Volume III

Nasso

Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 127b, reference page 14 of 28.

Current daf
127b
Reference units
28

Daf 127b

Unpointed Text

127b.1 ליואי מה כתיב בהו? "וכה תעשה להם לטהרם הזה עליהם מי חטאת והעבירו תער על כל בשרם" (במדבר ח, ז). כיון דעברי שערא ועבדי כולי האי - כדין אקרי ליואי "טהור" ולא "קדוש". אבל האי נזיר בגין דאתפרש מהאי סטרא אקרי "קדוש" ולא "טהור", בגין כך כתיב "כל ימי נדר נזרו וגו' אשר יזיר ליהו"ה קדוש יהיה וגו' גדל פרע שער ראשו" - משום הא דכתיב "וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא" (דניאל ז, ט) - דבהאי דמי לגוונא דלעילא.

127b.2 אמר ר' יהודה בר רב: בשערי ממש אשתמודע דאיהו קדישא דכתיב "קוצותיו תלתלים" (שיר ה, יא).

127b.3 תאני ר' שמעון: אלמלי ידעי בני נשא מאי קאמרי בהאי שערא וברזא דיליה כמה דאיהו ב"רזא דרזין" - אשתמודען למאריהון בחכמתא עלאה!

127b.4 עד כאן רזי דאורייתא. מכאן ולהלאה סתרי תורה. "סַחְרָהּ וְאֶתְנַנָּהּ קֹדֶשׁ ליהו"ה" (ישעיה כג, יח)

127b.5 אמר אברהם המגיה להסיר מכשול מדרך המעיינים אשר לא הופיע עליהם עדיין אור הקבלה השומע ישמע והמבין יבין כי כל המלות אשר הביא האלקי ר' שמעון בר יוחאי בזה הספר הקדוש כגון: מצחא דגולגלתא, שערי דרישא, חללי דמוחא, חוטמא דעתיקא, אודנין, ידין, ורגלין וזולתם מהכלים הגשמיים ותארים אחרים שתאר בהם ה' יתברך, ובפרט באדרא קדישא רבא ובאדרא קדישא זוטא כי באלו השני מקומות רבו התארים הללו -- הלא המה מורים מדות וספירות ועניינים פנימיים שכליים. וכל האברים שכינו החכמים הללו הם לדמיון וסימנים לדברים סתומים ונעלמים. לא לשום דבר גשמי וחמרי חלילה וחס. כי אין דמיון בינו יתברך ובינינו בשום צד מהצדדים וכל שכן מצד העצם והתבנית. ה' יצילנו משגיאות אכי"ר.

127b.6 האדרא רבא קדישא

127b.7 תניא אמר ר' שמעון לחברייא: "עד אימת ניתיב בקיומא דחד סמכא! כתיב "עת לעשות ליהו"ה הפרו תורתך" (תהלים קיט, קכו). יומין זעירין, ומארי דחובא דחיק, כרוזא קארי כל יומא, ומחצדי חקלא זעירין אינון, ואינהו בשולי כרמא - לא אשגחן ולא ידעין לאן אתר אלזין כמה דיאות!"

127b.8 "אתכנשו חברייא לבי אדרא, מלובשין שריין סייפי ורומחי בידיכון! אזדרזו בתקוניכון! בעיטא, בחכמתא, בסוכלתנו, בדעתא, בחיזו, בידין, ברגלין. אמליכו עליכון למאן דברשותיה חיי ומותא. למגזר מלין דקשוט. מלין דקדישי עליונין צייתי להו וחדאן למשמע להו ולמנדע להו!"

127b.9 יתיב ר' שמעון ובכה ואמר: "ווי אי גלינא, ווי אי לא גלינא!"

127b.10 חברייא דהוה תמן אשתיקו.

127b.11 קם ר' אבא ואמר ליה: "אי ניחא קמיה דמר לגלאה - הא כתיב "סוד יהו"ה ליראיו" - והא חברייא אלין דחלין דקב"ה אינון! וכבר עאלו באדרא דבי משכנא - מנהון עאלו מנהון נפקו!"

127b.12 תאנא: אתמנו חברייא קמיה דר' שמעון ואשתכחו

127b.13 רבי אלעזר בריה.

127b.14 ור' אבא.

127b.15 ור' יהודה.

127b.16 ורבי יוסי בר יעקב.

127b.17 ור' יצחק.

127b.18 ור' חזקיה בר רב.

127b.19 ור' חייא.

127b.20 ור' יוסי.

127b.21 ור' ייסא.

127b.22 ידין יהבו לר' שמעון ואצבען זקפו לעילא.

127b.23 ועאלו בחקלא ביני אילני ויתבו.

127b.24 קם ר' שמעון וצלי צלותיה.

127b.25 יתיב בגווייהו ואמר: "כל חד ישוי ידוי בתוקפִי!"

127b.26 שוו ידייהו ונסיב לון.

127b.27 (הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא)

Pointed Text

127b.1 תָּאנָא, כָּל אָדָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֲסִידוּת, נִקְרָא מַלְאַךְ יְיָ צְבָאוֹת. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (מלאכי ב׳:ז׳) כִּי שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ דַּעַת וְתוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ כִּי מַלְאַךְ יְיָ צְבָאוֹת הוּא. מִפְּנֵי מַה זָכָה כֹּהֵן לְהִקָרֵא מַלְאַךְ יְיָ צְבָאוֹת. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, מַה מַלְאַךְ יְיָ צְבָאוֹת, כֹּהֵן לְמַעְלָה, אַף כֹּהֵן מַלְאַךְ יְיָ צְבָאוֹת לְמַטָּה.

127b.2 וּמַאן הוּא מַלְאַךְ יְיָ צְבָאוֹת לְמַעְלָה. זֶה מִיכָאֵ"ל הַשַּׂר הַגָּדוֹל, דְּאָתֵי מֵחֶסֶד שֶׁל מַעֲלָה, וְהוּא כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁל מַעֲלָה, כִּבְיָכוֹל, כֹּהֵן גָּדוֹל דִּלְתַּתָּא, אִקְרֵי מַלְאַךְ יְיָ צְבָאוֹת, מִשּׁוּם דְּאָתֵי מִסִּטְרָא דְּחֶסֶד. מַהוּ חֶסֶד. רַחֲמֵי גּוֹ רַחֲמֵי. וּבְגִין כַּךְ, כֹּהֵן לָא אִשְׁתְּכַח מִסִּטְרָא דְּדִינָא. מַאי טַעְמָא זָכָה כֹּהֵן לְחֶסֶד, בְּגִין הַיִּרְאָה. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (תהילים ק״ג:י״ז) וְחֶסֶד יְיָ מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם עַל יְרֵאָיו.

127b.3 עוֹלָם וְעוֹלָם מַהוּ. אָמַר רִבִּי יִצְחָק כְּמָה דְּאִתְתָּקַן בְּאִדָּרָא קַדִּישָׁא, עוֹלָם חַד, וְעוֹלָם תְּרֵי. אָמַר רִבִּי חִיָּיא אִי הָכִי מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם מִבָּעֵי לֵיהּ. אָמַר לֵיהּ, תְּרֵי עָלְמֵי נִינְהוּ. וְאִתְהַדְּרוּ לְחַד. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר לְרִבִּי יִצְחָק עַד מָתַי תִּסְתּוֹם דְּבָרִיךְ. מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם, כְּלָלָא דְּרָזָא עִלָּאָה, אָדָם דִּלְעֵילָּא, וְאָדָם דִּלְתַּתָּא, וְהַיְינוּ עוֹלָם וְעוֹלָם. וּכְתִיב יְמֵי עוֹלָם, וּכְתִיב שְׁנוֹת עוֹלָם, וְהָא אוּקְמוּהָ בְּאִדָּרָא קַדִּישָׁא עִלָּאָה.

127b.4 עַל יְרֵאָיו, דְּכָל מַאן דְּאִיהוּ דָּחִיל חַטָּאָה, אִקְרֵי אָדָם. אֵימָתַי. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, דְּאִית בֵּיהּ יִרְאָה עֲנָוָה חֲסִידוּת, כְּלָלָא דְּכֹלָּא.

127b.5 אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, וְהָא תָּנֵינָן אָדָם כְּלָלָא דִּדְכַר וְנוּקְבָּא. אָמַר לֵיהּ וַדַּאי הָכָא הוּא, בִּכְלָלָא דְּאָדָם, דְּמַאן דְּאִתְחַבָּר דְּכַר וְנוּקְבָּא, אִקְרֵי אָדָם, וּכְדֵין דָּחִיל חֲטָאָן. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שַׁרְיָא בֵּיהּ עֲנָוָה. וְלֹא עוֹד אֶלָּא דְּשַׁרְיָא בֵּיהּ חֶסֶד. וּמַאן דְּלָא אִשְׁתְּכַח דְּכַר וְנוּקְבָּא, לָא הֲווֹ בֵּיהּ לֹא יִרְאָה וְלֹא עֲנָוָה וְלֹא חֲסִידוּת. וּבְגִין כַּךְ אִקְרֵי אָדָם כְּלָלָא דְּכֹלָּא, וְכֵיוָן דְּאִקְרֵי אָדָם, שַׁרְיָיא בֵּיהּ חֶסֶד, דִּכְתִּיב, (תהילים פ״ט:ג׳) אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה וְגוֹ'. וְלָא יָכִיל לְאִתְבָּנָאָה, אִי לָא אִשְׁתְּכַח דְּכַר וְנוּקְבָּא.

127b.6 וּכְתִיב וְחֶסֶד יְיָ מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם עַל יְרֵאָיו. יְרֵאָיו כְּלָלָא דְּאָדָם. דָּבָר אַחֵר וְחֶסֶד יְיָ מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם, אִלֵּין אִינּוּן כַּהֲנֵי דְּאָתוּ מִסִּטְרָא דְּחֶסֶד, וְאַחֲסִינוּ אַחֲסָנָא דָּא דְּנָחִית מֵעוֹלָם דִּלְעֵילָּא לְעוֹלָם דִּלְתַּתָּא. עַל יְרֵאָיו, כַּהֲנֵי דִּלְתַּתָּא, דִּכְתִּיב, (ויקרא ט״ז:ו׳) וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ לְאִתְכַּלְּלָא בִּכְלָלָא דְּאָדָם. וְצִדְקָתוֹ לִבְנֵי בָנִים, מִשּׁוּם דְּזָכָה לִבְנֵי בָּנִים. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, אִי הָכִי, מַהוּ וְצִדְקָתוֹ, וְחַסְדּוֹ מִבָּעֵי לֵיהּ.

127b.7 אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, הַיְינוּ רָזָא דְּתָנֵינָן בְּזֹאת, (בראשית ב׳:כ״ג) כִּי מֵאִישׁ לֻקֳּחָה זֹּאת. וּכְתִיב (בראשית ב׳:כ״ג) לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה, וְזֹאת אִתְכְּלִילַת בְּאִישׁ, דְּהַיְינוּ חֶסֶד, וְזֹאת נוּקְבָּא. חֶסֶד דְּכַר. וּבְגִין כַּךְ דְּכַר דְּאָתֵי מִסִּטְרָא דְּחִוָּורָא דָּא, אִקְרֵי חֶסֶד. וְזֹאת אִתְקְרֵי צֶדֶק, דְּאַתְיָא מִסְטַר סוּמָקָא. וּבְגִין כַּךְ אִקְרֵי אִשָּׁה. וְהַיְינוּ דִּכְתִּיב וְצִדְקָתוֹ, מַאי וְצִדְקָתוֹ. צִדְקָתוֹ דְּחֶסֶד, בַּת זוּגוֹ, דְּאִתְבָּסְמָא דָּא בְּדָא. וּבְגִין כַּךְ תָּנֵינָן, כָּל כֹּהֵן שֶׁאֵין לוֹ בַּת זוּג, אָסוּר בַּעֲבוֹדָה, דִּכְתִּיב וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ.

127b.8 אָמַר רִבִּי יִצְחָק, מִשּׁוּם דְּלֵית שְׁכִינְתָּא שַׁרְיָא, בְּמַאן דְּלָא אַנְסִיב, וְכַהֲנֵי בַּעְיָין יַתִּיר מִכָּל שְׁאַר עַמָּא, לְאַשְׁרְיָיא בְּהוּ שְׁכִינְתָּא. וְכֵיוָן דְּשָׁרַת בְּהוּ שְׁכִינְתָּא, שַׁרְיָא בְּהוּ חֶסֶד, וְאִקְרוּן חֲסִידִים. וּבַעְיָין לְבָרְכָא עַמָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהילים קמ״ה:י׳) וַחֲסִידֶיךָ יְבָרְכוּכָה. וּכְתִיב, (דברים ל״ג:ח׳) תֻּמֶּיךָ וְאוּרֶיךָ לְאִישׁ חֲסִידֶךָ. וּמִשּׁוּם דְּכַהֲנָא אִקְרֵי חָסִיד, בָּעֵי לְבָרְכָא. וּבְגִין כַּךְ כְּתִיב, דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר כֹּה תְבָרַכוּ. מַאי טַעֲמָא. מִשּׁוּם דְּאִקְרוּן חֲסִידִים, וּכְתִיב וַחֲסִידֶיךָ יְבָרְכוּכָה.

127b.9 כֹּה תְבָרַכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמוֹר לָהֶם, כֹּה תְבָרַכוּ, בְּלָשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. כֹּה תְבָרַכוּ, בְּיִרְאָה. כֹּה תְבָרַכוּ, בַּעֲנָוָה. אָמַר רִבִּי אַבָּא, כֹּה תְבָרַכוּ, תָּאנָא, הַאי צֶדֶ"ק אִתְקְרֵי כֹּ"ה, דְּכָל דִּינִין מִתְעָרִין מִכֹּ"ה (נ"א מניה), וְהַיְינוּ דְּאָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, מַהוּ מַכָּה רַבָּה. (ס"א דכה) כְּלוֹמַר, מַכָּה מִן כֹּה. וּכְתִיב (שמות ז׳:ט״ז-י״ז) וְהִנֵּה לֹא שָׁמַעְתָּ עַד כֹּ"ה, כְּמָה דְּאַגְזִים מֹשֶׁה. וּכְתִיב (שמות ז׳:י״ז) בְּזֹאת תֵּדַע כִּי אֲנִי יְיָ, וְכֹלָּא חַד, וּכְתִיב (שמות ז׳:כ״ג) וְלֹא שָׁת לִבּוֹ גַּם לָזֹאת, דִּזְמִינָא לְחַרְבָּא אַרְעֵיהּ.