Volume III

Beha'alotcha

Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 156a, reference page 16 of 17.

Current daf
156a
Reference units
17

Daf 156a

Unpointed Text

156a.1 תא חזי! אף על גב דבעינן לאסתכלא בלבושא - השתא האי קרא הכי קאמר! דבר נש אזיל בהאי עלמא ויהיב ליה קב"ה עותרא בגין דיזכי ביה לעלמא דאתי וישתאר לגביה קרן. מאי קרן? ההוא דאיהו קיים דאיהו אתר לאתצררא בית נשמתא. בגין כך בעי לאשארא אבתריה (נ"א עותריה) להאי קרן, והאי קרן יקבל ליה בתר דיפוק מהאי עלמא בגין דהאי קרן הוא אילנא דחיי דההוא עלמא, ולא קיימא בהאי עלמא אלא ההוא איבא דנפיק מניה. ועל דא איבא דיליה אכיל בר נש דזכי בהאי עלמא, והקרן קיימא ליה לההוא עלמא למזכי ביה בחיין עלאין דלעילא.

156a.2 ומאן דסאיב גרמיה ואתמשך בתר גרמיה, וליתיה חסר לנפשיה ולגרמיה כלום, וההוא אילנא אשתאר ולא שויה לקבליה בדחילו ולקבלא ליה לעילא -- כדין "ולא ישליטנו האלהים לאכל ממנו" ולמזכי בההוא עותרא, ודאי איש אחר יאכלנו, כמה דאת אמר "יכין וצדיק ילבש" (איוב כז, יז). בגין כך בעי בר נש למזכי במה דיהיב ליה קב"ה לההוא עלמא וכדין אכיל מיניה בהאי עלמא, וישתאר לגביה ההוא קרן לעלמא אחרא, למהוי צרורא בצרורא דחיי.

156a.3 אמר רבי יוסי ודאי.

156a.4 תו אמר רבי יוסי כתיב "אם ככה את עושה לי הרגני נא וגו'" (במדבר יא, טו) - וכי משה דאיהו ענו מכל בני עלמא בגין דשאילו מניה ישראל למיכל מסר גרמיה למיתה, אמאי? א"ר אבא האי מלה אוליפנא ורזא עלאה איהו. משה לא אבאיש קמיה ולא שאל למיתה על דשאילו ישראל. תא חזי משה אתאחד והוה סליק במה דלא אתאחד נביאה אחרא (דהא אחיד צדקה הוה). ובשעתא דאמר ליה קב"ה למשה "הנני ממטיר לכם לחם מן השמים" (שמות טז, ד) - חדי משה ואמר ודאי השתא ההוא שלימו בי אשתכח, דהא בגיני אשתכח מן לישראל. כיון דחמא משה דאהדרו לנחתא לדרגא אחרא ושאילו בשר ואמרי "ונפשנו קצה בלחם הקלוקל" (במדבר כא, ה) אמר אי הכי הוא - הא דרגא דילי פגים, דהא בגיני ייכלון ישראל מן במדברא. הא אנא פגימא ואהרן פגים ונחשון בן עמינדב פגים. אמר "ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג" דחשיבנא נוקבא במיכלא דילה. (ואנא נחית מן שמייא דאיהו דרגא עלאה לנחתא לדרגא דנוקבא ואנא עדיף מן שאר נביאי עלמא. ועל דא אמר "ואל אראה ברעתי" (כמת) ודאי לנחתא לדרגא תתאה. כדין "ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש" - את שאיל אתר דמותא - לא תבעי אתר (דא) דלא תהא פגים בדרגא דילך, ועל דא כתיב "ואצלתי מן הרוח אשר עליך" דכלהו אינון דתמן אתאחדו) בסיהרא ובעי שמשא לאנהרא לה. ועל דא "ושמתי עליהם" בגין לאנהרא מן שמשא כנהורא דסיהרא (ס"א ובגיני האי מיכלא דא לא) אתייא על ידא דמשה בגין דלא יתפגים.

156a.5 זכאה חולקא דמשה דקב"ה בעי ביקריה, עליה כתיב "ישמח אביך ואמך וגו'" (משלי כג, כה). "ישמח אביך" דא קב"ה, "ואמך" דא כנסת ישראל. "ותגל יולדתך" - דא אימא דמשה דלתתא קב"ה רחים ליה יתיר מכל נביאי עלמא בלא אמצעי כלל (ס"א דהא משה אסתלק על כל נביאי עלמא בלא אמצעי כלל כמה (דכתיב "פה אל פה אדבר בו" והא אוקימנא בכמה אתר):

156a.6 "ויצעק משה אל יהוה (לאמר) אל נא רפא נא לה" (במדבר יב, יג). הא אוקמוה והוא רזא דשמא קדישא, מחד סרי אתוון, ולא בעא משה לצלאה יתיר בגין דעל דידיה למלכא לא בעי

156a.7 (אין רעיא מהימנא בדף זה)

Pointed Text

156a.1 תָּא חֲזֵי, אַף עַל גַּב דְּבָעֵינָן לְאִסְתַּכְּלָא בִּלְבוּשָׁא, הַשְׁתָּא הַאי קְרָא הָכִי קָאָמַר, דְּבַּר נָשׁ אָזִיל בְּהַאי עָלְמָא, וְיָהִיב לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עוּתְרָא, בְּגִין דְּיִזְכֵּי בֵּיהּ לְעָלְמָא דְּאָתֵי, וְיִשְׁתְּאַר לְגַבֵּיהּ קֶרֶן. מַאי קֶרֶן. הַהוּא דְּאִיהוּ קַיָּים, דְּאִיהוּ אֲתָר לְאִתְצַרְרָא בֵּיהּ נִשְׁמְתָא. בְּגִין כָּךְ בָּעֵי לְאַשְׁאָרָא אֲבַּתְרֵיהּ (נ"א עותריה) לְהַאי קֶרֶן, וְהַאי קֶרֶן יְקַבֵּל לֵיהּ, בָּתַר דְּיִפּוֹק מֵהַאי עָלְמָא.

156a.2 בְּגִין דְּהַאי קֶּרֶן, הוּא אִילָנָא דְּחַיֵּי דְּהַהוּא עָלְמָא, וְלָא קַיְּימָא בְּהַאי עָלְמָא, אֶלָּא הַהוּא אִיבָּא דְּנָפִיק מִנֵּיהּ, וְעַל דָּא אִיבָּא דִּילֵיהּ אָכִיל בַּר נָשׁ, דְּזָכֵי בְּהַאי עָלְמָא, וְהַקֶּרֶן קַיְּימָא לֵיהּ לְהַהוּא עָלְמָא, לְמִזְכֵּי בֵּיהּ בַּחַיִּין עִלָּאִין דִּלְעֵילָּא.

156a.3 וּמַאן דְּסָאִיב גַּרְמֵיהּ, וְאִתְמְשַׁךְ בָּתַר גַּרְמֵיהּ, וְלֵיתֵיהּ חָסֵר לְנַפְשֵׁיהּ וּלְגַרְמֵיהּ כְּלוּם. וְהַהוּא אִילָנָא אִשְׁתְּאַר, וְלָא שַׁוְיֵהּ לָקֳבְלֵיהּ בִּדְחִילוּ, וּלְקַבְּלָא לֵיהּ לְעֵילָּא. כְּדֵין וְלֹא יַשְׁלִיטֶנּוּ הָאֱלֹהִים לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ, וּלְמִזְכֵּי בְּהַהוּא עוּתְרָא, וַדַּאי אִישׁ אַחֵר יֹאכְלֶנּוּ, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (איוב כ״ז:י״ז) יָכִין וְצַדִּיק יִלְבַּשׁ. בְּגִין כָּךְ, בָּעֵי בַּר נָשׁ לְמִזְכֵּי, בְּמַה דְּיָהִיב לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְהַהוּא עָלְמָא, וּכְדֵין אָכִיל מִינֵּיהּ בְּהַאי עָלְמָא, וְיִשְׁתְּאַר לְגַבֵּיהּ הַהוּא קֶרֶן לְעָלְמָא אַחֲרָא, לְמֶהֱוִי צְרוֹרָא בִּצְרוֹרָא דְּחַיֵּי. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי וַדַּאי.

156a.4 תּוּ אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, כְּתִיב אִם כָּכָה אַתְּ עוֹשֶׂה לִי הָרְגֵנִי נָא וְגוֹ' וְכִי מֹשֶׁה דְּאִיהוּ עָנָו מִכָּל בְּנֵי עָלְמָא, בְּגִין דְּשָׁאִילוּ מִנֵּיהּ יִשְׂרָאֵל לְמֵיכַל, מָסַר גַּרְמֵיהּ לַמִּיתָה, אֲמַאי. אָמַר רִבִּי אַבָּא, הַאי מִלָּה אוֹלִיפְנָא, וְרָזָא עִלָּאָה אִיהוּ, מֹשֶׁה לָא אַבְאִישׁ קַמֵּיהּ, וְלָא שָׁאַל לַמִּיתָה עַל דְּשָׁאִילוּ יִשְׂרָאֵל.

156a.5 תָּא חֲזֵי, מֹשֶׁה אִתְאֲחָד, וַהֲוָה סָלִיק בְּמַה דְּלָא אִתְאֲחָד נְבִיאָה אַחֲרָא. (דהא אחיד צדקה הוי) וּבְשַׁעֲתָא דְאֲמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמֹשֶׁה, (שמות ט״ז:ד׳) הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם. חַדֵּי מֹשֶׁה וְאָמַר, וַדַּאי הַשְׁתָּא הַהוּא שְׁלִימוּ בִּי אִשְׁתְּכַח. דְּהָא בְּגִינַי אִשְׁתְּכַח מָן לְיִשְׂרָאֵל. כֵּיוָן דְּחָמָא מֹשֶׁה דְּאָהַדְרוּ לְנַחְתָּא לְדַרְגָּא אַחֲרָא, וְשָׁאִילּוּ בָּשָׂר, וְאָמְרֵי וְנַפְשֵׁנוּ קָצָה בַּלֶּחֶם הַקְּלוֹקֵל. אָמַר אִי הָכִי הוּא, הָא דַּרְגָּא דִּילִי פָּגִים. דְּהָא בְּגִינִי יֵיכְלוּן יִשְׂרָאֵל מָן בְּמַדְבְּרָא (קפ"א), הָא אֲנָא פְּגִימָא, וְאַהֲרֹן פָּגִים, וְנַחְשׁוֹן בֶּן עֲמִינָדָב פָּגִים.

156a.6 אָמַר וְאִם כָּכָה אַתְּ עוֹשֶׂה לִי הָרְגֵנִי נָא הָרוֹג, דַּחֲשִׁיבְנָא נוּקְבָּא בְּמֵיכְלָא דִּילָהּ, (ואנא נחית מן שמייא דאיהו דרגא עלאה, לנחתא לדרגא דנוקבא, ואנא עדיף מן שאר נביאי עלמא, ועל דא אמר ואל אראה (אחותי) ברעתי כמת ודאי לנחתא לדרגא תתאה.

156a.7 כדין ויאמר יי אל משה אספה לי שבעים איש. את שאיל אתר דמיתה לא תבעי אתר דלא תהא פגים בדרגא דילך. ועל דא כתיב ואצלתי מן הרוח אשר עליך דכלהו אינון דתמן אתאחדו). (ס"א ואנא נחית מן שמייא לארעא. את עושה לי לנחתא לאתר דנוקבא, ולמפגם לאתרי ודרגי אי הכי הרגני נא הרוג אם נא מצאתי חן בעיניך ואל אראה ברעתי. רעתי היא ודאי לאחדא בדרגא תתאה. כדין ויאמר ה' אל משה אספה לי שבעים איש מזקני ישראל. הא אינון למיתן להו מיכלא אחרא, ולא תהא פגים בדרגא דילך. ועל דא ואצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם. מאי טעמא. בגין דאינון אתאחדו בסיהרא וכו') בְּסִיהֲרָא וּבָעֵי שִׁמְשָׁא לְאַנְהָרָא לָהּ. וְעַל דָּא וְשַׂמְתִּי עֲלֵיהֶם, בְּגִין לְאַנְהָרָא מִן שִׁמְשָׁא, כִּנְהוֹרָא דְּסִיהֲרָא. (ס"א ובגיני האי מיכלא דא, לא) אַתְיָיא עַל יְדָא דְּמֹשֶׁה, בְּגִין דְּלָא יִתְפְּגִים.

156a.8 זַכָּאָה חוּלָקָא דְּמֹשֶׁה, דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּעֵי בִּיקָרֵיהּ, עָלֵיהּ כְּתִיב (משלי כ״ג:כ״ה) יִשְׂמַח אָבִיךָ וְאִמֶּךָ וְגוֹ'. יִשְׂמַח אָבִיךָ: דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וְאִמֶּךָ: דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. וְתָגֵל יוֹלַדְתֶּךָ: דָּא אִימָּא דְּמֹשֶׁה דִּלְתַּתָּא. קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא רָחִים לֵיהּ יַתִּיר מִכָּל נְבִיאֵי עָלְמָא, בְּלָא, אֶמְצָעִי כְּלָל. (ס"א דהא משה אסתלק על כל נביאי עלמא בלא אמצעי כלל כמה) דִּכְתִּיב פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֵּר בּוֹ, וְהָא אוֹקִימְנָא בְּכַמָּה אֲתָר.

156a.9 (במדבר י״ב:י״ג) וְיִצְעַק מֹשֶׁה אֶל יְיָ לֵאמֹר אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ. הָא אוּקְמוּהָ, וְהוּא רָזָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא, מֵחַד סְרֵי אַתְוָון, וְלָא בָּעָא מֹשֶׁה לְצַלָּאָה יַתִּיר, בְּגִין דְּעַל דִּידֵיהּ לְמַלְכָּא לָא בָּעֵי לְאַטְרְחָא יַתִּיר. בְּגִין כָּךְ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּעָא עַל יְקָרָא דְּמֹשֶׁה. וּבְכָל אֲתָר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּעָא עַל יְקָרֵיהוֹן דְּצַדִּיקַיָּיא, יַתִּיר עַל דִּילֵיהּ. וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי, עָתִיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמִתְבַּע עֶלְבּוֹנָא דְּיִשְׂרָאֵל מֵעַמִּין עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, וּלְמֵחדֵי לוֹן בְּחֶדְוָותָא דְּצִיּוֹן. דִּכְתִּיב, (ירמיהו ל״א:י״ב) וּבָאוּ וְרִנְּנוּ בִמְרוֹם צִיּוֹן וְגוֹ'. וּכְדֵין (ישעיהו נ״ט:כ׳) וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל וְגוֹ'. בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן. יִמְלוֹךְ יְיָ לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן.