Volume III

Tzav

Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 27b, reference page 4 of 20.

Current daf
27b
Reference units
20

Daf 27b

Unpointed Text

27b.1 מסאבא קא אתיא, והא שריא ביה רוח מסאבא. ולזמנין אשתמודען קרבני דאתיין מהאי סטרא, ובעא לקרבא על מדבחא כדדמי ליה. ולא אשתצי ולא אתבטל ההוא רוח מסאבא - בין מבר נש ובין מההוא סטרא דאתי מניה - אלא באשא דמדבחא. דההוא אשא מבערא רוח מסאבא וזינין בישין מעלמא. וכהנא בדא אתכוון לתקנא אשא דיבער זינין בישין מעלמא. ועל דא בעי דלא ידעכון ליה לעלמין, ולא יתחלש חילא ותוקפא דיליה - לתברא חילא דתוקפא אחרא בישא מעלמא.

27b.2 ועל דא "לא תכבה". וכהנא יסדר עליה אשא "בבקר בבקר" - בזמנא דשלטא סטרא דיליה ואתער בעלמא, בגין לבסמא עלמא, ואתכפיין דינין ולא מתערי בעלמא.

27b.3 על דא תנינן "אית אשא אכלא אשא". אשא דלעילא אכלא אשא אחרא, אשא דמדבחא אכלא אשא אחרא. ועל דא אשא דא - "לא תכבה" לעלמין! וכהנא מסדר ליה בכל יומא!

27b.4 והיא אש שותה כל מיין דאורייתא ואוכלת כל קרבנין דצלותא. ואוכלת לחין ויבשין - אינון פשטי דאורייתא דאינון כעצים יבשים, ורזי אורייתא אינון כעצים לחים. והאי איהו "אש אוכלת לחין ויבשין".

27b.5 ועוד "אוכלת לחים" - כל קרבנין דהוו קרבין בצלותא על מצות עשה, "ויבשין" - כל קרבנין דהוו קרבין בצלותא על מצות לא תעשה. והאי איהו "סקילה שריפה הרג וחנק על מצות עשה ועל מצות לא תעשה". אלין אינון קרבניא דשכינתא - צלותא דפקודין דעשה ולא תעשה.

27b.6 ולקבל ה' מראות אלין תקינו ה' צלותי ביומא דכפורי,

27b.7 ולקבל בת עינא - אינון עשרת ימי התשובה,

27b.8 ו' - לקבל אור דבת עינא,

27b.9 ה' ענויין לקבל ה' בתראה:

27b.10 פקודא בתר דא לעשות החטאת כמשפטה.

27b.11 תנאים ואמוראים! אתון דמסטרא דמדות דקודשא בריך הוא אתיתו! דטרחתון סגי לנקאה ברתא דילי דאיהי הלכה מאלין קליפין דערב רב - קושיין בישין דלית לון תירוץ ולא פרוקא! דעלייהו אתמר "מעוות לא יוכל לתקון וחסרון לא יוכל להמנות" (קהלת א, טו) אלא אתמר "תיקו" בהון, וכל 'תיקו' דאסורא לחומרא. ואיהו תיקו חסר ן' - דלית ליה תיקון. חסר ן' דאיהו עלמא דאתי. דתיקו דעלמא דאתי - שתיקה, כגון "שתוק כך עלה במחשבה".

27b.12 ואית קושיין דאינון לבושין דהלכה דאתמר בהון "משבצות זהב". הדא הוא דכתיב "כל כבודה בת מלך פנימה ממשבצות זהב לבושה" (תהלים מה, יד). ואתון פסקין לון בכמה פסקות, ולבתר מתקנין ומפרקין לון בכמה פרוקין. ואי חסר שום פסק ממתניתא - כמה דאוקמוה "זה חסר מן המשנה" - אתון מתקנין לון! והאי הוא 'חסרון שיוכל להמנות'.

27b.13 ואי ייתי טפש ויפיק שום ביש על ההוא אומנא דחתיך לבושין ויימא "וכי אורייתא איהי חסרה?! והא כתיב "תורת יהו"ה תמימה" (תהלים, יט) - תמימה בכל אברין דגופא דאינון רמ"ח פקודין, הדא הוא דכתיב "כלך יפה רעיתי ומום אין בך" (שיר ד, ז) - תמימה בלבושהא. ואיך חסר מן המשנה?!".

27b.14 אתון תימרון ליה: "דוק ותשכח חתיכה ותשכח לה מעורבת בשאר פסקות ומשניות! דאורח אומנא למחתך לבושין בכמה חתיכות. ותלמיד דלאו איהו בקי למקשר ההלכה באינון חתיכות - מתחלפי ליה פסקות וקושיין ולא אשכח לון פרוקא. עד דייתי אומנא ופריק לון כל אלין ספקות דלהון".

27b.15 בההוא זמנא 'הלכה' דאיהי ברתא סליקת קדם מלכא שלימא בכלא - בגופא בלבושהא ובתכשיטהא - ואתקיים בה "וראיתיה לזכור ברית עולם" (בראשית ט, טז). ולזמנין אית לאומנא תלמיד בקי דישדר ליה לתקנא לון.

27b.16 קמו כלהו ואמרו: "ודאי אנת הוא אומנא רעיא מהימנא דאתמר בך "משה קבל תורה מסיני"! ומתמן ואילך כלהו תלמידים אינון דילך! מן יהושע עד סוף כל דרין! הדא הוא דאמרינן "ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים וזקנים לנביאים" - עד סוף כלהו. תלמיד בקי דילך מאן הוא? הא חזינא דאתמר "הכל יהא מונח עד שיבא אליהו"".

27b.17 אמר לון: "ודאי הכי הוא! דאיהו תלמיד חבר דעליה אתמר "בן אהרן הכהן" (במדבר כה, יא)".

Pointed Text

27b.1 אֶלָּא הָכִי אוֹלִיפְנָא, בַּר נָשׁ דְּאָתֵי לְמֶחטֵי קָמֵי מָארֵיהּ, הוּא אוֹקִיד גַּרְמֵיהּ בְּשַׁלְהוֹבִיתָא דְּיֵצֶר הָרָע. וְיֵצֶר הָרָע מִסִּטְרָא דְּרוּחַ מִסְאֲבָא קָא אַתְיָא, וְהָא שַׁרְיָא בֵּיהּ רוּחַ מִסְאֲבָא. וּלְזִמְנִין אִשְׁתְּמוֹדְעָן קָרְבָּנֵי דְּאַתְיָין מֵהַאי סִטְרָא, וּבָעָא לְקָרְבָא עַל מַדְבְּחָא כִּדְדָמֵי לֵיהּ. וְלָא אִשְׁתְּצֵי, וְלָא אִתְבְּטַל הַהוּא רוּחַ מִסְאֲבָא, בֵּין מִבַּר נָשׁ, וּבֵין מֵהַהוּא סִטְרָא דְּאָתֵי מִנֵּיהּ, אֶלָּא בְּאֶשָּׁא דְּמַדְבְּחָא, דְּהַהוּא אֶשָּׁא מְבָעֲרָא רוּחַ מִסְאֲבָא, וְּזִינִין בִּישִׁין מֵעָלְמָא, וְכַהֲנָא בְּדָא אִתְכְּוָון, לְתַקְּנָא אֶשָּׁא דִּיבָעֵר זִינִין בִּישִׁין מֵעָלְמָא.

27b.2 וְעַל דָּא בָּעֵי, דְּלָא יִדְעַכוּן לֵיהּ לְעָלְמִין, וְלָא יִתְחֲלֵשׁ חֵילָא וְתּוּקְפָּא דִּילֵיהּ, לְתַּבְרָא חֵילָא דְּתּוּקְפָּא אָחֳרָא בִּישָׁא מֵעָלְמָא, וְעַל דָּא לֹא תִכְבֶּה. וְכַהֲנָא יְסַדֵר עָלֵיהּ אֶשָּׁא בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר, בְּזִמְנָא דְּשַׁלְטָא סִטְרָא דִּילֵיהּ וְאִתְּעַר בְּעָלְמָא, בְּגִין לְבַסְּמָא עָלְמָא (ס"א ולבסמא דינא), וְאִתְכַּפְיָין דִּינִין, וְלָא מִתְעָרֵי בְּעָלְמָא, וְעַל דָּא תָּנֵינָן, אִית אֶשָּׁא אַכְלָא אֶשָּׁא. אֶשָּׁא דִּלְעֵילָּא אַכְלָא אֶשָּׁא אָחֳרָא, אֶשָּׁא דְּמַדְבְּחָא אַכְלָא אֶשָּׁא אָחֳרָא, וְעַל דָּא, אֶשָּׁא דָּא לָא תִכְבֶּה לְעָלְמִין, וְכַהֲנָא מְסַדֵּר לֵיהּ בִּכָל יוֹמָא.

27b.3 וְאוּקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין, עוֹלָה כּוּלָהּ סַלְּקָא לַגָּבוֹהַּ. וְדָא בִּינָה, ה', ה' מַרְאוֹת דִּילָהּ. י', בַּת יְחִידָה, (שמות כ״ד:י״ז) וּמַרְאֶה כְּבוֹד יְיָ' כְּאֵשׁ אוֹכֶלֶת. ו' אוֹר דְּבַת עֵינָא, וְהִיא אֵשׁ שׁוֹתֶה כָּל מַיִין דְּאוֹרַיְיתָא, וְאוֹכֶלֶת כָּל קָרְבְּנִין דִּצְּלוֹתָא. וְאוֹכֶלֶת לַחִין וִיבֵשִׁין, אִינּוּן פְּשָׁטֵי דְּאוֹרַיְיתָא דְּאִינּוּן כְּעֵצִּים יְבֵשִׁים. וְרָזִי אוֹרַיְיתָא אִינּוּן כְּעֵצִּים לַחִים. וְהַאי אִיהוּ אֵשׁ אוֹכֶלֶת לַחִין וִיבֵשִׁין.

27b.4 וְעוֹד אוֹכֶלֶת לַחִין, כָּל קָרְבְּנִין דַּהֲווֹ קְרֵבִין בִּצְּלוֹתָא, עַל מִצְּוֹת עֲשֵׂה. וִיבֵשִׁין, כָּל קָרְבְּנִין דַּהֲווֹ קְרֵבִין בִּצְּלוֹתָא, עַל מִצְּוֹת לֹא תַּעֲשֶׂה. וְהַאי אִיהוּ, סְקִילָה שְׂרֵיפָה הֶרֶג וְחֶנֶק, עַל מִצְּוֹת עֲשֵׂה, וְעַל מִצְּוֹת לֹא תַּעֲשֶׂה, אִלֵּין אִינּוּן קָרְבְּנַיָּא דִּשְׁכִינְתָּא, צְּלוֹתָא, דְּפִקּוּדִין דַּעֲשֵׂה וְלָא תַּעֲשֶׂה. וְלָקֳבֵל ה' מַרְאוֹת אִלֵּין, תַּקִּינוּ חֲמֵשׁ צְּלוֹתֵי בְּיוֹמָא דְּכִפּוּרֵי. וְלָקֳבֵל בַּת עֵינָא, אִינּוּן עֲשֶׂרֶת יְמֵי הַתְּשׁוּבָה ה' לָקֳבֵל אוֹר דְּבַת עֵינָא. ה' עִנּוּיִין, לָקֳבֵל ה' בַּתְרָאָה.

27b.5 פִּקּוּדָא בָּתַר דָּא, לַעֲשׂוֹת הַחַטָאת כְּמִשְׁפָּטָהּ. תַּנָּאִים וַאֲמוֹרָאִים, אַתּוּן דְּמִסִטְרָא דְּמִדוֹת דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַתִיתוּ, דְּטַרְחֲתוּן סַגֵּי לְנַקָּאָה בְּרַתָּא דִּילִי דְּאִיהִי הֲלָכָה, מֵאִלֵּין קְלִיפִין, דְּעֵרֶב רַב, קוּשְׁיָין בִּישִׁין, דְּלֵית לוֹן תִּירוּץ, וְלָא פִּרוֹקָא, דְּעָלַיְיהוּ אִתְּמַר, (קהלת א׳:ט״ו) מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקוֹן, וְחֶסְרוֹן לֹא יוּכַל לְהִמָּנוֹת, אֶלָּא אִתְּמַר תִּיקוּ בְּהוֹן. וְכָל תִּיקוּ דְּאִסוּרָא לְחוּמְרָא, וְאִיהוּ תִּיקוּ חָסֵר ן' דְּלֵית לֵיהּ תִּקּוּן. חָסֵר נוּן, דְּאִיהִי עָלְמָא דְּאָתֵי, דְּתִיקוּ דְּעָלְמָא דְּאָתֵי, שְׁתִיקָה. כְּגוֹן שְׁתוֹק כַּךְ עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה.

27b.6 וְאִית קוּשְׁיָין דְּאִינּוּן לְבוּשִׁין דַּהֲלָכָה, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן מִשְׁבְּצּוֹת זָהָב. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (תהילים מ״ה:י״ד) כָּל כְּבוּדָּה בַּת מֶלֶךְ פְּנִימָה מִמִּשְׁבְּצּוֹת זָהָב לְבוּשָׁהּ. וְאַתּוּן, פַּסְקִין לוֹן בְּכַמָּה פְּסָקוֹת, וּלְבָתַר מְתַקְּנִין וּמְפָרְקִין לוֹן בְּכַמָּה פִּרוּקִין.

27b.7 וְאִי חָסֵר שׁוּם פְּסָק מִמַּתְנִיתִין, כְּמָּה דְּאוּקְמוּהָ זְה חָסֵר מִן הַמִּשְׁנָה, אַתּוּן מְתַקְּנִין לוֹן, וְהַאי הוּא חֶסְרוֹן שֶׁיוּכַל לְהִמָּנוֹת. וְאִי יִיתֵי טִפֵּשׁ וְיַפִּיק שׁוּם בִּישׁ עַל הַהוּא אוּמָנָא דְּחָתִיךְ לְבוּשִׁין, וְיִימָא וְכִי אוֹרַיְיתָא אִיהִי חָסֵר, וְהָא כְּתִיב (תהלים יט) תּוֹרַת יְיָ' תְּמִימָה, תְּמִימָה בְּכָל אֵבָרִין דְּגוּפָא, דְּאִינּוּן רמ"ח פִּקוּדִין. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (שיר השירים ד׳:ז׳) כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ. תְּמִימָה בִּלְבוּשָׁהָא, וְאֵיךְ חָסֵר מִן הַמִּשְׁנָה.

27b.8 אַתּוּן תֵּימְרוּן לֵיהּ, דּוֹק וְתִשְׁכַּח חֲתִיכָה, וְתִשְׁכַּח לָהּ מְעוּרֶבֶת בִּשְׁאָר פְּסָקוֹת וּמִשְׁנָיוֹת. דְּאוֹרַח אוּמָנָא לְמֶחְתַּךְ לְבוּשִׁין בְּכַמָּה חֲתִיכוֹת, וְתַלְמִיד דְּלָאו אִיהוּ בָּקִי לְמִקְשַׁר הַהֲלָכָה בְּאִלֵּין חֲתִיכוֹת, מִתְחַלְּפֵי לֵיהּ פְּסָקוֹת וְקוּשְׁיָין, וְלָא אַשְׁכַּח לוֹן פִּרוּקָא. עַד דְּיִיתֵי אוּמָנָא, וּפָרִיק לוֹן כָּל אִלֵּין סְפֵקוֹת דִּלְהוֹן. בְּהַהוּא זִמְנָא, הֲלָכָה דְּאִיהִי בְּרַתָּא, סְלִיקַת קֳדָם מַלְכָּא, שְׁלֵימָא בְּכֹלָּא, בְּגוּפָא בִּלְבוּשָׁא וּבְתַכְשִׁיטָהָא, וְאִתְקָיָּים בָּהּ (בראשית ט׳:ט״ז) וּרְאִיתִיהָ לִזְכּוֹר בְּרִית עוֹלָם. וּלְזִמְנִין אִית לְאוּמָנָא תַּלְמִיד בָּקִי, דִּישָׁדֵּר לֵיהּ לְתַקְּנָא לוֹן.

27b.9 קָמוּ כֻּלְּהוּ וְאָמְרוּ, וַדַּאי אַנְתְּ הוּא אוּמָנָא רַעְיָא מְהֵימְנָא. דְּאִתְּמַר בָּךְ מֹשֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמִתַּמָּן וְאֵילָךְ כֻּלְּהוּ תַּלְמִידִים אִינּוּן דִּילָךְ, מִן יְהוֹשֻׁעַ עַד סוֹף כָּל דָּרִין. הֲדָא הוּא דְּאָמַר וּמְסָרָהּ לִיְהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, עַד סוֹף כֻּלְּהוּ. תַּלְמִיד בָּקִי דִּילָךְ מַאן הוּא הָא חֲזֵינָא דְּאִתְּמַר, הַכֹּל יְהֵא מוּנַח עַד שֶׁיָּבֹא אֵלִיָּהוּ.

27b.10 אָמַר לוֹן, וַדַּאי הָכִי הוּא, דְּאִיהוּ תַּלְמִיד חָבֵר, דְּעָלֵיהּ אִתְּמַר (במדבר כ״ה:ז׳) בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן. כְּגַוְונָא דְּאִתְּמַר בְּאַהֲרֹן (שמות ד׳:ט״ז) הוּא יִהְיֶה לְּךָ לְפֶה, הָכִי נָמֵי בְּרֵיהּ, יִהְיֶה לִי לְפֶה, דְּאִיהִי אוֹרַיְיתָא דִּבְעַל פֶּה. בְּגִין דְּהֵיכִי דַּהֲוֵינָא בְּקַדְמִיתָא כְּבַד פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן, וְהָכִי יוֹקִים לִי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כְּבַד פֶּה בְּאוֹרַיְיתָא דְבְּעַל פֶּה, וּכְבַד לָשׁוֹן בְּאוֹרַיְיתָא שֶׁבִּכְתָּב, דְּלָא יֵימְרוּן אִלֵּין דְּלָא אִשְׁתְּמוֹדְעִין לִי, אָחֳרָא אִיהוּ. וְאֵלִיָּהוּ הוּא יִהְיֶה לִי לְפֶה, יֵיתֵי לְתַקְּנָא כָּל אִלֵּין סְפֵקוֹת, וּלְפָרְקָא לוֹן.