Volume III

Achrei Mot

Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 71a, reference page 31 of 49.

Current daf
71a
Reference units
49

Daf 71a

Unpointed Text

71a.1 כדין אתערין נפשייהו דצדיקייא ומתכנפי ואזלין ושאטין לדמיכי חברון ומודיעי להו צערא דעלמא, וכלהו עאלין בההוא פתחא דגן עדן ומודיעי לרוח. ואינון רוחין דמתעטרן בגן עדן - מלאכי עלאין אזלי בינייהו. וכלהו מודיעין לנשמה. ונשמה אודעת לקב"ה. וכולהו בעאן רחמי על חיין. וחס קב"ה על עלמא בגיניהון. ועל דא אמר שלמה "ושבח אני את המתים שכבר מתו וגו'".

71a.2 אמר ר' חייא, תווהנא אי אית מאן דידע לאודעא להו למתיא בר אנן!

71a.3 א"ר אבא, צערא מודעא להו! אורייתא מודעא להו! דהא בשעתא דלית מאן דידע בהאי - אפקי אורייתא סמוך לקברי ואינון מתערי על אורייתא על מה אתגלייא לההוא אתר. כדין דומה אודע להון.

71a.4 א"ר יוסי ואינון ידעי דהא עלמא בצערא וחייא לא אתחזון ולא ידעי לאודעא להו - ביה שעתא כלהו צוחין על אורייתא דאתקלנא ואתגלייא לההוא אתר. אי בני נשא תייבין ובכאן בלבא שלים ותייבין קמי קב"ה - כלהו מתכנשי ובעאן רחמי, ומודיעין לאינון דמיכי חברון, ועאלין ומודעין לרוח דבגן עדן כמה דאמרן. ואי אינון לא תייבין בלבא שלים למבעי ולמבכי על צערא דעלמא - ווי להון - דכלהו מתכנפי לריקא! אמרי מאן גרם לאורייתא קדישא דאתגלייא על ידייהו בלא תשובה! וכלהו אתאן לאדכרא חובייהו. בגיני כך - לא יהכון תמן בלא תשובה ובלא תעניתא למבעי בעותא קמייהו!

71a.5 רבי אבא אמר בלא תלת תעניתא. ר' יוסי אמר אפילו חד, ובההוא יומא. ובלבד דעלמא יתיב בצערא טפי - כדין כלהו מזדווגי למבעי רחמין על עלמא.

71a.6 תאנא א"ר יהודה, יומא חד הוו אזלי ר' חזקיה ור' ייסא באורחא. ערעו בגוש חלב והוה חריב. יתבו סמוך לבי קברי ור' ייסא הוה בידיה חד קיטרא דספר תורה דאתקרע. עד דיתבו - אתרגיש חד קברא קמייהו וצוח "ווי! ווי! דהא עלמא בצערא שכיח! הא אורייתא הכא דאתגלייא! או חייא אתו לחייכא עלן ולכספא בכסופא עלן באורייתייהו!". אזדעזעו רבי חזקיה ורבי ייסא.

71a.7 אמר ר' חזקיה: "מאן את?"

71a.8 אמר ליה: "מיתא אנא. והא אתערנא לגבי ספר תורה. דזמנא חדא הוה יתיב עלמא בצערא, ואתו חייא הכא לאתערא לן בספר תורה. ואנא וחבראי אקדימנא לגבי דמיכי חברון. וכד אתחברו בגן עדן ברוחיהון דצדיקייא - אשתכח קמייהו דההוא ספר תורה דאייתו לקמן אינון חייא הוה פסול, ומשקר בשמא דמלכא, על דאשתכח וא"ו יתיר בההוא קרא ד"ושסעת שסע שתי פרסות" (דברים יד, ו). ואמרו דהואיל ושקרו בשמא דמלכא - דלא יתובון לגביהון. ודחו לי ולחבראי בההיא שעתא מבי מתיבתא. עד דחד סבא דהוה בינייהו אזל ואייתי ספרא דרב המנונא סבא - וכדין אתער רבי אלעזר בר' שמעון דהוה קביר עמנא ואזל ובעא בגן עדן עלייהו ואתסי עלמא. כדין שארו לן. ומן ההוא יומא דסליקו ליה לר' אלעזר מבי קברא דא ואתייהיב לגבי אבוה - לית מאן דאתער למיקם קמייהו דדמיכי חברון, דמסתפינא מן ההוא יומא דדחו לי ולחברי. והשתא אתיתון לגבן וספר תורה גביכון - אמינא דהא עלמא בצערא אשתכח. וע"ד אזדעזענא דאמינא מאן יקדים לאודעא לאינון זכאי קשוט דמיכי חברון.".

71a.9 אשתמיט רבי ייסא בההוא קיטרא דספר תורה. א"ר חזקיה "חס ושלום! לית עלמא בצערא, ואנן לא אתינן להאי".

71a.10 קמו רבי חזקיה ורבי ייסא ואזלו. אמרי "ודאי בשעתא דזכאין לא אשתכחו בעלמא - עלמא לא מתקיימא אלא בגיניהון דמתייא".

71a.11 אמר רבי ייסא בשעתא דאצטריך עלמא למטרא - אמאי אזלינן לגביהון דמיתייא? והא כתיב

71a.12 (הדף מכיל רק זוהר ללא רעיא מהימנא)

Pointed Text

71a.1 וּבְשַׁעֲתָא דְּאִצְטְרִיךְ עָלְמָא רַחֲמֵי, וְחַיַיָא אַזְלֵי וּמוֹדָעֵי לְהוּ לְנַפְשַׁיְיהוּ דְּצַדִּיקַיָּיא, וּבָכָאן עַל קִבְרַיְיהוּ, אִינּוּן דְּאִתְחָזוֹ לְאוֹדָעָא לְהוּ. מַאי טַעְמָא. דְּשַׁוְיָין רְעוּתָא דִּלְהוֹן לְאִתְדַּבְּקָא נַפְשָׁא בְּנַפְשָׁא, כְּדֵין אִתְּעָרִין נַפְשַׁיְיהוּ דְּצַדִּיקַיָּיא, וּמִתְכַּנְּפֵי וְאַזְלִין וְשָׁאטִין לִדְמִיכֵי חֶבְרוֹן, וּמוֹדִיעֵי לְהוּ צַעֲרָא דְּעָלְמָא. וְכֻלְּהוּ עָאלִין בְּהַהוּא פִּתְחָא דְגַּן עֵדֶן, וּמוֹדִיעֵי לְרוּחַ. וְאִינּוּן רוּחִין דְּמִתְעַטְּרָן בְּגַּן עֵדֶן, מַלְאֲכֵי עִלָּאִין אַזְלֵי בֵּינַיְיהוּ. וְכֻלְּהוּ מוֹדִיעִין לַנְשָׁמָה. וּנְשָׁמָה אוֹדָעַת לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְכֻלְּהוּ בָּעָאן רַחֲמֵי עַל חַיִּין, וְחָס קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עַל עָלְמָא בְּגִינֵיהוֹן. וְעַל דָּא אָמַר שְׁלֹמֹה, וְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֶת הַמֵּתִים שֶׁכְּבָר מֵתוּ וְגוֹ'.

71a.2 אָמַר רִבִּי חִיָּיא, תַּוַּוהְנָא אִי אִית מַאן דְּיָדַע לְאוֹדָעָא לְהוּ לְמֵתַיָּיא, בַּר אֲנָן. אָמַר רִבִּי אַבָּא, צַעֲרָא מוֹדְעָא לְהוּ. אוֹרַיְיתָא מוֹדְעָא לְהוּ. דְּהָא בְּשַׁעֲתָא דְּלֵית מַאן דְּיָדַע בְּהַאי, (בראשית רכ"א ע"א) אַפְקֵי אוֹרַיְיתָא סָמוּךְ לְקִבְרִי, וְאִינּוּן מִתְעָרֵי, עַל אוֹרַיְיתָא עַל מַה אִתְגַּלְיָיא לְהַהוּא אֲתַר, כְּדֵין דּוּמָה אוֹדַע לְהוֹן.

71a.3 אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, וְאִינּוּן יַדְעֵי דְּהָא עָלְמָא בְּצַעֲרָא, וְחַיַיָא לָא אִתְחָזוּן, וְלָא יַדְעֵי לְאוֹדָעָא לְהוּ. בֵּיהּ שַׁעֲתָא כֻּלְּהוּ צַוְוחִין עַל אוֹרַיְיתָא דְּאִתְקְלָנָא וְאִתְגַּלְיָיא לְהַהוּא אֲתַר. אִי בְּנֵי נָשָׁא תַּיְיבִין וּבָכָאן בְּלִבָּא שְׁלִים, וְתַיְיבִין קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כֻּלְּהוּ מִתְכַּנְּשֵׁי, וּבָעָאן רַחֲמֵי, וּמוֹדִיעִין לְאִינּוּן דְּמִיכֵי חֶבְרוֹן, וְעָאלִין וּמוֹדְעִין לְרוּחַ דבְּגַּן עֵדֶן, כְּמָה דְּאַמָרָן.

71a.4 וְאִי אִינּוּן לָא תַּיְיבִין בְּלִבָּא שְׁלִים לְמִבָּעֵי וּלְמִבְכֵּי עַל צַעֲרָא דְּעָלְמָא. וַוי לְהוֹן, דְּכֻלְּהוּ מִתְכַּנְּפֵי לְרֵיקָא אַמְרֵי מַאן גָּרַם לְאוֹרַיְיתָא קַדִּישָׁא דְּאִתְגַּלְיָיא עַל יְדַיְיהוּ בְּלָא תְּשׁוּבָה. וְכֻלְּהוּ אָתָאן לְאִתְחַדְתָּא (ס"א לאדכרא) חוֹבַיְיהוּ בְּגִינֵי כַּךְ לָא יַהֲכוּן תַּמָּן בְּלָא תְּשׁוּבָה וּבְלָא תַּעֲנִיתָא לְמִבָּעֵי בָּעוּתָא קַמַּיְיהוּ. רִבִּי אַבָּא אָמַר, (ס"א כלא אתלת) בְּלָא תְּלַת תַּעֲנִיתָא. רִבִּי יוֹסֵי אָמַר, אֲפִילּוּ חַד, וּבְהַהוּא יוֹמָא, וּבִלְבַד דְּעָלְמָא יָתִיב בְּצַעֲרָא טְפֵי, כְּדֵין כֻּלְּהוּ מִזְדַּוְּוגֵי לְמִבָּעֵי רַחֲמִין עַל עָלְמָא.

71a.5 תָּאנָא, אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, יוֹמָא חַד הֲווֹ אַזְלֵי (קמ"ד ע"א, צ"א) רִבִּי חִזְקִיָּה וְרִבִּי יֵיסָא בְּאוֹרְחָא, עָרְעוּ בְּגוּשׁ חָלָב, וַהֲוָה חָרִיב, יָתְבוּ סָמִיךְ לְבֵי קִבְרֵי, וְרִבִּי יֵיסָא הֲוָה בִּידֵיהּ חַד חוּטְרָא (ס"א קיטרא) דְסֵפֶר תּוֹרָה דְּאִקְרַע, עַד דְּיָתְבוּ אִתְרְגִישׁ חַד קִבְרָא קָמַיְיהוּ, וְצָוַוח וַוי וַוי, דְּהָא עָלְמָא בְּצַעֲרָא שְׁכִיחַ, הָא אוֹרַיְיתָא הָכָא דְּאִתְגַּלְיָיא, אוֹ חַיָּיָא אָתוּ לְחַיְּיכָא עֲלָן, וּלְכַסְּפָא בְּכִסּוּפָא עֲלָן בְּאוֹרָיְיתַיְיהוּ. אִזְדַּעֲזָעוּ רִבִּי חִזְקִיָּה וְרִבִּי יֵיסָא.

71a.6 אָמַר רִבִּי חִזְקִיָּה מַאן אַתְּ. אָמַר לֵיהּ מֵיתָא אֲנָא, וְהָא אִתְּעַרְנָא לְגַבֵּי סֵפֶר תּוֹרָה. דְּזִמְנָא חֲדָא הֲוָה יָתִיב עָלְמָא בְּצַעֲרָא, וְאָתוּ חַיָּיָא הָכָא, לְאִתְּעָרָא לָן בְּסֵפֶר תּוֹרָה, וַאֲנָא וְחַבְרָאי אַקְדִּימְנָא לְגַבֵּי דְּמִיכֵי חֶבְרוֹן, וְכַד אִתְחַבָּרוּ בְּגַן עֵדֶן בְּרוּחֵיהוֹן דְּצַדִּיקַיָּיא, אִשְׁתְּכַח קָמַיְיהוּ, דְּהַהוּא סֵפֶר תּוֹרָה דְּאַיְיתוּ לְקַמָּן אִינּוּן חַיַיָא, הֲוָה פָּסוּל וּמְשַׁקֵּר בִּשְׁמָא דְּמַלְכָּא, עַל דְּאִשְׁתְּכַח וָא"ו יַתִּיר בְּהַהוּא קְרָא (ויקרא יא) דִּוְשֹׁסַעַת שֶׁסַע שְׁתֵּי פְרָסוֹת, וְאָמְרוּ דְּהוֹאִיל וְשַׁקְּרוּ בִּשְׁמָא דְּמַלְכָּא דְּלָא יְתוּבוּן לְגַבֵּיהוֹן, וְדָחוּ לִי וּלְחַבְרָאי בְּהַהִיא שַׁעֲתָא מִבֵּי מְתִיבְתָּא.

71a.7 עַד דְּחַד סָבָא דְּהֲוָה בֵּינַיְיהוּ, אָזַל וְאַיְיתֵי סַפְרָא דְּרַב הַמְנוּנָא סָבָא, וּכְדֵין אִתְּעַר (קהלת רבה פסוק שלח לחמך) רִבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, דְּהֲוָה קָבִיר עִמָּנָא, וְאָזַל וּבָעָא בְּגַּן עֵדֶן עָלַיְיהוּ, וְאִתְסֵי עָלְמָא, כְּדֵין שָׁארוּ לָן, וּמִן הַהוּא יוֹמָא דִּסְלִיקוּ לֵיהּ לְרִבִּי אֶלְעָזָר מִבֵּי קִבְרָא דָּא, וְאִתְיְיהִיב לְגַבֵּי אֲבוּהָ, לֵית מַאן דְּאִתְּעַר לְמֵיקָם קַמַּיְיהוּ דִּדְמִיכֵי חֶבְרוֹן, דְּמִסְתַּפֵּינָא מִן הַהוּא יוֹמָא דְּדָחוּ לִי וְלַחֲבֵרַי. וְהַשְׁתָּא אֲתִיתּוּן לְגַבָּן, וְסֵפֶר תּוֹרָה גַּבֵּיכוֹן, אֲמֵינָא דְּהָא עָלְמָא בְּצַעֲרָא אִשְׁתְּכַח. וְעַל דָּא אִזְדַּעֲזַעַנָא, דַּאֲמֵינָא מַאן יַקְדִּים לְאוֹדָעָא לְאִינּוּן זַכָּאֵי קְשׁוֹט דְּמִיכֵי חֶבְרוֹן, אִשְׁתְּמִיט רִבִּי יֵיסָא בְּהַהוּא קִיטְרָא דְּסֵפֶר תּוֹרָה. אָמַר רִבִּי חִזְקִיָּה, חַס וְשָׁלוֹם לֵית עָלְמָא בְּצַעֲרָא, וַאֲנָן לָא אֲתֵינָן לְהַאי.

71a.8 קָמוּ רִבִּי חִזְקִיָּה וְרִבִּי יֵיסָא וְאַזְלוּ. אַמְרֵי, וַדַּאי בְּשַׁעֲתָא דְּזַכָּאִין לָא אִשְׁתְּכָחוּ בְּעָלְמָא, עָלְמָא לָא מִתְקַיְּימָא אֶלָּא בְּגִינֵיהוֹן דְּמֵתַיָּיא. אָמַר רִבִּי יֵיסָא, בְּשַׁעֲתָא דְּאִצְטְרִיךְ עָלְמָא לְמִטְרָא, אֲמַאי אַזְלֵינָן לְגַבֵּיהוֹן דְּמֵתַיָּיא, וְהָא כְּתִיב (דברים י״ח:י״א) וְדוֹרֵשׁ אֶל הַמֵּתִים וְאָסִיר. אָמַר לֵיהּ עַד כָּאן לָא חֲמֵיתָא גַּדְפָּא דְּצִפָּרָא דְּעֵדֶן. וְדוֹרֵשׁ אֶל הַמֵּתִים, אֶל הַמֵּתִים דַּיְיקָא. דְּאִינּוּן חַיָּיבֵי עָלְמָא, דְּאִינּוּן מֵעַמִּין עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, דְּאִשְׁתְּכָחוּ תָּדִיר מֵתִים. אֲבָל יִשְׂרָאֵל דְּאִינּוּן זַכָּאֵי קְשׁוֹט, שְׁלֹמֹה קְרָא עָלַיְיהוּ (קהלת ד׳:ב׳) וְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֶת הַמֵּתִים שֶׁכְּבָר מֵתוּ, בְּזִמְנָא אָחֳרָא וְלָא הַשְׁתָּא. שֶׁכְּבָר מֵתוּ, וְהַשְׁתָּא אִינּוּן חַיִּין.