Volume III

Tzav

Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 33a, reference page 15 of 20.

Current daf
33a
Reference units
20

Daf 33a

Unpointed Text

33a.1 תא חזי כתיב "ותצא אש מלפני יהו"ה ותאכל על המזבח את העולה" (ויקרא ט, כד). אמר רבי יהודה, דא אוריאל דאתחזי בשלהוביתא דאשא על מדבחא כמה דאתמר, רביע על קרבנא. וכדין חדוותא הוה בכלא דהא אתקבל ברעוא, כמה דכתיב "וירא כבוד יהו"ה אל כל העם" (ויקרא ט, ו). ואי לאו הוה ערבוביא דבני אהרן - מן יומא דנפקו ישראל ממצרים לא אשתכח רעוא הכי לעילא ותתא!

33a.2 פקודא דא לשרוף קדשים באש, ואבתריה "והנותר מבשר הזבח ביום השלישי באש ישרף".

33a.3 תנאין ואמוראין! בסתרי תורה אית קדש ואית קדשים ואית קדש קדשים. מה הנאה אית לקודשא בריך הוא בקדשים דאתוקדו? אי תימא בגין יצחק - דבשעתא דישראל בעקו סליק אפרו של יצחק קמיה דאי חייבין שרפה אשתזיבו בגיניה -- האי לדרשא איהו! ואי תימרון בגין צדיקייא בני אהרן - דהוו שריפת קדשים דכתיב בהון "ותצא אש מלפני יהו"ה ותאכל אותם וימותו", ומיתתהון כפרה לישראל כמו שריפת קדשים -- אוף דא לדרשא קא אתי!

33a.4 אלא תלת אשין בשרגא - אשא חוורא ואשא אוכמא ואשא תכלתא, לקבל תורה נביאים וכתובים, ולקבל כהן לוי וישראל. ותכלת איהי שכינתא קריבא לן. ואיהי אחידא באינון פתילות, בכנפי מצוה, דאתמר בהון "ועשו להם ציצית" (במדבר טו, לח). והאי תכלת דאיהי שכינתא איהי דינא דאכילת קרבנין ועלוון. אי אשכחת בני נשא דאינון עצים יבשים כגוונא דאינון פתילות יבשין בלא משחא דאיהי אורייתא - רחמי איהו לון דלידונון שריפה ואוקידת לון. ובגין דעמי הארץ אינון בעירן כמה דאוקמוה דאינון שקץ - תכלת דאיהי אדנ"י אוקידת לון, בגין דקרבין לגבה עם שרץ דאיהו יצר הרע זר. הדא הוא דכתיב "והזר הקרב יומת" (במדבר ג, י).

33a.5 ואי במיתתהון חזרין בתיובתא כד שחיט לון מלאך המות - מיכאל דאיהו כהנא רבא, אריה דאכיל קרבנין, נחית עלייהו לקרבא לון קרבנא קדם יהו"ה.

33a.6 וקדם דתפוק נשמתיה מתוודה בכמה ודויין. וכד נפיק נשמתיה הוא יהוי מתכוון לגמור את השם - שמע ישראל וברוך שם - לקרבא נשמתיה מאנא לשם יהו"ה. וצריך למתודה לקודשא בריך הוא לקרבא ה' בשמיה, דאכיל ושצי, ולאחזרא בתיובתא לגבי יה"ו אהי"ה, כחושבן מ"ב. דאדנ"י קרינן ליה - "דינא דמלכותא דינא". ויכוון בשמא מפרש דאיהו יו"ד ה"א וא"ו ה"א - בלב אחד - וביה יפוק רוחיה.

33a.7 בנפש דיליה מקבל עליה מיתה ויסורין, ובנשמתא מודה בכמה ודויין ומתחרט.

33a.8 בנפש מקבל עליה מיתה שחיטה שריפה. ואי צריך ארבע מיתות בית דין דאינון סקילה שריפה הרג וחנק - מקבל ליה מאדנ"י בנפש דיליה. ובנשמתיה מודה בכמה ודויין, וחוזר בתיובתא לגבי אהי"ה, דאחיד בתרין שמהן יהו"ה יהו"ה.

33a.9 במחשבתיה יכוין לאפקא וידוי, וקבלת מיתה עליה בלב אחד, דאיהו שמא מפרש כגוונא דא יו"ד ה"א וא"ו ה"א - ביה כהנים כורעים ומשתחוים על פניהם ואומרים "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד". כבוד איהו ל"ב בחושבן, וביה היה מתכוין לגמור את השם..

33a.10 ותנאין ואמוראין! אי תימרון "וכי עם הארץ מנא ידע דא?!"

33a.11 אלא ודאי עם הארץ איהו כשור או שה או עז או תור או יונה! מה בעירן לא ידעי אורייתא דאיהי שם יהו"ה - הכי עם הארץ לא ידע! אלא מיכאל כהנא רבא איהו עביד ליה עולה וקרבנא קדם יהו"ה, ואיהו מכוון בשמא מפרש בסליקו דרוחיה דתיפוק בלב אחד, כגוונא דכד נפיק רוחא דבר נש בכל ליליא. ובגין דא אוקמוה רבנן "שוב יום אחד לפני מיתתך" - דבכל יום ויום צריך בר נש לאהדרא בתיובתא ולממסר רוחיה לגביה דיפוק ב"אחד". הדא הוא דכתיב "בידך אפקיד רוחי" (תהלים לא, ו).

33a.12 ואם הוא תלמיד חכם - עליה אתמר "יודע צדיק נפש בהמתו" (משלי יב, י). דלית חכם כמו כהנא כמה דאוקמוה "הרוצה להחכים ידרים". ואם תלמיד חכם הוא - צריך שיהא ביה חסד. ועם י' דאיהו חכמה - חסיד.

Pointed Text

33a.1 וְעַל דָּא בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר. בְּאוֹרְךָ: דָּא אוֹר דְּגָנִיז לְצַדִּיקַיָּיא לְזִמְנָא דְּאָתֵי, דִּכְתִּיב, (בראשית א׳:ד׳) וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב. וּמֵהַהוּא נְהִירוּ זְמִינִין יִשְׂרָאֵל לְאַנְהָרָא לְעָלְמָא דְּאָתֵי.

33a.2 דָּבָר אַחֵר כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים וְגוֹ', דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּאִיהוּ אִילָנָא עִלָּאָה בִּמְצִיעוּת גִּנְתָּא, דְּאָחִיד לְכָל סִטְרִין. מַאי טַעְמָא. בְּגִין דְּאָחִיד בֵּיהּ הַהוּא (נ"א בההוא) מְקוֹר חַיִּים, וְאַעְטַּר לֵיהּ בְּעִטְרִין עִלָּאִין סַחֲרָנֵיהּ דְּגִּנְתָּא. כְּאִימָּא דִּמְעַטְּרָא לִבְרָהּ עַל כֹּלָּא, הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב, (שיר השירים ג׳:י״א) צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן וְגוֹ'. וּבְגִין כָּךְ כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים, וְעַל דָּא בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר.

33a.3 רִבִּי יִצְחָק אָמַר, כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים, דָּא כֹּהֵן גָּדוֹל לְעֵילָּא, לָקֳבְלֵיהּ כֹּהֵן גָּדוֹל לְתַתָּא. בְּגִין כַּךְ, אַנְגִּיד כַּהֲנָא מְשַׁח רְבוּת עִלָּאָה קַדִּישָׁא לְתַתָּא, וְאַדְלִיק בּוּצִינִין לְעֵילָּא. דְּכֹהֵן גָּדוֹל שְׁלִים בִּשְׁלִימוּ דְּז' יוֹמִין עִלָּאִין, וּלְאִתְעַטְּרָא עַל כֹּלָּא.

33a.4 לָקֳבֵל דָּא ז' יְמֵי מִלּוּאִים, לְכַהֲנָא דִּלְתַתָּא, לְאִשְׁתַּכְּחָא כֹּלָּא כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא. וְעַל דָּא יְמֵי מִלּוּאִים אִקְרוּן: יוֹמֵי אַשְׁלְמוּתָא. בְּגִין דְּיִשְׁתְּלִים כַּהֲנָא בִּשְׁאָר יוֹמִין אָחֳרָנִין, לְאַשְׁלְמָא ז' כַּחֲדָא. וְאִלֵּין יְמֵי מִלּוּאִים אִקְרוּן, בְּגִין דְּאִתְאַחֲדָן שְׁאָר אָחֳרָנִין בֵּיהּ. מַאי קָא מַיְירֵי. דְּכַד כַּהֲנָא אִתְּעַר, כָּל שְׁאָר אָחֳרָנִין מִתְעָרִין עִמֵּיהּ.

33a.5 וּבְגִין כָּךְ כְּתִיב וּמִפֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וְגוֹ', עַד יוֹם מְלֹאת וְגוֹ'. ז' יוֹמִין וַדַּאי, כְּדֵין אִתְעֲטָּר כַּהֲנָא לְתַתָּא בְּכֹלָּא, כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא. בְּגִין דִּבְשַׁעֲתָא דְּכַהֲנָא דִּלְתַתָּא אִתְּעַר, כֹּלָּא יִתְּעֲרוּן עַל יְדֵיהּ לְעֵילָּא, וְיִשְׁתַּכְחוּן בִּרְכָאן לְעֵילָּא וְתַתָּא.

33a.6 רִבִּי אַבָּא אָמַר, מַאי שְׁנָא דְּמַשַׁח מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן. אֶלָּא, בְּגִין דְּאִיהוּ בְּרָא דְּהַהוּא (ס"א אחיד בההוא) אֲתַר מְקוֹרָא דְּחַיֵּי. וּכְתִיב (ישעיהו ס״ג:י״ב) מוֹלִיךְ לִימִין מֹשֶׁה זְרוֹעַ תִּפְאַרְתּוֹ. וּמֹשֶׁה שִׁמֵּשׁ כָּל אִינּוּן ז' יְמֵי מִלּוּאִין, לְאַשְׁרָאָה כֹּלָּא עִמֵּיהּ דְּאַהֲרֹן.

33a.7 רִבִּי חִזְקִיָּה הֲוָה יָתִיב קָמֵי דְּרִבִּי אֶלְעָזָר, אָמַר לֵיהּ, כַּמָה נְהוֹרִין אִתְבְּרִיאוּ עַד לָא אִבְרֵי עָלְמָא. אָמַר לֵיהּ ז'. וְאִלֵּין אִינּוּן: אוֹר תּוֹרָה. אוֹר גֵּיהִנָּם. אוֹר גַּן עֵדֶן. אוֹר כִּסֵּא הַכָּבוֹד. אוֹר בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. אוֹר תְּשׁוּבָה. אוֹרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ. וְאִלֵּין אִתְבְּרִיאוּ עַד לָא אִתְבְּרֵי עָלְמָא. ז' נְהוֹרִין בּוּצִינִין אִתְאֲחָדוּ בֵּיהּ בְּאַהֲרֹן, וְהוּא אַדְלִיק בּוּצִינִין מֵעֵילָּא לְתַתָּא.

33a.8 רִבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח (קהלת ג׳:כ׳) הַכֹּל הָיָה מִן הֶעָפָר וְהַכֹּל שָׁב אֶל הֶעָפָר. הָא תָּנֵינָן, הַכֹּל הָיָה מִן הֶעָפָר, אֲפִילּוּ גַּלְגַּל חַמָּה. מַאן הֶעָפָר. הַהוּא דְּשַׁרְיָא תְּחוֹת כּוּרְסֵי יְקָרָא קַדִּישָׁא.

33a.9 בְּסִפְרָא דְּבֵי רַב יֵיסָא סָבָא, הַכֹּל הָיָה מִן הֶעָפָר, אֲתַר דְּכָנִישׁ לְכֹלָּא, מְלַמֵּד, דְּנַפְקוּ שְׁבִילִין לְהַאי סִטְרָא וּלְהַאי סִטְרָא, וְאִתְכְּנָשׁוּ לְאַנְהָרָא, כְּעַפְרָא דָּא דְּזַרְקִין לָהּ לְכָל עִבָר. וְעַל דָּא הַכֹּל הָיָה מִן הֶעָפָר, וְהַכֹּל שָׁב אֶל הֶעָפָר וַדַּאי.

33a.10 אֶלָּא מִן הֶעָפָר, דְּבֵי מַקְדְּשָׁא קַדִּישָׁא. וְהַאי עָפָר מֵעַפְרָא עִלָּאָה, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (איוב כ״ח:ו׳) וְעַפְרוֹת זָהָב לוֹ. כְּמָה דְּאִשְׁתְּכַח עוֹבָדָא לְתַתָּא, הָכִי נָמֵי הוּא לְעֵילָּא כְּגַוְונָא דָּא. וְאוֹקִימְנָא עָפָר, עָפָר דְּבֵי מַקְדְּשָׁא. דְּעָלְמָא דָּא בְּה' אִתְבְּרֵי. וְעַל דָּא, אֲפִילּוּ גַּלְגַּל חַמָּה. כְּמָה דְּאַתְּ אָמֵר, אֵלֶה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם, בְּה' בְּרָאָם. וּבְגִּינֵי כַּךְ, הַכֹּל הָיָה מִן הֶעָפָר. מַאן עָפָר. הַהוּא דְּשָׁרִי תְּחוֹת כּוּרְסֵי יְקָרָא קַדִּישָׁא.

33a.11 כְּתִיב (שיר השירים ד׳:ז׳) כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ. כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי, דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. וּמוּם אֵין בָּךְ, אֵלּוּ סַנְהֶדְרִין דְּאִינּוּן לָקֳבֵיל שִׁבְעִין וּתְרֵין שְׁמָהָן. ע' נֶפֶשׁ דְּנַחְתּוּ עִם יַעֲקֹב, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עַל כֹּלָּא. וְעַל דָּא אֵין בּוֹדְקִין מִן הַסַנְהֶדְרִין וּלְמַעְלָה תְּנָן.

33a.12 כְּתִיב (שמות י״ט:ו׳) וְאַתֶם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ. מַאן מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, זֹאת מִשְׁחַת אַהֲרֹן וּמִשְׁחַת בָּנָיו, דְּכַד אִתְבָּרְכָא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל עַל יְדָא דְּכַהֲנֵי, כְּדֵין אִתְקְרֵי עַל שְׁמֵיהוֹן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים.

33a.13 רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, תָּא חֲזֵי, מַלְכוּת כֹּהֲנִים לָא אִקְרֵי, אֶלָּא מַמְלֶכֶת, דְּאַמְלְכוּ לָהּ כַּהֲנֵי, וְעַבְדוּ לָהּ (גבירתא) גְּבוּרְתָּא עַל כֹּלָּא. אֲבָל מַלְכוּת כֹּהֲנִים לָא אִקְרֵי, דְּהָא מִן הַשָּׁמַיִם אִקְרֵי מַלְכוּת, מַלְכוּת שָׁמַיִם וַדַּאי. וְהָכָא מַמְלֶכֶת, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר דְּכַהֲנֵי אַמְלְכוּ לָהּ, וּמְחַבְּרָאן לָהּ בְּמַלְכָּא, וּכְדֵין הִיא מַמְלֶכֶת, עַל כָּל גִּנְזֵי מַלְכָּא. מַמְלֶכֶת עַל כָּל זַיְנֵי מַלְכָּא. מַמְלֶכֶת בְּעִלָּאֵי וְתַתָּאֵי. מַמְלֶכֶת עַל כָּל עָלְמָא.