Zohar Chadash Shir HaShirim Paragraph 567

Pointed Text (The Mantua Edition 1818)

567.1 בְּהַהוּא שַׁעֲתָא כְּתִיב, (שה"ש, א) לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה דִּמִּיתִיךְ רַעְיָתִי.

567.2 מַה סּוּסְוָותָא דִּרְתִיכִין דְּפַרְעֹה הֲווֹ מְזוּיָנִין בְּכָל זִינֵי קְרָבָא, אוּף הָכֵי אַנְתְּ הֲוֵית מִתְלַבְּשָׁא בְּכַמָּה זִינֵי קְרָבָא, לַאֲגָחָא קְרָבָא.

567.3 וּמַה סּוּסָוָון דְּפַרְעֹה הֲווֹ טְעוּנִין בְּכַמָּה מָאנֵי זִינֵי קְרָבִין, אַבְנִין, גִּירִין, בְּלִסְטְרָאִין, קִסּוּרִין, כּוּלְהוּ טְעוּנִין לַאֲגָחָא קְרָבָא, אוּף הָכֵי אֲנָא בָךְ טָעֵינְנָא כָּל זִינֵי קְרָבִין, לַאֲגָחָא קְרָבִין, לְאִתְקַדְּשָׁא בָךְ לְעֵינֵיהוֹן דְּכוֹלָּא, וְלַאֲגָחָא קְרָבָא בְּהוֹן.