Nasso

Unpointed Text

127a.1 וחד דינא דקברא.

127a.2 וחד דינא דתולעתא.

127a.3 וחד דינא דגיהנם.

127a.4 וחד דינא דרוחא דאזלא ושאט בעלמא, ולא אשכח אתר עד דישתלימו עובדוי.

127a.5 ודאי שבעה עדנין יחלפון עלוי!

127a.6 בגין כך בעי בר נש כד איהו אשתכח בהאי עלמא לדחלא מן מאריה ולאסתכלא בכל יומא ויומא בעובדוי, וייתוב מנייהו קמי מאריה!

127a.7 כד אסתכל דוד מלכא באינון דינין דבר נש כד אסתלק מהאי עלמא - אקדים ואמר "ברכי נפשי את יהו"ה" - עד דלא תפוק מעלמא השתא דאנת אשתכחת עם גופא! "וכל קרבי את שם קדשו" - אתון שייפי דמשתתפי ברוחא - השתא דאשתכחת עמכון - אקדימו לברכא שמא קדישא עד לא ימטי זמנא דלא תיכלון לברכא ליה ולאודאה עלייכו!

127a.8 תא חזי! "איש כי יפליא לנדור נדר נזיר" (במדבר ו, ב) - דאקדים בהאי עלמא לאתקדשא בקדושה דמאריה.

127a.9 "מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה וְכׇל מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה וַעֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים לֹא יֹאכֵל" (במדבר ו, ג)

127a.10 הכא אית לאסתכלא! כיון דאסיר ליה חמרא - ענבים למה? דהא בכהני כתיב "יין ושכר אל תשת וגו'" (ויקרא י, ט). יכול ענבים נמי? -- לא! בענבים שרי! הכא לנזיר מאי טעמא אסר ליה ענבים?

127a.11 אלא עובדא דא ומלה דא רזא עלאה הוא - לאתפרשא מן דינא בכלא!

127a.12 והא ידיעא ההוא אילנא דחב ביה אדם קדמאה - ענבים הוו. ודא הוא רזא דמלה - דהא יין ושכר וענבים בסטרא חד אתאחדו.

127a.13 יין - לעילא. ואוקמוה.

127a.14 שכר - לשמאלא, דהא שכר מיין נפקא.

127a.15 ענבים - דכניש כלהו לגבייהו, ודא הוא אילנא דחב ביה אדם קדמאה.

127a.16 בגין כך - כלא בחד סטרא אתאחד!

127a.17 ואי תימא דהאי נזיר שביק מהימנותא עלאה - לאו הכי! אלא לא אתחזי ביה עובדא מסטר שמאלא כלום.

127a.18 תא חזי דהכי אוליפנא מספרא דרב המנונא סבא והכי הוא! כתיב "גדל פרע שער ראשו" (במדבר ו, ה). בעי דיתרבי שער רישיה ודיקניה, ויפרש מיין ושכר וענבים - בגין דכלהו סטר שמאלא ולא תליין שערא.

127a.19 יין - אימא עלאה.

127a.20 שכר - סטרא דאחידו ביה ליואי, ונפקי מיין עלאה, ולא תלי שערא. ובגין כך כד סליקו ליואי לההוא אתר - בעיין לאעברא כל שערא דלהון כמה דאת אמר "והעבירו תער על כל בשרם" (במדבר ח, ז).

127a.21 ענבים - אימא תתאה דכניש יין ושכר לגווה.

127a.22 ועל דא אתפרש מכל סטר שמאלא דלא לאחזאה עובדא דילהון לגביה.

127a.23 ענבים - דא לא תלי שערא ודיקנא. דהא נוקבא בעייא לספרא שערא כד אתיא לאזדווגא בדכורא. והא דיקנא לא אשתכח בה.

127a.24 בגין כך הוא תלי שערא דרישא ודיקנא! ורזא דמלה "נזיר אלהים" אקרי ולא "נזיר יהוה". פריש מדינא כלא!

127a.25 תא חזי על דא כתיב "וכפר עליו מאשר חטא על הנפש וגו'" (במדבר ו, יא). "על נפשו" לא כתיב אלא "על הנפש" סתם. ומאי איהו? דא ענבים דאקרי 'נפש'. ועל דא כתיב 'חטא' - בגין דסטר דיליה יין ושכר הוא - וגרע מניה אתר דינא. "חטא" - מאי "חטא"? אלא גרע דינא של הנפש.

127a.26 אי הכי אמאי "וכפר עליו"? בגין דהשתא קא אתיא לאתחברא בהדייהו ולא מקבלן ליה הני אתרי עד דימלך בכהנא ויכפר עליה. בגין דאיהו שדי לון לבר בקדמיתא. כיון דהשתא אתי לגבייהו - בעי לאתחברא לון תקונא דכפרה ויקבלון ליה. ודא הוא רזא דמלה.

127a.27 ואי תימא שמשון נזיר אלהים הוה אמאי אתענש? אלא שפיר הוא מלה! דבעל 'בת אל נכר'! והוה ליה לאתחברא בדידיה במה דאתחזי ליה. והוא דהוה קדיש - אערב ההיא קדושה ב'בת אל נכר', ושביק אתריה דאתחזי לההיא קדושה. ובגין כך אתענש. ואית מאן דאמר דלית ליה חולקא בההוא עלמא. מאי טעמא? בגין דאמר "תמות נפשי עם פלשתים" (שופטים טז, ל), ומסר חולקיה בחולקא דפלשתאי דימות נפשיה עמהון בההוא עלמא. כך הוו מכרזי על נזירא "לך לך אמרין נזירא! סחור סחור לכרמא לא תקרב!", והא אוקמוה חברייא.

127a.28 (הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא)