Volume III

Beha'alotcha

Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 150a, reference page 4 of 17.

Current daf
150a
Reference units
17

Daf 150a

Unpointed Text

150a.1 ואמא עלאה מתעטרא, וכלהו בוצינין מינה נהרין. בה תרין טופסירין דקיקין פרחין. שושבינין כלהו קטרין לגבי עלאה ומתמן לתתא.

150a.2 שמע ר' יוסי וחדי.

150a.3 אתא לגבי ר' אלעזר.

150a.4 אמר ליה ר' אלעזר: "ניעול! דקב"ה אקדים לן האי יומא לאתרחשא לן בנסין".

150a.5 עאלו.

150a.6 כיון דעאלו חמו תרין בני נשא דהוו לעאן באורייתא.

150a.7 אמר רבי אלעזר "מה יקר חסדך אלהים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון"! (תהלים לו, ח)

150a.8 קמו אלין ויתבי כלהו וחדו כלהו.

150a.9 אמר רבי אלעזר: "מה יקר חסדך אלהים" דאשכחנא לכו! חסד עבד לן קב"ה באתר דא! השתא אדליקו בוצינין!

150a.10 פתח רבי יוסי ואמר: "בהעלותך את הנרות" - "בהעלותך" ממש! באדלקותך! דהא כחדא אתעביד על ידא דכהנא תרין פולחנין דאינון קשורא חדא. ומאן אינון? שמן וקטרת, כדכתיב "שמן וקטרת ישַמח לב" (משלי כז, ט) דכתיב "והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר בהיטיבו את הנרת יקטירנה" (שמות ל, ז), וכתיב "ובהעלות אהרן את הנרות בין הערבים יקטירנה" (שמות ל, ח).

150a.11 מאי שנא הכא "בהטיבו" ומאי שנא התם "ובהעלות"?

150a.12 אמר ר' יהודה: כלא חד מלה!

150a.13 רבי יוסי אמר: "בהטיבו" - כמה דאת אמר "כי טובים דודיך מיין" (שיר א, ב). "טובים" - רווי חמרא, כמה דאת אמר "ונשבע לחם ונהיה טובים" (ירמיהו מד, יז).

150a.14 ר' יהודה אמר: הטבה ממש! כמה דאת אמר "וטוב לב משתה תמיד" (משלי טו, טו). "ובהעלות" - דהא בזמנא דאתשקיין ואתרוויין משקיו דנחלא - כדין עלאין עלוין וברכן אשתכחו בכלהו וחדו בכלא. ועל דא "ובהעלות".

150a.15 רבי אחא אמר: בשעתא דעמיקא דכלא נהיר - נהיר בנחלא. ונחלא נגיד בארח מישר לאשקאה כלא. כדין כתיב "בהטיבו", בגין דהא מעומקא דכלא נפקי. "בהעלות" - דאתי מסטרא עלאה דעמיקא דכלא דאקרי 'מחשבה'. וכלא חד מלה! וכדין כנסת ישראל אתברכא, וברכאן אשתכחי בכלהו עלמין.

150a.16 רבי יצחק פתח: כתיב "בנה בניתי בית זבול לך מכון לשבתך עולמים" (מ"א ח, יג).

150a.17 "בית זבול" - בית זבול ודאי! כד אתפקדו בידהא כל גנזי מלכא ושלטא בהו - כדין אקרי "בית זבול". ורקיע חד אית דאקרי "זבול" - דהא דא אשכח לקבלא ברכאן ולסדרא כלא. והאי אקרי "בית זבול".

150a.18 תא חזי כתיב "ולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך ויששכר באהלך" (דברים לג, יח) - מלמד דאשתתפו כחדא; דא נפיק ואגח קרבא, ודא יתיב ולעי באורייתא. ודא יהיב חולקא לדא, ודא יהיב חולקא לדא.

150a.19 בחולקיה דזבולון ימא, וכנסת ישראל אקרי "ים כנרת". והכי אתחזי בגין דהא תכלת נפיק מתמן ואוקמוה. דהא לתתא כגוונא דלעילא; ים כנרת לעילא, ים כנרת לתתא. תכלת לעילא, תכלת לתתא. וכלא באתר חד! ועל דא ירית זבולון למיפק לאגחא קרבא. ומנלן דהכי הוא? דכתיב "עמים הר יקראו שם יזבחו זבחי צדק" (דברים לג, יט). "זבחי צדק" ודאי! מאי טעמא? "כי שפע ימים יינקו".

150a.20 ויששכר חולקיה באורייתא, ויהיב לזבולון חולקא דאורייתא ודאי. ועל דא אשתתפו כחדא לאתברכא זבולון מיששכר - דברכתא דאורייתא היא ברכתא דכלא.

150a.21 ר' אבא אמר אחסנתא דאורייתא ודאי הכי הוא! ודרגא דא שתיתאה יהיב אגר אורייתא ואחסין לה לכנסת ישראל. אחסין חוורא לתכלתא. ועל דא תנינן "משיכיר בין תכלת ללבן". דישתמודען גווני. דהא כדין אקרי בקר, וחוורא אתי לעלמא ותכלתא אתעבר. ועל דא כל קרבין דמלכא וכל זייני מלכא בידהא אתמנן. והא אוקימנא.

150a.22 (חסר תחלת המאמר. ועיין פרשה וילך רפו א)

150a.23 "באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם" (במדבר כא, יח).

150a.24 "באר" - דא כנסת ישראל. "חפרוה שרים" - דא אבא ואמא דאולידו לה. "כרוה נדיבי העם" - אלין אבהן דכתיב "נדיבי עמים נאספו עם אלהי אברהם וגו'".

150a.25 (אין רעיא מהימנא בדף זה)

Pointed Text

150a.1 אָזְלוּ כָּל הַהוּא יוֹמָא, כַּד רָמַשׁ לֵילְיָא, סְלִיקוּ לְחַד אֲתָר, וְאַשְׁכָּחוּ חַד מְעַרְתָּא. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, לִיעוּל חַד גּוֹ מְעַרְתָּא, אִי אִשְׁתְּכַח אֲתָר דְּאִיהוּ יַתִּיר מְתַּתְקָּן. עָאל רִבִּי יוֹסֵי, וְחָמָא מְעַרְתָּא אַחֲרָא בְּגַוִּיהּ, נְהוֹרָא דִּשְׁרָגָא בֵּיהּ, שָׁמַע חַד קָלָא דְּהֲוָה אָמַר, בְּהַעֲלוֹתְךָ אֶת הַנֵּרוֹת אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת. הָכָא נָטְלָא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל נְהוֹרָא, וְאִמָא עִלָּאָה מִתְעַטְּרָא, וְכֻלְּהוּ בּוּצִינִין מִינָהּ נַהֲרִין. בָּהּ תְּרֵין טוּפְסִירִין דְּקִיקִין פַּרְחִין, שׁוּשְׁבִינִין (ס"א שבשבין) כֻּלְּהוּ קֹטְרִין לְגַבֵּי עִלָּאָה, וּמִתַּמָּן לְתַתָּא.

150a.2 שָׁמַע רִבִּי יוֹסֵי וְחַדֵּי, אָתָא לְגַבֵּי רִבִּי אֶלְעָזָר, אָמַר לֵיהּ רִבִּי אֶלְעָזָר, נֵיעוּל, דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַקְדִּים לָן הַאי יוֹמָא, לְאִתְרַחֲשָׁא לָן בְּנִסִּין. עָאלוּ, כֵּיוָן דְּעָאלוּ, חָמוּ תְּרֵין בְּנֵי נָשָׁא, דַּהֲווֹ לָעָאן בְּאוֹרַיְיתָא. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, (תהילים ל״ו:ח׳) מַה יָקָר חַסְדֶּךָ אֱלֹהִים וּבְנֵי אָדָם בְּצֵל כְּנָפֶיךָ יֶחֱסָיוּן. קָמוּ אִלֵּין, וְיַתְבֵי כֻּלְּהוּ, וְחַדּוּ כֻּלְּהוּ, אָמַר רִבִי אֶלְעָזָר, מָה יָקָר חַסְדְּךָ אֱלֹהִים, דְּאַשְׁכַּחְנָא לְכוּ. חֶסֶד עָבַד לָן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בַּאֲתָר דָּא, הַשְׁתָּא אַדְלִיקוּ בּוּצִינִין.

150a.3 פָּתַח רִבִּי יוֹסֵי וְאָמַר. (במדבר ח׳:ב׳) בְּהַעֲלוֹתְךָ אֶת הַנֵּרוֹת, בְּהַעֲלוֹתְךָ מַמָּשׁ, בְּאַדְלָקוּתָךְ. דְּהָא כַּחֲדָא אִתְעָבִיד עַל יְדָא דְּכַהֲנָא תְּרֵין פּוּלְחָנִין. דְּאִינּוּן קִשּׁוּרָא חֲדָא. וּמַאן אִינּוּן. שֶׁמֶן וּקְטֹרֶת. כְּדִכְתִּיב, (משלי כ״ז:ט׳) שֶׁמֶן וּקְטֹרֶת יְשַׂמַּח לֵב. דִּכְתִּיב, (שמות ל׳:ח׳) וְהִקְטִיר עָלָיו אַהֲרֹן וְגוֹ'. וּכְתִיב וּבְהַעֲלוֹת אַהֲרֹן אֶת הַנֵּרוֹת בֵּין הָעַרְבַּיִם יַקְטִירֶנָּה. מַאי שְׁנָא הָכָא בְּהֵטִיבוֹ, וּמַאי שְׁנָא הָתָם וּבְהַעֲלוֹת. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, כֹּלָּא חַד מִלָּה.

150a.4 רִבִּי יוֹסֵי אָמַר, בְּהֵטִיבוֹ: כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (שיר השירים א׳:ב׳) כִּי טוֹבִים דּוֹדֶיךָ מִיָּיִן. טוֹבִים: רָוִוי חַמְרָא. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (ירמיהו מ״ד:י״ז) וַנִּשְׂבַּע לֶחֶם וַנִּהְיֶה טוֹבִים. רִבִּי יְהוּדָה אָמַר, הֲטָבָה מַמָּשׁ. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (משלי ט״ו:ט״ו) וְטוֹב לֵב מִשְׁתֶּה תָמִיד. וּבְהַעֲלוֹת, דְּהָא בְּזִמְנָא דְּאִתְּשַׁקְיָין וְאִתְרַוְיָין מִשַּׁקְיוּ דְּנַחֲלָא, כְּדֵין עִלָּאִין עִלּוּיָא, וּבִרְכָאן (ס"א עלאין מתתאין) אִשְׁתַּכְּחוּ בְּכֻלְּהוּ, וְחַדּוּ בְּכֹלָּא. וְעַל דָּא וּבְהַעֲלוֹת.

150a.5 רִבִּי אֲחָא אָמַר, בְּשַׁעֲתָא דַּעֲמִיקָא דְּכֹלָּא נָהִיר, (ס"א דסתימא דכלא נהיר) נָהִיר בְּנַחֲלָא. וְנַחֲלָא, נָגִיד (ס"א נהיר) בְּאֹרַח מֵישָׁר לְאַשְׁקָאָה כֹּלָּא. כְּדֵין כְּתִיב, בְּהַעֲלוֹת (נ"א בהטיבו) בְּגִין דְּהָא מֵעוּמְקָא דְּכֹלָּא נָפְקֵי, בְּהַעֲלוֹת דְּאָתֵי מִסִּטְרָא עִלָּאָה, (בראשית כ"א א') דְּעֲמִיקָא (ס"א דסתימא) דְּכֹלָּא, דְּאִקְרֵי מַחֲשָׁבָה. וְכֹלָּא חַד מִלָּה, וּכְדֵין כְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אִתְבָּרְכָא, וּבִרְכָּאן אִשְׁתַּכְּחֵי בְּכֻלְּהוּ עָלְמִין.

150a.6 רִבִּי יִצְחָק פָּתַח, כְּתִיב (מלכים א ח׳:י״ג) בָּנֹה בָּנִיתִי בֵּית זְבוּל לָךְ מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ עוֹלָמִים. בֵּית זְבוּל, בֵּית זְבוּל וַדַּאי, כַּד אִתְפְּקָדוּ בִּידָהָא, כָּל גִּנְזֵי מַלְכָּא, וְשַׁלְטָא בְּהוּ. כְּדֵין אִקְרֵי בֵּית זְבוּל. וְרָקִיעַ חַד אִית דְּאִקְרֵי זְבוּל, דְּהָא דָּא אַשְׁכַּח לְקַבְּלָא בִּרְכָאָן, וּלְסַדְּרָא כֹּלָּא, וְהַאי אִקְרֵי בֵּית זְבוּל.

150a.7 תָּא חֲזֵי, כְּתִיב (דברים ל״ג:י״ח) וְלִזְבוּלֻן אָמַר שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָּׂשׂכָר בְּאָהֳלֶךָ, מְלַמֵּד דְּאִשְׁתָּתָפוּ כַּחֲדָא. דָּא נָפִיק וְאָגַח קְרָבָא, וְדָא יָתִיב וְלָעֵי בְּאוֹרַיְיתָא. וְדָא יָהִיב חוּלָקָא לְדָא, וְדָא יָהִיב חוּלָקָא לְדָא. בְּחוּלָקֵיהּ דִּזְבוּלוּן יַמָּא, וּכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אִקְרֵי יָם כִּנֶּרֶת. וְהָכִי אִתְחֲזֵי, בְּגִין דְּהָא תְּכֵלֶת נָפִיק מִתַּמָּן, וְאוֹקְמוּהָ, דְּהָא לְתַתָּא כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא, יָם כִּנֶּרֶת לְעֵילָּא, יָם כִּנֶּרֶת לְתַתָּא. תְּכֵלֶת לְעֵילָּא, תְּכֵלֶת לְתַתָּא, וְכֹלָּא בַּאֲתָר חַד.

150a.8 וְעַל דָּא יָרִית זְבוּלוּן, לְמֵיפַּק לְאַגָּחָא קְרָבָא, וּמְנָלָן דְּהָכִי הוּא. דִּכְתִּיב, (דברים ל״ג:י״ט) עַמִּים הַר יִקְרָאוּ שָׁם יִזְבְּחוּ זִבְחֵי צֶדֶק. זִבְחֵי צֶדֶק וַדַּאי. מַאי טַעְמָא. כִּי שֶׁפַע יַמִּים יִינָקוּ. וְיִשָּׂשׂכָר חוּלָקֵיהּ בְּאוֹרַיְיתָא, וְיָהִיב לִזְבוּלוּן חוּלָקָא דְּאוֹרַיְתָא וַדַּאי, וְעַל דָּא אִשְׁתָּתָּפוּ כַּחֲדָא, לְאִתְבָּרְכָא זְבוּלוּן מִיִשְּׂשׂכָר, דְּבִרְכָתָא דְּאוֹרַיְיתָא, הִיא בִּרְכָתָא דְּכֹלָּא.

150a.9 רִבִּי אַבָּא אָמַר, אַחֲסַנְתָּא דְּאוֹרַיְיתָא ודַּאי הָכִי הוּא, וְדַרְגָּא דָּא שְׁתִיתָאָה יָהִיב אֲגָר (ס"א חד שתיתאה יהיב אגר) אוֹרַיְיתָא, וְאַחֲסִין לָהּ לִכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, אַחֲסִין חִוָּורָא לִתְכֶלְתָּא. וְעַל דָּא תָּנֵינָן, מִשֶּׁיַּכִּיר בֵּין תְּכֵלֶת לְלָבָן, דְּיִשְׁתְּמוֹדָען גְּוָונֵי, דְּהָא כְּדֵין אִקְרֵי בֹּקֶ"ר, וְחִוָּורָא אָתֵי לְעָלְמָא, וּתְכֶלְתָּא אִתְעַבָר. וְעַל דָּא כָּל קְרָבִין דְּמַלְכָּא, וְכָל זַיְינֵי מַלְכָּא בִּידָהָא אִתְמָנָן, וְהָא אוֹקִימְנָא. (חסר תחילת המאמר ועיין פרשת וילך רפ"ו ע"א)

150a.10 (במדבר כ״א:י״ח) בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים כָּרוּהָ נְדִיבֵי הָעָם, בְּאֵר, דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. חֲפָרוּהָ שָׂרִים, דָּא אַבָּא וְאִמָא, דְּאוֹלִידוּ לָהּ. כָּרוּהָ נְדִיבֵי הָעָם, אִלֵּין אֲבָהָן. דִּכְתִּיב, (תהילים מ״ז:י׳) נְדִיבֵי עַמִּים נֶאֱסָפוּ עַם אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וְגוֹ'. בְּגִין לְאִתְבָּרְכָא מִנְּהוֹן, עַל יְדֵי דְּדַרְגָא חַד, וּמַנּוֹ. צַדִּיק דְּקָאִים עָלָה. וְעַל דָּא אַמְרֵינָן, כַּד הַאי בְּאֵר נַטְלָא, בְּסִיוּעָא דַּאֲבָהָן נַטְלָא.