Volume III

Nasso

Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 129a, reference page 17 of 28.

Current daf
129a
Reference units
28

Daf 129a

Unpointed Text

129a.1 וכל נימא ונימא להיט בארבע מאה ועשר עלמין. וכל עלמא ועלמא סתים וגניז, ולית דידע לון בר איהו. ולהיט לארבע מאה ועשר עיבר.

129a.2 ובכל נימא ונימא אית מבוע, דנפק ממוחא סתימאה, ונהיר ונגיד בההוא נימא לנימין דזעיר אנפין. ומהאי מתקן מוחיה.

129a.3 וכדין נגיד ההוא מוחא לתלתין ותרין שבילין.

129a.4 וכל קוצא וקוצא מתלהטן ותליין. מתתקנן בתקונא יאה, בתקונא שפירא. מחפיין על גולגלתא. מתתקני קוצי דנימין מהאי סטרא ומהאי סטרא על גולגלתא.

129a.5 ותאנא: כל נימא ונימא אקרי 'משיכא דמבועא' - דנפקין ממוחא סתימאה.

129a.6 ותאנא: משערוי דבר נש אשתמודע מאי הוא - אי דינא אי רחמי, מכד עברין עלוי ארבעין שנין. ואפילו כד איהו עולֶם. בשעריה בדיקניה ובגביני עינוי.

129a.7 קוצין דשערי תליין בתקונוי - נקיי כעמר נקא עד כתפוי.

129a.8 עד כתפוי סלקא דעתך? אלא עד רישי דכתפוי - דלא אתחזי קודלא משום דכתיב "כי פנו אלי עורף ולא פנים" (ירמיהו ב, כז).

129a.9 ושערא סליק אבתרוי דאודנין דלא לחפייא עלוי, דכתיב "יהיו נא עיניך פתחות ואזניך קשבות" (דה"ב ו, מ).

129a.10 שערא דנפיק מבתר אודנוי - כוליה בשקולא. לא נפיק דא מן דא. תקונא שלים. תקונא יאה. תקונא שפירא. תאיב למחמי. תיאובתא וחדוותא דצדיקייא דאינון בזעיר אנפין למחמי ולאתדבקא בתקונוי דעתיקא סתימאה דכלא.

129a.11 תליסר נימין דשערין קיימי מהאי סטרא ומהאי סטרא דגולגלתא לקביל אנפוי, ובאינון שריין שערי לאתפלגא.

129a.12 לית שמאלא בהאי עתיקא סתימאה! כלא ימינא!

129a.13 אתחזי ולא אתחזי. סתים ולא סתים. והאי בתקוניה - כל שכן ביה!

129a.14 ועל האי תאיבו בני ישראל לצרפא בלבהון דכתיב "היש יהו"ה בקרבנו אם אין" (שמות יז, ז) - בין זעיר אנפין דאקרי "יהוה" ובין אריך אנפין דאקרי "אין".

129a.15 אמאי אתענשו? משום דלא עבדו בחביבותא אלא בנסיונא, דכתיב "ועל נסותם את יהו"ה לאמר היש יהו"ה בקרבנו אם אין".

129a.16 בפלגותא דשערי אזיל חד ארחא דנהיר למאתן ושבעין 270 עלמין. ומניה נהיר ארחא דזעיר אנפין דנהירין ביה צדיקייא לעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב "ואורח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום" (משלי ד, יח). ומן ההוא ארחא אתפרשא לשית מאה ותליסר 613 אורחין דאורייתא, דפליג בזעיר אנפין, דכתיב ביה "כל ארחות יהו"ה חסד ואמת וגו'" (תהלים כה, י).

129a.17 מצחא דגולגלתא - רעוא דרעוין! רעותא דזעיר אנפין לקבלי ההוא רעותא. דכתיב "והיה על מצחו תמיד לרצון וגו'" (שמות כח, לח). וההוא מצחא דאקרי "רצון" - הוא גלוייא דכל רישא וגולגלתא, דמתכסייא בארבע מאה ועשר עלמין. וכד אתגליא - אתקבלא צלותהון דישראל.

129a.18 אימתי אתגליא?

129a.19 שתיק ר' שמעון.

129a.20 שאל תניינות: "אימתי?"

129a.21 אמר ר' שמעון לר' אלעזר בריה: "אימתי איתגליא?"

129a.22 אמר ליה: "בשעתא דצלותא דמנחה דשבתא".

129a.23 אמר ליה: "מאי טעמא?"

129a.24 אמר ליה: משום דההיא שעתא ביומי דחול תליא דינא לתתא בזעיר אנפין, ובשבתא אתגליא מצחא דאתקרי "רצון" - בההיא שעתא אשתכיך רוגזא ואשתכח רעוא ומתקבלא צלותא. הדא הוא דכתיב "ואני תפלתי לך יהו"ה עת רצון" (תהלים סט, יד). ו"עת רצון" מעתיק יומין לגלאה מצחא. ובגין כך אתתקן האי קרא למימריה בצלותא דמנחה בשבתא.

129a.25 אמר ר' שמעון לר' אלעזר בריה: "בריך ברי לעתיק יומין! רעוא דמצחא תשכח בשעתא דתצטריך ליה!"

129a.26 תא חזי! בשאר דלתתא - כד אתגלי מצחא - אשתכח חוצפא! הדא הוא דכתיב "ומצח אשה זונה היה לך מאנת הכלם" (ירמיהו ג, ג). והכא כד אתגלי מצחא - תיאובתא ורעוא שלים אשתכח, וכל רוגזין אשתככו ומתכפיין קמיה.

129a.27 מהאי מצחא נהרין ארבע מאה בתי דינין. כד אתגלייא האי 'עת רצון' - כלהו משתככין קמיה. הדא הוא דכתיב "דינא יתיב" (דניאל ז, י), כלומר יתיב באתריה ודינא לא אתעביד.

129a.28 (הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא)

Pointed Text

129a.1 וְתָּא חֲזֵי, דְּכָל הָנֵי כ"ב אַתְוָון (ס"א רחמי) (ס"א דכל הני כ"ב מכילן דרחמי), מֹשֶׁה אֲמָרָן בִּתְרֵי זִמְנֵי. זִמְנָא קַדְמָאָה אָמַר, י"ג מְכִילָן דְעַתִּיקָא דְּעַתִּיקִין סְתִימָא דְּכֹלָּא, לְנַחְתָּא אִלֵּין לְאֲתָר דְּדִינָא אִשְׁתְּכַח, לְאַכְפְּיָא לְהוּ. זִמְנָא תִּנְיָינָא, אָמַר ט' מְכִילָן דְּרַחֲמֵי, דִּכְלִילָן בִּזְעֵיר אַנְפִּין, וּנְהִירִין מֵעַתִּיקָא סְתִימָאָה דְּכֹלָּא. וְכֻלְּהוּ כָּלִיל כַּהֲנָא כַּד פְּרֵיס יְדוֹי לְבָרְכָא עַמָּא, וּמִשְׁתַּכְחָן דְּמִתְבָּרְכִין כֻּלְּהוּ (ס"א עלאין) עָלְמִין בְּסִטְרָא דְּרַחֲמֵי, דְּאִתְמַשְּׁכָן מֵעַתִּיקָא טְמִירָא סְתִימָאָה דְּכֹלָּא. וְכָל הָנֵי כ"ב אַתְוָון, מְכִילָן סְתִימָאן.

129a.2 יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ, אִלֵּין תְּלַת קְרָאֵי, וְג' שְׁמָהָן דִּתְרֵיסָר אַתְוָון כְּלִילָן לָקֳבְלֵיהוֹן, וּבְכֹלָּא אִתְכְּוָון כַּהֲנָא. וְכָל עִלָּאֵי וְתַתָּאֵי מִתְבַסְּמָן בְּכ"ב אַתְוָון, דִּסְתִּימִין בְּהָנֵי ג' קְרָאֵי, לָקֳבֵיל כ"ב (אתוון) מְכִילָן דְּרַחֲמֵי דְּכָלִיל כֹּלָּא. וּבְגִין כָּךְ כְּתִיב אָמוֹר, וְלָא אִמְרוּ, כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא. אָמוֹר. דְּבָעֵי לְכַוְּונָא בְּכָל הָנֵי סְתִימִין, בְּכָל הָנֵי דַּרְגִין. אָמוֹר: בְּמִלִּין סְתִימִין דִּלְעֵילָּא. אָמוֹר: חוּשְׁבָן רמ"ח אֵבָרִין דִּבְאָדָם חָסֵר חַד. מַאי טַעְמָא. דִּבְחַד תַּלְיָין כֻּלְּהוּ. וְכֻלְּהוּ מִתְבָּרְכָאן בְּהַאי בִּרְכָתָא, בְּהָנֵי תְּלַת קְרָאֵי, כִּדְאַמָרָן. לָהֶם: לְאִתְכַּלְּלָא בְּהַאי בִּרְכָתָא עִלָּאִין וְתַתָאִין.

129a.3 תָּאנָא, אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, יוֹמָא חַד יָתִיבְנָא קַמֵּיהּ דְּרִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן רִבִּי שִׁמְעוֹן, שָׁאִילְנָא לֵיהּ, אֲמֵינָא, רִבִּי מַאי קָא חָמָא דָּוִד דְּקָאָמַר (תהילים ל״ו:ז׳) אָדָם וּבְהֵמָה תּוֹשִׁיעַ יְיָ, אָדָם תִּינַח, בְּהֵמָה לָמָּה. אָמַר לֵיהּ יָאוּת שָׁאַלְתָּ, כֹּלָּא בְּמִנְיָינָא הוּא, זָכוּ אָדָם, לֹא זָכוּ בְּהֵמָה.

129a.4 אֲמֵינָא, רִבִּי, רָזָא דְּמִלָּה קָא בָּעֵינָא. אָמַר לֵיהּ כֹּלָּא אִתְּמַר, וְתָּא חֲזֵי, קָרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל אָדָם, כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא. וְקָרָא לְהוּ בְּהֵמָה, וְכֹלָּא בְּחַד קְרָא, דִּכְתִיב (יחזקאל ל״ד:ל״א) וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי וְגוֹ'. וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי, הָא בְּהֵמָה. אָדָם אַתֶּם, הָא אָדָם. וְיִשְׂרָאֵל אִקְרוּ אָדָם וּבְהֵמָה, וּבְגִין כָּךְ אָדָם וּבְהֵמָה תּוֹשִׁיעַ יְיָ. וְעוֹד רָזָא דְּמִלָּה, זָכוּ אָדָם כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא. לֹא זָכוּ, בְּהֵמָה אִקְרוּן. וְכֻלְּהוּ מִתְבָּרְכָאן בְּשַׁעֲתָא חֲדָא. אָדָם דִּלְעֵילָּא. וּבְהֵמָה דִּלְתַּתָּא. וְכָּל שֶׁכֵּן דְּכֹלָּא אִית בְּהוּ בְּיִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב אָדָם וּבְהֵמָה תּוֹשִׁיעַ יְיָ.

129a.5 וְתָּא חֲזֵי, לֵית בִּרְכָתָא לְתַתָא אִשְׁתְּכַח, עַד דְּיִשְׁתְּכַח לְעֵילָּא. וּמִדְּאִשְׁתְּכַח לְעֵילָּא אוּף לְתַתָּא אִשְׁתְּכַח, וְכֹלָּא הָכִי תַּלְיָא לְטָב וּלְבִישׁ. לְטָב, דִּכְתִיב (הושע ב׳:כ״ג) אֶעֱנֶה אֶת הַשָּׁמָיִם וְהֵם יַעֲנוּ אֶת הָאָרֶץ. לְבִישׁ, דִּכְתִיב (ישעיהו כ״ד:כ״א) יִפְקוֹד יְיָ עַל צְבָא הַמָּרוֹם בַּמָּרוֹם וְעַל מַלְכֵי הָאֲדָמָה עַל הָאֲדָמָה.

129a.6 אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, בְּגִין כָּךְ (האי תפארת פתח ביה) כְּתִיב אָמוֹר לָהֶם סְתָם, לְאִתְבָּרְכָא עִלָּאִין וְתַתָּאִין, כֻּלְּהוּ כַּחֲדָא. דִּכְתִיב כֹּה תְבָרַכוּ בַּתְחִלָּה, וְאַחַר כַּךְ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמוֹר לָהֶם סְתָם, לְאִתְבָּרְכָא כֻּלְּהוּ כַּחֲדָא, יְבָרֶכְךָ יְיָ, לְעֵילָּא. וְיִשְׁמְרֶךָ, לְתַתָּא. יָאֵר יְיָ פָּנָיו, לְעֵילָּא. וִיחֻנֶּךָ, לְתַתָּא. יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו, לְעֵילָּא. וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם לְתַתָּא.

129a.7 רִבִּי אַבָּא אָמַר, כֻּלְּהוּ כַּחֲדָא מִתְבָּרְכָאן, בְּכ"ב אַתְוָון גְּלִיפָן דִּשְׁמָא קַדִישָׁא דְּאִתְכְּלַל וְסָתִים הָכָא, בְּכ"ב אַתְוָון מִתְבָּרְכָאן כֻּלְּהוּ. וְאִינּוּן רַחֲמֵי גּוֹ רַחֲמֵי, דְּלָא אִשְׁתְּכַח בְּהוּ דִּינָא. וְלָא, וְהָכְּתִיב יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ. אָמַר רִבִּי אַבָּא, יִשָּׂא: יְסָלַּק וְיַעְבָּר בְּגִין דְּלָא יִשְׁתְּכַח דִּינָא כְּלָל.

129a.8 תָּאנָא, אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, בְּשַׁעֲתָא דְּכַהֲנָא פְּרֵיס יְדוֹי, אָסִיר לֵיהּ לְעַמָּא לְאִסְתַּכְּלָא בֵּיהּ, מִשּׁוּם דִּשְׁכִינְתָּא שַׁרְיָא בִּידוֹי. אָמַר רִבִּי יִצְחָק, אִי הָכִי, כֵּיוָן דְּלָא חָמָאן מַה אִכְפַּת לְהוּ, דְּהָא כְּתִיב (שמות ל״ג:כ׳) כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי, בְּחַיֵּיהוֹן לָא חָמָאן, אֲבָל בְּמִיתָתְהוֹן חָמָאן. אָמַר לֵיהּ, מִשּׁוּם דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא רְמִיזָא בְּאֶצְבְּעָן דִּידוֹי, וּבָעֵי בַּר נָשׁ לְדַחֲלָא, אַף עַל גַּב דְּלָא חָמָאן שְׁכִינְתָּא, לָא בָּעָאן לְאִסְתַּכְּלָא בִּידַיְיהוּ דְּכַהֲנֵי, בְּגִין דְּלָא יִשְׁתַּכְחוּן עַמָּא חֲצִיפָאן לְגַבֵּי שְׁכִינְתָּא.

129a.9 תָּאנָא, בְּהַהִיא שַׁעֲתָא דְּכַהֲנָא פְּרֵיס יְדוֹי, צְרִיכִין עַמָּא לְמֵיתַב בִּדְחִילוּ, בְּאֵימָתָא, וְלִינְדַע דְּהַהִיא שַׁעֲתָא, עִידָן רְעוּתָא אִשְׁתְּכַח בְּכֻלְּהוּ עָלְמִין, וּמִתְבָּרְכָן עִלָּאִין וְתַתָּאִין, וְלֵית דִּינָא בְּכֻלְּהוּ. וְהוּא שַׁעֲתָא, דְּאִתְגְּלֵי סְתִימָא עַתִּיקָא דְּעַתִּיקִין בִּזְעֵיר אַנְפִּין וְאִשְׁתְּכַח שְׁלָמָא בְּכֹלָּא.

129a.10 אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, בְּהָנֵי תְּלַת קְרָאֵי רֵישֵׁיהוֹן יוֹ"ד יוֹ"ד יוֹ"ד, יְ"בָרֶכְךָ יָ"אֵר יִ"שָּׂא. כֻּלְּהוּ לְאַחֲזָאָה מְהֵימְנוּתָא שְׁלֵימָא. וּלְאִתְבָּרְכָא מֵעַתִּיקָא מַאן דְּאִצְטְרִיךְ. יוֹ"ד יוֹ"ד יוֹ"ד, לְאִתְבָּרְכָא זְעֵיר אַנְפִּין מֵעַתִּיקָא דְּכֹלָּא. וּבְגִין כָּךְ יְבָרֶכְךָ יְיָ לְעֵילָּא, וְיִשְׁמְרֶךָ הוּא לְתַתָּא, וְכֵן כֻּלְּהוּ. וְתָאנֵי תָּנָא קָמֵיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, הַאי מַאן דִּמְצָעֵר בְּחֶלְמֵיהּ, לֵיתֵי בְּשַׁעֲתָא דְּכַהֲנֵי פַּרְסֵי יְדַיְיהוּ, וְלֵימָא רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אֲנִי שֶׁלָּךְ וַחֲלוֹמוֹתַי שֶׁלָּךְ וְכוּ'. אֲמַאי. מִשּׁוּם דְּהַהִיא שַׁעֲתָא אִשְׁתְּכָחוּ רַחֲמֵי בְּעָלְמִין כֻּלְּהוּ, וּמַאן דְּיִבְעֵי צְלוֹתֵיהּ בְּצַעֲרֵיהּ, אִתְהַפָּךְ לֵיהּ דִּינָא לְרַחֲמֵי.