Volume III

Tzav

Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 35a, reference page 19 of 20.

Current daf
35a
Reference units
20

Daf 35a

Unpointed Text

35a.1 רבי יוסי אמר: כתיב "וַאֲגֻדָּתוֹ עַל אֶרֶץ יְסָדָהּ" (עמוס ט, ו). "ואגדתו" - כד אזדווג מלכא לקבלה בכל אינון עטרין קדישין בכנופיא חד - כדין "ואגדתו" כתיב.

35a.2 רבי יצחק אמר: "ואגדתו" - כמה דאת אמר "ולקחתם אגדת אזוב" (שמות יב, כב). מאי קא מיירי? דכד מתחבראן כחדא ואתברכא מנייהו - כדין שלטא על כלא ונהרא לעילא ותתא. וכלא בשעתא דכהנא פלח פולחנא ואקריב קרבנא ואקטר קטרת, ומכוון מלין לקרבא כלא כחדא! כדין כתיב "ואגדתו על ארץ יסדה"!

35a.3 רבי יוסי אמר: כד נטל אהרן - כלא נטלין עמיה! עד דאתברכא כנסת ישראל ואתברכאן עלאי ותתאי - כדין כתיב "ברוך יהו"ה מציון שוכן ירושלם הללויה" (תהלים קלה, כא), "וברוך שם כבודו לעולם וימלא כבודו את כל הארץ אמן ואמן" (תהלים עב, יט).

35a.4 רבי אלעזר הוה אזיל מקפוטקיא ללוד, והוו עמיה רבי ייסא ורבי חזקיה.

35a.5 פתח רבי אלעזר ואמר: "ואשים דברי בפיך ובצל ידי כסיתיך וגו'" (ישעיהו נא, טז).

35a.6 תנינן, כל בר נש דאשתדל במלי דאורייתא ושפוותיה מרחשן אורייתא - קודשא בריך הוא חפי עליה, ושכינתא פרשא עליה גדפהא. הדא הוא דכתיב "ואשים דברי בפיך ובצל ידי כסיתיך". ולא עוד אלא דהוא מקיים עלמא וקודשא בריך הוא חדי עמיה כאלו ההוא יומא נטע שמיא וארעא. הדא הוא דכתיב "לנטוע שמים וליסוד ארץ".

35a.7 "ולאמר לציון עמי אתה" - מכאן אוליפנא דישראל אקרון בשמא ד"ציון", דכתיב "ולאמר לציון עמי אתה". וחמינא דכנסת ישראל אקרי בשמא ד"ציון" דכתיב "ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה" (ישעיהו א, כז).

35a.8 תו פתח ואמר: "צור תעודה חתום תורה בלמודי" (ישעיהו ח, טז)

35a.9 "צור תעודה" - דא סהדותא דדוד דכתיב "וְעֵדֹתִי זוֹ אֲלַמְּדֵם" (תהלים קלב, יב). "צור" היא קישורא, כמאן דקטר קיטורא באתר חד.

35a.10 "חתום תורה בלמודי" - "חתום תורה" - חתימה דאורייתא וכל נגידו ורבו דנגיד מלעילא. באן חתימה דיליה? "בלמודי"! בגין דתמן אתכנש רבו ומשחא בין תרין קיימין דתמן שריין. אתר כנישו דכל רבות ומשח דנגיד מלעילא, לאשדאה ליה בפומא דאמה ולארקא ליה בהאי תעודה. וכדין אתקשר כלא קשרא חד מהימנא!

35a.11 תא חזי! מה בין אינון דמשתדלי באורייתא לנביאי מהימני? אינון דמשתדלי באורייתא עדיפי מנביאי בכל זמנא! מאי טעמא? דאינון קיימי בדרגא עלאה יתיר מנביאי! אינון דמשתדלי באורייתא קיימי לעילא באתרא דאקרי 'תפארת' דהוא קיומא דכל מהימנותא, ונביאי קיימי לתתא באתר דאקרון 'נצח והוד'. ועל דא אינון דמשתדלי באורייתא עדיפי מנביאי ועלאין מנהון יתיר! דאלין קיימין לעילא ואלין קיימין לתתא.

35a.12 אינון דאמרי מלין ברוח הקדש - קיימי לתתא מכלהו!

35a.13 ועל דא זכאין אינון דמשתדלי באורייתא דאינון בדרגא עלאה יתיר על כלא! ועל דא מאן דלעי באורייתא - לא אצטריך לא לקרבנין ולא לעלוון, דהא אורייתא עדיף מכלא וקשורא דמהימנותא דכלא. ועל דא כתיב "דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום" (משלי ג, יז), וכתיב "שלום רב לאוהבי תורתך ואין למו מכשול" (תהלים קיט, קסה).

35a.14 עד דהוו אזלי אשכחו חד גברא דהוה אתי, ותלת ענפי הדס בידיה.

35a.15 קריבו גביה.

35a.16 אמרי ליה: "למה לך האי?"

35a.17 אמר: "לרווחא אובדא" .

35a.18 אמר רבי אלעזר: "שפיר קאמרת! אבל תלת אלין למה?"

35a.19 אמר ליה: "חד לאברהם, חד ליצחק, וחד ליעקב - וקשירנא להו כחדא וארחנא בהו, בגין דכתיב "לריח שמניך טובים שמן תורק שמך" (שיר א, ג), בגין דבהאי ריחא אתקיים חולשא דנפשא, ובהימנותא דא אתקיימא, ואתנגידו ברכאן מעילא ותתא!"

35a.20 (הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא)

Pointed Text

35a.1 רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, תָּא חֲזֵי, מַלְכוּת כֹּהֲנִים לָא אִקְרֵי, אֶלָּא מַמְלֶכֶת, דְּאַמְלְכוּ לָהּ כַּהֲנֵי, וְעַבְדוּ לָהּ (גבירתא) גְּבוּרְתָּא עַל כֹּלָּא. אֲבָל מַלְכוּת כֹּהֲנִים לָא אִקְרֵי, דְּהָא מִן הַשָּׁמַיִם אִקְרֵי מַלְכוּת, מַלְכוּת שָׁמַיִם וַדַּאי. וְהָכָא מַמְלֶכֶת, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר דְּכַהֲנֵי אַמְלְכוּ לָהּ, וּמְחַבְּרָאן לָהּ בְּמַלְכָּא, וּכְדֵין הִיא מַמְלֶכֶת, עַל כָּל גִּנְזֵי מַלְכָּא. מַמְלֶכֶת עַל כָּל זַיְנֵי מַלְכָּא. מַמְלֶכֶת בְּעִלָּאֵי וְתַתָּאֵי. מַמְלֶכֶת עַל כָּל עָלְמָא.

35a.2 רִבִּי יוֹסֵי אָמַר, כְּתִיב (עמוס ט׳:ו׳) וַאֲגֻדָּתוֹ עַל אֶרֶץ יְסָדָהּ. וַאֲגֻדָּתוֹ: כַּד אִזְדְּוַוג מַלְכָּא לָקֳבְלָהּ, בְּכָל אִינּוּן עִטְרִין קַדִישִׁין, בִּכְנוּפְיָא חַד, כְּדֵין וַאֲגֻדָּתוֹ כְּתִיב.

35a.3 רִבִּי יִצְחָק אָמַר, וַאֲגֻדָּתוֹ: כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (שמות י״ב:כ״ב) וּלְקַחְתֶּם אֲגֻדַּת אֵזוֹב. מַאי קָא מַיְירֵי. דְּכַד מִתְחַבְּרָאן כַּחֲדָא, וְאִתְבָּרְכָא מִנַּיְיהוּ, כְּדֵין שַׁלְטָא עַל כֹּלָּא, וְנַהֲרָא לְעֵילָּא וְתַתָּא. וְכֹלָּא בְּשַׁעֲתָא דְּכַהֲנָא פָּלַח פּוּלְחָנָא, וְאַקְרִיב קָרְבְּנָא, וְאַקְטַר קְטֹרֶת, וּמְכַוִּון מִלִּין לְקָרְבָא כֹּלָּא כַּחֲדָא. כְּדֵין כְּתִיב, וַאֲגֻדָּתוֹ עַל אֶרֶץ יְסָדָהּ.

35a.4 רִבִּי יוֹסֵי אָמַר, כַּד נָטַל אַהֲרֹן כֹּלָּא נַטְלִין עִמֵּיהּ, עַד דְּאִתְבָּרְכָא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, וְאִתְבָּרְכָאן עִלָּאֵי וְתַתָּאֵי. כְּדֵין כְּתִיב, (תהילים קל״ה:כ״א) בָּרוּךְ יְיָ' מִצִיּוֹן שׁוֹכֵן יְרוּשָׁלַם הַלְלוּיָהּ. (תהילים ע״ב:י״ט) וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת כָּל הָאָרֶץ אָמֵן וְאָמֵן.

35a.5 רִבִּי אֶלְעָזָר הֲוָה אָזִיל מִקַּפּוֹטְקַיָּא לְלוּד, וַהֲווּ עִמֵּיהּ רִבִּי יֵיסָא וְרִבִּי חִזְקִיָּה. פָּתַח רִבִּי אֶלְעָזָר וְאָמַר, (ישעיהו נ״א:ט״ז) וָאָשִׂים דְּבָרַי בְּפִיךָ וּבְצֵל יָדִי כִּסִּיתִיךָ וְגוֹ'. תָּנֵינָן, כָּל בַּר נָשׁ דְּאִשְׁתָּדַּל בְּמִלֵּי דְּאוֹרַיְיתָא, וְשִׂפְוָותֵיהּ מְרַחְשָׁן אוֹרַיְיתָא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חַפְּיָא עָלֵיהּ, וּשְׁכִינְתָּא פַּרְשָׂא עָלֵיהּ גַּדְפָהָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב וָאָשִׂים דְּבָרַי בְּפִיךָ וּבְצֵל יָדִי כִּסִּיתִיךָ. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא דְּהוּא מְקַיֵּים עָלְמָא, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חַדֵּי עִמֵּיהּ, כְּאִלּוּ הַהוּא יוֹמָא נָטַע שְׁמַיָא וְאַרְעָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (ישעיהו נ״א:ט״ז) לִנְטוֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסוֹד אָרֶץ וְלֵאמֹר לְצִיּוֹן עַמִּי אָתָּה.

35a.6 מִכָּאן אוֹלִיפְנָא, דְּיִשְׂרָאֵל אִקְרוּן בִּשְׁמָא דְּצִיּוֹן, דִּכְתִּיב וְלֵאמֹר לְצִיּוֹן עַמִּי אַתָּה, וַחֲמֵינָא דִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אִקְרֵי בִּשְׁמָא דְּצִיּוֹן, דִּכְתִּיב, (ישעיהו א׳:כ״ז) צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה.

35a.7 תּוּ פָּתַח וְאָמַר, (ישעיהו ח׳:ט״ז) צוֹר תְּעוּדָה חֲתוֹם תּוֹרָה בְּלִמּוּדָי. צוֹר תְּעוּדָה. דָּא סַהֲדוּתָא דְּדָוִד, דִּכְתִּיב, (תהילים קל״ב:י״ב) וְעֵדוֹתִי זוֹ אֲלַמְּדֵם. צוֹר: הִיא קִשּׁוּרָא, כְּמַאן דְּקָטַר קְטוּרָא בַּאֲתַר חַד. חֲתוֹם תּוֹרָה בְּלִמּוּדָי. חֲתוֹם תּוֹרָה: חַתִימָה דְּאוֹרַיְיתָא, וְכָל נְגִידוּ וּרְבוּ דְּנָגִיד מִלְּעֵילָּא, בְּאָן (נ"א בין) חֲתִימָה דִּילֵיהּ. בְּלִמּוּדָי. בְּגִין דְּתַמָּן אִתְכְּנַשׁ רְבוּ וּמִשְׁחָא, בֵּין תְּרֵין קַיָימִין, דְּתַמָּן שַׁרְיָין, אֲתַר כְּנִישׁוּ דְּכָל רְבוּת וּמְשַׁח דְּנָגִיד מִלְּעֵילָּא, לְאַשְׁדָּאָה לֵיהּ בְּפוּמָא דְּאַמָּה, וּלְאַרְקָא לֵיהּ בְּהַאי תְּעוּדָה. וּכְדֵין אִתְקְשַׁר כֹּלָּא קִשְׁרָא חַד מְהֵימָנָא.

35a.8 תָּא חֲזֵי, מַה בֵּין אִינּוּן דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְיתָא, לִנְבִיאֵי מְהֵימְנֵי. אִינּוּן דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְיתָא, עֲדִיפֵי מִנְּבִיאֵי בְּכָל זִמְנָא. מַאי טַעֲמָא. דְּאִינּוּן קַיְימֵי בְּדַרְגָּא עִלָּאָה, יַתִּיר מִנְּבִיאֵי, אִינּוּן דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְיתָא קַיְימֵי לְעֵילָּא, בְּאַתְרָא דְּאִקְרֵי תּוֹרָה, (נ"א תפארת) דְּהוּא קִיוּמָא דְּכָל מְהֵימְנוּתָא. וּנְבִיאֵי קַיְימֵי לְתַתָּא, בַּאֲתַר דְּאִקְרוּן נֶצַח וְהוֹד. וְעַל דָּא (אקרון), אִינּוּן דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְיתָא, עֲדִיפֵי מִנְּבִיאֵי, וְעִלָּאִין מִנְּהוֹן יַתִּיר. דְּאִלֵּין קַיְימִין לְעֵילָּא, וְאִלֵּין קַיְימִין לְתַתָּא. אִינּוּן דְּאַמְרֵי מִלִּין בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, קַיְימֵי לְתַתָּא מְכֻּלְּהוּ. (ועל דא)

35a.9 זַכָּאִין אִינּוּן דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְיתָא, דְּאִינּוּן בְּדַרְגָּא עִלָּאָה יַתִּיר עַל כֹּלָּא. (ועל דא) מַאן דְּלָעֵי בְּאוֹרַיְיתָא, לָא אִצְטְרִיךְ לָא לְקָרְבְּנִין, וְלָא לְעִלָּוָון. דְּהָא אוֹרַיְיתָא עָדִיף מִכֹּלָּא, וְקִשּׁוּרָא דִּמְהֵימְנוּתָא דְּכֹלָּא. וְעַל דָּא כְּתִיב, (משלי ג׳:י״ז) דְּרָכֶיהָּ דַּרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם. וּכְתִיב, (תהילים קי״ט:קס״ה) שָׁלוֹם רָב לְאוֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ וְאֵין לָמוֹ מִכְשׁוֹל.