאים בצלותא - בעי לסדרא שבחא דמאריה בקדמיתא, ולבתר יתבע בעותיה. דהא משה הכי אמר בקדמיתא "אתה החלות וגו'", ולסוף - "אעברה וגו'".

260b.5 ר' יהודה אמר מאי שנא הכא דכתיב "אדני" בקדמיתא באל"ף דל"ת נו"ן יו"ד, ולבסוף "יֱהֹוִה" וקרינן אלהי"ם? אלא סדורא הכי הוא מתתא לעילא, ולאכללא מדת יום בלילה ומדת לילה ביום, ולזווגא כלא כחדא כדקא יאות.

260b.6 "אתה החלות להראות את עבדך" (דברים ג, כד) -- מאי שירותא הכא? אלא ודאי משה שירותא הוה בעלמא למהוי שלים בכלא.

260b.7 ואי תימא - יעקב שלים הוה ואילנא אשתלים לתתא כגוונא דלעילא?!

260b.8 הכי הוא ודאי! אבל מה דהוה למשה לא הוה לבר נש אחרא! דהא אתעטר בשלימו יתיר - בכמה אלף ורבבן מישראל, באורייתא במשכנא בכהנין בליואי בתריסר שבטין רברבין ממנן עלייהו, בשבעין סנהדרין. הוא אשתלים בגופא שלים. אהרן לימינא, נחשון לשמאלא, הוא בינייהו. בגין כך "את גדלך" - מימינא דא אהרן. "ואת ידך החזקה" - משמאלא דא נחשון. והא אתמר.

260b.9 בגין כך משה שירותא בעלמא הוה.

260b.10 ואי תימא - מאן הוה סיומא? סיומא - מלכא משיחא הוא! דהא כדין ישתכח שלימו בעלמא מה דלא הוה כן לדרי דרין! בההוא זמנא ישתכח שלימו לעילא ותתא, ויהון עלמין כלהו בזווגא חד. כדין כתיב "ביום ההוא יהיה יהו"ה אחד ושמו אחד":

260b.11 "ויאמר יהו"ה אלי רב לך אל תוסף וגו'" (דברים ג, כו).

260b.12 אמר ר' חייא, א"ל קב"ה למשה, "רב לך" דאזדווגת בשכינתא! מכאן ולהלאה - "אל תוסף".

260b.13 רבי יצחק אמר, "רב לך" בנהירו דשמשא דהוה גבך! "אל תוסף" - דהא זמנא דסיהרא מטא, וסיהרא לא יכיל לאנהרא עד דיתכניש שמשא. אבל "וצו את יהושע וחזקהו ואמצהו" (דברים ג, כח) - אנת דהוא שמשא בעי לאנהרא לסיהרא, והא אתמר:

260b.14 "ואתם הדבקים ביהו"ה אלהיכם וגו'" (דברים ד, ד). ר' יוסי אמר "אשרי העם שככה לו וגו'" -- זכאה עמא דקב"ה בחר בהו מכל עמין עכו"ם, וסליק לון לעדביה, ובריך לון בברכתא דיליה בברכתא דשמיה! הדא הוא דכתיב "כִּי הֵם זֶרַע בֵּרַךְ יְהוָה" (ישעיהו סא, ט) - "בֵּרַךְ יְהוָה" ממש.

260b.15 תא חזי, כל שאר עמין דעלמא יהב לון קב"ה לרברבי ממנן דשלטין עלייהו. וישראל - אחיד לון קודשא בריך הוא לעדביה לחולקיה לאתאחדא ביה ממש! ויהיב לון אורייתא קדישא בגין לאתאחדא בשמיה.

260b.16 (הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא)

Pointed Text

260b.1 בָּתַר דִּמְסַיֵּים צְלוֹתָא בִּרְעוּ (וקאים בעיטא) קַמֵּי מָארֵיהּ, הָא אוּקְמוּהָ, דְּבָעֵי לְמִימְסַר נַפְשֵׁיהּ בִּרְעוּתָא דְּלִבָּא, לְהַהוּא אֲתָר דְּאִצְטְרִיךְ. וְכַמָּה עֵיטִין אִית לֵיהּ לְבַר נָשׁ בְּכֹלָּא. וּבְשַׁעֲתָא דִּצְלוֹתָא קַיְּימָא (ס"א סיימא), כָּל אִינּוּן מִלִּין דְּאַפִּיק בַּר נָשׁ מִפּוּמֵיהּ בְּהַהִיא צְלוֹתָא, כֻּלְּהוּ סַלְּקִין לְעֵילָּא, וּבָקְעִין אֲוִירִין וּרְקִיעִין, עַד דְּמָטוּ לְהַהוּא אֲתָר דְּמָטוּ וּמִתְעַטְּרוּ בְּרֵישָׁא דְּמַלְכָּא, וְעָבִיד מִנַּיְיהוּ עֲטָרָה. וְהָא אוֹקְמוּהָ חַבְרַיָּיא, צְלוֹתָא דְּבָעֵי בַּר נָשׁ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לְכַוְּונָא דִּיהֵא צְלוֹתָא תַּחֲנוּנִים. מְנָלָן. מִמֹּשֶׁה, דִּכְתִּיב וָאֶתְחַנַּן אֶל יְיָ'. דָּא אִיהוּ צְלוֹתָא מֵעַלְיָא.

260b.2 תָּא חֲזֵי, מַאן דְּקָאִים בִּצְלוֹתָא, בָּעֵי לְכַוְּונָא רַגְלוֹי, וְאוֹקְמוּהָ. וּבָעֵי לְחַפְּיָא רֵישֵׁיהּ, כְּמַאן דְּקָאִים קַמֵּי מַלְכָּא. וּבָעֵי לְמִכְסְיָיה (למכסייא) (ס"א לאסתמא) עֵינוֹי, בְּגִין דְּלָא יִסְתָּכַּל בִּשְׁכִינְתָּא. וּבְסִפְרָא דְּרַב הַמְנוּנָא סָבָא אָמַר, מַאן דְּפָקַח עֵינוֹי בְּשַׁעֲתָא דִּצְלוֹתָא, אוֹ דְּלָא מָאִיךְ עֵינוֹי בְּאַרְעָא, אַקְדִּים עָלֵיהּ מַלְאַךְ הַמָּוֶת, וְכַד תִּיפּוּק נַפְשֵׁיהּ, לָא יִסְתָּכַּל בִּנְהִירוּ דִּשְׁכִינְתָּא, וְלָא יָמוּת בִּנְשִׁיקָה. מַאן דִּמְזַלְזֵל בִּשְׁכִינְתָּא מִתְּזַלְזֵּל הוּא בְּהַהוּא שַׁעֲתָא דְּאִצְטְרִיךְ בֵּיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (שמואל א ב׳:ל׳) כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד וּבוֹזַי יֵקָלּוּ.

260b.3 הַאי מַאן דְּאִסְתָּכַּל בִּשְׁכִינְתָּא, בְּשַׁעֲתָא דְּאִיהוּ מְצַלֵּי. וְהֵיךְ יָכִיל לְאִסְתַּכְּלָא בִּשְׁכִינְתָּא. אֶלָּא לִינְדַע דְּוַדַּאי שְׁכִינְתָּא קַיְּימָא קַמֵּיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (ישעיהו ל״ח:ב׳) וַיַּסֵּב חִזְקִיָּהוּ פָּנָיו אֶל הַקִּיר, דְּתַמָּן שָׁארֵי שְׁכִינְתָּא. בְּגִין כָּךְ לָא בַּעְיָא לְמֶהֱוֵי חוֹצֵץ בֵּינוֹ וּבֵין הַקִּיר, וְאוֹקְמוּהָ.

260b.4 מַאן דְּקָאִים בִּצְלוֹתָא, בָּעֵי לְסַדְּרָא שְׁבָחָא דְּמָארֵיהּ בְּקַדְמִיתָא, וּלְבָתַר יִתְבַּע בָּעוּתֵיהּ. דְּהָא מֹשֶׁה הָכִי אָמַר בְּקַדְמִיתָא, אַתָּה הַחִלּוֹתָ וְגוֹ'. וּלְבַסּוֹף אֶעְבְּרָה וְגוֹ'. רִבִּי יְהוּדָה אָמַר, מַאי שְׁנָא הָכָא דִּכְתִּיב אֲדֹנָ"י בְּקַדְמִיתָא, בְּאָלֶ"ף דָּלֶ"ת נוּ"ן יוֹ"ד, וּלְבַסּוֹף ידו"ד, וְקָרֵינָן אֱלֹהִי"ם. אֶלָּא סִדּוּרָא הָכִי הוּא מִתַּתָּא לְעֵילָּא, וּלְאַכְלְלָא מִדַּת יוֹם בַּלַּיְלָה, וּמִדַּת לַיְלָה בַּיוֹם וּלְזַוְּוגָא כֹּלָּא כַּחֲדָא כַּדְּקָא יָאוּת.

260b.5 (דברים ג׳:כ״ד) אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ. מַאי שֵׁירוּתָא הָכָא. אֶלָּא וַדַּאי מֹשֶׁה שֵׁירוּתָא הֲוָה בְּעָלְמָא, לְמֶהֱוֵי שְׁלִים בְּכֹלָּא. וְאִי תֵּימָא יַעֲקֹב שְׁלִים הֲוָה, וְאִילָנָא אִשְׁתְּלִים לְתַתָּא כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא. הָכִי הוּא וַדַּאי, אֲבָל מַה דְּהֲוָה לְמֹשֶׁה, לָא הֲוָה לְבַּר נָשׁ אַחֲרָא, דְּהָא אִתְעֲטָּר בִּשְׁלִימוּ יַתִּיר, בְּכַמָּה אֶלֶף וְרִבְּבָן מִיִּשְׂרָאֵל, בְּאוֹרַיְיתָא, בְּמַשְׁכְּנָא, בְּכֹהַנִין, בְּלֵיוָאֵי, בִּתְרֵיסַר שְׁבָטִין, רַבְרְבִין מְמָנָן עָלַיְיהוּ, בְּשִׁבְעִין סַנְהֶדְרִין. הוּא אִשְׁתְּלִים בְּגוּפָא שְׁלִים. אַהֲרֹן לִימִינָא, נַחְשׁוֹן לִשְׂמָאלָא, הוּא בֵּינַיְיהוּ.

260b.6 בְּגִין כַּךְ אֶת גָּדְלְךָ, מִימִינָא, דָּא אַהֲרֹן. וְאֶת יָדְךָ הַחֲזָקָה, מִשְּׂמָאלָא, דָּא נַחְשׁוֹן. וְהָא אִתְּמַר. בְּגִין כָּךְ מֹשֶׁה שֵׁירוּתָא בְּעָלְמָא הֲוָה. וְאִי תֵּימָא מַאן הֲוָה סִיּוּמָא (דהא משה שירותא הוה). סִיּוּמָא מַלְכָּא מְשִׁיחָא הוּא, דְּהָא כְּדֵין יִשְׁתְּכַּח שְׁלִימוּ בְּעָלְמָא, מַה דְּלָא הֲוָה כֵּן לְדָרֵי דָּרִין. בְּהַהוּא זִמְנָא יִשְׁתְּכַּח שְׁלִימוּ לְעֵילָּא וְתַתָּא, וְיֵהוֹן עָלְמִין כֻּלְּהוּ בְּזִוּוּגָא חַד, כְּדֵין כְּתִיב (זכריה י״ד:ט׳) בַּיוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד.

260b.7 (דברים ד') וַיֹּאמֶר יְיָ' אֵלַי רַב לָךְ אַל תּוֹסֶף וְגוֹ'. אָמַר רִבִּי חִיָּיא, אָמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמֹשֶׁה, מֹשֶׁה, רַב לָךְ דְּאִזְדַּוְּוגַת בִּשְׁכִינְתָּא, מִכָּאן וּלְהָלְאָה אַל תּוֹסֶף, רִבִּי יִצְחָק אָמַר, רַב לָךְ בִּנְהִירוּ דְּשִׁמְשָׁא דְּהֲוָה גַּבָּךְ, אַל תּוֹסֶף, דְּהָא זִמְנָא דְּסִיהֲרָא מָטָא, וְסִיהֲרָא לָא יָכִיל לְאַנְהָרָא, עַד דְּיִתְכְּנִישׁ שִׁמְשָׁא. אֲבָל וְצַו אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְחַזְּקֵהוּ וְאַמְּצֵהוּ. אַנְתְּ דְּהוּא שִׁמְשָׁא, בָּעֵי לְאַנְהָרָא לְסִיהֲרָא, וְהָא אִתְּמַר.

260b.8 (דברים ד׳:ד׳) וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּיְיָ' אֱלֹהֵיכֶם וְגוֹ'. רִבִּי יוֹסֵי אָמַר (תהילים קמ״ד:ט״ו) אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לוֹ וְגוֹ'. זַכָּאָה עַמָּא, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּחַר בְּהוּ מִכָּל עַמִּין עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, וְסָלִיק לוֹן לְעַדְבֵיהּ, וּבָרִיךְ לוֹן בְּבִרְכָתָא דִּילֵיהּ בְּבִרְכָתָא דִּשְׁמֵיהּ, הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב, (ישעיהו ס״א:ט׳) כִּי הֵם זֶרַע בֵּרַךְ יְיָ', בֵּרַךְ יְיָ' מַמָּשׁ.

260b.9 תָּא חֲזֵי, כָּל שְׁאַר עַמִּין דְּעָלְמָא, יָהַב לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְרַבְרְבֵי מְמָנָן, דְּשַׁלְטִין עָלַיְיהוּ. וְיִשְׂרָאֵל אָחִיד לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעַדְבֵיהּ, לְחוּלָקֵיהּ, לְאִתְאַחֲדָא בֵּיהּ מַמָּשׁ. וְיָהִיב לוֹן אוֹרַיְיתָא קַדִּישָׁא, בְּגִין לְאִתְאַחֲדָא בִּשְׁמֵיהּ, וְעַל דָּא וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּיְיָ', וְלָא בִּמְמָנָא אַחֲרָא כִּשְׁאַר עַמִּין, וְהָא אוֹקְמוּהָ בְּכַמָּה אֲתָר.