Volume III
Sh'lach
Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 159b, reference page 7 of 40.
- Current daf
- 159b
- Reference units
- 40
Daf 159b
Unpointed Text
159b.1 כגוונא דא "בצלם אלהים עשה את האדם" (בראשית א, כז) כדין אית ליה תלת עלמין.
159b.2 עלמא קדמאה - האי עלמא דאקרי "עלמא דפירודא", ובר נש אשתכח ביה ולא אשתכח. כד בעאן לאסתכלא ביה - אסתלק מנייהו ולא אתחזי.
159b.3 עלמא תניינא - עלמא דאיהו קשיר בההוא עלמא עלאה ודא הוא גן עדן די בארעא דדא הוא קשיר בעלמא אחרא עלאה. ומהאי אתידע ואשתמודע עלמא אחרא.
159b.4 עלמא תליתאה - עלמא עלאה טמירא גניז וסתים, דלית מאן דידע ליה, כמה דכתיב "עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו" (ישעיהו סד, ג).
159b.5 וכלא כגוונא עלאה (קדמאה דאמינא ובקשוט) דכתיב "בצלם אלהים עשה את האדם" (ת"ח ודאי)
159b.6 על דא כתיב "בנים אתם ליהוה אלהיכם וגו'" (דברים יד, א) כמה דאוקמוה ואלין אינון "בצלם אלהים", ואלין ירתין ירותא עלאה כגוונא דיליה. ועל דא אזהר באורייתא "לא תתגודדו ולא תשימו קרחה" - דהא לא אתאביד והא שכיח בעלמין טבין עלאין ויקירן להוון חדן כד אסתלק (צדיקא) מהאי עלמא.
159b.7 ותא חזי אלמלי לא חב אדם - לא יטעם טעמא דמותא בהאי עלמא בזמנא דעייל לעלמין אחרנין! אבל בגין דחב - טעם טעמא דמותא עד לא ייעול לאינון עלמין. ואתפשט רוחא מהאי גופא, ואשאר ליה בהאי עלמא, ורוחא אסתחיא בנהר דינור לקבלא עונשא ולבתר עיילא לגן עדן דבארעא. ואזדמנא ליה מאנא אחרא דנהורא כהאי פרצופא דגופא דהאי עלמא ממש. ואתלבש ואתתקן ביה. ותמן הוא מדורא דיליה תדיר. ואתקשר בריש ירחי ושבתי בנשמתא, וסליק ואתעטר לעילא לעילא.
159b.8 הדא הוא דכתיב "והיה מדי חדש בחדשו וגו'" (ישעיהו סו, כג). "מדי חדש בחדשו" אמאי? אלא רזא דמלה בגין חדתותי דסיהרא דאתעטרא (עטרוי) לאנהרא מן שמשא בההוא זמנא. וכן "מדי שבת בשבתו". "מדי שבת" - דא סיהרא. "בשבתו" - דא שמשא; דנהורא אתיא לה מן תמן. ועל דא כלא חד מלה!
159b.9 ודא הוא ברירא דמלה בר לחייביא דכתיב בהו 'מיתה' לכלהו עלמין, 'כרת' מכלהו עלמין. ואשתציין מכלא כד לא עיילי בתשובה.
159b.10 אמר רבי יהודה: בריך רחמנא דשאילנא ורווחנא מלין אלין וקאימנא עלייהו!
159b.11 אמר ר' שמעון: מפרשתא דא אוליפנא רזא דחכמתא ואשתמעו מנה רזין עלאין ויקירין!
159b.12 תא חזי! קב"ה משבח באורייתא ואמר "אזילו באורחי! אשתדלו בפולחני! והא אנא מעייל לכון לעלמין טבין לעלמין עלאין".
159b.13 בני נשא דלא ידעי לא מהימני ולא מסתכלי קב"ה אמר "אזילו! אלילו ההוא עלמא טבא! ההוא עלמא עלאה דכסופא!"
159b.14 אינון אמרי: "איך ניכול לאללא ליה ולמנדע כל האי?!"
159b.15 מה כתיב?
159b.16 "עלו זה בנגב" - "אשתדלו באורייתא ותחמון דהא היא קימא קמייכו ומנה תנדעון ליה".
159b.17 "וראיתם את הארץ מה היא וגו'" - "תחמון מנה ההוא עלמא דהא ירותא דאחסנא דאנא עייל לכו בה".
159b.18 "ואת העם היושב עליה" - "אינון צדיקייא דבגנתא דעדן דקיימן שורין שורין ביקרא עלאה בדרגין עלאין".
159b.19 "החזק הוא חרפה" - "בה תחמו אי זכו לכל האי כד אתקפו על יצריהון ותברו ליה אי לא. או כד אתקפו באורייתא למלעי בה יממא וליליא או אי ארפו ידייהו מנה וזכו לכל האי".
159b.20 "המעט הוא אם רב" - "אי סגיאין אינון דאשתדלו בפולחני ואתקיפו באורייתא בגין דזכו לכל האי אי לא"
159b.21 "ומה הארץ השמנה הוא אם רזה" - מדאורייתא תנדעון מה הארץ - מה ההוא עלמא אי אסגי טיבו עלאה ליתבהא או אי אזעיר מנה כלום.
159b.22 "היש בה עץ אם אין" - האית בה אילנא דחיי לעלם ולעלמי עלמין או אי צרורא דחיי אשתכח בגווה אם לא.
Pointed Text
159b.1 כְּגַוְונָא דָּא, (בראשית ט׳:ו׳) בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם. כְּדֵין אִית לֵיהּ תְּלַת עָלְמִין. עָלְמָא קַדְמָאָה: הַאי עָלְמָא דְּאִקְרֵי עָלְמָא דְּפִירוּדָא, וּבַּר נָשׁ אִשְׁתְּכַח בֵּיהּ וְלָא אִשְׁתְּכַח. כַּד בָּעָאן לְאִסְתַּכְּלָא בֵּיהּ, אִסְתַּלָּק מִנַּיְיהוּ וְלָא אִתְחֲזֵי.
159b.2 עָלְמָא תִּנְיָינָא, עָלְמָא דְּאִיהוּ קָשִׁיר בְּהַהוּא עָלְמָא עִלָּאָה, וְדָא הוּא גַּן עֵדֶן דִּי בְּאַרְעָא, דְּדָא הוּא קָשִׁיר בְּעָלְמָא אַחֲרָא עִלָּאָה, וּמֵהַאי אִתְיְדַע וְאִשְׁתְּמוֹדַע עָלְמָא אַחֲרָא.
159b.3 עָלְמָא תְּלִיתָאָה, עָלְמָא עִלָּאָה טְמִירָא, גָּנִיז וְסָתִים, דְּלֵית מַאן דְּיֵדַע לֵיהּ, כְּמָה דִּכְתִּיב, (ישעיהו ס״ד:ג׳) עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹהִים זוּלָתְךָ יַעֲשֶׂה לִמְחַכֵּה לוֹ. וְכֹלָּא כְּגַוְונָא עִלָּאָה, (קדמאה דאמינא ובקשוט) דִּכְתִּיב, (בראשית ט׳:ו׳) בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם.
159b.4 (תא חזי ודאי) עַל דָּא כְּתִיב, (דברים י״ד:א׳) בָּנִים אַתֶּם לַיְיָ אֱלֹהֵיכֶם וְגוֹ', כְּמָה דְּאוּקְמוּהָ. וְאִלֵּין אִינּוּן בְּצֶלֶם אֱלֹהִים, וְאִלֵּין יָרְתִין יְרוּתָא עִלָּאָה כְּגַוְונָא דִּילֵיהּ. וְעַל דָּא אַזְהַר בְּאוֹרַיְיתָא, (דברים י״ד:א׳) לֹא תִּתְגּוֹדְדוּ וְלֹא תָשִימוּ קָרְחָה. דְּהָא לָא אִתְאֲבִיד, וְהָא שְׁכִיחַ בְּעָלְמִין טָבִין עִלָּאִין וְיַקִּירִין, לֶהֱווֹן חַדָּן כַּד אִסְתָּלַק (צדיקא) מֵהַאי עָלְמָא.
159b.5 וְתָּא חֲזֵי, אִלְמָלֵי לָא חָב אָדָם, לָא יִטְעַם טַעֲמָא דְּמוֹתָא בְּהַאי עָלְמָא, בְּזִמְנָא דְּעָיִיל לְעָלְמִין אַחֲרָנִין. אֲבָל בְּגִין דְּחָב, טַעַם טַעֲמָא דְּמוֹתָא, עַד לָא יֵיעוּל לְאִינּוּן עָלְמִין, וְאִתְפָּשַּׁט רוּחָא מֵהַאי גּוּפָא, וְאַשְׁאַר לֵיהּ בְּהַאי עָלְמָא, וְרוּחָא אִסְתַּחְיָא בִּנְהַר דִּינוּר לְקַבְּלָא עוֹנְשָׁא. וּלְבָתַר עַיְילָא לְגַּן עֵדֶן דִּבְאַרְעָא, וְאִזְדַּמְּנָא לֵיהּ מָאנָא אַחֲרָא דִּנְהוֹרָא, כְּהַאי פַּרְצוּפָא דְּגוּפָא דְּהַאי עָלְמָא מַמָּשׁ. וְאִתְלָבָּשׁ וְאִתְתָּקַּן בֵּיהּ. וְתַמָּן הוּא מָדוֹרָא דִּילֵיהּ תָּדִיר. וְאִתְקְשַׁר בְּרֵישׁ יַרְחֵי וְשַׁבַּתֵּי בְּנִשְׁמְתָא. וְסָלִיק וְאִתְעַטָּר לְעֵילָּא לְעֵילָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (ישעיהו ס״ו:כ״ג) וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ וְגוֹ'.
159b.6 מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ אֲמַאי. אֶלָּא רָזָא דְּמִלָּה, בְּגִין חַדְתּוּתֵי דְּסִיהֲרָא, דְּאִתְעַטְּרָא (עטרוי) לְאַנְהָרָא מִן שִׁמְשָׁא בְּהַהוּא זִמְנָא. וְכֵן מִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ, מִדֵּי שַׁבָּת דָּא סִיהֲרָא. בְּשַׁבַּתּוֹ דָּא שִׁמְשָׁא. דִּנְהוֹרָא אַתְיָא לָהּ מִן תַּמָּן. וְעַל דָּא כֹּלָּא חַד מִלָּה. וְדָא הוּא בְּרִירָא דְּמִלָּה, בַּר לְחַיָּיבַיָּא דִּכְתִּיב בְּהוּ מִיתָה לְכֻלְּהוּ עָלְמִין, כָּרֵת מִכֻּלְּהוּ עָלְמִין. וְאִשְׁתַּצְיָין מִכֹּלָּא, כַּד לָא עַיְילֵי בִּתְשׁוּבָה. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, בְּרִיךְ רַחֲמָנָא, דְּשָׁאִילְנָא וְרַוַוחְנָא מִלִּין אִלֵּין, וְקָאִימְנָא עָלַיְיהוּ.
159b.7 אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, מִפַּרְשְׁתָּא דָּא אוֹלִיפְנָא רָזָא דְּחָכְמְתָא, וְאִשְׁתְּמָעוּ מִנָּהּ רָזִין עִלָּאִין וְיַקִּירִין. תָּא חֲזֵי, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מְשַׁבַּח בְּאוֹרַיְיתָא, וְאָמַר אַזִילוּ בְאוֹרְחַי, אִשְׁתַדְלוּ בְּפוּלְחַנַי, וְהָא אֲנָא מְעַיִיל לְכוֹן לְעָלְמִין טָבִין, לְעָלְמִין עִלָּאִין. בְּנֵי נָשָׁא דְּלָא יַדְעֵי, לָא מְהֵימְנֵי, וְלָא מִסְתַּכְּלֵי, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָמַר, אֲזִילוּ אֲלִילוּ הַהוּא עָלְמָא טָבָא, הַהוּא עָלְמָא עִלָּאָה דְּכִסּוּפָא. אִינּוּן אַמְרֵי, אֵיךְ נֵיכוּל לְאַלְלָא לֵיהּ, וּלְמִנְדַּע כָּל הַאי.
159b.8 מַה כְּתִיב. עֲלוּ זֶה בַנֶּגֶב, אִשְׁתְּדָּלוּ בְּאוֹרַיְיתָא, וְתֶחמוּן דְּהָא הִיא קַיְּימָא קַמַיְּיכוּ, וּמִנָהּ תִּנְדְּעוּן לֵיהּ. (במדבר י״ג:י״ח) וּרְאִיתֶם אֶת הָאָרֶץ מַה הִיא וְגוֹ'. תֶּחמוּן מִנָּהּ הַהוּא עָלְמָא, דְּהָא יְרוּתָא דְּאַחֲסָנָא, דַּאֲנָא עָיֵיל לְכוּ בָּה. וְאֶת הָעָם הַיּוֹשֵׁב עָלֶיהָ, אִינּוּן צַדִּיקַיָּיא דִּבְגִנְתָּא דְּעֵדֶן, דְּקַיְימָן שׁוּרִין שׁוּרִין בִּיקָרָא עִלָּאָה, בְּדַרְגִּין עִלָּאִין.
159b.9 הֶחָזָק הוּא הֲרָפֶה, בָּהּ תֶּחמוּ אִי זָכוּ לְכָל הַאי כַּד אַתְּקָפוּ עַל יִצְרֵיהוֹן, וְתַבְרוּ לֵיהּ, אִי לָא. אוֹ כַּד אַתְּקָפוּ בְּאוֹרַיְיתָא, לְמִלְעֵי בָּהּ יְמָמָא וְלֵילְיָא. אוֹ אִי אַרְפּוּ יְדַיְיהוּ מִנָּהּ. וְזָכוּ לְכָל הַאי. הַמְעַט הוּא אִם רָב, אִי סַגִּיאִין אִינּוּן דְּאִשְׁתָּדָּלוּ בְּפוּלְחָנִי, וְאַתְּקִיפוּ בְּאוֹרַיְיתָא, בְּגִין דְּזָכוּ לְכָל הַאי אִי לָא.
159b.10 (במדבר י״ג:כ׳) וּמָה הָאָרֶץ הַשְּׁמֵנָה הִיא אִם רָזָא. מִדְּאוֹרַיְיתָא תִּנְדְּעוּן מַה הָאָרֶץ. מַה הַהוּא עָלְמָא אִי אַסְגֵּי טִיבוּ עִלָּאָה לְיָתְבָהָא, אוֹ אִי אַזְעִיר מִנֵּהּ כְּלוּם. הֲיֵשׁ בָּהּ עֵץ אִם אַיִן, הֲאִית בָּהּ אִילָנָא דְּחַיֵּי, לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמִין, אוֹ אִי צְרוֹרָא דְּחַיֵּי אִשְׁתְּכַח בְּגַוָּוהּ, אִם לָא.