Volume III
Beha'alotcha
Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 150b, reference page 5 of 17.
- Current daf
- 150b
- Reference units
- 17
Daf 150b
Unpointed Text
150b.1 בגין לאתברכא מנהון על ידא דדרגא חד. ומנו? צדיק דקאים עלה. ועל דא אמרינן כד האי באר נטלא - בסיועא דאבהן נטלא!
150b.2 ואקרי "באר" ואקרי "ים".
150b.3 אקרי "באר" - בשעתא דיצחק נפק מזיינא מסטרא דאימא ואתי לאמשכא אבתרא דדא, ומלי לה. כדין אקרי 'באר דיצחק' 'באר דמרים'. והא אוקמוה.
150b.4 "ים" - כד אתנהרא מנהרא עלאה דאבא - כדין אקרי 'ים' דנחלין אזלן לגווה, כמה דאת אמר "כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא" (קהלת א, ז). ומיומא דגלתה כנסת ישראל בגלותא כתיב "אזלו מים מני ים" (איוב יד, יא) - דא כנסת ישראל. "ונהר יחרב ויבש" - דא צדיק. ועל דא כתיב "הצדיק אבד וגו'" (ישעיה נז, א) - דהוא הוה נהר עלאה ויקירא דעייל בגווה. והוא כניש כל אינון נהרין ונחלין דנגדין מנגידו דההוא נהר קדישא דלא פסקין מימוי לעלמין, דנגיד ונפיק מעדן עלאה, והוא עייל בגווה ומלי אגמהא. ומתמן ירתין עלמין כלהו ברכן בכלא.
150b.5 תא חזי בשעתא דאתברכא כנסת ישראל - עלמין כלהו אתברכן! וישראל לתתא ינקין ומתברכן בגינה. והא אוקימנא. דהיא אגנא עלייהו דישראל כמה דאתמר.
150b.6 כתיב "ויסע מלאך האלהים ההלך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמד מאחריהם" (שמות יד, יט).
150b.7 "מלאך האלהים" - דא כנסת ישראל, והא אוקימנא. דההיא שעתא בסיועא דאבהן נטלא, וכד אינון משתכחין לגבה - כלא משתכחי. ובגין כך אתמסר באלין קראי שמא קדישא דכליל בהון אבהתא כמה דאוקימנא. חד קרא כסדרא, וחד למפרע, וחד כסדרא.
150b.8 "ויסע מלאך האלהים ההולך וגו'" - דא כסדרא בגין דאברהם אשתכח הכא, וכל אינון דאתו מסטריה. ועל דא איהו כסדרא כגוונא דא:
150b.9 (אמר המגיה כאן מצאתי כתוב פסוק ויסע כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון ותמצאם כולם בסוף חלק שני)
150b.10 הכא אתעטר אברהם בעטרוי ואעטר לה לכנסת ישראל. ואלין אתוון כלהו בארח מישר למיהך ביממא דכתיב "יומם יצוה יהוה חסדו ובלילה שירה עמי" (תהלים מב, ט). ועל דא כתיב "ויסע". אימתי נטלין במטלנייהו? הוי אימא ביממא כד נהיר שמשא.
150b.11 ודא חד קרא דאיהו בשבעין ותרין אתוון.
150b.12 תניינא דיצחק הכי נמי דאשתכח בע"ב אתוון לאשתכחא בדינא לגבי מצראי, ולגבי ישראל ברחמי. ועל דא כתיב "ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל" (שמות יד, כ) - לקביל אלין ולקביל אלין. "ויהי הענן והחשך" - דהכי הוא. יומא דיצחק דעיבא הוי. עננא וחשוכא מניה הוא. ובגין כך סדורא דאתוון למפרע ולא בארח מישר, כגוונא דא:
150b.13 (כאן מצאתי כתוב פסוק ויבא למפרע כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)
150b.14 ועל דא אתוון כלהו למפרע דכתיב "ויהי הענן והחשך", דכיון דעאל יצחק בדינוי - "לא קרב זה אל זה" כתיב. "זה אל זה" - אינון דאתו מסטרא דאברתם - לא קריבו דא בדא! דהא לא יכלין! בגין דהאי באר אתדבקא ביצחק כמה דאת אמר "ויאר את הלילה" - דכד אתמלייא לאתחברא ביצחק לא קרב זה אל זה ולא יכיל לקרבא.
150b.15 עד דאתא יעקב ואתחבר באברהם, ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא. כדין אתקשר מהימנותא דא בדא ודא בדא ואשתזיבו ישראל.
150b.16 ותנינן באתר דאבהתא אשתכחי - שאר צדיקייא משתכחי גבייהו. ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן, אע"ג דכלהו נפקין לארחא חד.
150b.17 כד נהרא האי באר מסטרא דיצחק ואתקשר ביה - אתעביד ימא רבא תקיפא, וגלגלין תקיפין סליקין ונחתין בזעף ורוגזא בתקיפו.
150b.18 (אין רעיא מהימנא בדף זה)
Pointed Text
150b.1 (במדבר כ״א:י״ח) בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים כָּרוּהָ נְדִיבֵי הָעָם, בְּאֵר, דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. חֲפָרוּהָ שָׂרִים, דָּא אַבָּא וְאִמָא, דְּאוֹלִידוּ לָהּ. כָּרוּהָ נְדִיבֵי הָעָם, אִלֵּין אֲבָהָן. דִּכְתִּיב, (תהילים מ״ז:י׳) נְדִיבֵי עַמִּים נֶאֱסָפוּ עַם אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וְגוֹ'. בְּגִין לְאִתְבָּרְכָא מִנְּהוֹן, עַל יְדֵי דְּדַרְגָא חַד, וּמַנּוֹ. צַדִּיק דְּקָאִים עָלָה. וְעַל דָּא אַמְרֵינָן, כַּד הַאי בְּאֵר נַטְלָא, בְּסִיוּעָא דַּאֲבָהָן נַטְלָא.
150b.2 וְאִקְרֵי בְּאֵר, וְאִקְּרֵי יָם. אִקְרֵי בְּאֵר, בְּשַׁעֲתָא דְּיִצְחָק נָפִק מִזַּיְינָא מִסִּטְרָא דְּאִימָא, וְאָתֵי לְאַמְשָׁכָא אֲבַּתְרָא דְּדָא, וּמַלֵּי לָהּ, כְּדֵין אִקְרֵי בְּאֵר דְּיִצְחָק. בְּאֵר דְּמִרְיָם. וְהָא אוּקְמוּהָ. יָם כַּד אִתְנַהֲרָא מִנָּהֲרָא עִלָּאָה דְּאַבָּא, כְּדֵין אִקְרֵי יָם, דְּנַחֲלִין אַזְלִין לְגַוָּוהּ, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (קהלת א׳:ז׳) כָּל הַנְּחָלִים הוֹלְכִים אֶל הַיָּם וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא.
150b.3 וּמִיּוֹמָא דְּגָלְתָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא, כְּתִיב (איוב י״ד:י״א) אָזְלוּ מַיִם מִנִּי יָם, דָּא כְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. וְנָהָר יֶחֱרָב וְיָבֵשׁ, דָּא צַדִּיק. וְעַל דָּא כְּתִיב, (ישעיהו נ״ז:א׳) הַצַּדִיק אָבָד וְגוֹ'. דְּהוּא הֲוָה נָהָר עִלָּאָה וְיַקִירָא, דְּעָיִיל בְּגַוָוהּ, וְהוּא כָּנִישׁ כָּל אִינּוּן נַהֲרִין וּנַחֲלִין, דְּנַגְדִּין מִנְּגִידוּ דְּהַהוּא נָהָר קַדִּישָׁא, דְּלָא פַּסְקִין מֵימוֹי לְעָלְמִין, דְּנָגִיד וְנָפִיק מֵעֵדֶן עִלָּאָה, וְהוּא עָיֵיל בְּגַוָּוהּ וּמַלֵּי אַגְמָהָא, וּמִתַּמָּן יָרְתִין עָלְמִין כֻּלְּהוּ (אתזנו וירתין) בִּרְכָּן בְּכֹלָּא.
150b.4 תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעֲתָא דְּאִתְבָּרְכָא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, עָלְמִין כֻּלְּהוּ אִתְבָּרְכָן, וְיִשְׂרָאֵל לְתַתָּא, יַנְקִין וּמִתְבָּרְכָן בְּגִינָהּ. וְהָא אוֹקִימְנָא דְּהִיא אַגָנָא עָלַיְיהוּ, דְּיִשְׂרָאֵל, כְּמָה דְּאִתְּמַר.
150b.5 כְּתִיב (שמות י״ד:י״ט) וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים הַהוֹלֵךְ וְגוֹ'. מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. וְהָא אוֹקִימְנָא, דְּהַהִיא שַׁעֲתָא, בְּסִיוּעַ דַּאֲבָהָן נַטְלָא. וְכַד אִינּוּן מִשְׁתַּכְּחִין לְגַבָּהּ, כֹּלָּא מִשְׁתַּכְּחֵי. וּבְגִין כָּךְ אִתְמְסַר בְּאִלֵּין קְרָאֵי שְׁמָא קַדִּישָׁא, דְּכָלִיל בְּהוֹן אֲבָהָתָא, כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא. חַד קְרָא כְּסִדְרָא, וְחַד לְמַפְרֵעַ, וְחַד כְּסִדְרָא.
150b.6 וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים הַהוֹלֵךְ וְגוֹ', דָּא כְּסִדְרָא בְּגִין דְּאַבְרָהָם אִשְׁתְּכַח הָכָא, וְכָל אִינּוּן דְּאָתוּ מִסִּטְרֵיהּ, וְעַל דָּא אִיהוּ כְּסִדְרָא כְּגַוְונָא דָּא. (אמר המגי"ה כאן מצאתי כתוב פסוק ויסע כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון ותמצאם כולם בסוף ח"ב בסוף שמות)
150b.7 הָכָא אִתְעֲטָּר אַבְרָהָם בְּעִטְרוֹי, וְאַעְטַּר לָהּ לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, וְאִלֵּין אַתְוָון כֻּלְּהוּ בְּאֹרַח מֵישָׁר, לְמֵיהַךְ בִּימָמָא. דִּכְתִיב (תהילים מ״ב:ט׳) יוֹמָם יְצַוְּה יְיָ חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי. וְעַל דָּא כְּתִיב וַיִּסַּע, אֵימָתַי נַטְלִין בְּמַטְלָנַיְיהוּ, הֲוִי אֵימָא בִּימָמָא, כַּד נָהִיר שִׁמְשָׁא. וְדָא חַד קְרָא דְּאִיהוּ בְּשִׁבְעִין וּתְרֵין אַתְוָון.
150b.8 תִּנְיָינָא דְּיִצְחָק, הָכִי נָמֵי דְּאִשְׁתְּכַח בְּע"ב אַתְוָון, לְאִשְׁתַּכְחָא בְּדִינָא לְגַבֵּי מִצְרָאֵי וּלְגַבֵּי יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמֵי. וְעַל דָּא כְּתִיב, וַיָּבֹא בֵּין מַחֲנֵה מִצְרַיִם וּבֵין מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, לָקֳבֵיל אִלֵּין וְלָקֳבֵיל אִלֵּין. וַיְהִי הֶעָנָן וְהַחֹשֶׁךְ, דְּהָכִי הוּא יוֹמָא דְּיִצְחָק, דְּעִיבָא הֲוִי, עֲנָנָא וַחֲשׁוֹכָא מִנֵּיהּ הוּא. וּבְגִין כַּךְ סִדוּרָא דְּאַתְוָון לְמַפְרֵעַ, (באורחא עקימא) וְלָא בְּאֹרַח מֵישָׁר, כְּגַוְונָא דָּא. (כאן מצאתי כתוב פסוק ויבא למפרע כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)
150b.9 וְעַל דָּא אַתְוָון כֻּלְּהוּ לְמַפְרֵעַ, דִּכְתִּיב וַיְהִי הֶעָנָן וְהַחֹשֶׁךְ, דְּכֵיוָן דְּעָאל יִצְחָק בְּדִינוֹי, לֹא קָרַב זֶה אֶל זֶה. כְּתִיב זֶה אֶל זֶה, אִינּוּן דְּאָתוּ מִסִּטְרָא דְּאַבְרָהָם, לָא קְרִיבוּ דָּא בְּדָא. דְּהָא לָא יַכְלִין, בְּגִין דְּהַאי בְּאֵר אִתְדַּבְּקָא בְּיִצְחָק. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, וַיָּאֶר אֶת הַלָּיְלָה. דְּכַד אִתְמַלְּיָיא לְאִתְחַבְּרָא (ס"א לאתקפא) בְּיִצְחָק, לֹא קָרַב זֶה אֶל זֶה, וְלָא יָכִיל לְקָרְבָא. עַד דְּאָתָא יַעֲקֹב, וְאִתְחַבָּר בְּאַבְרָהָם, וְנָטַל לְיִצְחָק, וְשָׁארִי לֵיהּ בְּאֶמְצָעִיתָא, כְּדֵין אִתְקְשַׁר מְהֵימְנוּתָא דָּא בְּדָא וְדָא בְּדָא, וְאִשְׁתְּזִיבוּ יִשְׂרָאֵל.
150b.10 וְתָנֵינָן, בַּאֲתָר דַּאֲבָהָתָא אִשְׁתַּכְחֵי, שְׁאָר צַדִיקַיָּיא מִשְׁתַּכְחֵי גַּבַּיְיהוּ, וְעַל דָּא שְׁמָא דָּא, סָלִיק לְסִטְרִין אַחֲרָנִין מִתְפָּרְשָׁן, אַף עַל גַּב דְּכֻלְּהוּ נָפְקִין לְאָרְחָא חַד.
150b.11 כַּד נַהֲרָא הַאי בְּאֵ"ר מִסִּטְרָא דְּיִצְחָק, וְאִתְקָשַׁר בֵּיהּ, אִתְעָבִיד יַמָּא רַבָּא תַּקִּיפָא, וְגַלְגְּלִין תַּקִּיפִין, סַלְּיקִין וְנַחְתִּין בְּזַעַף וְרוּגְזָא בִּתְקִיפוּ, נָטִיל לְעֵילָּא, סָלִיק, וְנָחִית לְתַתָּא, אַבְרָהָם אָתֵי לְקֳבְּלָא (ס"א לקבליה), וּמִגּוֹ רוּגְזָא וְזַעְפָּא וְחֵימָתָא וּתְקִיפוּ, זֶה אֶל זֶה לָא הֲווֹ מִתְקָרְבִין, עַד דְּאָתָא יַעֲקֹב, וְשָׁכִיךְ רוּגְזָא, וּמָאִיךְ וְתָבַר גַּלְגַלֵּי יַמָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (שמות י״ד:כ״א) וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַיָּם וַיּוֹלֶךְ יְיָ אֶת הַיָּם בְּרוּחַ קָדִים עַזָּה וְגוֹ'. מַאי בְּרוּחַ קָדִים עַזָּה. דָּא רוּחַ יַעֲקֹב, עַזָּה תַּקִּיף לָקֳבְלֵיהּ, לְתַבְרָא רוּגְזָא דְּהַאי יַמָּא. וַיָּשֶׂם אֶת הַיָּם לֶחָרָבָה וַיִבָּקְעוּ הַמָּיִם (נ"א הוא) אָרִיק יַמָּא מֵימֵי רוּגְזִין, וְאִתְפְלִיגוּ מַיָּא לְסִטְרָא דְּאַבְרָהָם וּלְסִטְרָא דְּיַעֲקֹב, הֲדָא הוּא דִכְתִיב וַיִבָּקְעוּ הַמָּיִם לְסִטְרָא דָּא וּלְסִטְרָא דָּא. וְעַל דָּא אַתְוָון כֻּלְּהוּ בְּאֹרַח מֵישָׁר כַּדְּקָא יֵאוּת. (כאן היה כתוב פסוק ויט כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)