Volume II
Terumah
Zohar Online Volume II: Exodus text. Daf 174b, reference page 98 of 101.
- Current daf
- 174b
- Reference units
- 101
Daf 174b
Unpointed Text
174b.1 "והבריח התיכון בתוך הקרשים מבריח מן הקצה אל הקצה".
174b.2 רבי יהודה פתח: "אשריך ארץ שמלכך בן חורין, ושריך בעת יאכלו" (קהלת י, יז), וכתיב "אי לך ארץ שמלכך נער ושריך בבקר יאכלו". (במאי אוקימנא הני קראי), ווי לעלמא דלא משגחן בפולחנא דמאריהון, דהא מאריהון אשגח בגיניהון לאוטבא להו, דאנח קמייהו פתגמי אורייתא ולא משגחן.
174b.3 דתנינן תלת מלין בעי בר נש למעבד לבריה - מילה ופדיון ולנסבא ליה אנתו, וכלא עביד קודשא בריך הוא לישראל.
174b.4 מילה דכתיב "ושוב מול את בני ישראל שנית" (יהושע ה, ב), וכתיב "ובן שמנת ימים ימול לכם כל זכר" (בראשית יז, יב).
174b.5 פדיון דכתיב "ויפדך (יהו"ה אלקיך) מבית עבדים מיד פרעה מלך מצרים" (דברים ז, ח),
174b.6 לנסבא ליה אנתו דכתיב "זכר ונקבה ברא אותם" (בראשית א, ב), וכתיב "ויברך אותם אלהי"ם, ויאמר להם אלהי"ם פרו ורבו".
174b.7 תו אטיל להו כהאי נשרא דאטיל לבנוי על גדפוי דכתיב "ואשא אתכם על כנפי נשרים" (שמות יט, ד).
174b.8 אמר רבי יוסי, כלא הוא יאות! אבל אורייתא דאהדר קמייהו דישראל ואוליף לון - יתיר מכלא! תא חזי, לית שבחא דבר נש בהאי עלמא ובעלמא דאתי כשבחא דאורייתא דכתיב בה "בי מלכים ימלכו" (משלי ח, יד). (מדרש הנעלם הוא) דהא תנינן, כד סליק רב הונא להתם, אשכח רבנן דהוו עסקי בהאי קרא, דכתיב "ופקדתי על בל בבבל, והוצאתי את בלעו מפיו, ולא ינהרו אליו עוד גוים" (ירמיה נא, מד), ורב הונא לא הוו משגיחין ביה, דהא לא אשתמודען ליה בקדמיתא, בגין דהוה זעיר, עאל לבי מדרשא ואשכח רבנן דהוו אמרי, האי קרא אית לאסתכלא ביה, אי טעוותיה ודחלתיה דנבוכדנצר הוה שמיה בל, הא כתיב ביה "ועד אחרן על קדמי דניאל די שמיה בלטשאצר כשם אלהי" (דניאל ד, ה), ועוד מאי "והוצאתי את בלעו מפיו".
174b.9 קם רב הונא ביני קיימי דעמודי ואמר, אילו הוינא באתרי דרישנא ליה להאי פסוקא, לא אשגחו ביה, קם תניינות ואמר מלה דא, אתא רבי יודאי בר רב ואותביה קמיה, אמר ליה אימא ברי אימא, דמלי אורייתא כתיב בהו "בראש הומיות תקרא וגו'" (משלי א, כא).
174b.10 פתח ואמר, הכי תנינן, ביומי קדמאי עד לא אתא יעקב, הוה בר נש שלו בביתיה, מטא זמניה מית בלא מרעין, כיון דאתא יעקב בעא קמיה דקודשא בריך הוא, אמר ליה מארי דעלמא, אי ניחא קמך דלנפול בר נש בבי מרעיה תרין או תלת יומין, ולבתר יתכנש לעמיה, ויפקד לביתיה ויתוב מחובוי, אמר ליה שפיר, את תהא סימנא בעלמא. תא חזי מה כתיב ביה? "ויהי אחרי הדברים האלה ויאמר ליוסף הנה אביך חולה" (בראשית מח, א). "חלה" כתיב - מה דלא הוה לבר נש מן קדמת דנא.
174b.11 בתר דשכיב, לא הוה בר נש דהוה ליה מרעין דלא מית, עד דאתא חזקיה. מה כתיב ביה? "בימים הם חלה חזקיהו למות וגו'" (ישעיהו לח, א). תא חזי מה כתיב? "ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל אל יהו"ה" - אמר ליה אי ניחא קמך דיתסון בני נשא מבי מרעיהון ויודון שמך, וישתמודעון, ויתובון לבתר בתיובתא שלימתא, וישתכחון בני עלמא זכאין קדמך, אמר ליה קודשא בריך הוא יאות הוא, את תהא סימנא בעלמא, וכך הוה מאי דלא הוה מקדמת דנא, הדא הוא דכתיב "מכתב לחזקיהו מלך יהודה בחלותו, ויחי מחליו" (שם ט).
174b.12 ותאנא, ההוא יומא אתחזר שמשא עשר דרגין, ותאנא מרודך בלאדן הוה אכיל כל יומא בארבע שעתי, ונאים עד תשע שעתי, וההוא יומא נאים עד תשע שעתי, כד אתער חמא שמשא דקאים בארבע שעתי, אמר מאי האי, בקטולא דקונטירא, קונטרוי אנקטרתון, אמרו
Pointed Text
174b.1 אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, אַשְׁרֵיךְ אֶרֶץ שֶׁמַּלְכֵּךְ בֶּן חוֹרִין, דְּזָן לָךְ בִּסְגִיאוּת כֹּלָּא, בְּלָא דְּחִילוּ דְּאַחֲרָא, וּמֵהַהוּא מַלְכָּא עִלָּאָה אִתְּזַן כֹּלָּא. וְשָׂרַיִךְ בָּעֵת יאכֵלוּ, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (במדבר כ״ג:כ״ג) כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל מָה פָּעַל אֵל, אִי לָךְ אֶרֶץ שֶׁמַּלְכֵּךְ נָעַר כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (ישעיהו ג׳:ד׳) וְנָתַתִּי נְעָרִים שָׂרֵיהֶם. דְּוַוי לְאַרְעָא כַּד יַנְקָא מִשְּׂמָאלָא. וְשָׂרַיִךְ בַּבֹּקֶר יֹאכֵלוּ, בְּהַהוּא קַדְרוּתָא, וְעַד לָא נָהִיר, וְלָא שַׁלְטָא מָה דְּשַׁלְטָא.
174b.2 תָּנָא אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, (שמות כ״ו:כ״ח) וְהַבְּרִיחַ הַתִּיכוֹן בְּתוֹךְ הַקְּרָשִׁים מַבְרִיחַ מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה, דָּא הוּא יַעֲקֹב קַדִּישָׁא שְׁלֵימָא, כְּמָה דְּאוּקִימְנָא, דִּכְתִּיב, (בראשית כ״ה:כ״ז) וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יוֹשֵׁב אֹהָלִים. יוֹשֵׁב אֹהֶל לָא כְּתִיב, אֶלָּא יוֹשֵׁב אוֹהָלִים, תְּרֵי, דְּאָחִיד לְהַאי וְאָחִיד לְהַאי. אַף הָכָא כְּתִיב, וְהַבְּרִיחַ הַתִּיכוֹן בְּתוֹךְ הַקְּרָשִׁים, מַבְרִיחַ מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה, דְּאָחִיד לְהַאי וְאָחִיד לְהַאי.
174b.3 דְּתָנֵינָן, מַאי אִישׁ תָּם. כְּתַרְגּוּמוֹ, שְׁלִים. שְׁלִים מִכֹּלָּא, שְׁלִים לִתְרֵין סִטְרִין, לְעַתִּיקָא קַדִּישָׁא, וְלִזְעֵיר אַפִּין. שְׁלִים לְחֶסֶד עִלָּאָה וְלִגְּבוּרָה עִלָּאָה, וְאַשְׁלִים לְהַאי וּלְהַאי.
174b.4 אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, חֲמֵינָא דְּהָא חָכְמְתָא כְּלַל כֹּלָּא. וְחֶסֶד עִלָּאָה נָפְקָא מֵחָכְמָה. גְּבוּרָה, דְּהוּא דִּינָא תַּקִּיפָא, נָפְקָא מִבִּינָה. יַעֲקֹב אַשְׁלִים לִתְרֵין סִטְרִין וַאֲבָהָן כְּלַל כֹּלָּא, וְיַעֲקֹב כְּלַל אֲבָהֲתָא.
174b.5 תָּאנָא בָּטַשׁ חָכְמָה בִּשְׁבִילוֹי, וְכָנִיף בְּרוּחָא (ס"א למיא') וְאִתְכָּנְפוּ מַיָּא לְאֲתָר חַד, וְאִתְפְּתָחוּ חַמְשִׁין תַּרְעִין דְּבִינָה. מֵאִלֵּין שְׁבִילִין, נַפְקֵי עֲשָׂרָה כִּתְרִין, בְּקַרְנִיטֵּי זְהִירִין, וְאִשְׁתָּאָרוּ עֶשְׂרִין וּתְרֵין שְׁבִילִין. בָּטַשׁ הַהוּא רוּחָא בְּאִינּוּן שְׁבִילִין, וְאִתְפְּתָחוּ חַמְשִׁין תַּרְעִין דְּבִינָה, וְאִתְגְּלִיפוּ עֶשְׂרִין וּתְרֵין, בְּחַמְשִׁין תַּרְעִין דְּיוֹבְלָא, וְאִתְעַטָּרוּ בְּשִׁבְעִין וּתְרֵין אַתְוָון דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא. אִלֵּין אִתְפְּתָּחוּ לְסִטְרוֹי.
174b.6 וְאִתְעַטָּרוּ עֶשְׂרִין וּתְרֵין כִּתְרִין דְּרַחֲמֵי, דִּכְלִילָן בְּעַתִּיק יוֹמִין, דְּנָהִיר לוֹן כָּל חַד בְּסִטְרוֹי. אִתְעַטָּרוּ חַמְשִׁין גְּלִיפִין, בְּמ"ב אַתְוָון קַדִּישִׁין דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא, דִּבְהוֹן אִתְבְּרֵי שְׁמַיָא וְאַרְעָא. וְאִתְגְּלָפוּ בְּגִּלוּפֵיהוֹן, תְּמַּנְיָא תַּרְעִין, דְּאִינּוּן תְּמַנְיָא אַתְוָון דְּרַחֲמֵי, דִּכְתִּיב, (שמות לה) יְיָ' יְיָ' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן, דְּנָפְקָא מֵעַתִּיקָא קַדִּישָׁא, לִזְעִירָא, וּמִתְחַבְּרָן בְּאִלֵּין כִּתְרִין קַדִּישִׁין, חָכְמָה וּבִינָה עִלָּאִין דְּסַלְּקִין. נָפְקָא חֶסֶד עִלָּאָה מֵהַאי סִטְרָא, וְדִינָא דִּגְבוּרָה מֵהַאי סִטְרָא, אָתָא זְכוּתָא דְּיַעֲקֹב, וְאַשְׁלִים אֲתַרְוַויְיהוּ וְאָחִיד לוֹן. דְּהָא הוּא שְׁלֵימוּתָא עִלָּאָה.
174b.7 תָּאנָא אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, בְּגִין כָּךְ יִשְׂרָאֵל אִתְקְרֵי. דְּתָאנָא יַעֲקֹב תַּתָּאָה. יִשְׂרָאֵל עִלָּאָה. יַעֲקֹב לָאו שְׁלֵימוּתָא, יִשְׂרָאֵל שְׁלֵימוּתָא דְּכֹלָּא. וְכֵן תָּאנָא, (שמואל ב כ״ג:א׳) נְאֻם דָּוִד בֶּן יִשַׁי, דָּוִד לָאו שְׁלֵימוּתָא, דְּהָא בַּתְרָאָה הוּא. יִשַׁי יְסוֹד עִלָּאָה הוּא, וּשְׁלֵימוּתָא. וְהַיְינוּ דְּתָנֵינָן, לָא גָּלוּ יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצָם עַד שֶׁכָּפְרוּ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּבְמַלְכוּתָא דְּבֵית דָּוִד, דִּכְתִּיב, (שמואל ב כ׳:א׳) אֵין לָנוּ חֵלֶק בְּדָוִד וְלא נַחֲלָה בְּבֶן יִשַׁי אִישׁ לְאֹהָלָיו יִשְׂרָאֵל. מַאי אִישׁ לְאֹהָלָיו. אֲתָר דְּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת שַׁרְיָא בְּגַּוַּיְיהוּ, הַיְינוּ לֶאֱלֹהָיו.
174b.8 אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, כַּד שַׁרְיָא חָכְמְתָא לְגַּלְפָא גְּלִיפִין בְּכֻלְּהוּ כִּתְרִין, מֵאָן כִּתְרָא שַׁאֲרֵי מֵהַהוּא דְּאִתְקְרֵי בִּינָה. בְּבִּינָה אִתְכְּלִיל כֹּלָּא. וּבְּגִין כָּךְ אִתְפְּתָּחוּ בָּהּ חַמְשִׁין תַּרְעִין, וְאִשְׁתְּכַח דְּכֹלָּא בְּחָכְמָה אִתְגְּלָפוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (תהילים ק״ד:כ״ד) כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ.
174b.9 תָּאנָא, כְּתִיב (ישעיהו מ׳:י״ב) מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם וְגוֹ'. בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם. מַאן מַיִם. דָּא הוּא בִּינָה. רִבִּי אֶלְעָזָר מַתְנִי הָכִי, דָּא חֶסֶד. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן, כֹּלָּא בְּחַד מַתְקְלָא סַלְּקָא. (ס"א מתתקן) (ישעיהו מ׳:י״ב) וְשָׁמַיִם בַּזֶּרֶת תִּכֵּן, מַאן שָׁמַיִם. תִּפְאֶרֶת. דִּכְתִּיב תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל. וְכָל בַּשָּׁלִישׁ עֲפַר הָאָרֶץ. דָּא הוּא גְּבוּרָה. וְשָׁקַל בַּפֶּלֶס הָרִים, אִלֵּין אִינּוּן שְׁאַר כִּתְרִין, דְּאִקְרוּן טוּרֵי אֲפַרְסְמוֹנָא דַּכְיָא. וּגְּבָעוֹת בְּמֹאזְנָיִם, אִלֵּין שְׁאַר רְתִיכִין תַּתָּאִין מִנַּיְיהוּ.
174b.10 תָּא חֲזִי, בְּשָׁעֳלוֹ, מָאי שָׁעֳלוֹ. דָּא רוּחַ חָכְמְתָא דְּהָכִי תָּנֵינָן, שָׁעֳלָא דְּקִיטְרֵי בְּקִיזְפָא שְׁקִיעָן.
174b.11 וְשָׁמַיִם בַּזֶּרֶת תִּכֵּן, מַאן זֶרֶת. אִלֵּין אִינּוּן (חמשין) תַּרְעִין דְּאִתְפָּתָחוּ וְאִתְפָּזְרוּ לְכָל סִטְרִין, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (מלאכי ב׳:ג׳) וְזֵרִיתִי פֶרֶשׁ עַל פְּנֵיכֶם וְגוֹ'. וְכָל בַּשָּׁלִישׁ, מַאן שָׁלִישׁ. רַחֲמֵי. שְׁלֵימוּתָא דְּכֹלָּא. וְשָׁקַל בַּפֶּלֶס, מַאי פֶּלֶס, אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, דִּכְתִּיב, (ויקרא י״ט:ל״ו) מֹאזְנֵי צֶדֶק. אַבְנֵי צֶדֶק. תּוּ אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, הָנֵי מִילֵּי בְּשִׁיעוּרָא דְּיוֹצֵר כֹּלָּא אוֹקִימְנָא.