Volume III

Achrei Mot

Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 72a, reference page 33 of 49.

Current daf
72a
Reference units
49

Daf 72a

Unpointed Text

72a.1 להאי פתחא מצפאן.

72a.2 "אשר על דרך תמנתה". מאי "תמנתה"? כמה דאת אמר "תמונת יהו"ה יביט". והכי אוקימנא, תמר אוקימת מלה לתתא, ופרחת פרחין ואניצת ענפין ברזא דמהימנותא, ויהודה - "עוד רד עם אל ועם קדושים נאמן".

72a.3 "ויראה יהודה ויחשבה לזונה וגו'" - כמה דאת אמר "כן דרך אשה מנאפת" (משלי ל, כ).

72a.4 "כי כסתה פניה" - ואוקימנא "כי כסתה פניה" כמה דאת אמר "אכלה ומחתה פיה" (משלי ל, כ) - אוקידת עלמא בשלהובוי "ואמרה לא פעלתי און". מאי טעמא? בגין "כי כסתה פניה" - ולית מאן דידע אורחהא לאשתזבא מנה.

72a.5 "ויט אליה אל הדרך" - "אל הדרך" ממש, לאתחברא חיוורא בסומקא.

72a.6 "ויאמר הבא נא אבא אליך וגו'" - הא אוקימנא "הבה" בכל אתר.

72a.7 "כי לא ידע כי כלתו היא". כי כלתו היא דעלמא! מתרגמינן "ארי שצייתא דעלמא היא". מאי טעמא לא ידע? בגין דהא מנהרן אנפהא לקבלא מניה ואזדמנא לאתבסמא ולרחמא עלמא.

72a.8 "כי כלתו היא" - דא כלה ממש דכתיב "אתי מלבנון כלה".

72a.9 "ותאמר מה תתן לי כי תבא אלי" - השתא כלה בעיא תכשיטהא.

72a.10 "ויאמר אנכי אשלח גדי עזים מן הצאן" (בראשית לח, יז). למלכא דהוה ליה ברא מאמהו חדא ואזיל בהיכלא. בעי מלכא לאתנסבא במטרוניתא עלאה ולאעלאה בהיכליה. אמרה "מאן יהיב ליה לדין בהיכליה דמלכא?!". אמר מלכא, מכאן ולהלאה אשדר ואתריך לברא דאמהו מהיכלא דילי. כך נמי הכא - "אנכי אשלח גדי עזים מן הצאן". והא אוקימנא ב"לא תבשל גדי". וכל אינון בסטרא ד"בכור בהמה" קא אתו. ועל דא לא כתיב "אנכי אתן" אלא "אנכי אשלח" - אתריך ואשדר ליה דלא ישתכח בהיכלי.

72a.11 "ותאמר אם תתן ערבון עד שלחך" - אלין אינון סימניך דמטרוניתא דאתברכא מן מלכא בזווגהא.

72a.12 "ויאמר מה הערבון אשר אתן לך ותאמר חותמך ופתילך ומטך". אלין אינון קטרי עלאי, תכשיטהא דכלה, לאתברכא מתלתא אלין 'נצח הוד יסוד'. וכלא אשתכח בתלתא אלין. וכלה מנצח הוד יסוד מתברכא. מיד "ויתן לה ויבא אליה ותהר לו".

72a.13 "ויהי כמשלש חדשים" - מאן "משלש חדשים"? בתר די תלתון ירחיא. והא תלת ירחין אוקימנא, והכא "כמשלש חדשים" - דשארי ירחא רביעאה לאתערא דינין בעלמא בחובי בני נשא, והיא ינקא מסטרא אחרא.

72a.14 "ויוגד ליהודה לאמר זנתה תמר כלתך" - הא כלה בסטרא אחרא אשתכחת.

72a.15 מה כתיב? "הוציאוה" - כמה דכתיב "השליך משמים ארץ תפארת ישראל".

72a.16 "ותשרף" - בשלהובי טיהרא בגלותא.

72a.17 מה כתיב "היא מוצאת" - לאתמשכא בגלותא. ‏‏

72a.18 "והיא שלחה אל חמיה לאמר לאיש אשר אלה לו" - "לאיש אשר אלה ממנו" לא כתיב, אלא "לאיש אשר אלה לו" - דיליה סימנין אלין משתכחין "אנכי הרה".

72a.19 מיד "ויכר יהודה ויאמר צדקה ממני". צדקה ודאי ושמא גרים. מאן גרים לה שמא דא? הדר ואמר "ממני" דכתיב "כי צדיק יהו"ה צדקות אהב ישר יחזו פנימו". "צדקה" - צדק ה'. "ממני" נטלת שמא דא, "ממני" ירתא, "ממני" אשתכחת.

72a.20 אמר ר' יוסי, מאי טעמא "חמיה" כתיב באתר חד, "יהודה" באתר אחרא? א"ל כלא אתקטר דא בדא! "חמיה" - באתר עלאה תלי.

72a.21 אמר ר' אלעזר, פרשתא דא אוקימנא ברזא עלאה בכמה גוונין כד יסתכלון מלי. מנה ישתמע רזין דאורחוי דקב"ה ודינוי בכל אתר. והיא ידעת ואקדימת גרמאה למלה דא לאשלמא אורחוי דקב"ה בגין דינפקו מנה מלכין שליטין וזמינין לשלטאה על עלמא! ורות כהאי גוונא עבדת!

72a.22 אמר ר' אבא, פרשתא דא ברזא דחכמתא דאורייתא אתקשרא, וכלא סתים וגליא! ואורייתא כלא כהאי גוונא אשתכחת. ולית לך מלה באורייתא דלא רשים בה שמא קדישא עלאה דסתים וגליא!

72a.23 (הדף מכיל רק זוהר ללא רעיא מהימנא)

Pointed Text

72a.1 וַתֵּשֶׁב בְּפֶתַח עֵינַיִם, מַאן פֶּתַח עֵינַיִם כְּמָה דְּאַתְּ אָמֵר, (בראשית י״ח:א׳) וְהוּא יוֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל. וּכְתִיב, (שמות י״ב:כ״ג) וּפָסַח יְיָ' עַל הַפֶּתַח. וּכְתִיב (תהילים קי״ח:י״ט) פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק וְגוֹ'. עֵינַיִם: דְּכָל עַיְינִין דְּעָלְמָא לְהַאי פִּתְחָא מְצַפָּאן. אֲשֶׁר עַל דֶּרֶךְ תִּמְנָתָה, מַאי תִּמְנָתָה. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (במדבר יב) וּתְמוּנַת יְיָ' יַבִּיט. וְהָכִי אוֹקִימְנָא, תָּמָר אוֹקִימַת מִלָּה לְתַתָּא, וּפַרְחַת פַּרְחִין, וַאֲנִיצַת עַנְפִין בְּרָזָא דִּמְהֵימְנוּתָא.

72a.2 (הושע י״ב:א׳) וִיהוּדָה עוֹד רָד עִם אֵל וְעִם קְדוֹשִׁים נֶאֱמָן. וַיִרְאֶהָ יְהוּדָה וַיַּחְשְׁבֶהָ לְזוֹנָה וְגוֹ'. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (משלי ל׳:כ׳) כֵּן דֶּרֶךְ אִשָּׁה מְנָאָפֶת. כִּי כִסְּתָה פָּנֶיהָ, וְאוֹקִימְנָא כִּי כִסְּתָה פָּנֶיהָ, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, אָכְלָה וּמָחֲתָה פִיהָ, אוֹקִידַת עָלְמָא בְּשַׁלְהוֹבוֹי, וְאָמְרָה לֹא פָעַלְתִּי אָוְן. מַאי טַעְמָא. בְּגִין כִּי כִסְּתָה פָּנֶיהָ, וְלֵית מַאן דְּיֵדַע אוֹרְחָהָא, לְאִשְׁתְּזָבָא מִנָּהּ. וַיֵּט אֵלֶיהָ אֶל הַדֶּרֶךְ, אֶל הַדֶּרֶךְ מַמָּשׁ, לְאִתְחַבְּרָא חִוָּורָא בְּסוּמָקָא. וַיֹאמֶר הָבָה נָא אָבֹא אֵלַיִךְ וְגוֹ', הָא אוֹקִימְנָא הָבָה בְּכָל אֲתַר.

72a.3 כִּי לֹא יָדַע כִּי כַלָּתוֹ הִיא. כִּי כַלָּתוֹ הִיא דְּעָלְמָא, מְתַרְגְּמִינָן אֲרִי שֵצַיְיתָא דְּעָלְמָא הִיא. מַאי טַעֲמָא לָא יָדַע. בְּגִין דְּהָא מְנַהֲרָן אַנְפָּהָא, לְקַבְּלָא מִנֵּיהּ, וְאִזְדַּמְּנָא לְאִתְבַּסְּמָא וּלְרַחֲמָא עָלְמָא (דבר אחר) כִּי כַלָּתוֹ הִיא, דָּא כַּלָּה מַמָּשׁ, דִּכְתִּיב, (שיר השירים ד׳:ח׳) אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה.

72a.4 וַתֹּאמֶר מַה תִּתֵּן לִי כִּי תָּבֹא אֵלָי. הַשְׁתָּא כַּלָּה בַּעְיָא תַּכְשִׁיטָהָא. וַיֹאמֶר אָנֹכִי אֲשַׁלַּח גְּדִי עִזִּים מִן הַצֹּאן. לְמַלְכָּא דְהַוָה לֵיהּ בְּרָא מֵאָמַהוּ חֲדָא, וְאָזִיל בְּהֵיכָלָא, בָּעָא מַלְכָּא לְאִתְנַסְּבָא בְּמַטְרוֹנִיתָא עִלָּאָה, וּלְאַעְלָאָה בְּהֵיכָלֵיהּ. אָמְרָה מַאן יָהִיב לֵיהּ בְּהֵיכָלֵיהּ דְּמַלְכָּא (נ"א מאן יהיב ליה לדין בהיכליה דמלכא. אמר מלכא), אָמַר מִכָּאן וּלְהָלְאָה אַשְׁדַר וְאַתָּרִיךְ לִבְרָא דְּאָמַהוּ מֵהֵיכָלָא דִּילִי.

72a.5 כַּךְ נָמֵי הָכָא, אָנֹכִי אֲשַׁלַּח גְּדִי עִזִּים מִן הַצֹּאן. וְהָא אוֹקִימְנָא, בְּלֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי. וְכָל אִינּוּן בְּסִטְרָא דִּבְכוֹר בְּהֵמָה קָא אָתוּ. וְעַל דָּא לָא כְּתִיב אָנֹכִי אֶתֵּן, אֶלָּא אָנֹכִי אֲשַׁלַּח, אַתָּרִיךְ וְאַשְׁדָּר לֵיהּ, דְּלָא יִשְׁתְּכַּח בְּהֵיכָלִי.

72a.6 וַתֹּאמֶר אִם תִּתֵּן עֵרָבוֹן עַד שָׁלְחֶךָ. אִלֵּין אִינּוּן סִימָנִין דְּמַטְרוֹנִיתָא, דְּאִתְבָּרְכָא מִן מַלְכָּא בְּזִוּוּגָהָא. וַיֹּאמֶר מַה הָעֵרָבוֹן אֲשֶׁר אֶתֵּן לָךְ, וַתֹּאמֶר חוֹתָמְךָ וּפְתִילֶךָ וּמַטְּךָ. אִלֵּין אִינּוּן (נ"א סטרי) קִטְרֵי עִלָּאֵי, תַּכְשִׁיטָהָא דְּכַלָּה אִתְבָּרְכָא מִתְּלָתָא אִלֵּין, נֶצַח הוֹד יְסוֹד, וְכֹלָּא אִשְׁתְּכַח בִּתְלָתָא אִלֵּין וְכַלָה (ס"א מנצח הוד יסוד) מֵהָכָא מִתְבָּרְכָא. מִיַּד וַיִּתֶּן לָהּ וַיָּבֹא אֵלֶיהָ וַתַּהַר לוֹ. וַיְּהִי כְּמִשְׁלֹשׁ חֳדָשִׁים. מַאן מִשְׁלֹשׁ חֳדָשִׁים. בָּתַר דִּיתַלְּתוּן יַרְחַיָּא, וְהָא ג' יַרְחִין אוֹקִימְנָא. וְהָכָא כְּמִשְׁלֹשׁ חֳדָשִׁים, דְּשָׁארִי יַרְחָא רְבִיעָאָה לְאִתְּעָרָא דִּינִין בְּעָלְמָא בְּחוֹבֵי בְּנֵי נָשָׁא, וְהִיא יַנְקָא מִסִּטְרָא אָחֳרָא. כְּדֵין, וַיּוּגַּד לִיהוּדָה לֵאמֹר זָנְתָה תָּמָר כַּלָּתֶךָ, הָא כַּלָּה בְּסִטְרָא אָחֳרָא אִשְׁתְּכַחַת. מַה כְּתִיב, הוֹצִיאוּהָ. כְּמָה דִּכְתִּיב, (איכה ב׳:א׳) הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל. וְתִשָּׂרֵף, בְּשַׁלְהוֹבֵי טִיהֲרָא בְּגָלוּתָא. מַה כְּתִיב, הִיא מוּצֵאת, לְאִתְמַשְּׁכָא בְּגָלוּתָא. וְהִיא שָׁלְחָה אֶל חָמִיהָ לֵאמֹר לְאִישׁ אֲשֶׁר אֵלֶּה לּוֹ. לְאִישׁ אֲשֶׁר אֵלֶּה מִמֶּנוּ לָא כְּתִיב, אֶלָּא לְאִישׁ אֲשֶׁר אֵלֶּה לּוֹ. דִּילֵיהּ סִימָנִין אִלֵּין מִשְׁתַּכְּחִין, אָנֹכִי הָרָה. מִיַּד וַיַּכֵּר יְהוּדָה וַיֹּאמֶר צָדְקָה מִמֶּנִּי. צָדְקָה וַדַּאי, וּשְׁמָא גָּרִים. מַאן גָּרִים לָהּ, שְׁמָא דָּא. הָדָר וְאָמַר מִמֶּנִּי, דִּכְתִּיב, (תהילים י״א:ז׳) כִּי צַדִּיק יְיָ' צְדָקוֹת אָהֵב יָשָׁר יֶחזוּ פָנֵימוֹ. צָדְקָה: צָדַק ה', דְּמִמֶּנִּי נַטְלַת שְׁמָא דָּא. מִמֶּנִּי יָרְתָא. מִמֶּנִּי אִשְׁתְּכַחַת.

72a.7 אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, מַאי טַעְמָא חָמִיהָ כְּתִיב בַּאֲתַר חַד, יְהוּדָה בַּאֲתַר אָחֳרָא. אָמַר לֵיהּ, כֹּלָּא אִתְקְטַר דָּא בְּדָא. חָמִיהָ, בַּאֲתַר עִלָּאָה תָּלֵי.

72a.8 אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, פַּרְשְׁתָּא דָּא אוֹקִימְנָא בְּרָזָא עִלָּאָה, בְּכַמָּה גַּוְונִין. כַּד יִסְתַּכְּלוּן מִלֵּי, מִינָּהּ יִשְׁתְּמַע רָזִין דְּאוֹרְחוֹי דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְדִינוֹי בְּכָל אֲתַר. וְהִיא יַדְעַת וְאַקְדִּימַת גַּרְמָאָה לְמִלָּה דָּא, לְאַשְׁלְמָא אוֹרְחוֹי דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בְּגִין דְּיִנְפְּקוּ מִינָּהּ מַלְכִין שַׁלִּיטִין, וּזְמִינִין לְשַׁלְּטָאָה עַל עָלְמָא. וְרוּת כְּהַאי גַּוְונָא עַבְדַת.

72a.9 אָמַר רִבִּי אַבָּא, פַּרְשְׁתָּא דָּא בְּרָזָא דְּחָכְמְתָא דְּאוֹרַיְיתָא אִתְקַשְּׁרָא, וְכֹלָּא סָתִים וְגַלְיָא. וְאוֹרַיְיתָא כֹּלָּא כְּהַאי גַּוְונָא אִשְׁתְּכַחַת. וְלֵית לָךָ מִלָּה בְּאוֹרַיְיתָא, דְּלָא רָשִׁים בָּהּ שְׁמָא קַדִּישָׁא עִלָּאָה, דְּסָתִים וְגַלְיָא. בְּגִינֵי כַּךְ, סְתִימֵי דְּאוֹרַיְיתָא, קַדִּישֵׁי עֶלְיוֹנִין יָרְתִין לָהּ, וְאִתְגַּלְיָא בִּשְׁאָר בְּנֵי עָלְמָא. כְּגַוְונָא דָּא כְּתִיב, (תהילים ק״ב:כ״ב) לְסַפֵּר בְּצִיּוֹן שֵׁם יְיָ' וּתְהִלָּתוֹ בִּיְרוּשָׁלַ ם, דְּהָא בְּצִיּוֹן בְּמַקְדְּשָׁא, שָׁרֵי לְאַדְכְּרָא שְׁמָא קַדִּישָׁא כַּדְקָא חֲזֵי. וּלְבַר בְּכִינּוּיוֹ. וְעַל דָּא כֹּלָּא סָתִים וְגַלְיָא. תָּאנָא, כָּל מַאן דְּגָרַע אָת חַד מֵאוֹרַיְיתָא. אוֹ יוֹסִיף אָת חַד בְּאוֹרַיְיתָא, כְּמַאן דִּמְשַׁקֵּר בִּשְׁמָא קַדִּישָׁא עִלָּאָה דְּמַלְכָּא.