Volume III

Beha'alotcha

Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 153b, reference page 11 of 17.

Current daf
153b
Reference units
17

Daf 153b

Unpointed Text

153b.1 "וביום הקים את המשכן" (במדבר ט, טו).

153b.2 ר' חייא פתח "פִּזַּר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד קרנו תרום בכבוד" (תהלים קיב, ט).

153b.3 "פזר נתן לאביונים" - מאי "פִּזַּר"? כמה דאת אמר "יש מפזר ונוסף עוד" (משלי יא, כד). יכול פזור בעלמא?

153b.4 קמ"ל "פזר נתן לאביונים" - כיון דיהיב למסכני האי פזורא יאות.

153b.5 מאי "ונוסף עוד"?

153b.6 בכלא! "ונוסף עוד" - בעותרא! "ונוסף עוד" - בחיי!

153b.7 האי קרא הכי מבעי ליה: "יש מפזר ויוסף עוד"! מאי "ונוסף"?

153b.8 אלא ההוא אתר דשרי ביה מיתה - הוא גרים ליה דיתוסף מחיים דלעילא לאוספא ליה.

153b.9 אמר רבי יהודה אמר רבי חייא: קרא אסהיד דכל מאן דיהיב למסכני - אתער אילנא דחיי לאוספא לההיא אילנא דמותא, וכדין אשתכח חיים וחדו לעילא. ובר נש דגרים דא בשעתא דאצטריך ליה - ההוא אילנא דחיי קאים עליה וההוא אילנא דמותא אגין עלוי. ובגין כך "ונוסף עוד".

153b.10 ואינון ערב רב רשיעייא דיתקיים בהו בההוא זמנא "יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו רשעים" (דניאל יב, י).

153b.11 "יתלבנו" - אינון מארי משנה, "ויצרפו" אינון זרעא קדישא דשאר עמא. הדא הוא דכתיב "וצרפתים כצרוף את הכסף" (זכריה יג, ט). "והרשיעו רשעים" - אינון ערב רב.

153b.12 "והמשכילים יבנו" - אינון מארי קבלה דאתמר בהון "והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע" (דניאל יב, ג) - אלין אינון דקא משתדלין בזהר דא דאקרי "ספר הזהר" דאיהו כתיבת נח דמתכנשין בה שנים בעיר ושבע ממלכותא, ולזמנין אחד מעיר ושנים ממשפחה, דבהון יתקיים "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו" (שמות א, כב). ודא אורה דספרא דא. וכולא על סיבה דילך!

153b.13 ומאן גרים דא? -- עורב!

153b.14 דאנת תהא בההוא זמנא כיונה דשליח אחרא דאקרי בשמך, כעורב דאשתלח בקדמיתא ולא אתהדר בשליחותא, דאשתדל בשקצים דאתמר בהון עמי הארץ שקץ, בגין ממונא דלהון, ולא אשתדל בשליחותיה לאהדרא לצדיקייא בתיובתא, כאילו לא עביד שליחותא דמאריה. ובך יתקיים רזא דיונה, דעאל בעמקין דתהומי ימא - הכי תיעול אנת בעמיקו דתהומי אורייתא. הדא הוא דכתיב "ותשליכני מצולה בלבב ימים". "יונה".

153b.15 ויהון חכמה חסד נצח לימין דבגינייהו אמר דוד "ימין יהו"ה עושה חיל, ימין יהו"ה רוממה, ימין יהו"ה עושה חיל". ותלת משמאלא יתקשרון כחדא דאינון בינה גבורה הוד. ותלת דרגין דאמצעיתא - כתר תפארת יסוד, דאחידן בימינא ושמאלא. ובגין דחזא לך נביא מתקשר בתלת דרגין דאמצעיתא - פתח עלך האי קרא "הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד" (ישעיהו נב, יג). ובגין דאנת תהא אחיד בתרין משיחין, אמר דוד על תלת ימינין דמשיח בן דוד "ימין יהו"ה" תלת זמנין.

153b.16 לקביל תלת שמאלין דאחיד בהון משיח בן אפרים אמר מסטרא דחד שמאלא גבורה "לא אמות", "כי אחיה" מסטרא דשמאלא דהוד דילך דאתמר ביה ונתן ההוד למשה, אתייהיב בך מסטרא דבינה בגין דביה הוית אנת חרב ויבש בכלא, בגין משיח בן אפרים. באורייתך, בנביאותך עליה, בגופך דסבילת כמה מיני יסורין בגין דלא ימות הוא. ובעית רחמי עליה. אתמר ביה "כי אחיה" מסטרא דבינה. ובגין דא "לא אמות" מסטרא דגבורה, "כי אחיה" מסטרא דבינה אילנא דחיי דאתגבר עליה קריאת שמע של שחרית וקשיר ליה בקשורא דתפילין בימינא דאברהם דאיהו שחרית.

153b.17 "ואספר מעשי יה" - מסטרא דהוד, "יסור יסרני יה" - חכמה ובינה מימינא ומשמאלא, בתלת ימינין ותלת שמאלין. "ולמות לא נתנני" - עמודא דאמצעיתא בתלת דכליל כתר וצדיק ואיהו בן יה. ומיד יקום ו' לה' ביה בימינא ושמאלא, ברחמי ותחנוני, בכמה פיוסים לה ולבנהא. הדא הוא דכתיב "ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת". ובגין דא אמר נביא "בבכי יבאו ובתחנונים אובילם" (ירמיהו לא, ח).

153b.18 קם רעיא מהימנא ונשיק ליה ובריך ליה. ואמר "ודאי שליחא דמארך אנת לגבן!".

153b.19 פתחו תנאין ואמוראין ואמרו "רעיא מהימנא! אנת הוית ידע כל דא, ועל ידך היא אתגלייא, אבל בענוה דילך דאתמר בך "והאיש משה ענו מאד" (במדבר יב, ג) - באלין אתרין דאנת מתבייש לאחזקא טיבו לגבך - מני קודשא בריך הוא לן ולבוצינא קדישא למהוי בידך ובפומך באלין אתרין".

153b.20 (עד כאן רעיא מהימנא)

153b.21 [כאן מופיע בדפוס "עח א - פקודא בתר דא וכו'". ולא מובן למה הכוונה כי אין רעיא מהימנא בזהר חלק ג עח א. וצע"ע. ויקיעורך]

Pointed Text

153b.1 (במדבר ט׳:ט״ו) וּבְיוֹם הָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן. רִבִּי חִיָּיא פָּתַח, (תהילים קי״ב:ט׳) פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים צִדְקָתוֹ עוֹמֶדֶת לָעַד קַרְנוֹ תָּרוּם בְכָבוֹד. פִּזַּר לָאֶבְיוֹנִים, מַאי פִּזַּר. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (משלי י״א:כ״ד) יֵשׁ מְפַזֵּר וְנוֹסָף עוֹד. יָכוֹל פִּזּוּר בְּעָלְמָא, קָא מַשְׁמַע לָן פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים, כֵּיוָן דְּיָהִיב לְמִסְכְּנֵי, הַאי פִּזּוּרָא יָאוּת. מַאי וְנוֹסָף עוֹד. בְּכֹלָּא. וְנוֹסָף עוֹד בְּעוּתְרָא. וְנוֹסָף עוֹד בְּחַיֵּי.

153b.2 הַאי קְרָא הָכִי מִבָּעֵי לֵיהּ, יֵשׁ מְפַזֵּר וְיוֹסֵף עוֹד, מַאי וְנוֹסַף. אֶלָּא הַהוּא אֲתָר דְּשָׁרֵי בֵּיהּ מִיתָה, הוּא גָּרִים לֵיהּ דְּיִתוֹסַף מֵחַיִים דִּלְעֵילָּא לְאוֹסְפָא לֵיהּ. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה אָמַר רִבִּי חִיָּיא, קְרָא אַסְהִיד, דְּכָל מַאן דְּיָהִיב לְמִסְכְּנֵי, אִתְעַר אִילָנָא דְּחַיֵּי, לְאוֹסְפָא לְהַהִיא אִילָנָא דְּמוֹתָא, וּכְדֵין אִשְׁתְּכַח חַיִּים וְחֵדוּ לְעֵילָּא. וּבַר נָשׁ דְּגָרִים דָּא, בְּשַׁעֲתָא דְּאִצְטְרִיךְ לֵיהּ, הַהוּא אִילָנָא דְּחַיֵּי קָאִים עָלֵיהּ, וְהַהוּא אִילָנָא דְּמוֹתָא אַגִּין עֲלוֹי. וּבְגִין כַּךְ וְנוֹסַף עוֹד. (כמה דאת אמר)

153b.3 (תהילים קי״ב:ט׳) צִדְקָתוֹ עוֹמֶדֶת לָעַד. מַאי עוֹמֶדֶת לָעַד. עוֹמֶדֶת עָלֵיהּ דְּבַר נָשׁ, לְזַמְּנָא לֵיהּ קִיוּמָא וְחַיִּים, כְּמָה דְּאִיהוּ יָהִיב לֵיהּ חַיִּים, וְאַתְעַר לְגַבֵּי חַיִּין, הָכִי נָמֵי יַהֲבִין לֵיהּ. וְאִינּוּן תְּרֵי אִילָנִין (יהבין ליה) קַיְימִין עָלֵיהּ לְשֵׁיזָבָא לֵיהּ, וּלְאוֹסְפָא לֵיהּ חַיִּין.

153b.4 וְלָרְשָׁעִים מִתְהַדְרָן יִסוּרִין מֶלַח סְדוֹמִית, דְּאִיהִי מְסַמֵּא אֶת הָעֵינַיִם, לְקַיְּימָא בְּהוּ (איוב י״א:כ׳) וְעֵינֵי רְשָׁעִים תִּכְלֶינָה. וְאִינּוּן עֵרֶב רַב רַשִּׁיעַיָּיא, דְּיִתְקַיָּים בְּהוּ בְּהַהוּא זִמְנָא, (דניאל י״ב:י׳) יִתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצָּרְפוּ רַבִּים וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים. יִתְלַבְּנוּ: אִינּוּן מָארֵי מִשְׁנָה. וְיִצָּרְפוּ: אִינּוּן זַרְעָא קַדִישָׁא דִּשְׁאַר עַמָּא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (זכריה י״ג:ט׳) וּצְּרַפְתִּים כִּצְּרוֹף אֶת הַכֶּסֶף. וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים, אִינּוּן עֵרֶב רַב.

153b.5 (דניאל י״ב:י׳) וְהַמַשְׂכִּילִים יָבִינוּ, אִינּוּן מָארֵי קַבָּלָה, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן (דניאל י״ב:ג׳) וְהַמַשְׂכִּילִים יַזְהִירוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ. אִלֵּין אִינּוּן דְּקָא מִשְׁתַּדְּלִין בְּזֹהַר דָּא, דְּאִקְרֵי סֵפֶר הַזֹּהַר, דְּאִיהוּ כְּתֵיבַת נֹחַ, דְּמִתְכַּנְּשִׁין בָּהּ שְׁנַיִם מֵעִיר, וְשֶׁבַע מִמַּלְכוּתָא. וּלְזִמְנִין אֶחָד מֵעִיר, וּשְׁנַיִם מִמִּשְׁפָּחָה. דִּבְהוֹן יִתְקָיֵּים (שמות א׳:כ״ב) כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְּאוֹרָה תַּשְׁלִיכוּהוּ. וְדָא אוֹרָה דְּסִפְרָא דָּא, וְכֹלָּא עַל סִיבָּה דִּילָךְ.

153b.6 וּמַאן גָּרִים דָּא. עוֹרֵב דְּאַנְתְּ תְּהֵא בְּהַהוּא זִמְנָא, כַּיּוֹנָה. דְּשָׁלִיחַ אַחֲרָא דְּאִקְרֵי בִּשְׁמָךְ, כָּעוֹרֵב דְּאִשְׁתְּלַח בְּקַדְמִיתָא, וְלָא אִתְהַדָר בִּשְׁלִיחוּתָא, דְּאִשְׁתְּדַּל בַּשְּׁקָצִּים, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן, עַמֵּי הָאָרֶץ שֶׁקֶץ. בְּגִין מָמוֹנָא דִּלְהוֹן, וְלָא אִשְׁתָּדַּל בִּשְׁלִיחוּתֵיהּ לְאָהַדְרָא לְצַּדִיקַיָּיא בְּתִיוּבְתָא. כְּאִילּוּ לָא עָבִיד שְׁלִיחוּתָא דְּמָארֵיהּ.

153b.7 וּבָךְ יִתְקַיֵּים רָזָא דְּיוֹנָה, דְּעָאל בְּעִמְקִין דִּתְהוֹמֵי יַמָּא, הָכִי תֵּיעוּל אַנְתְּ בַּעֲמִיקוּ דִּתְהוֹמֵי אוֹרַיְיתָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (יונה ב׳:ד׳) וַתַּשְׁלִיכֵנִי מְצּוּלָה בִּלְבַב יַמִּים. וְיִהוֹן חָכְמָה חֶסֶד נֶצַּח לִיְמִין. דִּבְגִּינַיְיהוּ אָמַר דָּוִד, (תהילים קי״ח:ט״ו-ט״ז) יְמִין יְיָ עוֹשָׂה חָיִל יְמִין יְיָ רוֹמֵמָה יְמִין יְיָ עוֹשָׂה חָיִל. וּתְלַת מִשְּׂמָאלָא יִתְקַשְּׁרוּן כַּחֲדָא, דְּאִינּוּן בִּינָה גְּבוּרָה הוֹד. וְג' דַּרְגִּין דְּאֶמְצָּעִיתָא, כֶּתֶר תִּפְאֶרֶת יְסוֹד, דַּאֲחִידָן בִּימִינָא וּשְׂמָאלָא.

153b.8 וּבְגִין דְּחָזָא לָךְ נָבִיא מִתְקַשָּׁר בִּתְלַת דַּרְגִּין דְּאֶמְצָּעִיתָא, פָּתַח עֲלָךְ הַאי קְרָא, (ישעיהו נ״ב:י״ג) הִנֵּה יַשְׂכִּיל עַבְדִּי יָרוּם וְנִשָּׂא וְגָבַהּ מְאֹד. וּבְגִין דְּאַנְתְּ תְּהֵא אָחִיד בִּתְרֵין מְשִׁיחִין, אָמַר דָּוִד עַל ג' יְמִינִין דְּמָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד, יְמִין יְיָ תְּלַת זִמְנִין. לָקֳבֵיל ג' שְׂמָאלִין, דְּאָחִיד בְּהֹן מָשִׁיחַ בֶּן אֶפְרַיִם, אָמַר מִסִּטְרָא דְּחַד שְׂמָאלָא, גְּבוּרָה, לֹא אָמוּת. כִּי אֶחְיְה, מִסִּטְרָא דִּשְׂמָאלָא דְּהוֹ"ד דִּילָךְ, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ וְנִתַן הַהוֹד לְמֹשֶׁה. אִתְיְיהִיב בָּךְ, מִסִּטְרָא דְּבִינָה.

153b.9 בְּגִין דְּבֵיהּ הֲוִית אַנְתְּ חָרֶב וְיָבֵשׁ בְּכֹלָּא, בְּגִין מָשִׁיחַ בֶּן אֶפְרַיִם, בְּאוֹרַיְיתָךְ, בִּנְבִיאוּתָךְ עָלֵיהּ, בְּגוּפָךְ דִּסְבִילַת כַּמָה מִינֵי יִסּוּרִין, בְּגִין דְּלָא יְמוּת הוּא. וּבָעִית רַחֲמֵי עָלֵיהּ. אִתְּמַר בֵּיהּ כִּי אֶחְיֶה, מִסִּטְרָא דְּבִינָה. וּבְגִין דָּא לָא אָמוּת, מִסִּטְרָא דִּגְבוּרָה. כִּי אֶחְיֶה מִסִּטְרָא דְּבִינָה, אִילָנָא דְּחַיִּי, דְּאִתְגַבָּר עָלֵיהּ קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל שַׁחֲרִית, וְקָשִׁיר לֵיהּ בְּקִשּׁוּרָא דִּתְפִילִּין, בִּימִינָא דְּאַבְרָהָם, דְּאִיהוּ שַׁחֲרִית.

153b.10 וַאֲסַפֵּר מַעֲשֵׂי יָהּ, מִסִּטְרָא דְּהוֹד. יַסּוֹר יִסְּרַנִּי יָהּ, חָכְמָה וּבִינָה, מִימִינָא וּמִשְּׂמָאלָא, בִּתְלַת יְמִינִין, וּתְלַת שְׂמָאלִין. וְלַמָּוְת לֹא נְתָנָנִי, עַמּוּדָא דְּאֶמְצָּעִיתָא, בְּג' דְּכָלִיל כֶּתֶר, וְצַּדִיק, וְאִיהוּ בֶּן יָ"הּ. וּמִיַּד יָקוּם ו' לְה' בְּיָ"הּ, בִּימִינָא וּשְׂמָאלָא, בְּרַחֲמֵי וְתַחֲנוּנֵי, בְּכַמָּה פִּיּוּסִים לָהּ וְלִבְנָהָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (עמוס ט׳:י״א) בַּיוֹם הַהוּא אָקִים אֶת סוּכַּת דָּוִד הַנּוֹפֶלֶת. וּבְגִין דָּא אָמַר נָבִיא, (ירמיהו ל״א:ט׳) בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם.

153b.11 קָם רַעְיָא מְהֵימְנָא, וְנָשִׁיק לֵיהּ, וּבָרִיךְ לֵיהּ, וְאָמַר וַדַּאי שְׁלִיחָא דְּמָארָךְ אַנְתְּ לְגַבָּן. פָּתְחוּ תָּנָאִין וַאֲמוֹרָאִין וְאָמְרוּ, רַעְיָא מְהֵימָנָא, אַנְתְּ הֲוִית יְדַע כָּל דָּא, וְעַל יְדָךְ הִיא אִתְגַּלְיָיא, אֲבָל בַּעֲנָוָה דִּילָךְ, דְּאִתְּמַר בָּךְ (במדבר י״ב:ג׳) וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד, בְּאִלֵּין אַתְרִין דְּאַנְתְּ מִתְבַּיִּישׁ לְאַחְזְקָא טִיבוּ לְגַבָּךְ, מַנִּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָן, וּלְבוּצִּינָא קַדִּישָׁא, לְמֶהֱוִי בִּידָךְ וּבְפוּמָךְ בְּאִלֵּין אַתְרִין. (ע"כ רעיא מהימנא) (ע"ח ע"א פקודא בתר דא וכו')