Volume III

Beha'alotcha

Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 155b, reference page 15 of 17.

Current daf
155b
Reference units
17

Daf 155b

Unpointed Text

155b.1 אלא דישראל גרמו לבתר דכתיב "ויהי העם כמתאוננים" (במדבר יא, א).

155b.2 אמר רבי אלעזר: אנא דאמרן מספרא דרב ייבא סבא דאמר דבין בהאי גיסא ובין בהאי גיסא אתהדר!

155b.3 אמר ליה: שפיר קאמר! אבל דא דאמינא הכי תשכח בספרא דרב המנונא סבא והכי הוא ודאי!

155b.4 "והמן כזרע גד הוא" (במדבר יא, ז).

155b.5 אמר רבי יוסי לקיימא זרעא וחילין בארעא, כמה דאת אמר "גד גדוד יגודנו" (בראשית מט, יט). מה זרעא דגד - נטלי חולקיהון בארעא אחרא, כך מן שריא עלייהו דישראל לבר מארעא קדישא!

155b.6 דבר אחר: "כזרע גד הוא" - כזרעא דגד חוורא, ואקפי כד נחית לאוירא ואתבלע בגופא. והא אוקמוה חברייא.

155b.7 "ועינו כעין הבדולח" - כההוא בדולחא דאיהו חוור כגוונא דימינא דלעילא.

155b.8 אמר רבי יצחק: מאי שנא דמשה במלה דא חליש לעילא כנוקבא דכתיב "אם ככה את עושה לי" (במדבר יא, טו)? "את"? "אתה" מבעי ליה?

155b.9 אלא לאתר דמותא שארי ביה קאמר! וההוא אתר דנוקבא איהו. בגין כך אמר "הרגני נא הרוג". ודא אילנא דמותא. והא אוקימנא דבאילנא דחיי לא שרייא ביה מותא. ועל דא אתהדר לגבי אילנא דמותא ואמר "את" ולא אמר 'אתה'. והכי מבעי ליה!

155b.10 מיד "ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש וגו'" (במדבר יא, טז).

155b.11 אמר ליה קב"ה: את בעי מותא בכל זמנא! הרי לך! -- "ואצלתי מן הרוח וגו'".

155b.12 תא חזי דהכא ידע משה דאיהו ימות ולא ייעול לארעא - דהא אלדד ומידד מלה דא הוו אמרי.

155b.13 על דא לא לבעי ליה לאינש בשעתא דרוגזא שארי ביה ללטייא גרמיה - דהא כמה קיימי עליה דמקבלי ההיא מלה. בזמנא אוחרנא דבעא מיתה - לא קבילו מניה, בגין דכלא לתועלתא דישראל הוה. השתא - לאו איהו אלא מגו רוגזא ודוחקא, ובגין כך קבילו מניה! ועל דא אשתארו לבתר אלדד ומידד ואמרו דא; דמשה יתכניש ויהושע ייעול לון לישראל לארעא.

155b.14 ובגין כך אתא יהושע לגבי משה וקני עליה דמשה. ומשה לא אשגח ביקרא דיליה. ועל דא אמר "אדני משה כלאם" (במדבר יא, כח). מאי "כלאם"? מנע מנהון אינון מלין כמה דאת אמר "ויכלא העם מהביא" (שמות לו, ו), "ויכלא הגשם מן השמים" (בראשית ח, ב) - מניעותא ממש. ומשה לא בעא.

155b.15 פוק חמי ענוותנותיה דמשה! מה כתיב "המקנא אתה לי וגו'" (במדבר יא, כט).

155b.16 זכאה חולקיה דמשה דאיהו סליק על כלהו נביאי דעלמא!

155b.17 אמר רבי יהודה: כל שאר נביאין לגבי משה - כסיהרא לגבי שמשא.

155b.18 רבי אבא הוה יתיב ליליא חד ולעי באורייתא. והוו עמיה ר' יוסי ור' חזקיה.

155b.19 אמר רבי יוסי: כמה אינון בני נשא תקיפי לבא דלא משגחי במלי דההוא עלמא כלום!

155b.20 אמר רבי אבא: 'בישא דלבא' דאחידא בכל שייפי גופא קא עביד לון!

155b.21 פתח ואמר: "יש רעה אשר ראיתי תחת השמש ורבה היא על האדם" (קהלת ו, א).

155b.22 "יש רעה" - דא איהי תוקפא בישא דלבא. דבעי לשלטאה במילי דהאי עלמא, ולא אשגח במלי דההוא עלמא מידי.

155b.23 אמאי איהי "רעה"?

155b.24 קרא דבתריה אוכח דכתיב "איש אשר יתן לו האלהים עושר ונכסים וגו'" (קהלת ו, ב).

155b.25 האי קרא קשיא! כיון דכתיב "ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה" - אמאי "ולא ישליטנו האלהים לאכול ממנו"? דהא אינו חסר לנפשו כלום?

155b.26 אלא רזא איהו! וכל מלוי דשלמה מלכא מתלבשן אינון במלין אחרנין. כמלי דאורייתא דאינון מתלבשן בספורי עלמא.

155b.27 (אין רעיא מהימנא בדף זה)

Pointed Text

155b.1 אֶלָּא ודַּאי לָא אַהְדָּר אַנְפּוֹי מִנַּיְיהוּ, וּמָה עֲבִיד בְּשַׁעֲתָא דְּשָׁארִי אֲרוֹנָא לְמִשְׁרֵי. אָמַר מֹשֶׁה שׁוּבָה יְיָ, כְּדֵין שָׁארֵי אֲרוֹנָא, וּשְׁכִינְתָּא קָאִים בְּסִטְרָא אַחֲרָא, וְאַנְפִּין לָקֳבְלַיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל, וְלָקֳבְלֵיהּ דַּאֲרוֹנָא. (ובגין כך) וּכְדֵין כֹּלָּא כָּלִיל (לגווה) לְכַוְּונָא, לַאֲרוֹנָא, וּלְיִשְׂרָאֵל. אֶלָּא דְּיִשְׂרָאֵל גָּרְמוּ לְבָתַר, דִּכְתִּיב וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאוֹנְנִים.

155b.2 אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, אֲנָא דְּאַמָרָן מִסִּפְרָא דְּרַב יֵיבָא סָבָא, דְּאָמַר דְּבֵין בְּהַאי גִּיסָא, וּבֵין בְּהַאי גִּיסָא, אִתְהַדָּר. אָמַר לֵיהּ, שַׁפִּיר קָאָמַר, אֲבָל דָּא דַּאֲמֵינָא, הָכִי תִּשְׁכַּח בְּסִפְרָא דְּרַב הַמְנוּנָא סָבָא, וְהָכִי הוּא וַדַּאי.

155b.3 וְהָמָן (במדבר י״א:ז׳) כִּזְרַע גָּד הוּא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, לְקַיְּימָא זַרְעָא וְחֵילִין בְּאַרְעָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (בראשית מ״ט:י״ט) גָּד גְּדוּד יְגוּדֶנּוּ. מַה זַרְעָא דְּגָד נַטְלֵי חוּלָקֵיהוֹן בְּאַרְעָא אַחֲרָא, כַּךְ מָן שַׁרְיָא עָלַיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל, לְבַר מֵאַרְעָא קַדִּישָׁא.

155b.4 דָּבָר אַחֵר כִּזְרַע גָּד הוּא. כְּזַרְעָא דְּגָד חִוָּורָא, וְאִקְפֵּי כַּד נָחִית לַאֲוִירָא, וְאִתְנֵגְרִיס (ס"א ואתגשים) (ס"א ואתבלע) בְּגוּפָא, וְהָא אוּקְמוּהָ חַבְרַיָּיא. וְעֵינוֹ כְּעֵין הַבְּדוֹלַח, כְּהַהוּא בְּדוֹלְחָא דְּאִיהוּ חִוָּור, כְּגַוְונָא דִּימִינָא (ס"א חיוורא דעינא) דִּלְעֵילָּא. (כזרע גד הכי לא אקרון בארעא דמצראי אבל לכך מחרשי זריעא כזרע גד הוא כזרע גדא חוורא ואתקפיה כד נחית מלעילא לתתא)

155b.5 אָמַר רִבִּי יִצְחָק, מַאי שְׁנָא (דאמר) דְּמֹשֶׁה בְּמִלָּה דָּא (חליש) לְעֵילָּא כְּנוּקְבָּא, דִּכְתִּיב אִם כָּכָה אַתְּ עוֹשֶׂה לִּי, אַתְּ, אַתָּה מִבָּעֵי לֵיהּ. אֶלָּא לַאֲתָר דְּמוֹתָא שָׁארֵי בֵּיהּ קָאָמַר, וְהַהוּא אֲתָר דְּנוּקְבָּא אִיהוּ. בְּגִין כַּךְ אָמַר הָרְגֵנִי נָא הָרוֹג, וְדָא אִילָנָא דְּמוֹתָא. וְהָא אוֹקִימְנָא דִּבְאִילָנָא דְּחַיֵּי לָא שַׁרְיָיא בֵּיהּ מוֹתָא. וְעַל דָּא אִתְהַדָּר לְגַבֵּי אִילָנָא דְּמוֹתָא וְאָמַר אַתְּ, וְלָא אָמַר אַתָּה, וְהָכִי מִבָּעֵי לֵיהּ.

155b.6 מִיַּד (במדבר י״א:ט״ז) וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל מֹשֶׁה אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ וְגוֹ'. אָמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אַתְּ בָּעֵי מוֹתָא בְּכָל זִמְנָא, הֲרֵי לָךְ, וְאָצַלְתִּי מִן הָרוּחַ וְגוֹ'. תָּא חֲזֵי, דְּהָכָא יָדַע מֹשֶׁה דְּאִיהוּ יָמוּת, וְלָא יֵיעוּל לְאַרְעָא, דְּהָא אֶלְדָּד וּמֵידָד מִלָּה דָּא הֲווֹ אַמְרֵי.

155b.7 עַל דָּא, לָא לִבְעֵי לֵיהּ לֶאֱינָשׁ, בְּשַׁעֲתָא דְּרוּגְזָא שָׁארֵי בֵּיהּ, לְלַטְיָיא גַּרְמֵיהּ. דְּהָא כַּמָה קַיְימֵי עָלֵיהּ דִּמְקַבְּלֵי הַהִיא מִלָּה. בְּזִמְנָא אוֹחֲרָנָא דְּבָעָא מִיתָה, לָא קַבִּילוּ מִנֵּיהּ. בְּגִין דְּכֹלָּא לְתוֹעַלְתָּא דְּיִשְׂרָאֵל הֲוָה. הַשְּׁתָּא לָאו אִיהוּ, אֶלָּא מִגּוֹ רוּגְזָא וְדוֹחֲקָא, וּבְגִין כָּךְ קַבִּילוּ מִנֵיהּ. וְעַל דָּא אִשְׁתָּאֲרוּ לְבָתַר אֶלְדָּד וּמֵידָד, וְאָמְרוּ דָּא, דְּמֹשֶׁה יִתְכְּנִישׁ, וִיהוֹשֻׁעַ יֵיעוּל לוֹן לְיִשְׂרָאֵל לְאַרְעָא.

155b.8 וּבְגִין כָּךְ אָתָא יְהוֹשֻׁעַ לְגַבֵּי מֹשֶׁה, וְקַּנֵי עָלֵיהּ דְּמֹשֶׁה. וּמֹשֶׁה לָא אַשְׁגַּח בִּיקָרָא דִּילֵיהּ. וְעַל דָּא אָמַר, אֲדֹנִי מֹשֶׁה כְּלָאֵם. מַאי כְּלָאֵם. מָנַע מִנְּהוֹן אִינּוּן מִלִּין, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (שמות ל״ו:ו׳) וַיִּכָּלֵא הָעָם מֵהָבִיא. (בראשית ח׳:ב׳) וַיִּכָּלֵא הַגֶּשֶׁם מִן הַשָּׁמָיִם. מְנִיעוּתָא מַמָּשׁ. וּמֹשֶׁה לָא בָּעָא. פּוּק חָמֵי עַנְוָותָנוּתֵיהּ דְּמֹשֶׁה, מַה כְּתִיב הַמְקַנֵּא אַתָּה לִי וְגוֹ'. זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ דְּמֹשֶׁה, דְּאִיהוּ סָלִיק עַל כֻּלְּהוּ נְבִיאֵי עִלָּאֵי (נ"א דעלמא). אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, כָּל שְׁאַר נְבִיאִין לְגַבֵּי מֹשֶׁה, כְּסִיהֲרָא לְגַבֵּי שִׁמְשָׁא.

155b.9 רִבִּי אַבָּא הֲוָה יָתִיב לֵילְיָא חַד, וְלָעֵי בְּאוֹרַיְיתָא. וַהֲווּ עִמֵּיהּ רִבִּי יוֹסֵי וְרִבִּי חִזְקִיָּה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, כַּמָה אִינּוּן בְּנֵי נָשָׁא תַּקִיפוּ לִבָּא, דְּלָא מַשְׁגְחֵי בְּמִלֵּי דְּהַהוּא עָלְמָא כְּלוּם. אָמַר רִבִּי אַבָּא, בִּשְׂרָא דְּלִבָּא, דַּאֲחִידָא בְּכָל שַׁיְיפֵי גּוּפָא, קָא עָבִיד לוֹן. פָּתַח וְאָמַר, (קהלת ו׳:א׳) יֵשׁ רָעָה אֲשֶׁר רָאִיתִי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ וְרַבָּה הִיא עַל הָאָדָם. יֵשׁ רָעָה: דָּא אִיהִי תּוּקְפָּא בִּישָׁא דְּלִבָּא, דְּבָעֵי לְשַׁלְּטָאָה בְּמִלֵּי דְּהַאי עָלְמָא, וְלָא אַשְׁגַּח בְּמִלֵּי דְּהַהוּא עָלְמָא מִדִי.

155b.10 אֲמַאי אִיהִי רָעָה. קְרָא דְּבַתְרֵיהּ אוֹכַח, דִּכְתִּיב אִישׁ אֲשֶׁר יִתֶּן לוֹ הָאֱלֹהִים עוֹשֶׁר וּנְכָסִים וְגוֹ'. הַאי קְרָא קַשְׁיָא, כֵּיוָן דִּכְתִּיב וְאֵינֶנּוּ חָסֵר לְנַפְשׁוֹ מִכָּל אֲשֶׁר יִתְאַוְּה, אֲמַאי וְלֹא יַשְׁלִיטֶנּוּ הָאֱלֹהִים לֶאֱכוֹל מִמֶּנּוּ, דְּהָא אֵינוֹ חָסֵר לְנַפְשׁוֹ כְּלוּם אֶלָּא. רָזָא אִיהוּ, וְכָל מִלּוֹי דִּשְׁלֹמֹה מַלְכָּא, מִתְלַבְּשָׁן אִינּוּן בְּמִלִּין אַחֲרָנִין, כְּמִלֵּי דְּאוֹרַיְיתָא, דְּאִינּוּן מִתְלַבְּשָׁן בְּסִפּוּרֵי עָלְמָא.

155b.11 תָּא חֲזֵי, אַף עַל גַּב דְּבָעֵינָן לְאִסְתַּכְּלָא בִּלְבוּשָׁא, הַשְׁתָּא הַאי קְרָא הָכִי קָאָמַר, דְּבַּר נָשׁ אָזִיל בְּהַאי עָלְמָא, וְיָהִיב לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עוּתְרָא, בְּגִין דְּיִזְכֵּי בֵּיהּ לְעָלְמָא דְּאָתֵי, וְיִשְׁתְּאַר לְגַבֵּיהּ קֶרֶן. מַאי קֶרֶן. הַהוּא דְּאִיהוּ קַיָּים, דְּאִיהוּ אֲתָר לְאִתְצַרְרָא בֵּיהּ נִשְׁמְתָא. בְּגִין כָּךְ בָּעֵי לְאַשְׁאָרָא אֲבַּתְרֵיהּ (נ"א עותריה) לְהַאי קֶרֶן, וְהַאי קֶרֶן יְקַבֵּל לֵיהּ, בָּתַר דְּיִפּוֹק מֵהַאי עָלְמָא.