Volume III

Shmini

Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 39b, reference page 9 of 14.

Current daf
39b
Reference units
14

Daf 39b

Unpointed Text

39b.1 בלחישו אלא ארים קליה בה. דאורייתא הכי בעיא לארמא קלא דכתיב "בראש הומיות תקרא" (משלי א, כא) - לארמא רנה דאורייתא, ולא בלחישו. "כיין הטוב" - כחמר טב דלא שתיק. והוא עתיד לארמא קלא כד יפוק מהאי עלמא - "הולך לדודי למישרים" - דלא יסטי לימינא ולשמאלא, ולא ישתכח דימחי בידוי.

39b.2 "דובב שפתי ישנים" - אפילו בההוא עלמא שפוותיה מרחשן אורייתא!

39b.3 תו שמענא! "וחכך כיין הטוב". האי קרא לכנסת ישראל אתמר ובתושבחתא אתמר! אי הכי מאן הוא דמשבח לה בהאי? אי קודשא בריך הוא - מהו "הולך לדודי"? "הולך אלי" מבעי ליה?! אלא ודאי קודשא בריך הוא קא משבח לה לכנסת ישראל כמה דהיא קא משבחת ליה דכתיב "חכו ממתקים". כך קודשא בריך הוא משבח לה לכנסת ישראל דכתיב "וחכך כיין הטוב" - 'יין הטוב' דהוא חמרא דמנטרא. "הולך לדודי" - דא יצחק דאקרי "ידיד מבטן". "למישרים" - כמה דאת אמר "אתה כוננת מישרים" (תהלים צט, ד) - לאתכללא שמאלא בימינא. ודא הוא "מישרים". דבגין חדוותא דההוא חמר טב - אתכליל שמאלא בימינא וחדאן כלא. דהא כלא מתערי בחדוואן וברכאן, ועלמין כלהו משתכחי בחידו, ומתערי לארקא ברכאן לתתא.

39b.4 אתו רבי יהודה ורבי יצחק ונשקו ליה רישיה וחדו עמיה.

39b.5 אמרו ליה: "מה שמך?"

39b.6 אמר לון: "ייסא".

39b.7 אמרו: "רבי ייסא תהא! יתיר תהא שכיח בעלמא מרבי ייסא חברנא דאסתלק מביננא!"

39b.8 אמרו ליה: "ומאן אבוך?"

39b.9 אמר לון: "אפטר מעלמא! והוה אוליף לי כל יומא תלת מלין דאורייתא, ובליליא תלת מלין דחכמתא דאגדתא. והני מלי אוליפנא מאבא. והשתא דיורי בחד בר נש וסליק לי מאורייתא. ואנא אזיל כל יומא לעבידתיה. ובכל יומא אהדרנא אינון מלין דאוליפנא מאבא".

39b.10 אמרו ליה: "ההוא בר נש ידע באורייתא?"

39b.11 אמר לון: "לאו! סבא הוא, ולא ידע לברכא ליה לקודשא בריך הוא. ואית ליה בנין ולא שוי לון בבי רב".

39b.12 אמר רבי יהודה: "אי לא הוה הכי - הוה אעילנא לגבי האי כפר למללא עלך. השתא - אסיר לן למחמי אנפוי! שדי חמרא מנך ואת זיל לגבן!"

39b.13 אמרו ליה: "מאן הוא אבוך?"

39b.14 אמר: "רבי זעירא דכפר ראמין".

39b.15 שמע רבי יהודה ובכה. אמר - "אנא הוינא בביתיה! ואוליפנא מניה תלת מלין בכַסָא ואוליפנא מניה במעשה בראשית תרי".

39b.16 אמר רבי יצחק: "ומה מהאי רביא בריה אוליפנא - מניה לא כל שכן!"

39b.17 אזלו ואחידו בידיה. חמו חד חקל ויתבו תמן.

39b.18 אמרו ליה: "אימא חד מלה מאינון דאוליף לך אבוך במעשה בראשית!"

39b.19 פתח ואמר: "וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הַתַּנִּינִם הַגְּדֹלִים [וְאֵת כׇּל נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת אֲשֶׁר שָׁרְצוּ הַמַּיִם לְמִינֵהֶם וְאֵת כׇּל עוֹף כָּנָף לְמִינֵהוּ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב]" (בראשית א, כא).

39b.20 "ויברא אלהים" - כל אתר דדינא 'אלהים' אקרי. וההוא אתר עלאה - אתר דנפקו מניה - הכי קרי ליה הכא! ואף על גב דרחמי הוא - מניה נפקו דינין וביה תליין!

39b.21 "את התנינים הגדולים" - אלין אבהן דאינון מתשקיין בקדמיתא ומשתרשין על כלא.

39b.22 "ואת כל נפש החיה הרומשת" - "ואת כל נפש החיה" - דא נפש; דההיא 'ארץ עלאה' אפיקת מההיא 'חיה עלאה על כלא' דכתיב "תוצא הארץ נפש חיה". ודא איהי נפש דאדם קדמאה דמשיך בגויה.

39b.23 "הרומשת" - דא איהי חיה דרחשא בכל סטרין לעילא ותתא.

39b.24 "אשר שרצו המים" - דההוא נהר עלאה נגיד ונפיק מעדן ואשקי להאי אילנא, לאשתרשא בשרשוי על כלא, ולאשתכחא ביה מזונא לכלא.

39b.25 דבר אחר: "החיה הרומשת" - דא הוא דוד מלכא דכתיב ביה "לא אמות כי אחיה וגו'" (תהלים קיח, יז).

39b.26 "ואת כל עוף כנף למינהו" - אלין כל אינון מלאכין קדישין דמשתכחי לקדשא שמא דמאריהון בכל יומא ויומא, דכתיב בהו "שש כנפים שש כנפים לאחד" (ישעיה ו, ב). ומנהון טאסין בעלמא למעבד רעותא דמאריהון - כל חד וחד כדקא חזי.

39b.27 אמר רבי יהודה: "ודאי כל כך להאי רביא לא אתחזי! אבל אנא חמי ביה דלאתר עלאה יסתלק".

39b.28 (הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא)

Pointed Text

39b.1 אָמַר, אֲנָא שְׁמַעְנָא, דְּמַאן דְּאִשְׁתָּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא, וְדָבִיק בָּה, וְהַהִיא מִלָּה דְּאוֹרַיְיתָא אִשְׁתְּמַע בְּפוּמֵיהּ, וְלָא לָחִישׁ לָהּ בִּלְחִישׁוּ, אֶלָּא אָרִים קָלֵיהּ בָּה. דְּאוֹרַיְיתָא הָכִי בַּעְיָא לְאַרְמָא קָלָא, דִּכְתִּיב, (משלי א׳:כ״א) בְּרֹאשׁ הוֹמִיּוֹת תִּקְרָא, לְאָרָמָא רִנָּה דְּאוֹרַיְיתָא, וְלָא בִּלְחִישׁוּ. כְּיֵין הַטּוֹב, כַּחֲמַר טָב דְּלָא שָׁתִיק. וְהוּא עָתִיד לְאָרָמָא קָלָא, כַּד יִפּוּק מֵהַאי עָלְמָא. הוֹלֵךְ לְדוֹדִי לְמֵשָׁרִים, דְּלָא יִסְטֵי לִימִינָא וְלִשְׂמָאלָא, לָא יִשְׁתְּכַּח דְּיִמְחֵי בִּידוֹי. דּוֹבֵב שִׂפְתֵי יְשֵׁנִים, אֲפִילּוּ בְּהַהוּא עָלְמָא שִׁפְוָותֵיהּ מְרַחְשָׁן אוֹרַיְיתָא.

39b.2 תּוּ שְׁמַעְנָא וְחִכֵּךְ כְּיֵין הַטּוֹב, הַאי קְרָא לִכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אִתְּמַר, וּבְתוּשְׁבַּחְתָּא אִתְּמַר. אִי הָכִי, מַאן הוּא דִּמְשַׁבַּח לָהּ בְּהַאי. אִי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, מַהוּ הוֹלֵךְ לְדוֹדִי, הוֹלֵךְ אֵלַי מִבָּעֵי לֵיהּ.

39b.3 אֶלָּא וַדַּאי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קָא מְשַׁבַּח לָהּ לִכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, כְּמָה דְּהִיא קָא מְשָׁבַּחַת לֵיהּ, דִּכְתִּיב חִכּוֹ מַמְתַּקִּים, כַּךְ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מְשַׁבַּח לֵהּ לִכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. (דכתיב) וְחִכֵּךְ כְּיֵין הַטּוֹב, יֵין הַטּוֹב: דְּהוּא חַמְרָא דְּמִנְטְרָא. הוֹלֵךְ לְדוֹדִי: דָּא יִצְחָק, דְּאִקְרֵי יְדִיד מִבֶּטֶן. לְמֵישָׁרִים: כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (תהילים צ״ט:ד׳) אַתָּה כּוֹנַנְתָּ מֵישָׁרִים, לְאִתְכַּלְּלָא שְׂמָאלָא בִּימִינָא. וְדָא הוּא מֵישָׁרִים, דִּבְגִין חֶדְוָותָא דְּהַהוּא חֲמָר טַב, אִתְכְּלִיל שְׂמָאלָא בִּימִינָא, וְחַדָּאן כֹּלָּא. (דובב שפתי ישנים) דְּהָא כֹּלָּא מִתְעֲרֵי בְּחֶדְוָואן וּבִרְכָּאן, וְעָלְמִין כֻּלְּהוּ מִשְׁתַּכְּחֵי בְּחֵדוּ, וּמִתְעָרֵי לְאַרְקָא בִּרְכָאן לְתַתָּא.

39b.4 אָתוּ רִבִּי יְהוּדָה וְרִבִּי יִצְחָק וְנַשְּׁקוּ לֵיהּ רֵישֵׁיהּ, וְחַדּוּ עִמֵּיהּ, אָמְרוּ לֵיהּ מַה שְׁמָךְ. אָמַר לְּהוֹ יֵיסָא. אָמְרוּ רִבִּי יֵיסָא תְּהֵא. יַתִּיר תְּהֵא שְׁכִיחַ בְּעָלְמָא מֵרַבִּי יֵיסָא חַבְרָנָא, דְּאִסְתַּלָּק מִבֵּינָנָא. אָמְרוּ לֵיהּ וּמַאן אָבוּךְ. אָמַר לְּהוֹ, אַפְטַר מֵעָלְמָא, וַהֲוָה אוֹלִיף לִי כָּל יוֹמָא ג' מִלִּין דְּאוֹרַיְיתָא, וּבְלֵילְיָא ג' מִילִּין דְּחָכְמְתָא דְּאַגַּדְתָּא. וְהָנֵי מִילֵי אוֹלִיפְנָא מֵאַבָּא, וְהַשְׁתָּא דִּיוּרִי בְּחַד בַּר נָשׁ, וְסָלִיק לִי מֵאוֹרַיְיתָא. וַאֲנָא אָזִיל כָּל יוֹמָא לַעֲבִידְתָּא, וּבְכָל יוֹמָא אַהֲדַרְנָא אִינּוּן מִלִּין דְּאוֹלִיפְנָא מֵאַבָּא.

39b.5 אָמְרוּ לֵיהּ הַהוּא בַּר נָשׁ יָדַע בְּאוֹרַיְיתָא. אָמַר לוֹן לָאו. סָבָא הוּא, וְלָא יָדַע לְבָרְכָא לֵיהּ לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְאִית לֵיהּ בְּנִין, וְלָא שַׁוִּי לוֹן בְּבֵי רַב. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה (נ"א אי לאו הכי הוה) אִי לָא הֲוָה הָכִי, הֲוָה אֲעִילְנָא לְגַבֵּי הַאי כְּפַר לְמַלְּלָא עֲלָךְ, הַשְׁתָּא אָסִיר לָן לְמֵחֱזֵי אַנְפּוֹי. שְׁדֵי חֲמָרָא מִנָךְ, וְאַתְּ זִיל לְגַבָּן. אָמְרוּ לֵיהּ מַאן הוּא אָבוּךְ. אָמַר רִבִּי זְעֵירָא דִּכְפַר רָאמִין.

39b.6 שָׁמַע רִבִּי יְהוּדָה וּבָכָה, אָמַר אֲנָא הֲוִינָא בְּבֵיתֵיהּ, וְאוֹלִיפְנָא מִנֵּיהּ ג' מִלִּין בְּכַסָּא דִּבְרָכָה, וְאוֹלִיפְנָא מִנֵּיהּ בְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית תְּרֵי. אָמַר רִבִּי יִצְחָק, וּמַה מֵהַאי רַבְיָא בְּרֵיהּ אוֹלִיפְנָא, מִנֵּיהּ לָא כָּל שֶׁכֵּן. אַזְלוּ וְאָחִידוּ בִּידֵיהּ. חָמוּ חַד חֲקַל וְיָתְבוּ תַּמָּן. אָמְרוּ לֵיהּ אֵימָא חַד מִלָּה, מֵאִינּוּן דְּאוֹלִיף לָךְ אָבוּךְ בְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית.

39b.7 פָּתַח וְאָמַר, (בראשית א׳:כ״א) וַיִבְרָא אֱלֹהִים אֶת הַתַּנִּינִים הַגְּדוֹלִים וְגוֹ'. וַיִבְרָא אֱלֹהִים, כָּל אֲתַר דְּדִינָא אֱלֹהִים אִקְרֵי. וְהַהוּא אֲתַר עִלָּאָה אֲתַר דְּנָפְקוּ מִנֵּיהּ, הָכִי קָרֵי לֵיהּ הָכָא. וְאַף עַל גַּב דְּרַחֲמֵי הוּא, מִנֵיהּ נָפְקוּ דִּינִין, וּבֵיהּ תַּלְיָין.

39b.8 אֶת הַתַּנִּינִים הַגְּדוֹלִים, אִלֵּין אֲבָהָן. דְּאִינּוּן מִתְשַׁקְיָין בְּקַדְמִיתָא, וּמִשְׁתָּרְשִׁין עַל כֹּלָּא. וְאֵת כָּל נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרוֹמֶשֶׂת, וְאֵת כָּל נֶפֶשׁ הַחַיָּה, דָּא נֶפֶשׁ, דְּהַהִיא אֶרֶץ עִלָּאָה אַפִּיקַת מֵהַהִיא חַיָּה עִלָּאָה עַל כֹּלָּא, דִּכְתִּיב תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה. וְדָא אִיהִי נֶפֶשׁ דְּאָדָם קַדְמָאָה, דְּמָשִׁיךְ בְּגַוִיהּ. הָרוֹמֶשֶׂת: דָּא הִיא חַיָּה דְּרַחֲשָׁא בְּכָל טוּרִין (ס"א סטרין), לְעֵילָּא וְתַתָּא. אֲשֶׁר שָׁרְצוּ הַמַּיִם, דְּהַהוּא נָהָר עִלָּאָה נָגִיד וְנָפִיק מֵעֵדֶן, וְאַשְׁקֵי לְהַאי אִילָנָא, לְאִשְׁתָּרְשָׁא בְּשָׁרְשׁוֹי עַל כֹּלָּא, וּלְאִשְׁתַּכְּחָא בֵּיהּ מְזוֹנָא לְכֹלָּא.

39b.9 דָּבָר אַחֵר הַחַיָּה הָרוֹמֶשֶׂת, דָּא הוּא דָּוִד מַלְכָּא, דִּכְתִּיב בֵּיהּ (תהילים קי״ח:י״ז) לֹא אָמוּת כִּי אֶחְיֶה וְגוֹ'. וְאֵת כָּל עוֹף כָּנָף לְמִינֵהוּ, אִלֵּין כָּל אִינּוּן מַלְאֲכִין קַדִּישִׁין, דְּמִשְׁתַּכְּחֵי לְקַדְּשָׁא שְׁמָא דְּמָארֵיהוֹן בְּכָל יוֹמָא וְיוֹמָא, דִּכְתִּיב בְּהוּ (ישעיהו ו׳:ב׳) שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד. וּמִנְּהוֹן טָאסִין בְּעָלְמָא לְמֶעְבַּד רְעוּתָא דְּמָארֵיהוֹן, כָּל חַד וְחַד כַּדְקָא חֲזֵי. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, ודַּאי כָּל כַּךְ לְהַאי רַבְיָא לָא אִתְחֲזֵי, אֲבָל אֲנָא חָמֵי בֵּיהּ דְּלַאֲתַר עִלָּאָה יִסְתְּלַק.

39b.10 אָמַר רִבִּי יִצְחָק, וַדַּאי. הַחַיָּה (הרומשת) דָּא הִיא חַיָּה עִלָּאָה עַל כֹּלָּא, דְּהָא אָחֳרָא אֶרֶץ קַרְיֵיהּ קְרָא. הָכָא דִּכְתִּיב וְהָעוֹף יִרֶב בָּאָרֶץ, בָּאָרֶץ ודַּאי, וְלָא בַּמַיִם. דְּהָא הַהוּא נָהָר, נָגִיד וְנָפִיק וְאַשְׁקֵי, בְּלָא פֵּירוּדָא, עַד הַהוּא אֲתַר דְּאִקְרֵי אֶרֶץ, וּמִתַּמָּן כְּתִיב וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְגוֹ'. וְהָעוֹף, וְהַהוּא עוֹף בְּהַאי אֶרֶץ תַּלְיָין וְאִתְשַּׁקְיָין, וְדָא הוּא דִּכְתִּיב וְהָעוֹף יִרֶב בָּאָרֶץ. קָמוּ וְאָזְלוּ. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, נִשְׁתַּתֵּף לְהַאי רַבְיָא עִמָּנָא, וְכָל חַד וְחַד לֵימָא מִלָּה דְּאוֹרַיְיתָא.