Volume III
Tzav
Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 33b, reference page 16 of 20.
- Current daf
- 33b
- Reference units
- 20
Daf 33b
Unpointed Text
33b.1 תא חזי, אף על גב דבני אהרן מיתו בההיא שעתא - יאות הוה בכמה גוונין!
33b.2 חדא - דלא הוה שעתא דקטרת - דהא קטרת לא סלקא אלא בזמנין ידיען דכתיב "והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר" (שמות ל, ז). ואימתי? "בהטיבו את הנרות וגו'" - לאשתכחא שמן וקטרת כחדא. וכתיב "ובהעלות אהרן את הנרות בין הערבים יקטירנה וגו'" (שמות ל, ח). ובזמנין אלין אתקריב ולא בזמנא אחרא! בר בזמנא דמותנא שריא בעלמא כמה דאערע, דכתיב "ויאמר משה אל אהרן קח את המחתה ותן עליה אש וגו'" (במדבר יז, יא). ובני אהרן לא קריבו בשעתא דשמן וקטרת משתכחי כחדא.
33b.3 ועוד דדחקו שעתא בחיי דאבוהון.
33b.4 ומאן דלית ביה חכמה - לאו איהו חסיד! ובגין דא אוקמוה "ולא עם הארץ חסיד".
33b.5 ואי אית ביה ה' - חמשה חומשי תורה דאתייהיבו משמאלא - אתקרי "גבור בתורה וירא חטא". ואי איהו בור אתמר ביה "אין בור ירא חטא".
33b.6 ומאן דזכי לתפארת דאיהו ו', ואיהו חכם מבין בתורה וירא חטא - ירית מלכותיה דאיהו ה"א, מצות המלך, אי עביד פקודי מלכא.
33b.7 כיון דזכי לשם יהו"ה - זכי לשמא מפרש דאתקרי אדם, ודא יו"ד ה"א וא"ו ה"א. בההוא זמנא שליט על גופיה, דאיהו שותפו דנפש הבהמית ורוח הבהמית. דבנפש הבהמית עשיית הבלי עלמא, רוח ממללא בהבלי עלמא, נשמה דבה כל הרהורין ומחשבות דהבלי עלמא. ותלמיד חכם שליט עלייהו. הדא הוא דכתיב "וְיִרְדּוּ בדגת הים ובעוף השמים ובבהמה ובכל הארץ" (בראשית א, כו). מאי "ובכל הארץ"? דא גופא, עולם קטן.
33b.8 ודחלין מניה - הדא הוא דכתיב "ומוראכם וחתכם" (בראשית ט, ב).
33b.9 מסטרא דימינא שליט עלייהו - ביה "וְיִרְדּוּ" - כמה דאת אמר "וְיֵרְדְּ מים עד ים" (תהלים עב, ח).
33b.10 מסטרא דשמאלא דחלין מניה - הדא הוא דכתיב "ומוראכם וחתכם". ועליה אתמר "יודע צדיק נפש בהמתו" (משלי יב, י).
33b.11 בתר דאיהו צדיק - לא יהיב ליה שכר מצוות! לית ליה אגרא בעלמא דא ולא מזונא כבעירן! דעני חשוב כמת. איהו עם שכינתא בקביעו דילה עמה על כלא.
33b.12 "כי יהו"ה אלהיך אש אוכלה הוּא" (דברים ד, כד) - האי אש צריך ליה תמיד עמה, דלית ליה כביה, דאיהו אכיל כל קרבנין דצלותין ומלין דאורייתא דאיהי שכינתא - איהו פרנסה דיליה. ובמה? בצלותין! הדא הוא דכתיב "פתחי לי" (שיר ה, ג) - פתחי לי בצלותא דאתמר בה "אדני שפתי תפתח" (תהלים נא, יז), דאיהי "אחותי רעיתי".
33b.13 ולית 'רעיתי' אלא פרנסתי - דבה מתקנין מאכלין דקרבנין דמלכא בנין קדישין בכמה מיני מאכלין.
33b.14 בנהמא דאורייתא - דאתמר בה "לכו לחמו בלחמי" (משלי ט, ה) מימינא. ובחמרא דאיהו יינא דאורייתא משמאלא. בנסוך המים ויין דאורייתא, דבכתב ובעל פה, מעמודא דאמצעיתא דכליל תרווייהו. בבשרא דאיהי בשר הקדש בכמה קרבנין, דעלה אוקמוה מארי מתניתין "בבשר היורד מן השמים עסקינן". מאי "מן השמים"? עמודא דאמצעיתא, דעלה אתמר "ובשר מבשרי" (בראשית ב, כג). ודא בשר הקדש, דאדליקת בכמה שלהובין מסטרא דגבורה ברחימו דבעלה, אתוקדת ברחימו דאהבה, בקריאת שמע ברחימו דיחודא. דליליא ויומא לא תכבה.
33b.15 וחברייא! בחייכון! אל תתנו דמי לו לקודשא בריך הוא למהוי איהו בשלהובין דרחימו דיחודיה דקריאת שמע. לקיימא ביה "אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה".
33b.16 לית מצורע אלא ההוא דאתעביד בזבותא! דחמש דמים אינון דדם נדה מסאבין דאינון כלהו דם טמא, וחמש דמין דכיין. ומאן דאעבר עלייהו - כאלו אעבר על עשרה דברות דאינון כלל תרי"ג פקודין. ושפחה יצר הרע - איהי מלייא מומין - ובגין דא - "כל אשר בו מום לא יקרב" (ויקרא כא, יח). ובגין דא כהנא לא הוה צריך לקרבא לגבי מאן דאית ביה מומא מכל מומין דעלמא. בגין דמטרוניתא אתמר בה "כלך יפה רעיתי ומום אין בך" (שיר ד, ז) - הכי לא צריך לקרבא לגבה מאן דאית ביה מום. ואוף הכי לא צריך למקרב לגבה זר - "והזר הקרב יומת" (במדבר ג, י). והיינו ממזר - מום זר. מום - נוקבא, זר - זכר. ובגין דא מני "ואל אשה בנדת טומאתה לא תקרב" (ויקרא יח, יט). ועל אינון דקריבין לה כתיב בהון "ויקריבו לפני יהו"ה אש זרה אשר לא צוה אותם ותצא אש מלפני יהו"ה ותאכל אותם וימותו".
Pointed Text
33b.1 רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, תָּא חֲזֵי, מַלְכוּת כֹּהֲנִים לָא אִקְרֵי, אֶלָּא מַמְלֶכֶת, דְּאַמְלְכוּ לָהּ כַּהֲנֵי, וְעַבְדוּ לָהּ (גבירתא) גְּבוּרְתָּא עַל כֹּלָּא. אֲבָל מַלְכוּת כֹּהֲנִים לָא אִקְרֵי, דְּהָא מִן הַשָּׁמַיִם אִקְרֵי מַלְכוּת, מַלְכוּת שָׁמַיִם וַדַּאי. וְהָכָא מַמְלֶכֶת, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר דְּכַהֲנֵי אַמְלְכוּ לָהּ, וּמְחַבְּרָאן לָהּ בְּמַלְכָּא, וּכְדֵין הִיא מַמְלֶכֶת, עַל כָּל גִּנְזֵי מַלְכָּא. מַמְלֶכֶת עַל כָּל זַיְנֵי מַלְכָּא. מַמְלֶכֶת בְּעִלָּאֵי וְתַתָּאֵי. מַמְלֶכֶת עַל כָּל עָלְמָא.
33b.2 רִבִּי יוֹסֵי אָמַר, כְּתִיב (עמוס ט׳:ו׳) וַאֲגֻדָּתוֹ עַל אֶרֶץ יְסָדָהּ. וַאֲגֻדָּתוֹ: כַּד אִזְדְּוַוג מַלְכָּא לָקֳבְלָהּ, בְּכָל אִינּוּן עִטְרִין קַדִישִׁין, בִּכְנוּפְיָא חַד, כְּדֵין וַאֲגֻדָּתוֹ כְּתִיב.
33b.3 רִבִּי יִצְחָק אָמַר, וַאֲגֻדָּתוֹ: כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (שמות י״ב:כ״ב) וּלְקַחְתֶּם אֲגֻדַּת אֵזוֹב. מַאי קָא מַיְירֵי. דְּכַד מִתְחַבְּרָאן כַּחֲדָא, וְאִתְבָּרְכָא מִנַּיְיהוּ, כְּדֵין שַׁלְטָא עַל כֹּלָּא, וְנַהֲרָא לְעֵילָּא וְתַתָּא. וְכֹלָּא בְּשַׁעֲתָא דְּכַהֲנָא פָּלַח פּוּלְחָנָא, וְאַקְרִיב קָרְבְּנָא, וְאַקְטַר קְטֹרֶת, וּמְכַוִּון מִלִּין לְקָרְבָא כֹּלָּא כַּחֲדָא. כְּדֵין כְּתִיב, וַאֲגֻדָּתוֹ עַל אֶרֶץ יְסָדָהּ.
33b.4 רִבִּי יוֹסֵי אָמַר, כַּד נָטַל אַהֲרֹן כֹּלָּא נַטְלִין עִמֵּיהּ, עַד דְּאִתְבָּרְכָא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, וְאִתְבָּרְכָאן עִלָּאֵי וְתַתָּאֵי. כְּדֵין כְּתִיב, (תהילים קל״ה:כ״א) בָּרוּךְ יְיָ' מִצִיּוֹן שׁוֹכֵן יְרוּשָׁלַם הַלְלוּיָהּ. (תהילים ע״ב:י״ט) וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת כָּל הָאָרֶץ אָמֵן וְאָמֵן.
33b.5 רִבִּי אֶלְעָזָר הֲוָה אָזִיל מִקַּפּוֹטְקַיָּא לְלוּד, וַהֲווּ עִמֵּיהּ רִבִּי יֵיסָא וְרִבִּי חִזְקִיָּה. פָּתַח רִבִּי אֶלְעָזָר וְאָמַר, (ישעיהו נ״א:ט״ז) וָאָשִׂים דְּבָרַי בְּפִיךָ וּבְצֵל יָדִי כִּסִּיתִיךָ וְגוֹ'. תָּנֵינָן, כָּל בַּר נָשׁ דְּאִשְׁתָּדַּל בְּמִלֵּי דְּאוֹרַיְיתָא, וְשִׂפְוָותֵיהּ מְרַחְשָׁן אוֹרַיְיתָא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חַפְּיָא עָלֵיהּ, וּשְׁכִינְתָּא פַּרְשָׂא עָלֵיהּ גַּדְפָהָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב וָאָשִׂים דְּבָרַי בְּפִיךָ וּבְצֵל יָדִי כִּסִּיתִיךָ. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא דְּהוּא מְקַיֵּים עָלְמָא, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חַדֵּי עִמֵּיהּ, כְּאִלּוּ הַהוּא יוֹמָא נָטַע שְׁמַיָא וְאַרְעָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (ישעיהו נ״א:ט״ז) לִנְטוֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסוֹד אָרֶץ וְלֵאמֹר לְצִיּוֹן עַמִּי אָתָּה.
33b.6 מִכָּאן אוֹלִיפְנָא, דְּיִשְׂרָאֵל אִקְרוּן בִּשְׁמָא דְּצִיּוֹן, דִּכְתִּיב וְלֵאמֹר לְצִיּוֹן עַמִּי אַתָּה, וַחֲמֵינָא דִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אִקְרֵי בִּשְׁמָא דְּצִיּוֹן, דִּכְתִּיב, (ישעיהו א׳:כ״ז) צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה.
33b.7 תּוּ פָּתַח וְאָמַר, (ישעיהו ח׳:ט״ז) צוֹר תְּעוּדָה חֲתוֹם תּוֹרָה בְּלִמּוּדָי. צוֹר תְּעוּדָה. דָּא סַהֲדוּתָא דְּדָוִד, דִּכְתִּיב, (תהילים קל״ב:י״ב) וְעֵדוֹתִי זוֹ אֲלַמְּדֵם. צוֹר: הִיא קִשּׁוּרָא, כְּמַאן דְּקָטַר קְטוּרָא בַּאֲתַר חַד. חֲתוֹם תּוֹרָה בְּלִמּוּדָי. חֲתוֹם תּוֹרָה: חַתִימָה דְּאוֹרַיְיתָא, וְכָל נְגִידוּ וּרְבוּ דְּנָגִיד מִלְּעֵילָּא, בְּאָן (נ"א בין) חֲתִימָה דִּילֵיהּ. בְּלִמּוּדָי. בְּגִין דְּתַמָּן אִתְכְּנַשׁ רְבוּ וּמִשְׁחָא, בֵּין תְּרֵין קַיָימִין, דְּתַמָּן שַׁרְיָין, אֲתַר כְּנִישׁוּ דְּכָל רְבוּת וּמְשַׁח דְּנָגִיד מִלְּעֵילָּא, לְאַשְׁדָּאָה לֵיהּ בְּפוּמָא דְּאַמָּה, וּלְאַרְקָא לֵיהּ בְּהַאי תְּעוּדָה. וּכְדֵין אִתְקְשַׁר כֹּלָּא קִשְׁרָא חַד מְהֵימָנָא.
33b.8 תָּא חֲזֵי, מַה בֵּין אִינּוּן דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְיתָא, לִנְבִיאֵי מְהֵימְנֵי. אִינּוּן דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְיתָא, עֲדִיפֵי מִנְּבִיאֵי בְּכָל זִמְנָא. מַאי טַעֲמָא. דְּאִינּוּן קַיְימֵי בְּדַרְגָּא עִלָּאָה, יַתִּיר מִנְּבִיאֵי, אִינּוּן דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְיתָא קַיְימֵי לְעֵילָּא, בְּאַתְרָא דְּאִקְרֵי תּוֹרָה, (נ"א תפארת) דְּהוּא קִיוּמָא דְּכָל מְהֵימְנוּתָא. וּנְבִיאֵי קַיְימֵי לְתַתָּא, בַּאֲתַר דְּאִקְרוּן נֶצַח וְהוֹד. וְעַל דָּא (אקרון), אִינּוּן דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְיתָא, עֲדִיפֵי מִנְּבִיאֵי, וְעִלָּאִין מִנְּהוֹן יַתִּיר. דְּאִלֵּין קַיְימִין לְעֵילָּא, וְאִלֵּין קַיְימִין לְתַתָּא. אִינּוּן דְּאַמְרֵי מִלִּין בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, קַיְימֵי לְתַתָּא מְכֻּלְּהוּ. (ועל דא)
33b.9 זַכָּאִין אִינּוּן דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְיתָא, דְּאִינּוּן בְּדַרְגָּא עִלָּאָה יַתִּיר עַל כֹּלָּא. (ועל דא) מַאן דְּלָעֵי בְּאוֹרַיְיתָא, לָא אִצְטְרִיךְ לָא לְקָרְבְּנִין, וְלָא לְעִלָּוָון. דְּהָא אוֹרַיְיתָא עָדִיף מִכֹּלָּא, וְקִשּׁוּרָא דִּמְהֵימְנוּתָא דְּכֹלָּא. וְעַל דָּא כְּתִיב, (משלי ג׳:י״ז) דְּרָכֶיהָּ דַּרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם. וּכְתִיב, (תהילים קי״ט:קס״ה) שָׁלוֹם רָב לְאוֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ וְאֵין לָמוֹ מִכְשׁוֹל.
33b.10 עַד דַּהֲווֹ אָזְלֵי, אַשְׁכָּחוּ חַד גַּבְרָא דְּהֲוָה אָתֵי, וְג' עַנְפֵּי הֲדַס בִּידֵיהּ, קְרִיבוּ גַּבֵּיהּ, אָמְרוּ לֵיהּ לָמָּה לָךְ הַאי. אָמַר לְרַוְוחָא אוֹבְדָא. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר שַׁפִּיר קָאָמְרָת. אֲבָל ג' אִלֵּין לָמָּה. אָמַר לֵיהּ, חַד לְאַבְרָהָם. חַד לְיִצְחָק, וְחַד לְיַעֲקֹב. וְקַשִׁירְנָא לְהוּ כַּחֲדָא, וְאָרַחְנָא בְּהוּ. בְּגִין דִּכְתִּיב, (שיר השירים א׳:ג׳) לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים שֶׁמֶן תּוּרַק שְׁמֶךָ. בְּגִין דִּבְהַאי רֵיחָא, אִתְקְיַּים חוּלְשָׁא דְּנַפְשָׁא, וּבְהֵימְנוּתָא דָּא אִתְקַיְּימָא, וְאִתְנְגִידוּ בִּרְכָאן מֵעֵילָּא וְתַתָּא. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל בְּעָלְמָא דֵּין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי.