Volume III
Shmini
Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 39a, reference page 8 of 14.
- Current daf
- 39a
- Reference units
- 14
Daf 39a
Unpointed Text
39a.1 ושבעה קולות נינהו דנפקין בזווגא דמחשבה בשופר, ודא שופר דאשקי לון ורוי לון לאבהן בקדמיתא, ולבתר לבנין, והא אוקמוה מלה.
39a.2 תא חזי! "ויקח אהרן את אלישבע" - לבסמא לה, למחדי לה, לחברא לה במלכא בזווגא שלים לאשתכחא ברכאן לעלמין כולהו על ידא דאהרן. בגין כך בעי כהנא לאשתכחא בנהירו דאנפין בחידו - כלא כגוונא דלעילא - דהא על ידוי ברכאן וחדוון משתכחי. ועל דא אתרחקא מניה דינא ורוגזא ועציבו, בגין דלא יתפגים מההוא אתר דאתקטר ביה. ועל דא "ואחיכם כל בית ישראל יבכו את השרפה" - ולאו כהנא. עלייהו כתיב "ברך יהו"ה חילו ופעל ידיו תרצה וגו'" (דברים לג, יא):
39a.3 "יין ושכר אל תשת אתה ובניך אִתָּךְ וגו'" (ויקרא י, ט) - אמר רבי יהודה, מגו פרשתא דא שמעינן דנדב ואביהוא רוי חמרא הוו, מדאזהר לן לכהני בהא.
39a.4 רבי חייא פתח: "ויין ישמח לבב אנוש וגו'" (תהלים קד, טו).
39a.5 אי בעי כהנא למחדי ולאשתכחא בנהירו דאנפין יתיר מכלא - אמאי אסיר ליה חמרא?! דהא חידו ביה אשתכח! נהירו דאנפין ביה אשתכח!
39a.6 אלא שירותא דחמרי חדוותא - סופיה עציבו!
39a.7 ועוד - דיין מסטרא דליואי אתי. מאתר דחמרא שרי. דהא אורייתא וחמרא דאורייתא מסטרא דגבורה הוא. וסטרא דכהנא מַיִין צלילין נהירין.
39a.8 רבי יוסי אמר: כל חד אוזיף לחבריה! וכליל כלא דא בדא! ובגין כך חמרא שרי חדוותא בגין דכליל מגו מייא, ולבתר אהדר לאתריה - ועציב ורגיז ודאין דינא.
39a.9 רבי אבא אמר: מאתר חד נפקו יין ושמן ומים.
39a.10 מים ושמן לימינא נטלי כהני ויירתי לון. ושמן יתיר מכלא! דאיהו חדוותא שירותא וסיומא דכתיב "כשמן הטוב על הראש יורד על הזקן זקן אהרן" (תהלים קלג, ב).
39a.11 ויין לשמאלא ירתי ליואי, לארמא קלא ולזמרא ולא לשתוק. דהא חמרא לא שתיק לעלמין, ושמן בחשאי הוא תדיר. מה בין האי להאי? אלא שמן דאיהו בחשאי בלחישו תדיר - אתי מסטרא דמחשבה דאיהו בלחישו תדיר, ולא אשתמע והוא בחשאי. ועל דא הוא מימינא. ויין דאיהו לארמא קלא ולא שתיק לעלמין - אתי מסטרא דאימא וירתין ליואי לסטר שמאלא, וקיימי לזמרא לארמא קלא וקיימי בדינא. ובגין כך כתיב "ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע" (דברים כא, ה).
39a.12 בגין כך כהנא כד ייעול למקדשא למפלח פולחנא - אסיר ליה למשתי חמרא - דהא עובדוי בחשאי אינון, ובחשאי אתאן, ובחשאי אתכוון במה דאתכוון, וזווג למאן דזווג, ונגיד ברכאן לעלמין כלהו! וכלא בחשאי!
39a.13 ועוד דעובדוי כלהו ברזא! וחמרא - מגלי רזין הוא! דהא כל עובדוי לארמא קלא קאים.
39a.14 רבי יהודה ורבי יצחק הוו אזלי בארחא מבי מרוניא לצפורי, והוה רבייא חד שכיח לגבייהו בחמרא בקינטא דדובשא.
39a.15 אמר רבי יהודה: "נימא מלה דאורייתא ונזיל!"
39a.16 פתח רבי יצחק ואמר: "וְחִכֵּךְ כְּיֵין הַטּוֹב הוֹלֵךְ לְדוֹדִי לְמֵישָׁרִים דּוֹבֵב שִׂפְתֵי יְשֵׁנִים" (שיר ז, י).
39a.17 "וחכך כיין הטוב" - דא יינא דאורייתא דאיהו טב. דהא יינא אחרא לאו איהו טב. ויינא דאורייתא טב לכלא! טב לעלמא דא וטב לעלמא דאתי! ודא הוא יינא דניחא ליה לקודשא בריך הוא יתיר מכלא. ובזכו דא מאן דמרוי מיינא דאורייתא - יתער לעלמא דאתי ויזכי לאחייא כד יוקים קודשא בריך הוא לצדיקייא.
39a.18 אמר רבי יהודה: "דובב שפתי ישנים". הא תנינן, דאפילו בההוא עלמא יזכי למלעי באורייתא! הדא הוא דכתיב "דובב שפתי ישנים".
39a.19 אמר ההוא רבייא: "אי כתיב 'וחכך מיין הטוב' - הוינא אמרי הכי! אבל "כיין הטוב" ולא מיין?!"
39a.20 אשגחו ביה.
39a.21 אמר רבי יהודה: "ברי אימא מילך! דשפיר קא אמרת!"
39a.22 אמר: אנא שמענא דמאן דאשתדל באורייתא ודביק בה, וההיא מלה דאורייתא אשתמע בפומיה, ולא לחיש לה
39a.23 (הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא)
Pointed Text
39a.1 וּתְרֵי קַלֵי נִינְהוּ, דְּהָא מִגּוֹ קָלָא, נָפִיק קָלָא. אֲבָל קוֹל חַד דְּאִקְרֵי קוֹל הַשּׁוֹפָר, וּמֵהָכָא נָפְקוּ שְׁאָר קוֹלוֹת, מִגּוֹ הַהוּא שׁוֹפָר בְּזִוּוּגָא דְּמַחֲשָׁבָה. וְשִׁבְעָה קוֹלוֹת נִינְהוּ, דְּנָפְקִין בְּזִוּוּגָא דְּמַחֲשָׁבָה בְּשּׁוֹפָר, וְדָא שׁוֹפָר דְּאַשְׁקֵי לוֹן וְרַוִּי לוֹן לַאֲבָהָן בְּקַדְמִיתָא, וּלְבָתַר לִבְנִין, וְהָא אוּקְמוּהָ מִלָּה.
39a.2 תָּא חֲזֵי, וַיִּקַּח אַהֲרֹן אֶת אֱלִישֶׁבַע, לְבַסְּמָא לָהּ, לְמֵחֱדֵי לָהּ, לְחַבְּרָא לָה בְּמַלְכָּא, בְּזִוּוּגָא שְׁלִים, לְאִשְׁתַּכְּחָא בִּרְכָאן לְעָלְמִין כֻּלְּהוּ, עַל יְדֵי דְּאַהֲרֹן. בְּגִין כָּךְ, בָּעֵי כַּהֲנָא לְאִשְׁתַּכְּחָא בִּנְהִירוּ דְּאַנְפִּין, בְּחֵידוּ, כֹּלָּא כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא, דְּהָא עַל יְדוֹי בִּרְכָאן וְחֶדְוָון מִשְׁתַּכְּחֵי. וְעַל דָּא אִתְרַחֲקָא מִנֵּיהּ דִּינָא וְרוּגְזָא וְעָצִיבוּ, בְּגִין דְּלָא יִתְפְּגָם מֵהַהוּא אֲתַר דְּאִתְקְטַר בֵּיהּ. וְעַל דָּא וַאֲחֵיכֶם כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל יִבְכּוּ אֶת הַשְּׂרֵפָה, וְלָאו כַּהֲנָא. עָלַיְיהוּ כְּתִיב (דברים ל״ג:י״א) בָּרֵךְ יְיָ' חֵילוֹ וּפֹעַל יָדָיו תִּרְצֶה וְגוֹ'.
39a.3 (ויקרא י׳:ט׳) יַיִן וְשֵׁכָר אַל תֵּשְׁתְּ אַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ וְגוֹ'. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, מִגּוֹ פַּרְשְׁתָּא דָּא שַׁמְעֵינָן, דְּנָדָב וַאֲבִיהוּא רְוִי חַמְרָא הֲווֹ, מִדְּאַזְהַר לְכַהֲנֵי בְּהָא. רִבִּי חִיָּיא פָּתַח, (תהילים ק״ד:ט״ו) וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ וְגוֹ', אִי בָּעֵי כַּהֲנָא לְמֶחְדֵּי וּלְאִשְׁתַּכְּחָא בִּנְהִירוּ דְּאַנְפִּין יַתִּיר מִכֹּלָּא, אֲמַאי אָסִיר לֵיהּ חַמְרָא, דְּהָא חֵידוּ בֵּיהּ אִשְׁתְּכַח, נְהִירוּ דְּאַנְפִּין בֵּיהּ אִשְׁתְּכַח.
39a.4 אֶלָּא שֵׁירוּתָא דְּחַמְרָא חֶדְוָותָא. סוֹפֵיהּ עֲצִיבוּ. וְעוֹד דְּיַּיִן מִסִּטְרָא דְּלֵיוָאֵי אָתֵי, מֵאֲתַר דְּחַמְרָא שָׁרֵי, דְּהָא אוֹרַיְיתָא וְחַמְרָא דְּאוֹרַיְיתָא, מִסִּטְרָא דִּגְבוּרָה הוּא. (ס"א סיפיה עציבו, וכהנא שירותא וסיומא בעי חדותא ונהירו דאנפין, יין אתי מסטרא דליואי) וְסִטְרָא דְּכַהֲנָא מַיִין צְלִילִין נְהִירִין.
39a.5 רִבִּי יוֹסֵי אָמַר כָּל חַד אוֹזִיף לְחַבְרֵיהּ, וְכָלִיל כֹּלָּא דָּא בְּדָא, וּבְגִין כָּךְ, חַמְרָא שָׁרֵי חֶדְוָותָא, בְּגִין דְּכָלִיל מִגּוֹ מַיָּא, וּלְבָתַר אַהְדָּר לְאַתְרֵיהּ, וְעָצִיב וְרָגִיז וְדָאִין דִּינָא. (וכהנא שירותא וסיומא בעי חדותא ונהירו דאנפין)
39a.6 רִבִּי אַבָּא אָמַר, מֵאֲתַר חַד נָפְקוּ, יַיִן וְשֶׁמֶן וּמַיִם. מַיִם וְשֶׁמֶן לִימִינָא, נַטְלֵי כַּהֲנֵי וְיַרְתֵּי לוֹן, וְשֶׁמֶן יַתִּיר מִכֹּלָּא. דְּאִיהוּ חֶדְוָותָא שֵׁירוּתָא וְסִיּוּמָא, דִּכְתִּיב, (תהילים קל״ג:ב׳) כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב עַל הָרֹאשׁ יוֹרֵד עַל הַזָּקָן זְקַן אַהֲרֹן. וְיַיִן לִשְׂמָאלָא, יַרְתֵּי לֵיוָאֵי, לְאַרְמָא קָלָא וּלְזַמְּרָא, וְלָא לִשְׁתּוּק, דְּהָא חַמְרָא לָא שָׁתִיק לְעָלְמִין, וְשֶׁמֶן בַּחֲשַׁאי הוּא תָּדִיר.
39a.7 מַה בֵּין הַאי לְהַאי. אֶלָּא, שֶׁמֶן דְּאִיהוּ בַּחֲשַׁאי בִּלְחִישׁוּ תָּדִיר, אָתֵי מִסִּטְרָא דְּמַחֲשָׁבָה, דְּאִיהוּ בִּלְחִישׁוּ תָּדִיר וְלָא אִשְׁתְּמַע, וְהוּא בַּחֲשַׁאי, וְעַל דָּא הוּא מִימִינָא. וְיַיִן דְּאִיהוּ (קרח קע"ו) לְאַרְמָא קָלָא, וְלָא שָׁתִיק לְעָלְמִין, אָתֵי מִסִּטְרָא דְּאִימָּא, וְיָרְתִין לֵיוָאֵי לִסְטַר שְׂמָאלָא, וְקַיְימֵי לְזַמְּרָא לְאַרְמָא קָלָא, וְקַיְימֵי בְּדִינָא. וּבְגִין כָּךְ כְּתִיב, (דברים כ״א:ה׳) וְעַל פִּיהֶם יִהְיֶה כָּל רִיב וְכָל נָגַע.
39a.8 בְּגִין כַּךְ, כַּהֲנָא כַּד יִיעוּל לְמַקְדְּשָׁא לְמִפְלַח פּוּלְחָנָא, אָסִיר לֵיהּ לְמִשְׁתֵּי חַמְרָא, דְּהָא עוֹבָדוֹי בַּחֲשַׁאי אִינּוּן, וּבַחַשַׁאי (ס"א אתחזי) אָתָאן וְאִתְכְּוָּון, (ס"א ובחשאי אתכוון במה דאתכוון) וְזִוִּוג לְמַאן דְּזִוִּוג, וְנָגִיד בִּרְכָאן לְעָלְמִין כֻּלְּהוּ, וְכֹלָּא בַּחֲשַׁאי, (ועוד) דְעוֹבָדוֹי כֻּלְּהוּ בְּרָזָא. וְחַמְרָא מְגַלֶּה רָזִין הוּא, דְּהָא כָּל עוֹבָדוֹי לְאַרְמָא קָלָא קָאִים.
39a.9 רִבִּי יְהוּדָה וְרִבִּי יִצְחָק הֲווֹ אַזְלֵי בְּאָרְחָא, מִבֵּי מִרוֹנְיָא לְצִפּוֹרִי, וַהֲוָה רַבְיָיא חַד שְׁכִיחַ בְּגַוָּון (ס"א לגבייהו), בְּחַמְרָא בְּקִינְטָא דְּדוּבְשָׁא אָמַר רִבִּי יְהוּדָה נֵימָא מִלָּה דְּאוֹרַיְיתָא וְנֵזִיל.
39a.10 פָּתַח רִבִּי יִצְחָק וְאָמַר, (שיר השירים ז׳:י׳) וְחִכֵּךְ כְּיֵין הַטּוֹב הוֹלֵךְ לְדוֹדִי לְמֵישָׁרִים וְגוֹ'. וְחִכֵּךְ כְּיֵין הַטּוֹב, דָּא יֵינָא דְּאוֹרַיְיתָא, דְּאִיהוּ טָב. דְּהָא יֵינָא אָחֳרָא לָאו אִיהוּ טָב, וְיֵינָא דְּאוֹרַיְיתָא, טָב לְכֹלָּא. טָב לְעָלְמָא דָּא, וְטָב לְעָלְמָא דְּאָתֵי. וְדָא הוּא יֵינָא דְּנִיחָא לֵיהּ לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יַתִּיר מִכֹּלָּא, וּבִזְכוּ דָּא, מַאן דִּמְרַוִּי מִיֵינָא דְּאוֹרַיְיתָא, יִתְּעַר לְעָלְמָא דְּאָתֵי, וְיִזְכֵּי לְאַחֲיָיא, כַּד יוֹקִים קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְצַדִּיקַיָּיא. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, דּוֹבֵב שִׂפְתֵי יְשֵׁנִים, הָא תָּנֵינָן דְּאֲפִילּוּ בְּהַהוּא עָלְמָא, יִזְכֵּי לְמִלְעֵי בְּאוֹרַיְיתָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב דּוֹבֵב שִׂפְתֵי יְשֵׁנִים.
39a.11 אָמַר הַהוּא רַבְיָא, אִי כְּתִיב וְחִכֵּךְ מִיֵּין הַטּוֹב, הֲוִינָא אַמְרֵי הָכֵי. אֲבָל כְּיֵין הַטּוֹב כְּתִיב, וְלָא מִיֵּין. אַשְׁגְּחוּ בֵּיהּ, אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, בְּרִי אֵימָא מִילָּךְ, דְּשַׁפִּיר קָא אַמְרַת.
39a.12 אָמַר, אֲנָא שְׁמַעְנָא, דְּמַאן דְּאִשְׁתָּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא, וְדָבִיק בָּה, וְהַהִיא מִלָּה דְּאוֹרַיְיתָא אִשְׁתְּמַע בְּפוּמֵיהּ, וְלָא לָחִישׁ לָהּ בִּלְחִישׁוּ, אֶלָּא אָרִים קָלֵיהּ בָּה. דְּאוֹרַיְיתָא הָכִי בַּעְיָא לְאַרְמָא קָלָא, דִּכְתִּיב, (משלי א׳:כ״א) בְּרֹאשׁ הוֹמִיּוֹת תִּקְרָא, לְאָרָמָא רִנָּה דְּאוֹרַיְיתָא, וְלָא בִּלְחִישׁוּ. כְּיֵין הַטּוֹב, כַּחֲמַר טָב דְּלָא שָׁתִיק. וְהוּא עָתִיד לְאָרָמָא קָלָא, כַּד יִפּוּק מֵהַאי עָלְמָא. הוֹלֵךְ לְדוֹדִי לְמֵשָׁרִים, דְּלָא יִסְטֵי לִימִינָא וְלִשְׂמָאלָא, לָא יִשְׁתְּכַּח דְּיִמְחֵי בִּידוֹי. דּוֹבֵב שִׂפְתֵי יְשֵׁנִים, אֲפִילּוּ בְּהַהוּא עָלְמָא שִׁפְוָותֵיהּ מְרַחְשָׁן אוֹרַיְיתָא.