Zohar Chadash Shir HaShirim Paragraph 472

Pointed Text (The Mantua Edition 1818)

472.1 בְּשַׁעֲתָא דַּאֲמַר יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד וַדַּאי, כְּדֵין כָּל חֶדְוָה וְכָל חֵידוּ וְכָל תִּיקּוּנָא אִתְתַּקַּן.

472.2 כֵּיוָן דְּכָל תִּיקּוּנָא אִתְתַּקַּן, כְּדֵין סָלְקָא לְגַבֵי דְכוּרָא, וְאִיהִי אָמְרַת הַגִּידָה לִי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי אֵיכָה תִרְעֶה אֵיכָה תַרְבִּיץ בַּצָּהֳרָיִם.

472.3 אֵיכָה אֵיכָה תְּרֵין זִמְנִין, רֶמֶז עַל שְׁנֵי חֻרְבָּנִין, חֻרְבַּן בַּיִת רִאשׁוֹן וְחֻרְבַּן בַּיִת שֵׁנִי.