Volume III

Achrei Mot

Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 62b, reference page 14 of 49.

Current daf
62b
Reference units
49

Daf 62b

Unpointed Text

62b.1 במלי דאורייתא. וחדוותא דר' שמעון הוה סגי. נטל ר' פנחס לר' אלעזר ולא שבקיה כל ההוא יומא וכל ליליא, והוה חדי עמיה. קרא עליה "אז תתענג על יהו"ה" - כל חדוותא וענוגא יתירא דא - דחולקי הוא. זמינין בההוא עלמא לאכרזא עלי "זכאה חולקך רבי פנחס דאנת זכית לכל האי! "שלום לך ושלום לעוזריך כי עזרך אלהיך" (דה"א יב, יט).

62b.2 אשכימו למיזל. קם ר' פנחס ואחיד ביה בר' אלעזר ולא שבקיה למיהך. אוזיף ר' פנחס לר' שמעון וברכיה ולכלהו חברייא.

62b.3 עד דהוו אזלי - אמר להו ר' שמעון לחברייא "עת לעשות ליהו"ה" (תהלים קיט, קכו).

62b.4 אתא רבי אבא ושאיל: כתיב "ונתן אהרן על שני השעירים גורלות וגו'" (ויקרא טז, ח). הני עדבין למה? ואהרן למה ליה למיהב עדבין? ופרשתא דא למה? והא אוליפנא קמיה דמר סדרא דיומא והאי בעינא למנדע.

62b.5 פתח ר' שמעון ואמר: "ויקח מאתם את שמעון ויאסור אותו לעיניהם" (בראשית מב, כד). וכי מה חמא יוסף למיסב לשמעון עמיה יתיר מאחוהי? אלא אמר יוסף בכל אתר שמעון פתיחותא דדינא איהו, וההוא שעתא דאזילנא מאבא לגבייהו דאחי - שמעון פתח בקדמיתא בדינא. הדא הוא דכתיב "ויאמרו איש אל אחיו הנה בעל החלומות הלזה בא ועתה לכו וגו'" (בראשית ל"ז, י"ט-כ'). לבתר בשכם "ויקחו שני בני יעקב שמעון ולוי" - כלהו בדינא הוו. טב למיסב דא ולא יתער קטטותא בכלהו שבטין!

62b.6 ותנינן מאי קא חמא שמעון לאזדווגא בלוי יתיר מכלא? והא ראובן הוה אחוה וסמיך ליה? אלא שמעון חמא וידע דלוי מסטרא דדינא קא אתי, ושמעון מסטרא דדינא קשיא יתיר אתאחד. אמר נתערב חד בחד ואנן נחריב עלמא. מאי עביד קב"ה? נטיל ליה לחולקיה ללוי. אמר מכאן ולהלאה שמעון ליתיב בקופטירא בהדיה בלחודוי.

62b.7 תאנא בסטרא דאימא תרין גרדיני טהירין אתאחדן בידא שמאלא, והא אוקימנא דאינון 'מאללי ארעא' בכל יומא ויומא. והיינו רזא דכתיב "שנים אנשים מרגלים".

62b.8 ותאנא - זכאה חולקיהון דישראל יתיר מכל עמין עכו"ם! דקב"ה בעי לדכאה להו ולרחמא עלייהו, דאינון חולקיה ועדביה. הדא הוא דכתיב "כי חלק יהו"ה עמו וגו'" (דברים לב, ט) וכתיב "ירכיבהו על במתי ארץ" (שם לב, יג). "על במתי ארץ" דייקא. דהא אינון אתאחדן לעילא לעילא. ועל דא קב"ה רחימותא דיליה אתדבק בהו. הדא הוא דכתיב "אהבתי אתכם אמר יהו"ה" (מלאכי א, ב), וכתיב "כי מאהבת יהו"ה אתכם וגו'" (דברים ז, ח). ומגו רחימותא יתירא דרחים להו - יהב לון יומא חד בשתא לדכאה להו ולזכאה להו מכל חוביהון, דכתיב "כי ביום הזה וגו'". בגין דיהון זכאין בעלמא דין ובעלמא דאתי ולא ישתכח בהו חובא. ועל דא ביומא דא מתעטרין ישראל ושלטין על כלהו גרדינין ועל כלהו טהירין.

62b.9 תאנא "ונתן אהרן על שני השעירים גורלות". "ונתן אהרן" - בגין דאתי מסטרא דחסד. "על שני השעירים" - "על" דייקא, בגין דתתבסם מטרוניתא. "גורל אחד ליהו"ה וגורל אחד לעזאזל". והא תרין שעירין אינון - אמאי חד ליהו"ה? אלא אמר קב"ה יתיב האי גבאי, וחד יזיל וישוט בעלמא. דאלמלי תרווייהו מזדווגן - לא יכיל עלמא למסבל! נפק האי - אזיל ושאט בעלמא - ואשכח להו לישראל בכמה פולחנין בכמה דרגין בכמה נמוסין טבן. לא יכיל להו. כלהו שלמא בינייהו - לא יכיל למיעל בהו בדלטורא. האי שעירא אחרא שלחין ליה במטולא דכל חובייהו דישראל.

62b.10 תאנא כמה חבילי טריקין מזדווגן דאינון תחות ידיה. וממנן לאללא ארעא על כל אינון

62b.11 (הדף מכיל רק זוהר ללא רעיא מהימנא)

Pointed Text

62b.1 פָּתַח וְאָמַר, (תהילים כ״ג:ה׳) תַּעֲרוֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צוֹרְרָי וְגוֹ', יָתְבוּ (ס"א חדו) תַּמָּן, כָּל הַהוּא יוֹמָא, וַהֲווּ חַבְרַיָּא כֻּלְּהוּ חַדָּן בְּמִלֵּי דְּאוֹרַיְיתָא, וְחֶדְוָותָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן הֲוָה סַגֵּי. נָטַל רִבִּי פִּנְחָס לְרִבִּי אֶלְעָזָר, וְלָא שַׁבְקֵיהּ כָּל הַהוּא יוֹמָא וְכָל לֵילְיָא, וַהֲוָה חַדֵּי עִמֵּיהּ, קָרָא עָלֵיהּ, (ישעיהו נ״ח:י״ד) אָז תִּתְעַנַּג עַל יְיָ', כָּל חֶדְוָותָא וְעִנּוּגָא יַתִּירָא דָּא דְּחוּלָקִי הוּא, (על דא דעמי הוא על דא כתיב (תהילים קמ״ד:ט״ו) אשרי העם שככה לו וגו') זְמִינִין בְּהַהוּא עָלְמָא לְאַכְרְזָא עָלַי, זַכָּאָה חוּלָקָךְ רִבִּי פִּנְחָס, דְּאַנְתְּ זָכִית לְכָל הַאי, (דברי הימים א י״ב:י״ט) שָׁלוֹם לְךָ וְשָׁלוֹם לְעוֹזְרֶךָ כִּי עֲזָרְךָ אֱלֹהֶיךָ. אַשְׁכִּימוּ לְמֵיזַל, קָם רִבִּי פִּנְחָס וְאָחִיד בֵּיהּ בְּרִבִּי אֶלְעָזָר, וְלָא שַׁבְקֵיהּ לְמֵיהַךְ. אוֹזִיף רִבִּי פִּנְחָס לְרַבִּי שִׁמְעוֹן וּבַרְכֵיהּ, וּלְכֻלְּהוּ חַבְרַיָּיא. עַד דַּהֲווּ אַזְלֵי אָמַר לְהוּ רִבִּי שִׁמְעוֹן לְחַבְרַיָּיא, (תהילים קי״ט:קכ״ו) עֵת לַעֲשׂוֹת לַיְיָ'.

62b.2 אָתָא רִבִּי אַבָּא וְשָׁאִיל, כְּתִיב וְנָתַן אַהֲרֹן עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִים גּוֹרָלוֹת וְגוֹ'. הָנֵי עַדְבִין לָמָּה. וְאַהֲרֹן לָמָּה לֵיהּ לְמֵיהַב עַדְבִין. וּפַרְשְׁתָּא דָּא לָמָּה. וְהָא אוֹלִיפְנָא קַמֵּי דְּמַר סִדְרָא דְּיוֹמָא, וְהַאי בְּעֵינָא לְמִנְדַּע.

62b.3 פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, (בראשית מ״ב:כ״ד) וַיִקַּח מֵאִתָּם אֶת שִׁמְעוֹן וַיֶּאֱסוֹר אוֹתוֹ לְעֵינֵיהֶם. וְכִי מַה חָמָא יוֹסֵף לְמֵיסַב לְשִׁמְעוֹן עִמֵּיהּ יַתִּיר מֵאֲחוֹהִי. אֶלָּא, אָמַר יוֹסֵף, בְכָל אֲתַר שִׁמְעוֹן (ולוי) פְּתִיחוּתָא דְּדִינָא אִיהוּ (אינון), וְהַהִיא שַׁעֲתָא דַּאֲזִילְנָא מֵאַבָּא לְגַבַּיְיהוּ דְּאֶחָי, שִׁמְעוֹן פָּתַח בְּקַדְמִיתָא בְּדִינָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (בראשית ל״ז:י״ט-כ׳) וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו הִנֵּה בַּעַל הַחֲלוֹמוֹת הַלָּזֶה בָּא וְעַתָּה לְכוּ וְגוֹ'. לְבָתַר בִשְׁכֶם, (בראשית ל״ד:כ״ה) וַיִּקְחוּ שְׁנֵי בְּנֵי יַעֲקֹב שִׁמְעוֹן וְלֵוִי, כֻּלְּהוּ בְּדִינָא הֲווֹ. טַב לְמֵיסַב דָּא, וְלָא יִתְּעַר קְטָטוּתָא בְּכֻלְּהוּ שְׁבָטִין.

62b.4 וְתָנֵינָן, מַאי קָא חָמָא שִׁמְעוֹן לְאִזְדַּוְּוגָא בְּלֵוִי יַתִּיר מִכֹּלָּא. וְהָא רְאוּבֵן הֲוָה אָחוּהָּ וְסָמִיךְ לֵיהּ, אֶלָּא שִׁמְעוֹן חָמָא וְיָדַע דְּלֵוִי מִסִּטְרָא דְּדִינָא קָא אָתֵי, וְשִׁמְעוֹן מִסִּטְרָא דְּדִינָא קַשְׁיָא יַתִּיר אִתְאֲחָד. אָמַר נִתְעֲרָב חַד בְּחַד וַאֲנָן נֶחֱרִיב עָלְמָא. מָה עָבֵד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, נָטַל לֵיהּ לְחוּלָקֵיהּ לְלֵוִי, אָמַר מִכָּאן וּלְהָלְאָה שִׁמְעוֹן לֵיתִיב בְּקוּפְטִירָא בַּהֲדֵּיהּ בִּלְחוֹדוֹי.

62b.5 תָּאנָא בְּסִטְרָא דְּאִימָא, תְּרֵין גַּרְדִּינֵי טְהִירִין (ס"א תריסין) אִתְאַחֲדָן בִּידָא שְׂמָאלָא, וְהָא אוֹקִימְנָא דְּאִינּוּן מְאַלְלֵי אַרְעָא בְכָל יוֹמָא וְיוֹמָא, וְהַיְינוּ רָזָא דִּכְתִּיב, (יהושע ב׳:א׳) שְׁנַיִם אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים.

62b.6 וְתָאנָא, זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל יַתִּיר מִכָּל עַמִּין עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּעֵי לְדַכְּאָה לְהוּ, וּלְרַחֲמָא עָלַיְיהוּ, דְּאִינּוּן חוּלָקֵיהּ וְעַדְבֵיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברים לב) כִּי חֵלֶק יְיָ' עַמּוֹ וְגוֹ', וּכְתִיב (דברים לב) יַרְכִּיבֵהוּ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ. עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ דַּיְיקָא. דְּהָא אִינּוּן אִתְאַחֲדָן לְעֵילָּא לְעֵילָּא. וְעַל דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא רְחִימוּתָא דִּילֵיהּ אִתְדְּבָק בְּהוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (מלאכי א׳:ב׳) אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר יְיָ', וּכְתִיב (דברים ז׳:ח׳) כִּי מֵאַהֲבַת יְיָ' אֶתְכֶם וְגוֹ', וּמִגּוֹ רְחִימוּתָא יַתִּירָא דְּרָחִים לְהוּ, יָהַב לוֹן יוֹמָא חַד בְּשַׁתָּא לְדַכְאָה לְהוּ, וּלְזַכָּאָה לְהוּ מִכָּל חוֹבֵיהוֹן, דִּכְתִּיב, (ויקרא טז) כִּי בַיּוֹם הַזֶּה וְגוֹ'. בְּגִין דִּיהוֹן זַכָּאִין בְּעָלְמָא דֵּין, וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי, וְלָא יִשְׁתְּכַּח בְּהוּ חוֹבָא. וְעַל דָּא בְּיוֹמָא דָּא, מִתְעַטְּרִין יִשְׂרָאֵל, וְשַׁלְטִין עַל כֻּלְּהוּ גַּרְדִּינִין, וְעַל כֻּלְּהוּ טְהִירִין.

62b.7 תָּאנָא (ויקרא ט״ז:ח׳) וְנָתַן אַהֲרֹן עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִים גּוֹרָלוֹת. וְנָתַן אַהֲרֹן, בְּגִין דְּאָתֵי מִסִּטְרָא דְּחֶסֶד. עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִים, עַל דַּיְיקָא, בְּגִין דְּתִתְבֲּסַם מַטְרוֹנִיתָא. גּוֹרָל אֶחָד לַיְיָ' וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל וְהָא תְּרֵין שְׂעִירִין אִינּוּן, אֲמַאי חַד לַיְיָ'. אֶלָּא אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, יֵתִיב הַאי גַּבָּאי, וְחַד יֵזִיל וְיִשׁוֹט בְּעָלְמָא, דְּאִלְמָלֵי תַּרְוַיְיהוּ מִזְדַּוְּוגָן, לָא יָכִיל עָלְמָא לְמִסְבַּל.

62b.8 נָפַק הַאי, אָזִיל וְשָׁאט בְּעָלְמָא, וְאַשְׁכַּח לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל, בְּכַמָּה פּוּלְחָנִין, בְּכַמָּה דַּרְגִּין, בְּכַמָּה נִמוּסִין טָבָן, לָא יָכִיל לְהוּ, כֻּלְּהוּ שְׁלָמָא בֵּינַיְיהוּ, לָא יָכִיל לְמֵיעָל בְּהוּ בְּדַלְטוֹרָא. (אזל ושאט בעלמא, ואשכח לישראל כהאי גוונא) (נ"א ישראל לתתא אוף הכי כהאי גוונא) הַאי שְׂעִירָא שַׁלְחִין לֵיהּ בְּמַטוּלָא דְּכָל חוֹבַיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל.

62b.9 תָּאנָא, כַּמָה חֲבִילֵי טְרִיקִין מִזְדַּוְּוגָן (נ"א מזדמנן), דְּאִינּוּן תְּחוֹת יְדֵיהּ, וּמְמָנָן לְאַלְלָא אַרְעָא, עַל כָּל אִינּוּן דְּעַבְרִין עַל פִּתְגָּמֵי אוֹרַיְיתָא. וְהַהוּא יוֹמָא, לָא שְׁכִיחַ דַּלְטּוֹרָא (ס"א פטרא) לְמַלְּלָא בְּהוּ בְּיִשְׂרָאֵל. כַּד מָטָא הַאי שְׂעִירָא לְגַבֵּי טוּרָא, כַּמָה חֵידוּ עַל חֵידוּ מִתְבַסְּמִין כֻּלְּהוּ בֵּיהּ. וְהַהוּא גַרְדִינָא דְּנָפִיק, אַהְדָּר וְאָמַר תּוּשְׁבַּחְתָּא דְּיִשְׂרָאֵל, קַטֵיגוֹרָא אִתְעָבִיד סַנֵיגוֹרָא.