Volume III

Achrei Mot

Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 59b, reference page 8 of 49.

Current daf
59b
Reference units
49

Daf 59b

Unpointed Text

59b.1 תניא אמר רבי יוסי, זמנא חדא הוה צריכא עלמא למטרא. אתו לקמיה דרבי שמעון, רבי ייסא ורבי חזקיה ושאר חברייא. אשכחוהו דהוה אזיל למחמי לרבי פנחס בן יאיר, הוא ורבי אלעזר בריה. כיון דחמא לון - פתח ואמר "שיר המעלות הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד" (תהלים קלג, א).

59b.2 מאי "שבת אחים גם יחד"? כמה דאת אמר "ופניהם איש אל אחיו" - בשעתא דהוו חד בחד - משגיחין אנפין באנפין - כתיב "מה טוב ומה נעים". וכד מהדר דכורא אנפוי מן נוקבא - ווי לעלמא! כדין כתיב "ויש נספה בלא משפט" (משלי יג, כג) - "בלא משפט" ודאי! וכתיב "צדק ומשפט מכון כסאך" (תהלים פט, טו). דלא אזיל דא בלא דא. וכד "משפט" מתרחק "מצדק" - ווי לעלמא!

59b.3 והשתא חמינא דאתון אתיתון על דדכורא לא שריא בנוקבא.

59b.4 אמר: "אי לדא אתיתון גבאי - תיבו! דהאי יומא אסתכלנא דיתהדר כלא למישרי אנפין באנפין! ואי לאורייתא אתיתון - שרו גבאי!".

59b.5 אמרו ליה: "לכלא קא אתינא לגבי דמר. ישתמיט חד מינן לבשרא לאחנא שאר חברייא, ואנן נתיב לקמיה דמר."

59b.6 עד דהוו אזלי פתח ואמר "שחורה אני ונאוה בנות ירושלם וגו'" (שיר א, ה). אמרה כנסת ישראל קמי קודשא בריך הוא, "שחורה אני" בגלותא, "ונאוה אני" בפקודי אורייתא; דאף על גב דישראל בגלותא - לא שבקי לון. "כאהלי קדר" דאינון בני קטורה דאתקדרו אנפייהו תדירא, ועם כל דא - "כיריעות שלמה" - כההוא חיזו שמיא למדכי, דכתיב "נוטה שמים כיריעה" (תהלים קד, ב).

59b.7 "אל תראוני שאני שחרחורת" - מאי טעמא "אל תראוני"? בגין "שאני שחרחורת ששזפתני השמש" - דלא אסתכל בי שמשא לאנהרא לי כדקא יאות.

59b.8 ישראל מה אינון אמרין? "בני אמי נחרו בי". מאן אינון "בני אמי"? אלין רברבין ממנן תריסין על שאר עמין.

59b.9 דבר אחר: "בני אמי" ממש, כמה דאת אמר "השליך משמים ארץ וגו'" (איכה, ב). וכד "השליך משמים ארץ" - "שמוני נוטרה את הכרמים". מאי טעמא? בגין ד"כרמי שלי לא נטרתי". ותנינן, "בני אמי" ודאי אסתכמו עלי, כלומר כד אתעדי ארץ משמים כמה דאוקימנא, דכתיב "ותתצב אחותו מרחוק" (שמות ב, ד).

59b.10 והכא אתמר ודאי "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד"! ובהו אוקימנא "גם יחד" כמה דאת אמר "ואף גם זאת בהיותם" (ויקרא כו, מד). "שבת אחים" בכלל. כיון דכתיב "גם" - לאכללא כל אינון דלעילא; דכל שולטנותא בההוא אתר אשתכח.

59b.11 דבר אחר: "הנה מה טוב ומה נעים וגו'" - אלין אינון חברייא בשעתא דאינון יתבין כחדא ולא מתפרשן דא מן דא. בקדמיתא אתחזון גוברי מגיחי קרבא דבעו לקטלא דא לדא. לבתר - אתהדרו ברחימותא דאחוה! קודשא בריך הוא מהו אומר? "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד". "גם" - לאכללא עמהון שכינתא. ולא עוד אלא קודשא בריך הוא אצית למלולייהו וניחא ליה וחדי בהו! הדא הוא דכתיב "אז נדברו יראי יהו"ה איש אל רעהו ויקשב יהו"ה וישמע ויכתב ספר זכרון לפניו וגו'" (מלאכי ג, טז).

59b.12 ואתון חברייא דהכא - כמה דהויתון בחביבותא ברחימותא מקדמת דנא - הכי נמי מכאן ולהלאה לא תתפרשון דא מן דא! עד דקודשא בריך הוא חדי עמכון, ויקרי עלייכו שלם, וישתכח בגינכון שלמא בעלמא. הדא הוא דכתיב "למען אחי ורעי אדברא נא שלום בך" (תהלים קכב, ח).

59b.13 אזלו. עד דהוו אזלי - מטו לבי רבי פנחס בן יאיר. נפק רבי פנחס ונשקיה. "אמר זכינא לנשקא שכינתא - זכאה חולקי!". אתקין להו טיקלי דערסי קפטורי דקילטא. אמר רבי שמעון "אורייתא לא בעי הכי". אעבר להון ויתיבו.

59b.14 אמר רבי פנחס: עד לא ניכול - נשמע ממאריה דאורייתא מלה. דהא רבי שמעון כל מלוי באתגלייא אינון. איהו גברא דלא דחיל מעילא ותתא למימר לון. לא דחיל מעילא - דהא קודשא בריך הוא אסתכם

59b.15 (הדף מכיל רק זוהר ללא רעיא מהימנא)

Pointed Text

59b.1 תַּנְיָא אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, זִמְנָא חֲדָא, הֲוָה צְרִיכָא עַלְמָּא לְמִטְרָא, אָתוּ לְקָמֵיהּ (ס"א אזלו לגביה) דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, רִבִּי יֵיסָא וְרִבִּי חִזְקִיָּה וּשְׁאָר חַבְרַיָּיא. אַשְׁכְּחוּהוּ דְּהֲוָה אָזִיל לְמֵחֱמֵי, לְרִבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר, הוּא וְרִבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵיהּ. כֵּיוָן דְּחָמָא לוֹן, פָּתַח וְאָמַר, (תהילים קל״ג:א׳) שִׁיר הַמַּעֲלוֹת הִנֵּה מַה טוֹב וּמַה נָעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד. מַאי שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד.

59b.2 כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, וּפְנֵיהֶם אִישׁ אֶל אָחִיו, בְּשַׁעֲתָא דַּהֲווֹ חַד בְּחַד מַשְׁגִּיחִין אַנְפִּין בְּאַנְפִּין, כְּתִיב, מַה טוֹב וּמַה נָעִים. וְכַד מְהַדֵּר דְּכוּרָא אַנְפּוֹי מִן נוּקְבָּא, וַוי לְעָלְמָא. כְּדֵין כְּתִיב, (משלי י״ג:כ״ג) וְיֵשׁ נִסְפֶּה בְּלֹא מִשְׁפָּט. בְּלֹא מִשְׁפָּט וַדַּאי, וּכְתִיב, (תהילים פ״ט:ט״ו) צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ, דְּלָא אָזִיל דָּא בְּלָא דָּא, וְכַד מִשְׁפָּט, מִתְרַחֵק מִצֶדֶק, וַוי לְעָלְמָא. (כדין כתיב, (משלי י״ג:כ״ג) ויש נספה בלא משפט).

59b.3 וְהַשְׁתָּא חֲמֵינָא, דְּאַתּוּן אֲתִיתוּן, עַל דִּדְכוּרָא לָא שַׁרְיָא בְּנוּקְבָּא, אָמַר, אִי לְדָא אֲתִיתוּן גַּבָּאי תִּיבוּ. דְּהַאי יוֹמָא אִסְתַּכַּלְנָא, דְּיִתְהַדָר כֹּלָּא לְמִשְׁרֵי אַנְפִּין בְּאַנְפִּין. וְאִי לְאוֹרַיְיתָא אֲתִיתוּן, שָׁרוּ גַּבָּאי. אָמְרוּ לֵיהּ, לְכֹלָּא, קָא אֲתֵינָא לְגַבֵּי דְּמֹר, יִשְׁתְּמִיט חַד מִינָן, לְבַשְּׂרָא לַאֲחָנָא, שְׁאָר חַבְרַיָּיא, וַאֲנָן נֵתִיב לְקָמֵיהּ דְּמֹר.

59b.4 עַד דַּהֲווֹ אַזְלֵי, פָּתַח וְאָמַר, (שיר השירים א׳:ה׳) שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה בְּנוֹת יְרוּשָׁלָיִם וְגוֹ'. אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, שְׁחוֹרָה אֲנִי בְּגָלוּתָא, וְנָאוָה אֲנִי בְּפִקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא, דְּאַף עַל גַּב דְּיִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא לָא שַׁבְקֵי לוֹן. כְּאָהֳלֵי קֵדָר, דְּאִינּוּן בְּנֵי קְטוֹרָה (ס"א טורי), דְּאִתְקַדְּרוּ אַנְפַּיְיהוּ תְּדִירָא, וְעִם כָּל דָּא כִּירִיעוֹת שְׁלֹמֹה, כְּהַהוּא חֵיזוֹ שְׁמַיָא לְמִדְכֵּי, דִּכְתִּיב, (תהילים ק״ד:ב׳) נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה.

59b.5 אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחוֹרֶת. מַאי טַעְמָא (ס"א אני שחרחורת בגין ששזפתני) אַל תִּרְאוּנִי, בְּגִין שֶׁאֲנִי שֶׁחַרְחֹרֶת. שֶׁשְּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ, דְּלָא אִסְתָּכַּל בִּי שִׁמְשָׁא, לְאַנְהָרָא לִי כְּדְקָא יֵאוֹת. יִשְׂרָאֵל מַה אִינּוּן אַמְרִין. בְּנֵי אִמִּי נִחֲרוּ בִּי. מַאן אִינּוּן בְּנֵי אִמִּי, אִלֵּין רַבְרְבִין מְמָנָן תְּרִיסִין עַל שְׁאָר עַמִּין.

59b.6 דָּבָר אַחֵר, בְּנֵי אִמִּי מַמָּשׁ. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (איכה ב׳:א׳) הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ וְגוֹ'. וְכַד הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ, שָׂמוּנִי נוֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים. מַאי טַעְמָא. דְּכַרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי. וְתָנֵינָן, בְּנֵי אִמִּי וַדַּאי אִסְתְכָּמוּ עָלַי, כְּלוֹמַר, כַּד אִתְעָדֵי אֶרֶץ, מִשָּׁמַיִם, כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא, דִּכְתִּיב, (שמות ב׳:ד׳) וַתֵּתַצַּב אֲחוֹתוֹ מֵרָחוֹק.

59b.7 וְהָכָא אִתְּמַר וַדַּאי, הִנֵּה מַה טוֹב וּמַה נָעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד. וּבְהוּ אוֹקִימְנָא (נ"א והכא אוקימנא), גַּם יָחַד. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (ויקרא כ״ו:מ״ד) וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם, שֶׁבֶת אַחִים בִּכְלַל, כֵּיוָן דִּכְתִּיב, גַּם, לְאַכְלְלָא כָּל אִינּוּן דִּלְעֵילָּא, דְּכָל שׁוּלְטָנוּתָא בְּהַהוּא אֲתַר אִשְׁתְּכַח.

59b.8 דָּבָר אַחֵר. הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָעִים וְגוֹ'. אִלֵּין אִינּוּן חַבְרַיָּיא, בְּשַׁעֲתָא דְּאִינּוּן יַתְבִין כַּחֲדָא, וְלָא מִתְפָּרְשָׁן דָּא מִן דָּא. בְּקַדְמִיתָא אִתְחָזוּן גּוּבְרֵי מַגִּיחֵי קְרָבָא, דְּבָעוּ לְקָטְלָא דָּא לְדָא. לְבָתַר, אִתְהֲדָרוּ בִּרְחִימוּתָא דְּאַחְוָה. קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מַהוּ אוֹמֵר, הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד. גַּם, לְאַכְלְלָא עִמְּהוֹן שְׁכִינְתָּא. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָצִית לְמִלּוּלַיְיהוּ, וְנִיחָא לֵיהּ וְחַדֵּי בְּהוּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (מלאכי ג׳:ט״ז) אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי יְיָ' אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וַיַּקְשֵׁב יְיָ' וַיִּשְׁמָע וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו וְגוֹ'.

59b.9 וְאַתּוּן חַבְרַיָּיא דְּהָכָא, כְּמָה דַּהֲוִיתוֹן בַּחֲבִיבוּתָא בִּרְחִימוּתָא, מִקַּדְמַת דְּנָא, הָכִי נָמֵי, מִכָּאן וּלְהָלְאָה לָא תִּתְפָּרְשׁוּן דָּא מִן דָּא, עַד דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יַחְדֵּי עִמְּכוֹן, וְיִקְרֵי עָלַיְיכוּ שְׁלָם. וְיִשְׁתְּכַּח בְּגִינֵיכוֹן שְׁלָמָא בְּעָלְמָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (תהילים קכ״ב:ח׳) לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָא שָׁלוֹם בָּךְ.

59b.10 אָזְלוּ. עַד דַּהֲווֹ אַזְלֵי, מָטוּ לְבֵי רִבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר. נָפַק רִבִּי פִּנְחָס, וּנְשָׁקֵיהּ. אָמַר, זָכֵינָא לְנַשְּׁקָא שְׁכִינְתָּא. זַכָּאָה חוּלָקִי אַתְקִין לְהוּ טִיקְלֵי דְּעַרְסֵי, קַפְטוּרֵי דְּקִילְטָא. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, אוֹרַיְיתָא לָא בָּעֵי הָכִי, אַעְבָּר לְהוֹן, וְיָתִיבוּ. אָמַר רִבִּי פִּנְחָס, עַד לָא נֵיכוּל, נִשְׁמַע מִמָּארֵיהּ דְּאוֹרַיְיתָא מִלָּה. דְּהָא רַבִּי שִׁמְעוֹן כָּל מִלּוֹי בְּאִתְגַּלְיָיא אִינּוּן, אִיהוּ גַּבְרָא דְּלָא דָּחִיל מֵעֵילָּא וּמִתַתָּא, לְמֵימַר לוֹן, לָא דָּחִיל מֵעֵילָּא, דְּהָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִסְתָּכַּם בֵּיהּ, לָא דָּחִיל מִתַּתָּא, כְּאַרְיֵה דְּלָא דָּחִיל מִבְּנֵי עָנָא. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן לְרִבִּי אֶלְעָזָר בְּרִיה, אֶלְעָזָר קוּם בְּקִיּוּמָךְ, וְאֵימָא מִלָּה חַדְתָּא, לְגַבֵּי דְּרִבִּי פִּנְחָס וּשְׁאָר חַבְרַיָּיא.