Volume III

Shmini

Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 37b, reference page 5 of 14.

Current daf
37b
Reference units
14

Daf 37b

Unpointed Text

37b.1 וישראל דחבו עמיה דכהנא בהאי - מקריבין כגוונא דא דכתיב "וְשׁוֹר וָאַיִל לִשְׁלָמִים לִזְבֹּחַ לִפְנֵי יְהוָה" (ויקרא ט, ד). 'שור' - על מה דחבו, "ואיל" - לאשלמא להאי אתר בשלימו דיצחק.

37b.2 מאי שנא בכהנא דכתיב ביה עגל לחטאת, ולא כתיב בישראל שור לחטאת?

37b.3 אלא ישראל - הא קבילו עונשא בקדמיתא! ובגין דקבילו עונשא בכמה אתר - על דא קודשא בריך הוא לא בעא לאדכרא לון חובייהו כדקדמיתא, ועל דא לא כתיב הכא "לחטאת" אלא "לשלמים" בגין לאחזאה שלמא - דהא קודשא בריך הוא בשלמא בהו בישראל על דא. אבל אהרן דהא לא קביל עונשא מצלותא דמשה דכתיב (דברים ט, כ) "ובאהרן התאנף יהו"ה וגו'" וכתיב "ואתפלל גם בעד אהרן בעת ההיא", ועד כען חובא הוי תלי - כתיב "ועגל בן בקר לחטאת". "לחטאת ודאי" - בגין דיכפר חוביה ויתדכי וישתלים בכלא.

37b.4 ובההוא יומא אשתלימו עלאין ותתאין, ואשתכח שלמא בכלא, בחדוותא דלעילא ותתא! ואלמלא דאשתכח ערבוביא דבני אהרן בההוא יומא - מן יומא דאסתלקו ישראל מן ימא לא אשתכח חדוותא דעלאי ותתאי כההוא יומא!

37b.5 בהאי יומא אתעבר ההוא חובא מן עלמא, ואשתכחו כהני וישראל מתדכאן מניה! ההוא יומא אתעברו כל אינון מקטרגין דלעילא, והוו אזלין ושאטן בסחרנייהו דישראל, ולא אשתכחו בההוא עידנא! עד דגרים שעתא וקמו נדב ואביהוא וערבבו חדוותא דכלא, ואשתכח רוגזא בעלמא. הדא הוא דכתיב "וַיֵּרָא כְבוֹד יְהֹוָה אֶל כׇּל הָעָם" (ויקרא ט, כג). מיד - "ויקחו שני בני אהרן נדב ואביהוא איש מחתתו וגו'" (ויקרא י, א).

37b.6 תנן בההוא יומא חדוותא דכנסת ישראל הוות לאתקטרא בקיטורא דמהימנותא בכלהו קשרין קדישין! דהא קטרת קשיר כלא כחדא ובגין כך אקרי "קטרת". ואינון אתו וקשירו כל אינון אחרנין כחדא, ושרו לה לבר דלא קשרו לה בהדייהו, וקשירו מלה אחרא. ובגין כך אזהר לון לכהני לבתר דכתיב "בזאת יבא אהרן אל הקדש" (ויקרא טז, ג).

37b.7 ובכמה גוונין ערבבו חדוותא דכנסת ישראל.

37b.8 חד דלא אתנסיבו ולא אתחזיין לקרבא ולאתברכא עלמין על ידייהו.

37b.9 וחד דלא הוה שעתא כדקא יאות,

37b.10 וחד דדחקו שעתא,

37b.11 וחד דהא מקדמת דנא נפק נמוסא דילהון.

37b.12 "ויקריבו לפני יהו"ה אש זרה וגו'" - ודאי מלה אחרא אתקשרו בקשורא דא, ושרו לכנסת ישראל לבר.

37b.13 אמר ליה רבי פנחס: "לא תימא דאינון "שארו לה לבר"! אלא כנסת ישראל לא אתקשרא על ידייהו! דהא בכל אתר דלא אשתכח דכר ונוקבא - כנסת ישראל לא שריא בינייהו כלל. בגין כך אזהר לכהני דכתיב "בזאת יבא אהרן אל הקדש" - דישתכח דכר ונוקבא. ועל דא לא ייעול כהנא לקודשא עד דיתנסיב, בגין דישתתף בקשורא דכנסת ישראל. דמאן דלא אנסיב - שארי לה לכנסת ישראל לבר והיא לא אשתתפא בהדיה. ועל דא אשתכח ערבוביא בההוא יומא לגבייהו":

37b.14 "ויהי ביום השמיני"

37b.15 רבי יוסי פתח ואמר: "כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות" (שיר ב, ב).

37b.16 "כשושנה בין החוחים" - דא כנסת ישראל, והא אוקמוה. דקודשא בריך הוא משבח לה לכנסת ישראל, וחביבותא דקודשא בריך הוא לקבלהא לאתדבקא בה. ועל דא מאן דאנסיב - בעי לשבחא ליה לקודשא בריך הוא ולשבחא לה לכנסת ישראל. דהא תנינן בכלא בעי לאחזאה עובדא! כמה דאיהו בר נש מתדבק בבת זוגיה וחביבותא דיליה לקבלה - כך כד אתי למפלח קמי מלכא קדישא הוא אתער זווגא אחרא. דהא קודשא בריך הוא חביבותא דיליה לאתדבקא בכנסת ישראל. ומאן דאתער מלה - קודשא בריך הוא מברך ליה וכנסת ישראל מברכא ליה. והא אתמר.

37b.17 ועל דא שבחא דקודשא בריך הוא דמשבח לה לכנסת ישראל "כשושנה" דאיהי "בין החוחים" דאיהי מעליא וסלקא על כלא. כך כנסת ישראל בין שאר אוכלוסין בגין דהיא סלקא ומתעטרא על כלא. ודא "שושנה בין החוחים" ואתרוג בין החוחים - לאחזאה שבחא דכנסת ישראל על כלא.

37b.18 (הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא)

Pointed Text

37b.1 עֵגֶל לָמָּה. דִּכְתִּיב עֵגֶל בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת, בְּגִין הַהוּא חַטָּאת, דַּעֲבַד בְּקַדְמִיתָא. וְאַיִל לְעוֹלָה, מַאי טַעְמָא אַיִל. בְּגִין אַיִל דְּיִצְחָק, דַּהֲוָא עוֹלָה תְּמִימָה, וְהַאי אִתְחֲזֵי לְקָרְבָא, לְאַשְׁלְמָא כֹּלָּא. וְהַאי אֲתַר, מִסִּטְרָא דְּיִצְחָק אִשְׁתְּאַב. וְהַאי אַיִל בְּגִין אַיִל דְּיִצְחָק מִתְקָרְבָא עוֹלָה, (בגין דאיהי עולה) דְּהָא עוֹלָה לְעֵילָּא סַלְּקָא, וּבְגִין לְאַעְטְּרָא לָהּ בִּשְׁלֵימוּתָא. עֵגֶל וְאַיִל: עֵגֶל בְּגִינָהּ, כִּדְקָאַמְרָן. אַיִל, לְאַשְׁלְמָא לָהּ בִּשְׁלִימוּ דְּיִצְחָק כַּדְקָא חֲזֵי.

37b.2 וְיִשְׂרָאֵל דְּחָבוּ עִמֵּיהּ דְּכַהֲנָא בְּהַאי, מַקְרִיבִין כְּגַוְונָא דָּא, דִּכְתִּיב וְשׁוֹר וְאַיִל לִשְׁלָמִים לִזְבּוֹחַ לִפְנֵי יְיָ'. שׁוֹר, עַל מַה דְּחָבוּ. וְאַיִל לְאַשְׁלְמָא לְהַאי אֲתַר בִּשְׁלִימוּ דְּיִצְחָק.

37b.3 מַאי שְׁנָא בְּכַהֲנָא דִּכְתִּיב בֵּיהּ עֵגֶל לְחַטָּאת, וְלָא כְּתִיב בְּיִשְׂרָאֵל שׁוֹר לְחַטָּאת. אֶלָּא, יִשְׂרָאֵל הָא קַבִּילוּ עוֹנְשָׁא בְּקַדְמִיתָא, וּבְגִין דְּקַבִּילוּ עוֹנְשָׁא בְּכַמָה אֲתַר, עַל דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא בָּעָא לְאַדְכְּרָא לוֹן חוֹבַיְיהוּ כִּדְקַדְמֵיתָא, וְעַל דָּא לָא כְּתִיב הָכָא לְחַטָּאת, אֶלָּא לִשְׁלָמִים, בְּגִין לְאַחֲזָאָה שְׁלָמָא, דְּהָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּשְׁלָמָא בְּהוּ בְּיִשְׂרָאֵל עַל דָּא.

37b.4 אֲבָל אַהֲרֹן, דְּהָא לָא קַבִּיל עוֹנְשָׁא מִצְּלוֹתָא דְּמֹשֶׁה, דִּכְתִּיב, (דברים ט׳:כ׳) וּבְאַהֲרֹן הִתְאַנַּף יְיָ' וְגוֹ'. וּכְתִיב וָאֶתְפַּלֵּל גַּם בְּעַד אַהֲרֹן בָּעֵת הַהִיא, וְעַד כְּעַן חוֹבָא הֲוָה תָּלֵי, כְּתִיב וְעֵגֶל בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת, לְחַטָּאת וַדַּאי, (ואיל לעולה) בְּגִין דִּיְכַפֵּר חוֹבֵיהּ, וְיִתְדַכֵּי וְיִשְׁתְּלִים בְּכֹלָּא.

37b.5 וּבְהַהוּא יוֹמָא אִשְׁתְּלִימוּ עִלָּאִין וְתַתָּאִין. וְאִשְׁתְּכַח שְׁלָמָא בְּכֹלָּא, בְּחֶדְוָותָא דִּלְעֵילָּא וְתַתָּא וְאִלְמָלֵא דְּאִשְׁתְּכַח עִרְבּוּבְיָא דִּבְנֵי אַהֲרֹן בְּהַהוּא יוֹמָא, מִן יוֹמָא דְּאִסְתָּלָקוּ יִשְׂרָאֵל מִן יַמָּא, לָא אִשְׁתְּכַח חֶדְוָותָא דְּעִלָאֵי וְתַתָּאֵי כְּהַהוּא יוֹמָא. בְּהַהוּא יוֹמָא אִתְעַבָּר הַהוּא חוֹבָא מִן עָלְמָא, וְאִשְׁתְּכָחוּ כַּהֲנָא וְיִשְׂרָאֵל מִתְדַּכְּאָן מִנֵּיהּ. (כל) הַהוּא יוֹמָא, אִתְעֲבָרוּ כָּל אִינּוּן מְקַטְרְגִין דִּלְעֵילָּא, וַהֲווּ אַזְלִין וְשָׁטָאן בְּסַחֲרָנַיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל, וְלָא אִשְׁתְּכָחוּ בְּהַהוּא עִדָנָא.

37b.6 עַד דְּגָרִים שַׁעֲתָא, וְקָמוּ נָדָב וַאֲבִיהוּא וְעִכְּבוּ (ס"א וערבבו) חֶדְוָותָא דְּכֹלָּא. וְאִשְׁתְּכַח רוּגְזָא בְּעָלְמָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, וַיֵּרָא כְבוֹד יְיָ' אֶל כָּל הָעָם, מִיַד וַיִּקְחוּ שְׁנֵי בְנֵי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אִישׁ מַחְתָּתוֹ וְגוֹ'.

37b.7 תְּנָן, בְּהַהוּא יוֹמָא חֶדְוָותָא דְּכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל הֲוַות, לְאִתְקַטְּרָא בְּקִיטוּרָא דִּמְהֵימְנוּתָא בְּכֻלְּהוּ קִשְׁרִין קַדִּישִׁין. דְּהָא קְטֹרֶת קָשִׁיר כֹּלָּא כַּחֲדָא, וּבְגִין כָּךְ אִקְרֵי קְטֹרֶת. וְאִינּוּן אָתוּ, וּקְשִׁירוּ כָּל אִינּוּן אָחֳרָנִין כַּחֲדָא, וְשָׁרוּ לָהּ לְבַר, דְּלָא קָשְׁרוּ לָהּ בַּהֲדַיְיהוּ, וּקְשִׁירוּ מִלָּה אָחֳרָא. וּבְגִין כַּךְ, אַזְהַר לוֹן לְכַהֲנֵי לְבָתַר, דִּכְתִּיב, (ויקרא ט״ז:ג׳) בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ.

37b.8 וּבְכַמָּה גַּוְונִין עִרְבְּבוּ חֶדְוָותָא דְּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. חַד דְּלָא אִתְנְסִיבוּ, וְלָא אִתְחַזְיָין לְקָרְבָא, וּלְאִתְבָּרְכָא עָלְמִין עַל יְדַיְיהוּ. וְחַד דְּלָא הֲוָה שַׁעֲתָא כְּדְקָא יֵאוֹת. וְחַד דְּדַּחֲקוּ שַׁעֲתָא. וְחַד, דְּהָא מִקַּדְמַת דְּנָא, נָפַק נִימוּסָא דִּלְהוֹן, וַיַּקְרִיבוּ לִפְנֵי יְיָ' אֵשׁ זָרָה וְגוֹ'. וַדַּאי מִלָּה אָחֳרָא אִתְקְשָּׁרוּ בְּקִשּׁוּרָא דָּא, וְשָׁרוּ לְכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לְבַר. אָמַר לֵיהּ רִבִּי פִּנְחָס, לָא תֵּימָא דְּאִינּוּן שָׁארוּ לָהּ לְבַר, אֶלָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לָא אִתְקַשְּׁרָא עַל יְדַיְיהוּ. דְּהָא בְּכָל אֲתַר דְּלָא אִשְׁתְּכַח דְּכַר וְנוּקְבָּא, כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לָא שַׁרְיָא בֵּינַיְיהוּ כְּלַל. בְּגִין כַּךְ אַזְהַר לְכַהֲנֵי, דִּכְתִּיב בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ, דְּיִשְׁתְּכַח דְּכַר וְנוּקְבָּא. וְעַל דָּא לָא יִיעוּל כַּהֲנָא לְקוּדְשָׁא, עַד דְּיִתְנְסִיב. בְּגִין דְּיִשְׁתָּתַּף בְּקִשּׁוּרָא דְּכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. דְּמַאן דְּלָא אִנְסִיב, שָׁארֵי לָהּ לִכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לְבַר, וְהִיא לָא אִשְׁתַּתְּפָא בַּהֲדֵיהּ, וְעַל דָּא אִשְׁתְּכַח עִרְבּוּבְיָא בְּהַהוּא יוֹמָא לְגַבַּיְיהוּ. (ויקרא ט׳:א׳) וַיְהִי בַּיוֹם הַשְּׁמִינִי, רִבִּי יוֹסֵי פָּתַח וְאָמַר, (שיר השירים ב׳:ב׳) כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת. כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים, דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, וְהָא אוּקְמוּהָ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מְשַׁבַּח לָהּ לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, וַחֲבִיבוּתָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָקֳבְלָהָא, לְאִתְדַּבְּקָא בָּהּ.

37b.9 וְעַל דָּא, מַאן דְּאִנְסִיב, בָּעֵי לְשַׁבְּחָא לֵיהּ לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּלְשַׁבְּחָא לָהּ לְכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, דְּהָא תָּנֵינָן בְּכֹלָּא בָּעֵי לְאַחֲזָאָה עוֹבָדָא, כְּמָה דְּאִיהוּ בַּר נָשׁ מִתְדְּבַק בְּבַת זוּגֵיהּ, וַחֲבִיבוּתָא דִּילֵיהּ לָקֳבְלָהּ, כַּד אָתֵי לְמִפְלַח קָמֵי מַלְכָּא קַדִּישָׁא, הוּא אִתְּעַר זִוּוּגָא אָחֳרָא, דְּהָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חֲבִיבוּתָא דִּילֵיהּ לְאִתְדַּבְּקָא בִּכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, וּמַאן דְּאִתְעַר מִלָּה, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מְבָרֵךְ לֵיהּ, וּכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל מְבָרְכָא לֵיהּ, וְהָא אִתְּמַר.

37b.10 וְעַל דָּא שְׁבָחָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דִּמְשַׁבַּח לָהּ לִכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, כְּשׁוֹשַׁנָּה דְּאִיהִי בֵּין הַחוֹחִים, דְּאִיהִי מְעַלְּיָא וְסַלְּקָא עַל כֹּלָּא. כַּךְ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל בֵּין שְׁאָר אוּכְלוּסִין, בְּגִין דְּהִיא סַלְּקָא וּמִתְעַטְּרָא עַל כֹּלָּא. וְדָא שׁוֹשַׁנָה בֵּין הַחוֹחִים, וְאֶתְרוֹג בֵּין הַחוֹחִים, לְאַחֲזָאָה שְׁבָחָא דְּכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, עַל כֹּלָּא.