Volume III

Sh'lach

Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 160a, reference page 8 of 40.

Current daf
160a
Reference units
40

Daf 160a

Unpointed Text

160a.1 "ויעלו בנגב ויבא עד חברון" (במדבר יג, כב).

160a.2 "ויעלו בנגב" - בני נשא סלקין בגווה "בנגב" - בלבא עצלא - כמאן דאשתדל במגנא בנגיבו דחשיב דלית בה אגר חמי דהא עותרא דהאי עלמא אביד בגינה חשיב דכלא הוא. "בנגב" - כמה דאת אמר "חרבו המים" ומתרגמינן "נגיבו".

160a.3 לבתר "ויבא עד חברון" - עד דאתי לאתחברא בה קארי ושאני בה.

160a.4 "ושם אחימן ששי ותלמי" - תמן חמי פליגן סגיאין - טמא וטהור אסור ומותר (נ"א כשר ופסול) עונשין ואגרין. אלין אינון ארחי דאורייתא דקדוקי אורייתא.

160a.5 "ילידי הענק" - דאתילידו מסטרא דגבורה.

160a.6 "וחברון שבע שנים נבנתה" - אלין אינון שבעין אנפין דאורייתא. שבעין פנים אית לה - לכל סטרא עשרה.

160a.7 "וחברון" - דא אורייתא. מאן דאשתדל בה אקרי 'חבר'.

160a.8 "לפני צוען מצרים" - תנינן אורייתא אית לקבל אורייתא והיינו תורה שבכתב ותורה שבע"פ והאי (מל') חברון מתורה שבכתב נפקת כמה דאת אמר "אמור לחכמה אחותי את" (משלי ז, ד). והאי 'נבנתה' שבע שנין - דבגין כך אקרי "בת שבע", "לפני צען מצרים" כמה דאת אמר "ותרב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם ומכל חכמת מצרים" (מ"א ה, י).

160a.9 "ויבאו עד נחל אשכול" - אלין אינון מלי אגדה דרשה דתליין מסטרא דמהימנותא.

160a.10 "ויכרתו משם זמורה וגו'". אולפין מתמן ראשי פרקין ראשי מלין אינון לבני מהימנותא חדאן במלין ומתברכן מלין בגוייהו ומסתכלן שרשא חד ועקרא חד ולא אשתכח בהו פרודא. אינון דלא משתכחי בני מהימנותא ולא אולפי אורייתא לשמה שוין ליה למהימנותא בפרודא הדא הוא דכתיב "וישאוהו במוט בשנים" בפרודא.

160a.11 מהו "במוט"? כמה דאת אמר "אל יתן למוט רגלך" (תהלים קכא, ג).

160a.12 "ומן הרמונים ומן התאנים" - כלא שוין להני מילי לסטרא אחרא לסטרא דמיגאי לסטרא דפורדא. הדא הוא דכתיב "וישובו מתור הארץ".

160a.13 "וישובו" - תייבין לסטרא בישא ותייבין מארחא דקשוט. אמרי "מאי אכפת לן עד יומא לא חמינא טב לעלמא אעמלנא בה ביתא ריקם. יתיבנא בקלנא דעמא ולההוא עלמא מאן יזכי ומאן ייעול לגוויה?! טב לן דלא אטרחנא כולי האי!"

160a.14 "ויספרו לו ויאמרו וגו'" - הא אעמלנא ולאינא בגין למנדע חולקא דההוא עלמא.

160a.15 "וגם זבת חלב ודבש היא". טב הוא ההוא עלמא עלאה כמה דידענא באורייתא אבל מאן יכיל למזכי ביה.

160a.16 "אפס כי עז העם" - תקיף הוא דלא יחשיב כל עלמא כלל בגין דיהא ליה עותרא סגיא לאשתדלא ביה מאן הוא דיזכי בה. ודאי "אפס כי עז העם היושב בארץ" מאן דבעי למזכי בה בעי למהוי תקיף בעותרא כמה דאת אמר "ועשיר יענה עזות".

160a.17 "והערים גדולות בצורות". בין מליין כל טובא דלא יחסרון מכלא. ועם כל דא "וגם ילידי הענק ראינו שם" - בעי גופא תקיף גיבר כארי (דישתכח תמן תדירא) בגין דהיא מתשת חיליה דבר נש לאשתדלא בההוא איסור והתר טמא וטהור כשר ופסול מאן ייכול לזכאה בה.

160a.18 ועוד - "עמלק יושב בארץ הנגב" - אי יימא בר נש דאפילו בכל דאי זכי - "עמלק יושב בארץ הנגב"! הא יצרא בישא קטיגורא מקטרגא דבר נש דישתכח תדיר בגופא!

160a.19 "והחתי והאמורי וגו'" - כמה מקטרגי משתכחי תמן (בגין) דלא יכיל בר נש למיעל בההוא עלמא כלל! מאן יזכי ליה ומאן ייעול בגויה במלין אלין!

160a.20 "ויניאו את לב בני ישראל". בגין דאפיקו שום ביש עלה כמה דאת אמר "ויוציאו את דבת הארץ".

160a.21 אינון בני מהימנותא מאי קא אמרי? "אם חפץ בנו יהוה ונתנה לנו" - כיון דישתדל בר נש ברעותא דלבא לגבי קב"ה - לא בעי מנן אלא לבא ויסתמרון ההוא רשימא קדישא דכתיב "ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ".

Pointed Text

160a.1 (במדבר י״ג:כ״ב) וַיַּעֲלוּ בַנֶּגֶב וַיָּבֹא עַד חֶבְרוֹן. וַיַּעֲלוּ בַנֶּגֶב, בְּנֵי נָשָׁא סַלְּקִין בְּגַוָּוהּ בַנֶּגֶב, בְּלִבָּא עַצְלָא, כְּמַאן דְּאִשְׁתְּדַל בְּמַגָּנָא, בִּנְגִּיבוּ, דְּחָשִׁיב דְּלֵית בָּהּ אֲגָר, חָמֵי דְּהָא עוּתְרָא דְּהַאי עָלְמָא אָבִיד בְּגִינָהּ, חָשִׁיב דְּכֹלָּא הוּא. בַנֶּגֶב: כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (בראשית ח׳:י״ג) חָרְבוּ הַמַּיִם, וּמְתַּרְגְמִינָן נְגִיבוּ.

160a.2 לְבָתַר וַיָּבֹא עַד חֶבְרוֹן, עַד דְּאָתֵי לְאִתְחַבְּרָא בָּהּ, קָארֵי וְשָׁאנֵי בָּה. (במדבר י״ג:כ״ב) וְשָׁם אֲחִימָן שֵׁשַׁי וְתַלְמַי, תַּמָּן חָמֵי פְּלִיגָּן סַגִּיאִין, טָמֵא וְטָהוֹר, אָסוּר וּמוּתָּר, (נ"א כשר ופסול) עוֹנָשִׁין וְאַגָּרִין. אִלֵּין אִינּוּן אָרְחֵי דְּאוֹרַיְיתָא, דִּקְדוּקֵי אוֹרַיְיתָא. יְלִידֵי הָעֲנָק, דְּאִתְיְלִידוּ מִסִּטְרָא דִּגְבוּרָה.

160a.3 וְחֶבְרוֹן שֶׁבַע שָׁנִים נִבְנְתָה, אִלֵּין אִינּוּן שִׁבְעִין אַנְפִּין דְּאוֹרַיְיתָא, שִׁבְעִין פָּנִים אִית לָהּ, לְכָל סִטְרָא עַשְׂרָה. וְחֶבְרוֹן, דָּא אוֹרַיְיתָא, מַאן דְּאִשְׁתְּדַל בָּהּ אִקְרֵי חָבֵר. לִפְנֵי צוֹעַן מִצְרָיִם, תָּנֵינָן אוֹרַיְיתָא אִית לָקֳבֵל אוֹרַיְיתָא. וְהַיְינוּ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָּב, וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. וְהַאי (מלכות) חֶבְרוֹן. מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָּב נַפְקַת. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (משלי ז׳:ד׳) אֱמוֹר לַחָכְמָה אֲחוֹתִי אָתְּ. וְהַאי נִבְנְתָה שֶׁבַע שְׁנִין, דְבְּגִין כָּךְ אִקְרֵי בַּת שֶׁבַע. לִפְנֵי צֹעַן מִצְרָיִם, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (מלכים א ה׳:י׳) וַתֵּרֶב חָכְמַת שְׁלֹמֹה מֵחָכְמַת כָּל בְּנֵי קֶדֶם וּמִכָּל חָכְמַת מִצְרָיִם.

160a.4 (במדבר י״ג:כ״ג) וַיָבֹאוּ עַד נַחַל אֶשְׁכּוֹל, אִלֵּין אִינּוּן מִלֵּי אַגָּדָה, דְּרָשָׁה, דְּתַּלְיָין מִסִּטְרָא דִּמְהֵימְנוּתָא. וַיִכְרְתוּ מִשָּׁם זְמוֹרָה וְגוֹ', אוֹלְפִין מִתַּמָּן רָאשֵׁי פִּרְקִין, רָאשֵׁי מִלִּין, אִינּוּן דִּבְנֵי מְהֵימְנוּתָא, חַדָּאן בְּמִלִּין, וּמִתְבָּרְכָן מִלִּין בְּגַוַיְיהוּ, וּמִסְתַּכְּלָן שָׁרְשָׁא חַד וְעִקָרָא חַד, וְלָא אִשְׁתְּכַח בְּהוּ פִּרוּדָא. אִינּוּן דְּלָא מִשְׁתַּכְּחֵי בְּנֵי מְהֵימְנוּתָא, וְלָא אוֹלְפֵי אוֹרַיְיתָא לִשְׁמָהּ, שַׁוְיָן לֵיהּ לִמְהֵימְנוּתָא בְּפִרוּדָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב וַיִּשָּׂאוּהוּ בַמּוֹט בִּשְׁנָיִם, בְּפִרוּדָא. מַהוּ בַמּוֹט. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (תהילים קכ״א:ג׳) אַל יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ. וּמִן הָרִמּוֹנִים וּמִן הַתְּאֵנִים, כֹּלָּא שָׁוִין לְהָנֵי מִילֵי לְסִטְרָא אַחֲרָא, לְסִטְרָא דְּמִינָאֵי, לְסִטְרָא דְּפִרוּדָא.

160a.5 הֲדָא הוּא דִכְתִיב וַיָּשֻׁבוּ מִתּוּר הָאָרֶץ. וַיָּשֻׁבוּ, תַּיְיבִין לְסִטְרָא בִּישָׁא, וְתַיְיבִין מֵאָרְחָא דִּקְשׁוֹט. אַמְרֵי, מַאי אִכְפַּת לָן. עַד יוֹמָא לָא חֲמֵינָא טַב לְעָלְמָא, אַעְמַלְנָא בָּהּ, בֵּיתָא רֵיקָם. יָתִיבְנָא בִּקְלָנָא דְּעַמָּא, וּלְהַהוּא עָלְמָא מַאן יִזְכֵּי וּמַאן יֵיעוּל לְגַוִּויהּ, טַב לָן דְּלָא אַטְרַחְנָא כּוּלֵי הַאי. (במדבר י״ג:כ״ז) וַיְסַפְּרוּ לוֹ וַיֹּאמְרוּ וְגוֹ', הָא אַעְמַלְנָא וְלָאֵינָא, בְּגִין לְמִנְדַּע חוּלָקָא דְּהַהוּא עָלְמָא. וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הִיא, טַב הוּא הַהוּא עָלְמָא עִלָּאָה, כְּמָה דְּיָדַעְנָא בְּאוֹרַיְיתָא, אֲבָל מַאן יְכִיל לְמִזְכֵּי בֵּיהּ.

160a.6 (במדבר י״ג:כ״ח) אֶפֶס כִּי עַז הָעָם, תַּקִּיף הוּא, דְּלָא יַחֲשִׁיב כָּל עָלְמָא כְּלָל, בְּגִין דִּיְהֵא לֵיהּ עוּתְרָא סַגִיא לְאִשְׁתַּדְּלָא בֵּיהּ, מַאן הוּא דְּיִזְכֵּי בָּהּ. וַדַּאי אֶפֶס כִּי עַז הָעָם הַיּוֹשֵׁב בָּאָרֶץ, מַאן דְּבָעֵי לְמִזְכֵּי בָּהּ, בָּעֵי לְמֶהֱוִי תַּקִּיף בְּעוּתְרָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (משלי י״ח:כ״ג) וְעָשִׁיר יַעֲנֶה עַזּוּת. וְהֶעָרִים גְּדוֹלוֹת בְּצוּרוֹת. בָּתִּין מַלְיָין כָּל טוּבָא, דְּלָא יַחְסְרוּן מִכֹּלָּא. וְעִם כָּל דָּא וְגַם יְלִידֵי הָעֲנָק רָאִינוּ שָׁם, בָּעֵי גּוּפָא תַּקִּיף, גִּיבֹּר כַּאֲרִי. (דאשתכח תמן תדירא) בְּגִין דְּהִיא מַתֶּשֶׁת חֵילֵיהּ דְּבַּר נָשׁ לְאִשְׁתַּדְּלָא בְּהַהוּא אִיסוּר וְהֵתֵּר, טָמֵא וְטָהוֹר, כָּשֵׁר וּפָסוּל. מַאן יֵיכוּל לְזַכָּאָה בָּהּ.

160a.7 וְעוֹד, (במדבר י״ג:כ״ט) עֲמָלֵק יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב. אִי יֵימָּא בַּר נָשׁ, דְּאֲפִילּוּ בְּכָל דָּא יִזְכֵּי. עֲמָלֵק יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב, הָא יִצְרָא בִּישָׁא, קַטֵיגוֹרָא, מְקַטְרְגָא דְּבַר נָשׁ, דְּיִשְׁתְּכַח תָּדִיר בְּגוּפָא. וְהַחִתִּי וְהָאֱמוֹרִי וְגוֹ', כַּמָה מְקַטְרְגֵי מִשְׁתַּכְּחֵי תַּמָּן. דְּלָא יָכִיל בַּר נָשׁ לְמֵיעַל בְּהַהוּא עָלְמָא כְּלָל, מַאן יִזְכֵּי לֵיהּ, וּמַאן יֵיעוּל בְּגַוִיהּ, בְּמִלִּין אִלֵּין, (במדבר ל״ב:ט׳) וַיָּנִיאוּ אֶת לֵב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. בְּגִין דְּאַפִּיקוּ שׁוּם בִּישׁ עָלָהּ, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר וַיּוֹצִיאוּ אֶת דִּבַּת הָאָרֶץ.

160a.8 אִינּוּן בְּנֵי מְהֵימְנוּתָא מַאי קָא אָמְרֵי, אִם חָפֵץ בָּנוּ יְיָ וּנְתָנָה לָנוּ. כֵּיוָן דְּיִשְׁתָּדַּל בַּר נָשׁ בִּרְעוּתָא דְּלִבָּא לְגַבֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לָא בָּעֵי מִנָן אֶלָּא לִבָּא, וְיִסְתַּמְרוּן הַהוּא רְשִׁימָא קַדִּישָׁא, דִּכְתִּיב, (ישעיהו ס׳:כ״א) וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ.

160a.9 אֲבָל, (במדבר י״ד:ט׳) אַךְ בַּיְיָ אַל תִּמְרוֹדוּ, בָּעֵי דְּלָא יִמְרְדוּן בְּאוֹרַיְיתָא, דְּאוֹרַיְיתָא לָא בָּעֵי עוּתְרָא, וְלָא מָאנֵי דְּכַסְפָּא וְדַהֲבָא. וְאַתֶּם אַל תִּירְאוּ אֶת עַם הָאָרֶץ, דְּהָא גּוּפָא תְּבִירָא, אִי יִשְׁתְּדַל בְּאוֹרַיְיתָא, יִשְׁכַּח אַסְוָותָא בְּכֹלָּא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (משלי ג׳:ח׳) רִפְאוּת תְּהִי לְשָׁרֶךָ וְשִׁקּוּי לְעַצְמוֹתֶיךָ. וּכְתִיב (משלי ד׳:כ״ב-כ״ג) וּלְכָל בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא. וְכָל אִינּוּן מְקַטְרְגֵי, אִינּוּן מַכְרְזָאן וְאָמְרֵי, פַּנוּ אֲתָר לִפְלָנְיָּיא עַבְדָּא דְּמַלְכָּא.