Volume III

Vaetchanan

Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 261b, reference page 4 of 43.

Current daf
261b
Reference units
43

Daf 261b

Unpointed Text

261b.1 ההיא מלה כד בקדמיתא - לא הוה יכיל עלמא למהוי חריב לבתר, ואינון הוו קיימין לדרי דרין! דהא בשעתא קדמיתא מיתו. מאי טעמא? בגין דהכי אצטריך - דהא אילנא דמותא גרים. לבתר דחייו וקמו וקא סגו, ובעא קב"ה לאעלא לון לאילנא דחיי דקאים על ההוא אילנא דמותא בגין למהוי קיימין לעלמין - אתרחקו ולא בעון! כדין אתחלש חילא דמשה עלייהו ואתחלש חילא אחרא.

261b.2 אמר קב"ה אנא בעינא לקיימא לכו באתר עלאה ולאתדבקא בחיים! אתון בעיתון אתר דנוקבא שריא! ובגין כך "לך אמור להם וגו'" (דברים ה, כו) - כל חד יהך לנוקביה ויתיחד בה.

261b.3 ועם כל דא - כיון דישראל לא עבדו אלא בדחילו עלאה דהוה עלייהו - לא אתמר עלייהו אלא "מי יתן והיה לבבם זה להם וגו'" (דברים ה, כה). מכאן אוליפנא - כל מאן דעביד מלה ולבא ורעותיה לא שוי לסטרא בישא - אע"ג דאיהו ביש הואיל ולא עביד ברעותא - עונשא לא שריא עליה. ולא כבר נש אחרא. וקב"ה לא דאין ליה לביש.

261b.4 "ואתה פה עמוד עמדי" (דברים ה, כז) -- מהכא אתפרש מכל וכל מאתתיה, ואתדבק ואסתלק באתר אחרא דדכורא ולא בנוקבא. זכאה חולקא דמשה נביאה מהימנא דזכה לדרגין עלאין מה דלא זכה בר נש אחרא לעלמין! על דא כתיב "טוב לפני האלהים ימלט ממנה" (קהלת ז, כו). מאי "טוב"? דא משה דכתיב "כי טוב הוא" (שמות ב, ב). ובגין דהוה טב - סליק לדרגא אחרא עלאה. ועל דא כתיב "כי המקום אשר אתה עמוד עליו אדמת קדש הוא" (שמות ג, ה) - "עומד עליו" דייקא! מאי טעמא? בגין "כי טוב הוא", וטוב הוא דכורא.

261b.5 ואי תימא דהא אמר רבי יהודה הא דוד דכתיב ביה 'טוב' כמה דאת אמר "וטוב ראי" (ש"א טז, יב) - אמאי לא הוה יתיר? אמר ליה - "וטוב ראי" כתיב! "טוב ראי" - דא דאיהו חיזו לאסתכלא. הכי הוה דוד! טוב ראי הוה - טוב דאיהו חיזו. ובמשה כתיב "הוא" ממש, והכא "טוב ראי". ועם כל דא - בתרווייהו הוה אחיד; דהא דא בדא אחיד. ומשה לבתר דהוה טב - סליק למהוי גופא איש - "איש האלהים" (דברים לג, א), "והאיש משה ענו מאד" (במדבר יב, ג).

261b.6 אמר רבי יהודה בכל עובדוי בעי בר נש לשואה לקבליה לקב"ה, והא אוקימנא מלה. רבי יהודה לטעמיה - דאמר ר' יהודה האי מאן דאזיל בארחא יכוין לתלת מלין - ועילא מנהון צלותא. ואע"ג דצלותא יתיר - עלאה מכלא תרי חברי או תלתא דלעאן במלי דאורייתא, דהא לא מסתפי בגין דשכינתא אשתתפא בהדייהו.

261b.7 כי הא דר' אלעזר ור' חייא הוו אזלי בארחא. א"ר אלעזר: כתיב "ויעש יהו"ה אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור" (בראשית ג, כא) - וכי עד השתא פשיטי הוו מההוא עור?! - אין! אלא מאני לבושי יקר הוו!

261b.8 אמר ליה ר' חייא, אי הכי לא אתחזון להו אפילו כתנות עור? וכי תימא דעד לא חאבו אלבישו להו - לא - אלא לבתר דחבו כתיב "ויעש יהו"ה אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם וגו'".

261b.9 אמר ליה: הכי הוא ודאי! בקדמיתא הוו כגוונא דלעילא, ומתפשטן מן גווני דלתתא, והוה נהורא דלעילא אסחר עלייהו. ולבתר דחבו - אהדר לון בגווני דהאי עלמא, ואעבר מנייהו גווני דלעילא. מה כתיב "ויעש יהו"ה אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם" מגוונא דהאי עלמא.

261b.10 כתיב "ואת אהרן ואת בניו תקריב...והלבשתם כתנות" (שמות כ"ט, ד'-ח'). התם כגוונא דלעילא. הכא כגוונא דלתתא. התם - "כתנות שש", הכא - "כתנות עור". ואע"ג דאיהו הכי - שפירא דאינון לבושין סליק על כלא!

261b.11 "ותפקחנה עיני שניהם" (בראשית ג, ז) - בעפושא דהאי עלמא. מה דלא הוה קודם דהוו משגיחין ופקחין לעילא! לזמנא דאתי כתיב "והולכתי עורים בדרך לא ידעו וגו'" (ישעיהו מב, טז). זמין קב"ה לאפקחא עיינין דלא חכימין ולאסתכלא

261b.12 (הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא)

Pointed Text

261b.1 וּבְּגִין כָּךְ, וְאַתְּ תְּדַבֵּר אֵלֵינוּ, לָא בָּעֵינָן בְּתּוּקְפָא עִלָּאָה דִּלְעֵילָּא, אֶלָּא מֵאֲתָר דְּנוּקְבָּא וְלָא יַתִּיר, וְאַתְּ תְּדַבֵּר אֵלֵינוּ וְגוֹ'. אָמַר מֹשֶׁה וַדַּאי חָלַשְׁתּוּן חֵילָא דִּילִי, חָלַשְׁתּוּן חֵילָא אַחֲרָא, דְּאִלְמָלֵא לָא אִתְרַחֲקוּ יִשְׂרָאֵל, וְיִשְׁמְעוּן כָּל הַהִיא מִלָּה כַּד בְּקַדְמִיתָא, לָא הֲוָה יָכִיל עָלְמָא לְמֶהֱוֵי חָרִיב לְבָתַר, וְאִינּוּן הֲווֹ קַיְימִין לְדָרֵי דָּרִין.

261b.2 דְּהָא בְּשַׁעֲתָא קַדְמִיתָא מִיתוּ. מַאי טַעְמָא. בְּגִין דְּהָכִי אִצְטְרִיךְ, דְּהָא אִילָנָא דְּמוֹתָא גָּרִים. לְבָתַר דְּחַייוּ (דחיו) וְקָמוּ וְקָא סָגּוּ, וּבָעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַעֲלָא לוֹן לְאִילָנָא דְּחַיֵּי, דְּקָאִים עַל הַהוּא אִילָנָא דְּמוֹתָא, בְּגִין לְמֶהֱוֵי קַיְימִין לְעָלְמִין, אִתְרְחַק וְלָא בָּעוּן, כְּדֵין אִתְחֲלָשׁ חֵילָא דְּמֹשֶׁה עָלַיְיהוּ, וְאִתְחַלָּשׁ חֵילָא אַחֲרָא. אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אֲנָא בָּעֵינָא לְקַיְּימָא לְכוּ בַּאֲתָר עִלָּאָה, וּלְאִתְדַּבְּקָא בַּחַיִּים, אַתּוּן בָּעִיתוּן אֲתָר דְּנוּקְבָּא שַׁרְיָא. וּבְּגִין כָּךְ, לֵךְ אֱמוֹר לָהֶם וְגוֹ'. כָּל חַד יְהַךְ לְנוּקְבֵיהּ, וְיִתְיַחֵד בָּהּ.

261b.3 וְעִם כָּל דָּא, כֵּיוָן דְּיִשְׂרָאֵל לָא עָבְדוּ, אֶלָּא בִּדְחִילוּ עִלָּאָה דְּהֲוָה עָלַיְיהוּ, לָא אִתְּמַר עָלַיְיהוּ, אֶלָּא מִי יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם זֶה לָהֶם וְגוֹ'. מִכָּאן אוֹלִיפְנָא, כָּל מַאן דְּעָבִיד מִלָּה, וְלִבָּא וּרְעוּתֵיהּ לָא שַׁוֵּי לְסִטְרָא בִּישָׁא, אַף עַל גַּב דְּאִיהוּ בִּישׁ, הוֹאִיל וְלָא עָבִיד בִּרְעוּתָא, עוֹנְשָׁא לָא שַׁרְיָא עָלֵיהּ. וְלָא כְּבַּר נָשׁ אַחֲרָא. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא דָּאִין לֵיהּ לְבִישׁ.

261b.4 (דברים ה׳:כ״ח) וְאַתָּה פֹּה עֲמוֹד עִמָּדִי. מֵהָכָא, אִתְפְּרַשׁ מִכֹּל וָכֹל, מְאִתְּתֵיהּ, וְאִתְדַּבָּק וְאִסְתַּלָּק בַּאֲתָר אַחֲרָא דִּדְכוּרָא, וְלָא בְּנוּקְבָּא. זַכָּאָה חוּלָקָא דְּמֹשֶׁה נְבִיאָה מְהֵימָנָא, דְּזָכָה לְדַרְגִּין עִלָּאִין, מַה דְּלָא זָכָה בַּר נָשׁ אָחֳרָא לְעָלְמִין. עַל דָּא כְּתִיב, (קהלת ז׳:כ״ו) טוֹב לִפְנֵי הָאֱלֹהִים יִמָּלֵט מִמֶּנָּה. מַאי טוֹב. דָּא מֹשֶׁה. דִּכְתִּיב, (שמות ב) כִּי טוֹב הוּא. וּבְגִין דְּהֲוָה טָב, סָלִיק לְדַרְגָּא אַחֲרָא עִלָּאָה. וְעַל דָּא כְּתִיב, (שמות ג׳:ה׳) כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת קֹדֶשׁ הוּא, עוֹמֵד עָלָיו דַּיְיקָא. מַאי טַעְמָא. בְּגִין כִּי טוֹב הוּא, וְטוֹב הוּא דְּכוּרָא.

261b.5 וְאִי תֵּימָא, דְּהָא אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, הָא דָּוִד דִּכְתִּיב בֵּיהּ טוֹב, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (שמואל א ט״ז:י״ב) וְטוֹב רֹאִי, אֲמַאי לָא הֲוָה יַתִּיר. אָמַר לֵיהּ וְטוֹב רֹאִי כְּתִיב. טוֹב רֹאִי, דָּא דְּאִיהוּ חֵיזוּ לְאִסְתַּכְּלָא, הָכִי הֲוָה דָּוִד. טוֹב רֹאִי, הֲוָה טוֹב דְּאִיהוּ חֵיזוּ. וּבְמֹשֶׁה כְּתִיב טוֹב הוּא מַמָּשׁ, וְהָכָא טוֹב רֹאִי. וְעִם כָּל דָּא, בְּתַרְוַויְיהוּ הֲוָה אָחִיד, דְּהָא דָּא בְּדָא אָחִיד. וּמֹשֶׁה לְבָתַר דְּהֲוָה טַב, סָלִיק לְמֶהֱוֵי גּוּפָא אִישׁ. (דברים כ"ג) אִישׁ הָאֱלֹהִים, (במדבר י״ב:ג׳) וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד.

261b.6 אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, בְּכָל עוֹבָדוֹי, בָּעֵי בַּר נָשׁ לְשַׁוָּאָה לָקֳבְלֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְהָא אוֹקִימְנָא מִלָּה. רִבִּי יְהוּדָה לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר רִבִּי יְהוּדָה, הַאי מַאן דְּאָזִיל בְּאָרְחָא, יְכַוֵּין לִתְלַת מִלִּין, וְעֵילָּא מִנְּהוֹן צְלוֹתָא, וְאַף עַל גַּב דִּצְלוֹתָא יַתִּיר עִלָּאָה מִכֹּלָּא, תְּרֵי חַבְרֵי אוֹ תְּלָתָא דְּלָעָאן בְּמִלֵי דְּאוֹרַיְיתָא. דְּהָא לָא מִסְתָּפֵי, בְּגִין דִּשְׁכִינְתָּא (ס"א ועילא מנהון צלותא, ועלאה מכלהו, חברייא במלי דאורייתא. דהא שכינתא) אִשְׁתַּתְּפָא בַּהֲדַיְיהוּ.

261b.7 (כי הא ד)רִבִּי אֶלְעָזָר וְרִבִּי חִיָּיא הֲווֹ אַזְלֵי בְּאָרְחָא, אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר (ס"א חייא) כְּתִיב, (בראשית ג׳:כ״א) וַיַּעַשׂ יְיָ' אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר. וְכִי עַד הַשְׁתָּא פְּשִׁיטֵי הֲווֹ מֵהַהוּא עוֹר. אִין. אֶלָּא מָאנֵי לְבוּשֵׁי יְקַר הֲווֹ. אָמַר לֵיהּ רִבִּי חִיָּיא, אִי הָכִי לָא אִתְחָזוּן לְהוּ אֲפִילּוּ כָּתְנוֹת עוֹר. וְכִי תֵּימָא דְּעַד לָא חָאבוּ אַלְבִּישׁוּ לְהוּ, לָא. אֶלָּא לְבָתַר דְּחָבוּ כְּתִיב, וַיַּעַשׂ יְיָ' אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּישֵׁם וְגוֹ'.

261b.8 אָמַר לֵיהּ, הָכִי הוּא וַדַּאי, בְּקַדְמִיתָא הֲווֹ כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא, וּמִתְפָּשְׁטִן מִן גְּוָונֵי דִּלְתַּתָּא, וַהֲוָה נְהוֹרָא דִּלְעֵילָּא אַסְחַר עָלַיְיהוּ. וּלְבָתַר דְּחָבוּ, אַהְדָּר לוֹן בִּגְוָונֵי דְּהַאי עָלְמָא, וְאַעְבַּר מִנַּיְיהוּ גַּוְונֵי דִּלְעֵילָּא. מַה כְּתִיב. וַיַּעַשׂ יְיָ' אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּישֵׁם מִגַּוְונָא דְּהַאי עָלְמָא. כְּתִיב (שמות כ״ט:ד׳) וְאֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו תַּקְרִיב וְהִלְבַּשְׁתָּם כָּתְנוֹת, הָתָם כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא. הָכָא כְּגַוְונָא דִּלְתַּתָּא. הָתָם כָּתְנוֹת שֵׁשׁ, הָכָא כָּתְנוֹת עוֹר. וְאַף עַל גַּב דְּאִיהוּ הָכִי, שַׁפִּירָא דְּאִינּוּן לְבוּשִׁין סָלִיק עַל כֹּלָּא.

261b.9 (בראשית ג׳:ז׳) וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם (בטיפסא) (בעפושא) דְּהַאי עָלְמָא, מַה דְּלָא הֲוָה קוֹדֶם, דַּהֲווֹ מַשְׁגִּחִין וּפַקְחִין לְעֵילָּא. לְזִמְנָא דְּאָתֵי כְּתִיב, (ישעיהו מ״ב:ט״ז) וְהוֹלַכְתִּי עִוְרִים בְּדֶּרֶךְ לֹא יָדָעוּ וְגוֹ'. זַמִּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַפְקְחָא עַיְינִין דְּלָא חַכִּימִין, וּלְאִסְתַּכְּלָא בְּחָכְמְתָא עִלָּאָה, וּלְאִתְדַּבְּקָא בְּמַאי דְּלָא אִתְדָּבָקוּ בְּהַאי עָלְמָא, בְּגִין דְּיִנְדְּעוּן לְמָארֵיהוֹן. זַכָּאִין אִינּוּן צַדִּיקַיָּא, דְּיִזְכּוּן לְהַהִיא חָכְמְתָא, דְּלָאו חָכְמְתָא כְּהַהִיא חָכְמְתָא, וְלָאו יְדִיעָה כְּהַהִיא יְדִיעָה, וְלָאו דְּבֵקוּתָא כְּהַהִיא דְּבֵקוּתָא.