Zohar Chadash Shir HaShirim Paragraph 394

Pointed Text (The Mantua Edition 1818)

394.1 וְהַהוּא לְבוּשָׁא, אִתְמְשַׁךְ בָּתַר הַהוּא רוּחָא בִּישָׁא, וּמַפְקֵי לֵיהּ לְבַר, וְיָתְבָא תַּמָּן עַד דְּאָתֵי הַהוּא בַּר נָשׁ, וְאִתְלַבַּשׁ בֵּיהּ, וְנָחֵית לֵיהּ לְגֵיהִנֹּם, וְאִתְדָּן בֵּיהּ בְּכָל יוֹמָא.

394.2 וְהַהוּא רוּחָא דְקוּדְשָׁא, דְּקָא פָרַח מֵהַהוּא לְבוּשָׁא, סָלֵיק לְעֵילָא, וְאָעֵל בְּחַד אוֹצָר, עַד דְּנָפֵיק מֵהַהוּא חַיָּיבָא בְּרָא, אוֹ זַרְעָא, דְּיֵיחוֹת הַהוּא רוּחָא קַדִּישָׁא, וְאִשְׁתְּלֵים בֵּיהּ כִּדְקָא יָאוֹת.

394.3 וְהַהוּא חַיָּיבָא אִית לֵיהּ נַיְיחָא לְבָתַר, וּמְצַפְצְפָא וְסָלֵיק, וְאִתְלַבַּשׁ בִּלְבוּשָׁא אָחֳרָא.