Volume II

Terumah

Zohar Online Volume II: Exodus text. Daf 170a, reference page 89 of 101.

Current daf
170a
Reference units
101

Daf 170a

Unpointed Text

170a.1 ודאי בעוד דאינון מקטרגין אלין על אלין, ישראל יהון גו רווחא.

170a.2 אמר ההוא ינוקא, והא ביומא דא שארי אתערותא דא, דהא בהאי יומא דמין סגיאין אושדין בעלמא. אמר ליה רבי חייא, מנא ליה להאי ינוקא, אמר רבי שמעון לזמנין נבואה נפיל בפום ינוקן, ומתנבאי יתיר מחד נביאה. אמר ההוא ינוקא, וכי תווהא איהו בינוקי למהוי לון נבואה, והא קרא שלים איהו! מנלן? דכתיב "וכל בניך למודי יהו"ה". אינון ודאי "למודי יהו"ה", ונבואה מנהון נפקא, מה דלית הכי לכל עלמא, אלא לישראל בלחודוי, דכתיב בהו "וכל בניך למודי יהו"ה", ובגיני כך מנהון נפקא נבואה.

170a.3 אתא רבי שמעון ונשקיה. אמר מיומאי לא שמענא דא בר השתא.

170a.4 (דא פקודא דקודשא בריך הוא למשה) "ועשית את הקרשים למשכן עצי שטים עומדים", (כלא כגוונא עלאה), (ד"א ל"ג פתח רבי יצחק) וכתיב "שרפים עומדים ממעל לו שש כנפים וגו'" (ישעיהו ו, ב), עובדא דמשכנא באינון קרשים כגוונא דאינון שרפים, (בהאי אתר) אלין עומדים ואלין עומדים. ואי תימא, והא כל חיילי שמיא אינון 'עומדים' כלהו, כמה דאת אמר "ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה" (זכריה ג, ז), וכתיב "וכל צבא השמים עומדים עליו וגו'" (מ"א כב, יט) - דהא כלהו משריין עלאין לית להו קפיצין וכלהו קיימי בקימה. אלא ודאי כלהו קיימין, ולזמנין אלין אקרון "שרפים" ולזמנין סלקין בשמא אחרא, אבל אלין כלהו בחד שמא קיימי, והאי קרא אוקמוה.

170a.5 (נ"א רבי יצחק פתח) כתיב "מזמור לדוד יהו"ה רעי לא אחסר" (תהלים כג, א), הא (נ"א) אתמר מה בין "מזמור לדוד" ובין "לדוד מזמור", והכא שכינתא קדמא ואתיא ושראת עליה בקדמיתא, "יהו"ה רעי" וכי אמאי שכינתא קדמא הכא, והא דוד אצטריך לאקדמא (ס"א לאתערא) איהו בקדמיתא, הואיל ובעי מזוניה מעם קודשא בריך הוא.

170a.6 אלא ודאי שכינתא קדמא ואתיא ושראת עליה, ואתערת ליה לשבחא למלכא שבחא דא, ולמבעי מזוני מקמי מלכא, דהא הכי אצטריך על מלה דמזונא, דבעיא איהי ורעותא דילה, דכל בני עלמא יבעון מזוני, בגין דכד קודשא בריך הוא בעי לנחתא מזוני לעלמא, איהי נטלא בקדמיתא, ועלה נחתי מזוני לעלמין כלהו, ובגיני כך איהי אקדימת למלה דא דמזוני, ושראת עליה דדוד.

170a.7 "יהו"ה רעי" - יהו"ה רעיא דילי, כהאי רעיא דמדבר עאנא דיליה באתר דדשאין ועשבין, דלא מחסר ביה כל מדעם, אוף הכי קודשא בריך הוא איהו רעיא דילי, למיזן לי בכל מה דאנא אצטריך.

170a.8 דבר אחר: "יהו"ה רעי", תנינן דקשין מזונותיו דבר נש קמי קודשא בריך הוא כקריעת ים סוף. הכא תרין גוונין אינון, ותרווייהו בארח קשוט. חד בגין דקודשא בריך הוא כל עובדוי בדינא וקשוט, ועל דינא וקשוט אתקיים כל עלמא, ובכל יומא ויומא ובכל זמנא וזמנא דן כל עלמא בדינא, לצדיקי ולרשיעי ולכל בני עלמא, כמה דאת אמר "כי צדיק יהו"ה צדקות אהב" (שם יא ז). וכד איהו דן בני נשא וחמי בני נשא כמה חייבין וכמה חטאין קמיה, כדין קשה בעינוי למיהב לון מזונא בכל זמנא, בגין דאית ליה למיזן חייביא ולאינון דחטאן. ואיהו עביד עמהון לגו משורת הדין, וזן ומפרנס לון כפום חסד עלאה, דאתמשך ואתנגיד על כל (ס"א עמין ובני) בני עלמא. וביה איהו זן ומפרנס לכלא, לצדיקי ולחסידי ולרשיעי ולכל אינון בני עלמא, ולכל חיון ובעירי חקלא ועופי שמיא, מקרני ראמים עד ביצי כלמי. ולא אשתאר בעלמא דאיהו לא זן ומפרנס לכלא, אף על גב דקשה קמיה לפום עובדין דבני עלמא כקריעת ים סוף.

170a.9 וכי קריעת ים סוף קשה קמיה?! והכתיב "גוער בים ויבשהו" (נחום א, ד), "הקורא למי הים וישפכם על פני הארץ" (עמוס ה, ח), והא כיון דסליק

Pointed Text

170a.1 וְאִי תֵּימָא, אִי הָכִי, הָא כְּתִיב, (יונה א׳:ג׳) וַיָּקָם יוֹנָה לִבְרוֹחַ תַּרְשִׁישָׁה מִלִּפְנִי יְיָ' כִּי יָדְעוּ הָאֲנָשִׁים כִּי מִלִּפְנֵי יְיָ' הוּא בּוֹרֵחַ, וְתָנֵינָן מַאי טַעְמָא אָזַל יוֹנָה וּבָרַח, וְכִי מַאן יֵיכוּל לְמִבְרַח מִקָּמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אֶלָּא הֲוָה אָזִיל וּבָרַח לְנָפְקָא מֵאַרְעָא קַדִּישָׁא, דְּהָא שְׁכִינְתָּא לָא שַׁרְיָא לְבַר מֵאַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל, וּבְגִין דְּלָא תִּשְׁרֵי עֲלוֹי שְׁכִינְתָּא, הֲוָה בְּרַח בְּאַרְעָא קַדִּישָׁא, דְּהָא שְׁכִינְתָּא אִיהִי שַׁרְיָא תַּמָּן, כְּמָה דְּאַתְּ אָמֵר (תהילים קכ״ח:ג׳) אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פּוֹרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ. גֶּפֶן פּוֹרִיָּה דָּא שְׁכִינְתָּא, מַה שְׁכִינְתָּא הֲוָה סְתִימָא לְגוֹ בְּבֵית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, אוּף הָכִי אִתְּתָא צְנִיעָא, לָא נָפְקָא מִתַּרְעָא דְּבֵיתָה לְבַר. וּבְגִינִי כַּךְ הֲוָה בְּרַח יוֹנָה לְבַר מֵאַרְעָא קַדִּישָׁא, וְהָא הָכָא כְּתִיב מִלִּפְנֵי, וְלָא כְּתִיב לִפְנֵי.

170a.2 אֶלָּא וַדַּאי הָכִי הוּא, מִלִּפְנֵי, דְּהָא רוּחַ נְבוּאָה לָא אַתְיָא מִגּוֹ שְׁכִינְתָּא, אֶלָּא מִלִּפְנֵי. אִינּוּן תְּרֵין דַּרְגִּין דִּנְבִיאִים, דְּקָא שַׁרְיָין עַל שְׁכִינְתָּא, וּמֵהַהוּא אֲתָר דָּחִיל לְמֶהוֵי תַּמָּן בְּאַרְעָא קַדִּישָׁא, וְעַל דָּא מִלִּפְנֵי. כִּי מִלִּפְנִי יְיָ' הוּא בּוֹרֵחַ, וְלָא לִפְנִי יְיָ', דְּהָא הֲוָה יָדַע דִּנְבוּאָה לָא הֲוָה אָתֵי אֶלָּא מִלִּפְנֵי.

170a.3 וּבְגִינֵי כַּךְ קָשִׁין זִוּוּגִין, קָשִׁין מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם לִפְנִי הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְעַל דָּא דָּוִד מַלְכָּא תָּלֵי מְזוֹנוֹתָיו לְעֵילָּא, בְּגִין דִּלְעֵילָּא לָא פָּסִיק לְעָלְמִין. אֲבָל הָכָא פָּסִיק, דְּהָא לָא תַּלְיֵין בֵּיהּ מְזוֹנוֹת. לְעֵילָּא אִינּוּן. וְעַל דָּא כְּתִיב, (תהילים כ״ג:א׳) יְיָ' רֹעִי לָא אֶחְסָר, לָא יִפְסְקוּן מְזוֹנוֹת מִנִּי לְעָלְמִין, בְּגִין דְּהַהוּא נָהָר דְּנָגִיד וְנָפִיק מֵעֵדֶן לָא פָּסִיק לְעָלְמִין, וּבְגִין דָּא קַדְמָא שְׁכִינְתָּא עַל דָּא.

170a.4 תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעֲתָא דְּהַאי אֲתָר מְקַבְּלָא מְזוֹנָא מִלְּעֵילָּא, כֻּלְּהוּ דִּמְקַדְּשֵׁי לְמָארֵיהוֹן, כֻּלְּהוּ מִתְעַדְּנִין, וּמִתְעָרִין, וְסַלְּקִין גַּדְפִין, כַּד אַתְיָא שְׁכִינְתָּא בְּהַהוּא מְזוֹנָא, בְּגִין דְּלָא יִסְתַּכְּלוּן בָּהּ.

170a.5 וְאִינּוּן תְּלַת מַשִּׁרְיָין בִּסְלִיקוּ חַד, קָרָאן וְאַמְרֵי (ישעיה ו) קָדוֹשׁ. קָרָאן אִלֵּין לְּמַשִׁרְיָיתָא תִּנְיָינָא, וְסַלְּקִין גַּדְפִּין אִלֵּין קַדְמָאֵי, וְאִלֵּין תִּנְיָּינֵי, וְאָמְרִין אִלֵּין תִּנְיָּינִי קָדוֹשׁ. קָרָאן אִלֵּין לְּמַשִׁרְיָּיתָא תְּלִיתָאָה, וְסַלְּקִין גַּדְפִּין תְּלַת מַשִּׁרְיָין כַּחֲדָא, וְכֻלְּהוּ אַמְרֵי קָדוֹשׁ יְיָ' צְבָאוֹת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ. וְעַל דָּא כֻּלְּהוּ מְשֻׁלָּבָן דָּא בְּדָא, אִלֵּין עָאלִין לְגוֹ אִלֵּין, וְאִלֵּין עָאלִין לְגוֹ אִלֵּין, מְשֻׁלָּבָן דָּא בְּדָא, כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר מְשׁוּלָּבוֹת אִשָּׁה אֶל אֲחוֹתָהּ כֵּן תַּעֲשֶׂה לְכָל קַרְשֵׁי הַמִּשְׁכָּן.

170a.6 קְרָשִׁים קַיְימֵי תָּדִיר בְּקִיּוּמַיְיהוּ, וְלָא מִתְכַּפְפֵי, כְּגַוְונָא דְּאִינּוּן עוֹמְדִים, דְּלָא מִתְכַּפְפֵי דְּלֵית לוֹן קְפִיצֵי, וְקַיְימֵי תָּדִיר בְּלָא יְשִׁיבָה, וְעַל דָּא כְּתִיב בַּקְרָשִׁים עוֹמְדִים.

170a.7 מָה כְּתִיב, שְׁתֵּי יָדוֹת לַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד, אוּף הָכִי, בִּתְרֵי גְּוָונֵי אִינּוּן כְּלִילָן כֹל חַד וְחַד מִנַּיְיהוּ, הַהוּא דִּילֵיהּ וּדְחַבְרֵיהּ, וְחַבְרֵיהּ אוּף הָכִי בֵּיהּ, וְעַל דָּא מְשֻׁלָּבָן דָּא עִם דָּא. (דא נטיל דיליה ודחבריה, ודא נטיל דיליה ודחבריה).

170a.8 כְּגַוְונָא דָּא כְּתִיב בְּאוֹרַיְיתָא, (משלי ג׳:י״ד) כִּי טוֹב סַחְרָהּ מִסְּחַר כָּסֶף וּמֵחָרוּץ תְּבוּאָתָהּ, דָּא אוֹלִיף לְדָא, וְדָא אוֹלִיף לְדָא, אִתְעֲבָדוּ מְשֻׁלָּבָן דָּא עִם דָּא. דָּא נָטִיל דִּילֵיהּ וּדְחַבְרֵיהּ, וְדָא נָטִיל דִּילֵיהּ וּדְחַבְרֵיהּ, וּמְשֻׁלָּבָן דָּא בְּדָא.

170a.9 כְּתִיב בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנוּחוֹת יְנַהֲלֵנִי. נְאוֹת דֶּשֶׁא, אִלֵּין אִינּוּן מְקוֹרִין עִלָּאִין, דְּכָל מְזוֹנָא וְסִפּוּקָא אַתְיָא מִנַּיְיהוּ. נְאוֹת אִלֵּין אִקְרוּן (איכה ב׳:ב׳) נְאוֹת יַעֲקֹב. נְאוֹת דֶּשֶׁא, בְּגִין דְּאִית נְאוֹת לְבַר דְּאִקְרוּן (יואל ב׳:כ״ב) נְאוֹת מִדְבָּר, וְעַל דָּא בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא. וְאִי תֵּימָא הָא כְּתִיב תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא, דְּהָא אִיהוּ לְתַתָּא. אֶלָּא דֶּשֶׁא מֵאִינּוּן נְאוֹת אַתְיָא דְּאִתְיְילִיד וְאַצְמַח מִנַּיְיהוּ, וְעַל דָּא בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי.

170a.10 עַל מֵי מְנוּחוֹת יְנַהֲלֵנִי, אִלֵּין מַיִין דְּנַיְיחָא, דְּקָא נַגְדִּין מֵהַהוּא אֲתָר דְּנָגִיד וְנָפִיק מֵעֵדֶן, וְאִינּוּן מַיִין אִקְרוּן מֵי מְנוּחוֹת. נַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב דָּא הוּא נֶפֶשׁ דָּוִד, וְלָא בָּעָא דָּוִד לְאַתְקְנָא אֶלָּא לְהַהוּא דַּרְגָּא דִּילֵיהּ כְּדְקָא יֵאוֹת. בְּאִלֵּין מֵי מְנוּחוֹת, זְמִינִין צַדִּיקַיָּא לְנַיְיחָא לְעָלְמָא דְּאָתֵי, דִּכְתִּיב, (ישעיה נח) וְנָחֲךָ יְיָ' תָּמִיד וְגוֹ'.

170a.11 (שמות כ״ו:י״א) וְעָשִׂיתָ קַרְסֵי נְחֹשֶׁת חֲמִשִׁים וְגוֹ'. רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי אַבָּא הֲווֹ יַתְבֵי לֵילְיָא חַד. כַּד רָמַשׁ לֵילְיָא, עָאלוּ גּוֹ גִּנָּא דְּעַל יַמָּא דִּטְבֶרְיָא. אַדְּהָכִי, חָמוּ תְּרֵין כֹּכָבַיָא דְּנַטְלֵי, דָּא מֵהָכָא, וְדָא מֵהָכָא, וְאִעֲרָעוּ דָּא בְּדָא וְאִטְמָרוּ.

170a.12 אָמַר רַבִּי אַבָּא, כַּמָה רַבְרְבָן עוֹבָדֵי דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בִּשְׁמַיָּא מִלְּעֵילָּא, וּבְאַרְעָא מִלְּרַע. מַאן יָכִיל לְמִנְדַּע בְּאִלֵּין תְּרִין כֹּכָבַיָא, דְּנַפְקוּ חַד מֵהָכָא, וְחַד מֵהָכָא וְאִעֲרָעוּ דָּא בְּדָא, וְאִטְמָרוּ. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר וְכִי לָא חֲמֵינָא לוֹן, הָא אַשְׁגַּחְנָא בְּהוּ, וְאַשְׁגַּחְנָא בְּכַמָּה עוֹבָדִין אַחֲרָנִין דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָבִיד תָּדִיר.