Volume III

Nasso

Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 130a, reference page 19 of 28.

Current daf
130a
Reference units
28

Daf 130a

Unpointed Text

130a.1 ועל האי כתיב "טוב עין הוא יבורך" - אל תקרי "יבורך" אלא "יברך" - דהאי אתקרי "טוב עין" ומניה מברך לכלא.

130a.2 ותאנא לית נהירו לעינא תתאה לאסתחאה מאדמימותא מאוכמותא בר כד אתסחי מהאי נהורא חוורא דעינא עלאה דאקרי "טוב עין". ולית דידע כד נהיר עינא עלאה דא קדישא ואסחי לעינא תתאה דא, בר איהו.

130a.3 וזמינין צדיקייא זכאי עליונין למחמי דא ברוחא דחכמתא! הדא הוא דכתיב "כי עין בעין יראו" (ישעיהו נב, ח). אימתי? "בשוב יהוה ציון", וכתיב "אשר עין בעין נראה אתה יהוה" (במדבר יד, יד). ואלמלא עינא טבא עלאה דאשגח ואסחי לעינא תתאה - לא יכיל עלמא למיקם רגעא חדא.

130a.4 תאנא בצניעותא דספרא: אשגחותא דעינא תתאה - כד אשגח נהירו עלאה ביה! ועייל ההוא נהירו דעלאה בתתאה - דמניה נהיר כלא. הדא הוא דכתיב "אשר עין בעין נראה אתה יהוה".

130a.5 כתיב "הנה עין יהוה אל יראיו" (תהלים לג, יח), וכתיב "עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ" (זכריה ד, י). זכו - "עין יהוה אל יראיו", עינא דלעילא. לא זכו - "עיני יהוה המה משוטטות", עינא דלתתא.

130a.6 דתניא מפני מה זכה יוסף דלא שלטא ביה עינא בישא? מפני שזכה לאשתגחא בעינא טבא עלאה! הדא הוא דכתיב "בן פורת יוסף בן פורת עלי עין" (בראשית מט, כב). אמאי הוא "בן פורת"? -- "עלי עין"! כלומר על סבת עין דאשתגח ביה. וכתיב "טוב עין הוא יבורך". מאי טעמא? "כי נתן מלחמו לדל" (משלי כב, ט).

130a.7 מאי טעמא אקרי חד? תא חזי בעיינין דלתתא אית עינא ימינא ואית עינא דשמאלא; ואינון תרי בתרי גווני. אבל הכא - לית עינא שמאלא! ותרוייהו בדרגא חד סלקי - וכלא ימינא! ובגיני כך עינא חד ולא תרין.

130a.8 ותאנא: עינא דא דהוא עינא דאשגחותא - פקיחא תדיר, חייכא תדיר, וחדאת תדיר. דלא הוי הכי לתתאה - דכלילא בסומקא ובאוכמא ובירוקא בתלת גווני. ולא הוה תדיר פקיחא דליה גבהנא סוטרא על עינא. ועל דא כתיב "עורה למה תישן אדני" (תהלים מד, כד), "פקח יהוה עיניך" (ישעיהו לז, יז).

130a.9 כד אתפקח - אית למאן דאתפקח לטב, ולמאן דלא אתפקח לטב. ווי למאן דאתפקח ועינא אתערב בסומקא, וסומקא אתחזי לקבליה ומכסיא עינא! מאן ישתזיב מניה!

130a.10 אבל עתיק יומין - טבא דעינא! חוור בגו חוור! חוור דכליל כל חוורי! זכאה חולקיה למאן דישגח עלויה חד חוור מנייהו! ועל דא ודאי כתיב "טוב עין הוא יבורך". וכתיב "בית יעקב לכו ונלכה באור יהוה" (ישעיהו ב, ה).

130a.11 תאנא: שמיה דעתיקא סתים מכלא ולא מתפרש באורייתא, בר מן אתר חד דאומי זעיר אנפין לאברהם דכתיב "בי נשבעתי נאם יהוה" (בראשית כב, טז) - "נאם" זעיר אנפין. וכתיב "בך יברך ישראל" - ישראל דלעילא.

130a.12 וכתיב "ישראל אשר בך אתפאר" - ישראל קאמר דא. ותנינן עתיק יומין אמרו. והאי והאי שפיר!

130a.13 תניא: כתיב "חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי כׇרְסָוָן רְמִיו וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב" (דניאל ז, ט). "כורסוון רמיו" - מאן הוא?

130a.14 אמר לרבי יהודה: "קום בקיומך ואתקין כרסייא דא!"

130a.15 אמר ר' יהודה: כתיב "כׇּרְסְיֵהּ שְׁבִבִין דִּי נוּר" (דניאל ז, ט) ועתיק יומין יתיב על האי כרסייא. מאי טעמא? דתניא אי עתיק יומין לא יתיב על האי כרסייא - לא יכיל לאתקיימא עלמא מקמי ההוא כורסייא. כד יתיב עתיק יומין עליה - אתכפייא ההוא כרסייא. ומאן דרכיב שליט.

130a.16 בעידנא דנטיל מהאי כרסייא ויתיב על כורסייא אחרא - כורסייא קדמאה "רמיו". דלא שלטא אלא איהו דרכיב ביה - עתיק יומין.

130a.17 אמר ר' שמעון לר' יהודה: "יתתקן ארחך וייתי בך מעתיק יומין!"

130a.18 ותא חזי כתיב "אני יהוה ראשון ואת אחרונים אני הוא" (ישעיה מא, ד) - כלא הוא, והוא סתים מכל סטרוי!

130a.19 חוטמא.

130a.20 תאנא: בחוטמא אשתמודע פרצופא.

130a.21 (הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא)

Pointed Text

130a.1 דְּתָנֵינָן, אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, אָמַר רִבִּי חִיָּיא, אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, נִשְׁבַּע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁלֹּא יִכָּנֵס בִּיְרוּשָׁלַם שֶׁל מַעֲלָה, עַד שֶׁיִּכָּנְסוּ יִשְׂרָאֵל בִּיְרוּשָׁלַ ם שֶׁל מַטָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע י״א:ט׳) בְּקִרְבְּךָ קָדוֹשׁ וְלֹא אָבֹא בְּעִיר. כְּלוֹמַר, כָּל זִמְנָא דִּשְׁכִינְתָּא הָכָא בְּגָלוּתָא, שְׁמָא דִּלְעֵילָּא לָא אִשְׁתְּלִים. וְכָל תִּקּוּנִין לָא אִתְּקָנוּ, כִּבְיָכוֹל אִשְׁתְּאַר שְׁמָא קַדִּישָׁא חַסְרָא.

130a.2 רִבִּי אַבָּא הֲוָה אָזִיל לְלוּד, פָּגַע בֵּיהּ רִבִּי זֵירָא בַּר רַב, אָמַר לֵיהּ הָא חֲמֵינָא אַפֵּי שְׁכִינְתָּא, וּמַאן דְּחָמֵי אַפֵּי שְׁכִינְתָּא, בָּעֵי לְמֵיזָל וּלְרַהֲטָא בַּתְרָאָה. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (הושע ו׳:ג׳) וְנֵדְעָה נִרְדְּפָה לָדַעַת אֶת ה'. וּכְתִיב (ישעיהו ב׳:ג׳) וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר יְיָ וְגוֹ'. כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תּוֹרָה וְגוֹ'. וַאֲנָא בָּעֵינָא לְמֵהַךְ בָּתְרָךְ, וּלְמֵילַף מֵאִינּוּן מִלֵּי מְעַלְּיָיתָא, דְּאַתּוּן טַעֲמִין כָּל יוֹמָא, מֵאִדָּרָא קַדִּישָׁא.

130a.3 מַאי דִּכְתִּיב, (בראשית ט״ו:ו׳) וְהֶאֱמִין בַּיְיָ וַיַּחְשְׁבֶהָ לוֹ צְדָקָה, אִי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חֲשָׁבָהּ לְאַבְרָהָם, אוֹ אַבְרָהָם לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וַאֲנָא שְׁמַעְנָא, דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חֲשָׁבָהּ לְאַבְרָהָם, וְלָא אִתְיַשְּׁבָא בְּלִבָּאִי. אָמַר לֵיהּ הָכִי אוֹקִימְנָא, וְלָאו הָכִי הֲוִי. תָּא חֲזֵי, וַיַּחְשְׁבֶהָ, ויַחְשׁוֹב לוֹ לָא כְּתִיב, אֶלָּא וַיַּחְשְׁבֶהָ, אַבְרָהָם ודַּאי חֲשָׁבָהּ לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. דְּתַנְיָא, כְּתִיב (בראשית ט״ו:ה׳) וַיּוֹצֵא אוֹתוֹ הַחוּצָה, אָמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, צֵא מֵאִצְטַגְנִינוּת שֶׁלְּךָ, לָאו הַהוּא אוֹרְחָא לְמִנְדַּע שְׁמִי, אַת חָמֵי, וַאֲנָא חֲמֵינָא, אַבְרָם אֵינוֹ מוֹלִיד, אַבְרָהָם מוֹלִיד. מִכָּאן וּלְהָלְאָה, אִשְׁתְּדָלוּ בְּאָרְחָא אַחֲרָא, כֹּ"ה יִהְיֶה זַרְעֶךָ. מַאי כֹּ"ה. הִיא כִּתְרָא עֲשִׂירָאָה קַדִּישָׁא דְּמַלְכָּא, לְמִנְדַּע שְׁמֵיהּ, וְהִיא כִּתְרָא דְּדִינִין מִתְעָרִין מִנָּהּ.

130a.4 וְתָאנָא, כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ מַמָּשׁ. בְּהַהִיא שַׁעֲתָא חַדֵּי אַבְרָהָם, לְאִסְתַּכְּלָא וּלְמִנְדַּע שְׁמֵיהּ, וּלְאִתְדַּבְּקָא בֵּיהּ, מִשּׁוּם דְּאִתְבְּשַׂר בְּכ"ה, וְאַף עַל גַּב דְּדִינִין מִתְעָרִין מִנָּהּ, חֲשָׁבָהּ אַבְרָהָם לְהַהוּא כִּתְרָא, אַף עַל גַּב דְּהִיא דִּינָא, כְּאִלּוּ הִיא רַחֲמֵי. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, וַיַּחְשְׁבֶהָ. מַאי וַיַּחְשְׁבֶהָ. לְהַהוּא כִּתְרָא. צְדָקָה רַחֲמֵי. אָמַר רִבִּי יִצְחָק, כֹּ"ה כִּתְרָא עֲשִׂירָאָה הִיא, וְאִתְקְרֵי צֶדֶ"ק, וְדִינִין מִתְעָרִין מִנָּהּ, וְאַבְרָהָם אַף עַל גַּב דְּיָדַע דְּדִינִין מִתְעָרִין מִנָּהּ מֵהַאי צֶדֶק. הוּא חֲשָׁבָהּ צְדָקָה, דְּדִינִין לָא מִתְעָרִין מִנָּהּ, בְּגִין דְּהוּא רַחֲמֵי.

130a.5 תּוּ אָמַר רִבִּי אַבָּא, מַאי דִּכְתִּיב, (בראשית כ״ד:א׳) וַיְיָ בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (דברי הימים א כ״ט:י״א) כִּי כָל בַּשָׁמַיִם וּבָאָרֶץ. וּכְתִיב כֹּה תְבָרַכוּ, דִּבְגִּינַיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל מִתְבָּרֵךְ הַאי כֹּ"ה עַל יְדָא דְּכַהֲנָא, בְּגִין דְּיִתְבָּרְכוּן יִשְׂרָאֵל לְתַתָּא, וְיִשְׁתְּכַּח בִּרְכָתָא בְּכֹלָּא וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי (ס"א כתיב) כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (תהילים קל״ד:ג׳) יְבָרֶכְךָ יְיָ מִצִּיּוֹן וְגוֹ'. (תהילים קל״ה:כ״א) בָּרוּךְ יְיָ מִצִּיּוֹן שׁוֹכֵן יְרוּשָׁלַ ם.

130a.6 (במדבר ז׳:א׳) וַיְהִי בְּיוֹם כַּלֹּת מֹשֶׁה וְגוֹ'. תָּנָא רִבִּי יוֹסֵי, בְּיוֹם שֶנִכְנָסָה כַּלָּה לַחוּפָּה. בְּמַאי אוֹקִימְנָא בְּיוֹם כַּלֹּת מֹשֶׁה. אֶלָּא מְלַמֵּד, דְּעַל יְדוֹי דְּמֹשֶׁה נִכְנָסָה. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, וְכִי עַד הַשְׁתָּא אִתְעַכָּבַת דְּלָא עַיְילַת לְדוּכְתָּהּ, וְהָכְּתִיב (שמות מ׳:ל״ה) וְלָא יָכוֹל מֹשֶׁה לָבֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וְגוֹ'. אָמַר רִבִּי יִצְחָק אֵין מוּקְדָם וּמְאוּחָר בַּתּוֹרָה.

130a.7 וַיְהִי בְּיוֹם כַּלֹּת מֹשֶׁה, כַּלַּת שֶׁל מֹשֶׁה וַדַּאי. דְּתָנֵינָן אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, מַאי דִּכְתִּיב, (תהילים ס״ח:י״ט) עָלִיתָ לַמָּרוֹם שָׁבִיתָ שֶׁבִי וְגוֹ'. אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, (שמות ג׳:ה׳) שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ, אִזְדַּעְזָע הָהָר, אָמַר מִיכָאֵל קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם תִּבְעֵי לִסְתּוֹר אָדָם. וְהָא כְּתִיב (בראשית ה׳:ב׳) זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וַיְבָרֶךְ אוֹתָם, וְלֵית בִּרְכָתָא אִשְׁתְּכַח, אֶלָּא בְּמַאן דְּאִיהוּ דְּכַר וְנוּקְבָּא, ואַתְּ אַמָרְת לְאִתְפָּרְשָׁא מְאִתְּתֵיהּ.

130a.8 אָמַר לֵיהּ הָא קִיֵּים מֹשֶׁה פִּרְיָה וּרְבִיָּה, הַשְׁתָּא אֲנָא בָּעֵינָא דְּיִתְנְסַב בִּשְׁכִינְתָּא, וּבְגִינֵיהּ יֵחוּת שְׁכִינְתָּא לְדַיְּירָא עִמֵּיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב עָלִיתָ לַמָּרוֹם שָׁבִיתָ שֶׁבִי. וּמַאי שֶׁבִי. שְׁכִינְתָּא דְּאִתְנְסִיבַת עִמָּךְ. לָקַחְתָּ מַתָנוֹת בָּאָדָם. בְּאָדָם לָא כְּתִיב, אֶלָּא בָּאָדָם הַיָּדוּעַ לְמַעְלָה. וּבְיוֹמָא דְּנַחְתַּת שְׁכִינְתָּא, הַהוּא יוֹמָא דְּאִתְנַסְּבָא בְּמֹשֶׁה נַחְתָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב כַּלֹּת מֹשֶׁה, כַּלַּת מֹשֶׁה מַמָּשׁ.

130a.9 וּבִיהוֹשֻעַ דְּאַנְפּוֹי כְּאַנְפֵּי סִיהֲרָא כְּתִיב, (יהושע ה) שַׁל נַעַלְךָ, דְּלָא אִתְפְּרַשׁ אֶלָּא בְּזִמְנִין יְדִיעָן, דְּהָא לָא אִתְנְסִיבַת עִמֵּיהּ שְׁכִינְתָּא כָּל כַּךְ, וְלָא אִתְחֲזֵי לֵיהּ, דִּכְתִּיב (יהושע ה׳:י״ד) וַיִּפֹּל יְהוֹשֻׁעַ עַל פָּנָיו אַרְצָה. אֲבָל הָכָא כַּלַּת מֹשֶׁה וַדַּאי. מַתָנוֹת בָּאָדָם, מַתְּנַת כְּתִיב, זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ דְּמֹשֶׁה, דְּמָארֵיהּ בָּעֵי בִּיקָרֵיהּ, עַל כָּל שְׁאָר בְּנֵי עָלְמָא.

130a.10 (במדבר ז׳:י״א) וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל מֹשֶׁה נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם. מַהוּ לַיּוֹם. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, יוֹמִין דִּלְעֵילָּא, דְּאִתְחַנְּכוּ לְאִתְבָּרְכָא, בְּאִינּוּן תְּרֵיסָר תְּחוּמִין, דְּמִתְפָּרְשָׁא, וְכָל חַד אִתְתָּקַּן וְאִתְחַנָּךְ בְּבִרְכָתָא עַל יְדוֹי דְּאִלֵּין דִּלְתַּתָּא. תָּאנָא, כֻּלְּהוּ מִתְבָּרְכָן בְּגִין מַדְבְּחָא דִּלְעֵילָּא, וַאֲפִילּוּ תַּתָאָה וַאֲפִילּוּ עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת מִתְבָּרְכָן.