Volume III

Sh'lach

Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 166a, reference page 20 of 40.

Current daf
166a
Reference units
40

Daf 166a

Unpointed Text

166a.1 דנטר בריתא קרי תמים בדורותיו מה דלא הוו כלהו הכי דאינון מחבלן ארחייהו ועל דא כתיב "את האלהים התהלך נח". וכי מאן יכיל למיהך עמיה. אבל כל מאן דנטיר בריח קדישא אזדווגת ביה שכינתא ושריאת עליה ובגין כך תמים תהיה עם יהוה אלהיך. תמים תהיה ולבתר עם יהוה אלהיך בזווגא הדא דכיון דנטיר ברית דא עם יהוה להוי ולא אתפרש מניה. באברהם כתיב "התהלך לפני והיה תמים" גזירו דאת קיימא. "התהלך לפני" - מהכא דלא יהך גברא בתר אתתא אלא קמהא ארח כשר איהו והא כתיב "הנה אנכי שולח מלאך לפניך". ושלחתי לפניך מלאך. לאברהם דלא הוה גזיר דחה ליה לקמה. ועל דא לא כתיב "היה תמים והתהלך לפני", אלא "התהלך לפני" - דלא יאות אנת עד שתהא תמים וכן בכלהו כיון דבר נש תמים ונטיר ליה מיד היא לקמיה ואיהו אבתרה כשר איהו לדא. לגרעונא מה כתיב "כי שב מאחרי". נח גזיר הוה ותמים. פריעה לא הוה ביה ובגין דלא הוה ביה פריעה מה כתיב "את האלהים" ולא "אחר האלהים" לקמא לא הוה בגין דהוה גזיר. לאחורא לא הוה בגין דלא אתפרע. איך הוה את האלהים סמיך ליה ולא יכיל לאסתכלא ביה דלאו כשר כ"כ. בישראל כתיב "ויהוה הולך לפניהם יומם בעמוד ענן ולילה בעמוד אש וגו'". כיון דאמרו ישראל "המבלי אין קברים במצרים וגו'. כי טוב לנו עבוד את מצרים" - כביכול אתחלש דעתא. כתיב "ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם". ויסע למעבד בהו נוקמין (חסר)

166a.2 ועל דא חדי משיח וחדי רב מתיבתא דקא אתבשר בדא ואמר רב מתיבתא דהא דייק למשיח ואמר מנא הוה לדניאל דקאמר פריס פריסת מלכותך ויהיבת למדי ופרס מאינון אתוון דופרסין אשתמע ליה והכא מאי הוא א"ל הכי הוא ודאי פריס פריסת מלכותך חייבא ע"י דמשיח אחרא ולבתר ישלוט מלך פרס ויטול מלכוון סגיאין והוא ישלט על ארעא קדישא תריסר ירחי והוא ישלוט ויקטול סגיאין וההוא משיחא ולבתר יפול ויקבלון מלכותא קדישי עליונין. ועל דא ופרסין מלכא דפרס אשתמע הכא. אי חסידא קדישא כמה חדוה על חדוה בההוא מעיינא. בההוא מעיינא מגדלא כל זיני אילנין דנציב קב"ה בג"ע וכלהו קיימי לאסוותא טרפין ואיבין וענפין ולחדו לבא תדיר. ולית בינייהו כפנא ודאגה ואנחה לעלמין. זכאה עמא דכל דא מחכאן. וכל דא גניז לון. אמר ר' שמעון בקרקע דהאי מקדשא אית מאלין פליאן. א"ל אי רבי אי ר' זכאה חולקך דכל האי. בההוא ע"ג ההוא מעיינא דקימא אבל לית מאן דיכיל לאסתכלא ביה לזמנין נהירו דיליה נהורא. לזמנין חשוכא לזמנין גוון ארגוונא מנצצן דלא יכלין עיינין לאסתכלא. לעילא (ס"א ההיא) היא דשאלת חסידא קדישא מההוא קרקע דמקדשא. רב מתיבתא לא פריש מניה דהא גניז איהו גו ירדנא והא אמינא לך מה דאמינא אבל נשאל מלה דא ותנדע מה דתנדע ירדן דא עאל ואתמשך זמנא חדא בשתא גו ההוא נהר דנפיק מעדן לאו מאינון ארבע נהרין דאתמשכן מניה אלא ביה ממש כיון דמטי לגביה איהו אתמשך ואתפשט ועאל גו ירדנא. וכיון דמטי גו קרקע דמקדשא אשתכך תמן תלת יומין ולא אתפשט ולא אתמשך לאתר אחרא. ואמר רב מתיבתא דכד אהדר ההוא נהר לאתריה שביק תמן כל זיני ציורין דקא עביד קב"ה בג"ע דאינון ציורין גניזין דתחות דוכתייהו (חסר)

166a.3 אלין הכא ואלין הכא וסלקי ונחתי כדקדמיתא. בההוא סטר דרום אית תלת מאה וחמשין עמודין מכל זיני מרגלאן ואלין אינון דנהרין תדיר ונטפין בוסמין טמירין דלא אתגלו לעלמין ארבע אגנין בכל

Pointed Text

166a.1 אַבְרָהָם תָּמִים אִקְרֵי, וְלָא הֲוָה כָּל כַּךְ שְׁלִים, אֲבָל תָּם: שְׁלִים מִכֹּלָּא. מַה כְּתִיב בְּנֹחַ, (בראשית ו׳:ט׳) אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדוֹרוֹתָיו. הֲוָה רְשִׁים בִּרְשִׁימוּ קַדִּישָׁא בֵּינַיְיהוּ. וְאָמַר רַב מְתִיבְתָּא, בְּכָל אֲתָר דִּכְתִּיב תָּמִים, דְּרָשִׁים בִּרְשִׁימוּ קַדִּישָׁא, בְּאָת קַיָּימָא דִּבְרִית, וּבְגִין דְּנָטַר בְּרִית, אִקְרֵי תָּמִים בְּדוֹרוֹתָיו. מַה דְּלָא הֲווֹ כֻּלְּהוּ הָכִי, דְּאִינּוּן מְחַבְּלָן אָרְחַיְיהוּ.

166a.2 וְעַל דָּא כְּתִיב, אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֵּךְ נֹחַ. וְכִי מַאן יָכִיל לְמֵיהַךְ עִמֵּיהּ. אֶלָּא כָּל מַאן דְּנָטִיר בְּרִית קַדִּישָׁא, אִזְדַּוְּוגַת בֵּיהּ שְׁכִינְתָּא, וְשָׁרִיאַת עָלֵיהּ. וּבְגִין כָּךְ, (דברים י״ח:י״ג) תָּמִים תִּהְיֶה עִם יְיָ אֱלֹהֶיךָ. תָּמִים תִּהְיֶה, וּלְבָתַר עִם יְיָ אֱלֹהֶיךָ. בְּזִוּוּגָא חֲדָא. דְּכֵיוָן דְּנָטִיר בְּרִית דָּא, עִם יְיָ לִהֱוִי, וְלָא אִתְפְּרַשׁ מִנֵּיהּ.

166a.3 בְּאַבְרָהָם כְּתִיב, (בראשית י״ז:א׳) הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וְהְיֵה תָמִים, גְּזִירוּ דְּאָת קַיָּימָא. הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי, מֵהָכָא, דְּלָא יְהַךְ גָּבֶר בָּתַר אִתְּתָא, אֶלָּא קַמָהָא, אֹרַח כָּשֵׁר אִיהוּ. וְהָא כְּתִיב, (שמות כ״ג:כ׳) הִנֵּה אָנֹכִי שׁוֹלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ. (שמות ל״ג:ב׳) וְשָׁלַחְתִּי לְפָנֶיךָ מַלְאָךְ. לְאַבְרָהָם דְּלָא הֲוָה גָּזִיר, דָּחָה לֵיהּ לְקַמָּהּ. וְעַל דָּא לָא כְּתִיב הֶיֵה תָּמִים, וְהִתְהַלֵּךְ לְפָנַי. אֶלָּא הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי, דְּלָא יֵאוֹת אַנְתְּ, עַד שֶׁתְּהֵא תָּמִים. וְכֵן בְּכֻלְּהוּ, כֵּיוָן דְּבַּר נָשׁ תָּמִים, וְנָטִיר לֵיהּ, מִיַּד הִיא לְקָמֵיהּ, וְאִיהוּ אֲבַתְרָהּ, כָּשֵׁר אִיהוּ לְדָא. לְגִרְעוֹנָא מַה כְּתִיב, (שמואל א ט״ו:י״א) כִּי שָׁב מֵאַחֲרַי.

166a.4 נֹחַ גָּזִיר הֲוָה, וְתָמִים, פְּרִיעָה לָא הֲוָה בֵּיהּ, וּבְגִין דְּלָא הֲוָה בֵּיהּ פְּרִיעָה מַה כְּתִיב, אֶת הָאֱלֹהִים, וְלָא אַחַר הָאֱלֹהִים, לְקַמָּא לָא הֲוָה, בְּגִין דְּהֲוָה גְּזִיר, לַאֲחוֹרָא לָא הֲוָה, בְּגִין דְּלָא אִתְפְּרַע. אֵיךְ הֲוָה. אֶת הָאֱלֹהִים, סָמִיךְ לֵיהּ, וְלָא יָכִיל לְאִסְתַּכְּלָא בֵּיהּ, דְּלָאו כָּשֵׁר כָּל כַּךְ.

166a.5 בְּיִשְׂרָאֵל כְּתִיב, (שמות י״ג:כ״א) וַיְיָ הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם בְּעַמּוּד עָנָן וְלַיְלָה בְּעַמּוּד אֵשׁ וְגוֹ'. כֵּיוָן דְּאָמְרוּ יִשְׂרָאֵל, (שמות י״ד:י״א) הֲמִבְּלִי אֵין קְבָרִים בְּמִצְרַיִם וְגוֹ'. כִּי טוֹב לָנוּ עֲבוֹד אֶת מִצְרַיִם. כִּבְיָכוֹל, אִתְחֲלָשׁ דַּעְתָּא. כְּתִיב וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים הַהוֹלֵךְ לִפְנֵי מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וַיֵּלֶךְ מֵאַחֲרֵיהֶם, וַיִּסַּע לְמֶעְבַּד בְּהוּ נוּקְמִין.

166a.6 (חסר) וְעַל דָּא חַדֵּי מָשִׁיחַ, וְחַדֵּי רַב מְתִיבְתָּא, דְּקָא אִתְבָּשָּׂר בְּדָא. וְאָמַר רַב מְתִיבְתָּא, דְּהָא דָּיִיק לְמָשִׁיחַ וְאָמַר, מְנָא הֲוָה לְדָנִיאֵל דְּקָאָמַר, (דניאל ה׳:כ״ח) פְּרֵיס פְּרִיסַת מַלְכוּתָךְ וִיהִיבַת לְמָדַי וּפָרָס. מֵאִינּוּן אַתְוָון דְּוּפַרְסִין אִשְׁתְּמַע לֵיהּ. וְהָכָא מַאי הוּא. אָמַר לֵיהּ, הָכִי הוּא וַדַּאי, פְּרֵיס פְּרִיסַת מַלְכוּתָךְ חַיָּיבָא, עַל יְדֵי דְּמָשִׁיחַ אַחֲרָא, וּלְבָתַר יִשְׁלוֹט מֶלֶךְ פְּרָס, וְיִטּוֹל מַלְכְּוָון סַגִּיאִין, וְהוּא יִשְׁלֹט עַל אַרְעָא קַדִּישָׁא תְּרֵיסָר יַרְחֵי, וְהוּא יִשְׁלוֹט וְיִקְטוֹל סַגִּיאִין, וְהַהוּא מְשִׁיחָא, וּלְבָתַר יִפּוֹל, וִיקַבְּלוּן מַלְכוּתָא קַדִּישֵׁי עֶלְיוֹנִין. וְעַל דָּא, וּפַרְסִין, מַלְכָּא דְּפָרַס, אִשְׁתְּמַע הָכָא.

166a.7 אִי חֲסִידָא קַדִּישָׁא, כַּמָּה חֶדְוָה עַל חֶדְוָה, בְּהַהוּא מַעְיָינָא. בְּהַהוּא מַעְיָינָא, מְגַדְּלָא כָּל זִינֵי אִילָנִין, דְּנָצִיב קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּגַּן עֵדֶן, וְכֻלְּהוּ קַיְימֵי לְאַסְוָותָא, טַרְפִּין וְאֵיבִין וְעַנְפִין, וּלְחַדוּ לִבָּא תָּדִיר. וְלֵית בֵּינַיְיהוּ כַּפְנָא, וּדְאָגָה, וַאֲנָחָה, לְעָלְמִין. זַכָּאָה עַמָּא דְּכָל דָּא מְחַכָּאן, וְכָל דָּא גָּנִיז לוֹן.

166a.8 אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, בְּקַרְקַע דְּהַאי מַקְדְּשָׁא, אִית מֵאִלֵּין ם פְּלִיאָן, אָמַר לֵיהּ, אִי רִבִּי, אִי רִבִּי, זַכָּאָה חוּלָקָךְ דְּכָל הַאי. בְּהַהוּא. עַל גַּבֵּי הַהוּא מַעְיָינָא רְקִימָא, אֲבָל לֵית מַאן דְּיָכִיל לְאִסְתַּכְּלָא בֵּיהּ, לְזִמְנִין נְהִירוּ דִּילֵיהּ נְהוֹרָא. לְזִמְנִין חֲשׁוֹכָא, לְזִמְנִין גּוָֹון אַרְגְּוָונָא. מְנַצְּצָן דְּלָא יַכְלִין עַיְינִין לְאִסְתַּכְּלָא לְעֵילָּא. (ס"א ההיא) הִיא דְּשָׁאַלְת חֲסִידָא קַדִּישָׁא, מֵהַהוּא קַרְקַע דְּמַקְדְּשָׁא, רַב מְתִיבְתָּא לָא פָּרִישׁ מִנֵּיהּ, דְּהָא גָּנִיז אִיהוּ גּוֹ יַרְדְּנָא, וְהָא אֲמֵינָא לָךְ מַה דַּאֲמֵינָא, אֲבָל נִשְׁאַל מִלָּה דָּא, וְתִנְדַּע מַה דְּתִנְדַּע.

166a.9 יַרְדֵּן דָּא, עָאל וְאִתְמְשַׁךְ זִמְנָא חֲדָא בְּשַׁתָּא, גּוֹ הַהוּא נָהָר דְּנָפִיק מֵעֵדֶן, לָאו מֵאִינּוּן אַרְבַּע נַהֲרִין דְּאִתְמַשְּׁכָן מִנֵּיהּ, אֶלָּא בֵּיהּ מַמָּשׁ. כֵּיוָן דְּמָטֵי לְגַבֵּיהּ, אִיהוּ אִתְמְשַׁךְ וְאִתְפָּשַּׁט וְעָאל גּוֹ יַרְדְּנָא. וְכֵיוָן דְּמָטֵי גּוֹ קַרְקַע דְּמַקְדְּשָׁא, אִשְׁתְּכַח תַּמָּן תְּלַת יוֹמִין, וְלָא אִתְפְּשָׁט וְלָא אִתְמְשַׁךְ לְאֲתָר אַחֲרָא. וְאָמַר רַב מְתִיבְתָּא, דְּכַד אַהְדָּר הַהוּא נָהָר לְאַתְרֵיהּ, שָׁבִיק תַּמָּן, כָּל זִינֵי צִיּוּרִין, דְּקָא עָבִיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּגַּן עֵדֶן, דְּאִינּוּן צִיּוּרִין גְּנִיזִין, דִּתְחוֹת דּוּכְתַּיְיהוּ. (חסר)

166a.10 אִלֵּין הָכָא וְאִלֵּין הָכָא, וְסַלְקֵי וְנַחְתֵּי כִּדְקַדְמֵיתָא. בְּהַהוּא סְטָר דָּרוֹם, אִית תְּלַת מְאָה וְחַמְשִׁין עַמּוּדִין, מִכָּל זִינֵי מַרְגְּלָאן. וְאִלֵּין אִינּוּן דִּנְהִרִין תָּדִיר, וְנַטְפִין בּוּסְמִין טְמִירִין, דְּלָא אִתְגַּלּוּ לְעָלְמִין. אַרְבַּע אַגָּנִין בְּכָל עַמּוּדָא וְעַמּוּדָא נְעִיצִין. וְכַד אִינּוּן בּוּסְמִין נַטְפִין, מֵאִינּוּן עַמּוּדִין, נַפְלֵי בְּהוּ, וְאִתְמַלְיָין כֻּלְּהוּ אֲגָנוֹת, וְלָא נָפְקִין בּוּסְמִין לְבַר.