Zohar Chadash Shir HaShirim Paragraph 387

Pointed Text (The Mantua Edition 1818)

387.1 וְאִי תֵימָא, בְּגַּן עֵדֶן עִילָּאָה, כַּמָּה תְּחוּמִין, וְכַמָּה שׁוּרִין מִתְתַּחֲמָן סְחוֹר סְחוֹר לֵיהּ, מִכַּמָּה מַשִּׁרְיָין עִילָּאִין וְרוּחִין קַדִּישִׁין, וְהָכָא בְּהַאי גִנְתָא דְעֵדֶן דְּאַרְעָא, לָא מִתְתַּחֲמָא הָכֵי.

387.2 דְּאִי תֵימָא, הוֹאִיל וְאִיהוּ בִּדְיוֹקְנָא עִילָּאָה, אַתְקֵין לֵיהּ בְּכַמָּה רוּחִין וְנִשְׁמָתִין דְּצַדִּיקַיָּיא.

387.3 אִי הָכֵי, עַד לָא הֲווֹ צַדִּיקַיָּיא בְּעָלְמָא, לָא הֲוָה בִּדְיוֹקְנָא עִילָּאָה הַאי גִנְתָא דְעֵדֶן דִּלְתַתָּא.