Volume II

Terumah

Zohar Online Volume II: Exodus text. Daf 167a, reference page 83 of 101.

Current daf
167a
Reference units
101

Daf 167a

Unpointed Text

167a.1 ביה ההוא גננא, וההוא אור דאיהו זרוע תדיר עביד איבין, ומניה ומגרמיה אזדרע כקדמיתא, ולא שכיך תדיר, כגנתא דעביד תולדין, ומההוא זרוע נפיל ביה באתריה, ומגרמיה עביד תולדין כדבקדמיתא.

167a.2 ואי תימא דאינון תולדין ואיבין הוו כמה דהוה בזמנא דגננא תמן - לאו הכי. אבל לא אתמנע זרוע דא לעלמין. כגוונא דא "ותורה אור" - אורייתא דאתיהיבת מסטרא דההוא אור קדמאה, הכי אזדרע תדיר בעלמא, ועביד תולדין ואיבין ולא שכיך לעלמין, ומההוא איבא דיליה אתזן עלמא.

167a.3 "ודרך חיים תוכחות מוסר" - תרין ארחין אינון, חד ארח חיים וחד בהפוכא מניה, סימנא דארח חיים מאן איהו, תוכחות מוסר, דכד בעא קודשא בריך הוא לנטרא להאי ארח חיים, שוי עליה ההוא דאלקי ועביד תוכחות מוסר לבני עלמא, ומאן איהו, האי דכתיב "ואת להט החרב המתהפכת לשמר את דרך עץ החיים" (בראשית ג, כד). ועל דא "דרך חיים" איהו "תוכחות מוסר". ומאן דאית ביה תוכחות - ודאי דמתערי ליה למהך בההוא "ארח חיים" דשארי תמן "תוכחות מוסר".

167a.4 האי קרא לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה! אלא כלא רזא דמהימנותא בהאי קרא!

167a.5 "כי נר מצוה" - דא רזא ד'שמור'. "ותורה אור" - דא רזא ד'זכור'. "ודרך חיים תוכחות מוסר" - אלין גזרין ועונשין דאורייתא, וכלא רזא דמהימנותא. ואצטריך דא לדא, למהוי רזא דכלא כדקא יאות. ועל רזא דא דהאי אור דדליק ונהיר להאי נר - כתיב ביה באהרן "בהעלותך את הנרות" (במדבר ח, ב) - בגין דהוא אתי מסטרא דהאי אור.

167a.6 אור דא כתיב ביה "יהי אור ויהי אור" (בראשית א, ג). כיון דאמר "יהי אור" אמאי כתיב "ויהי אור"? דהא ב"ויהי כן" סגיא?! אלא "יהי אור" - דא אור קדמאה דאיהו ימינא, ואיהו לקץ הימין. "ויהי אור" - דמימינא נפק שמאלא, ומרזא דימינא נפק שמאלא, ועל דא "ויהי אור" דא שמאלא. מכאן ד"ויהי" קדמאה דאורייתא בסטרא דשמאלא הוה, ובגין כך לאו איהו סימן ברכה. מאי טעמא? בגין דביה (נ"א דמניה) נפק ההוא חשך דאחשיך אנפי עלמא. וסימנא דא כד אתגלי רזא דעשו ועובדוי - בהאי "ויהי" הוה, דכתיב "ויהי עשו איש יודע ציד" (שם כה כז) - אתקיים ב"ויהי איש יודע ציד" לפתאה בני עלמא דלא יהכון בארח מישר.

167a.7 "וירא אלהי"ם את האור כי טוב" -- דא איהו עמודא דקאים באמצעיתא, וקאים ואחיד בסטרא דא ובסטרא דא, כד הוה שלימו דתלת סטרין, כתיב ביה "כי טוב", מה דלא הוה בהני אחרנין, בגין דלא הוה שלימו עד אור תליתאה, דאשלים לכל סטרין, וכיון דאתא תליתאה דא, כדין אפריש מחלוקת דימינא ושמאלא, דכתיב "ויבדל אלהי"ם בין האור ובין החשך".

167a.8 ועל דאינון חמש דרגין דאתפרשו ואתמשכו מהאי אור קדמאה, כתיב 'אור' חמש זמנין, וכלהו הוו מסטרא דימינא ואתכלילו ביה, וכד אתכלילו בסטר שמאלא, אתכלילו ברזא דמים דנטיל בימינא (ס"א מימינא), ובגין כך כתיב 'מים' חמש זמנין, וכד אשתלימו ברזא דאמצעיתא, כתיב 'רקיע' חמש זמנין.

167a.9 ועל דא תלת אינון - אור מים רקיע - לקבל תלת דרגין אלין, דכלהו חמש דרגין אתכלילו בהו. ועל דא בכלהו כתיב חמש זמנין בכל חד וחד.

167a.10 הכא רזא דרזין, באלין תלתא אתצייר ואתגליף בגלופי רזא דיוקנא דאדם, דאיהו אור בקדמיתא, לבתר מים, לבתר אתפשט בגווייהו רקיע, דאיהו גליפא דגליפו דיוקנא דאדם.

167a.11 כגוונא דגליפו ציורא דדיוקנא דאדם בתולדתיה, דהא בתולדתא דבר נש בקדמיתא זרע דאיהו אור, דהא נהירו דכל שייפי גופא איהו ההוא זרע, ובגין כך איהו אור, וההוא אור אקרי זרע, דכתיב "אור זרוע" - ההוא זרע ממש. לבתר ההוא זרע דאיהו אור אתפשט, ואתעביד

Pointed Text

167a.1 וַתּוֹסֶף לָלֶדֶת אֶת אָחִיו אֶת הָבֶל, וּבְהַאי נָמֵי לָא כְּתִיב וַיּוֹלֶד, וְאַף עַל גַּב דְּמִסְטְרָא דִּדְכוּרָא הֲוָה. אֲבָל מְקַטְרְגָא תָּשַׁשׁ וְתָבַר חֵילֵיהּ, דְּהָא בְּאָת קוֹף שָׁרִיאוּ אַתְוָון לְאוֹלָדָא.

167a.2 כֵּיוָן דְּאִתְבְּרִיר פְּסוֹלֶת, שָׁרִיאוּ אַתְוָון לְאוֹלָדָא מֵרָזָא דְּאָת ש"ת. תִּקּוּנָא דְּכַר וְנוּקְבָּא. בְּאִסְתַּכְּמוּתָא כַּחֲדָא. וּכְדֵין כְּתִיב וַיּוֹלֶד בִּדְמוּתוֹ כְּצַלְמוֹ וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ שֵׁת, וְלָא כְּתִיב וַתִּקְרָא. וַיִּקְרָא אִיהוּ, וְלָא אִיהִי. אִיהוּ קָרָא שְׁמֵיהּ שֵׁת, תִּקּוּנָא דְּכַר וְנוּקְבָּא כַּחֲדָא, דַּהֲווֹ בְּאִסְתַּכְּמוּתָא חֲדָא.

167a.3 תּוּ אִתְגַּלְגָּלוּ אַתְוָון, וְאָהַדְרוּ לְאוֹלָדָא אָלֶף דְּאָדָם, וְאִינּוּן אַתְוָון בַּאֲתָר דְּאִיהוּ סִיּוּם שְׁמֵיהּ. וּמַאן אִיהוּ. נ', וּלְבָתַר ו' לָא ה', דְּהָא אִתְעֲדִיאַת (נ"א אתיילידת) בְּהֶבֶל. בְּגִין כַּךְ נָטִיל אָת אַחֲרָא אֲבַתְרֵיהּ ו', סִיֵּים בְּשֵׁירוּתָא דְּשֵׁת ש', וְאִקְרֵי אֱנוֹשׁ.

167a.4 אֱנוֹשׁ מָה בֵּין שְׁמָא דָּא לִשְׁמָא דְּאָדָם. אֶלָּא אֱנוֹשׁ לָאו אִיהוּ בְּתֻּקְפָּא הֲוָה, תִּקּוּנָא דְּקַדְמָאֵי הֲוָה, (תהילים ח׳:ה׳) מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ. וּכְתִיב (איוב ז׳:י״ח) מָה אֱנוֹשׁ כִּי תְּגַּדְלֶנּו וְגוֹ', וַתִּפְקְדֶנּוּ לִבְקָרִים לִרְגָּעִים תִּבְחָנְנּוּ. וְעַל דָּא כְּתִיב (ישעיהו נ״ג:י׳) וַיְיָ' חָפֵץ דַּכְּאוֹ הֶחֱלִי, תְּבִירוּ דְּגוּפָא, וְתֻּקְפָּא דְּנַפְשָׁא, אוֹרִית שֵׁת לְאֱנוֹשׁ יְרוּתָא דְּהֲוָה לֵיהּ לְקַבְּלָא. וְאִיהוּ אוּף הָכִי אוֹרִית לִבְנוֹ.

167a.5 תּוּ אִתְגַּלְגָּלוּ אַתְוָון לְאַתְקְנָא עֲקִימָא, וְאִתְהַדְּרוּ לְאוֹלָדָא. קֵינָן. הַאי תִּקּוּנָא דְּקַיִן, וְאִתְתָּקַּן תְּחוֹתֵיהּ, וְאִתְהַדְּרוּ אַתְוָון לְבַסְּמָא עָלְמָא מֵעֲקִימוּ דְּהֲוָה. מַהֲלַלְאֵל מ' סוֹפָא דְּאַתְוָון דְּאָדָם. ה' ול' תִּקּוּנָא דְּאַתְוָון דְּהֶבֶל, וּבְגִין דְּלָא הֲוָה חַיָּיבָא כְּקַיִן, לָא אִתְחַלָּפוּ אַתְוָון מִשְּׁמֵיהּ בַּר חַד. דִּבַאֲתָר ב' הֲוָה א' לְמֶהֱוֵי תִּקּוּנָא יַתִּיר.

167a.6 עַד הָכָא אִתְבְּסָם עָלְמָא, וְאִתְתָּקַּן עֲקִימָא מֵשֵּׁירוּתָא דֶּאֱנוֹשׁ. בַּר חוֹבָא דְּאָדָם, דְּלָא אִתְבְּסָם, עַד דְּקַיְימוּ יִשְׂרָאֵל בְּטוּרָא דְּסִינַי, אֲבָל תִּקּוּנָא דְּעֲקִימוּ דְּקַיִן וְהֶבֶל אִתְתָּקַּן וְאִתְבָּסַם, אֲבָל עָלְמָא הֲוָה בְּצַעֲרָא וְעִצְבוֹנָא, עַד דְּאָתָא נֹחַ דִּכְתִּיב, (בראשית ה׳:כ״ט) זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ וּמֵעִצְּבוֹן יָדֵינוּ מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אֲרֵרָהּ יְיָ'. וְחוֹבָא דְּאָדָם לָא אִתְבְּסָם, עַד דְּקַיְימוּ יִשְׂרָאֵל עַל טוּרָא דְּסִינַי, וְקַבִּילוּ אוֹרַיְיתָא, וְכַד יִשְׂרָאֵל קַבִּילוּ אוֹרַיְיתָא, כְּדֵין נֵר וְאוֹר אִתְתַּקַּן כַּחֲדָא.

167a.7 וְהַשְׁתָּא רַבּוֹתַי, אֲנָא מִבָּבֶל, וּבְרָא דְּרַב סַפְרָא אֲנָא, וְלָא זָכֵינָא לְאִשְׁתְּמוֹדְעָא לְאַבָּא, וְאַטְרִידְנָא הָכָא, וְדָחִילְנָא, דְּהָא יַתְבֵי אַרְעָא דָּא, אִינּוּן אַרְיְיוָון בְּאוֹרַיְיתָא, וְשַׁוֵינָא עָלַי דְּלָא אֵימָא מִילֵּי דְּאוֹרַיְיתָא קָמֵי בַּר נָשׁ, עַד תְּרֵין יַרְחִין, וְיוֹמָא דָּא אִשְׁתְּלִימוּ. זַכָּאָה חוּלָקִי דְּאִתְעַרְעְתוּן הָכָא. אָרִים רַבִּי יוֹסִי קָלֵיהּ וּבָכֵי, וְקָמוּ כֻּלְּהוּ וּנְשָׁקוּהוּ בְּרֵישֵׁיהּ. אָמַר רַבִּי יוֹסִי זַכָּאָה חוּלָקָנָא דְּזָכֵינָא בְּהַאי אָרְחָא, לְמִשְׁמַע מִלֵּי דְּעַתִּיק יוֹמִין מִפּוּמָךְ, מַה דְּלָא זָכֵינָן לְמִשְׁמַע עַד הַשְׁתָּא.

167a.8 יָתִיבוּ כֻּלְּהוּ, אָמַר לוֹן רַבּוֹתַי, מִדְּחָמֵינָא צַעֲרָא דְּהַאי חָמִי וּבְרָתֵיהּ, דְּדַחֲקֵי וּמִצְטַעֲרֵי בְּנַפְשַׁיְיהוּ, דְּלָא יְדַעְנָא בִּרְכַּת מְזוֹנָא. אֲמֵינָא לוֹן, דְּעַד דְּאֶנְדַע בִּרְכַּת מְזוֹנָא, לָא אִתְחֲבָּר בְּאִנְתְּתִי, כְּאֹרַח כָּל בְּנֵי עָלְמָא, וְאַף עַל גַּב דְּיָכִילְנָא לְשַׁמְּשָׁא בָּהּ בְּלָא חוֹבָה, לָא בְּעֵינָא לְמֶעְבַּר עַל דַּעְתַּיְיהוּ, הוֹאִיל וְלָא הֲוֵינָא יָכִיל לְמֵימַר מִדִי, עַד תְּרֵין יַרְחִין. חֲדוּ רַבִּי יוֹסִי וְרַבִּי חִיָּיא וְחַמוֹי וּבְרָתֵיהּ, וּבָכוּ מִסְגִיאוּ חֶדְוָה. אָמַר רַבִּי יוֹסִי, בְּמָטוּ מִינָךְ, כֵּיוָן דִּשְׁרִיאַת, אַנְהִיר לָן יְמָמָא, זַכָּאָה חוּלָקָנָא בְּאֹרַח דָּא.

167a.9 פָּתַח הַהוּא רַבְיָא בְּבִרְכַּת מְזוֹנָא וְאָמַר, כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (דברים י״ד:כ״ג) וְאָכַלְתָּ לִפְנִי יְיָ' אֱלֹהֶיךָ, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (דברים כ״ז:ז׳) וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי יְיָ' אֱלֹהֶיךָ. הָנֵי קְרָאֵי כַּד יִשְׂרָאֵל הֲווֹ שָׁרָאן בְּאַרְעָא קַדִּישָׁא, וְאִתְחָזוּן קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּבֵי מַקְדְּשָׁא, הֲווֹ מִתְקַיְּימֵּי. הַשְּׁתָּא הֵיךְ מִתְקַיְּימֵּי, מַאן יָכִיל לְמֵיכַל לִפְנֵי יְיָ' וּלְמֵחֱדֵי לִפְנֵי יְיָ'.

167a.10 אֶלָּא וַדַּאי הָכִי הוּא, בְּקַדְמִיתָא כַּד יָתִיב בַּר נָשׁ עַל פָּתוֹרֵיהּ לְמֵיכַל, מְבָרֵךְ עַל נַהֲמָא הַמּוֹצִיא. מַאי טַעֲמָא הַמּוֹצִיא, וְלָא מוֹצִיא, דְּהָא כְּתִיב (ישעיהו מ״ב:ה׳) בּוֹרֵא הַשָּׁמַיִם, וְלָא כְּתִיב הַבּוֹרֵא. (ירמיהו י׳:י״ב) עוֹשֶׂה אֶרֶץ, וְלָא כְּתִיב הָעוֹשֶׂה אֶרֶץ. מַאי טַעֲמָא הָכָא הַמּוֹצִיא.

167a.11 אֶלָּא כָּל מִלִּין דְּאִינּוּן מֵרָזָא דְּעָלְמָא עִלָּאָה סְתִירָא, אִסְתַּתְּרָא ה' מִתַּמָּן, לְאִתְחֲזָאָה דְּהָא מֵעָלְמָא גְּנִיזָא וּסְתִירָא אִיהוּ. וְכָל מִלִּין דְּאִינּוּן מֵעָלְמָא תַּתָּאָה דְּאִתְגַּלְיָא יַתִּיר, כְּתִיב בה', דִּכְתִּיב, (ישעיהו מ׳:כ״ו) הַמּוֹצִיא בְּמִסְפָּר צְבָאָם (עמוס ה׳:ח׳) הַקּוֹרֵא לְמֵי הַיָּם, כֻּלְּהוּ מֵרָזָא דְּעָלְמָא תַּתָּאָה אִיהוּ, וְאִי (רל"א ע"ב) אַכְתִּיב בִּשְׁמָא אִיהוּ בה', כְּגוֹן הָאֵל הַגָּדוֹל, וְהָכָא דְּאִיהוּ בְּאֹרַח סָתִים (נ"א באתגליא) מֵרָזָא דְּעָלְמָא תַּתָּאָה אִיהוּ, כֵּיוָן דִּמְבָרֵךְ בַּר נָשׁ, שְׁכִינְתָּא אַתְיָא קָמֵיהּ.