Volume III
Nasso
Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 124b, reference page 8 of 28.
- Current daf
- 124b
- Reference units
- 28
Daf 124b
Unpointed Text
124b.1 תא חזי, כהנא לא עייל גרמיה להאי אלא כד היא יהבת גרמה קמיה לזכאה. זמנא ותרין שאיל לה. כיון דאיהי בעיא לאשתכחא זכאה - כדין כהנא עביד עובדא בגין לאסגאה שלמא. כהנא כָתיב שמא קדישא חד זמנא בארח מישר, לבתר כתב ליה למפרע אתוון סריטין בטהירין. דינא בדינא, רחמי ברחמי. רחמי בדינא, ודינא ברחמי. אשתכח זכאה - אתוון רחמי אשתכחו ודינין סלקין. לא אשתכחת כדקא יאות - רחמי סלקין ודינין אשתארו וכדין דינא אתעביד.
124b.2 ר' אלעזר פתח ואמר: "ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם" (שמות טו, כג). הא אוקמוה.
124b.3 אמר: "תווהנא איך בני עלמא לא מסתכלין ולא משתדלין במלין דאורייתא!"
124b.4 הכא אית לאסתכלא! אמאי כתיב הכא "שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו" (שמות טו, כה)? אבל ודאי רזא דמלה דהכא על מייא הוה, בגין דמצראי הוו אמרי דבנייהו דישראל הוו מנייהו, והוו כמה בישראל דחשדין לאנתתייהו בדא. עד דקב"ה מטא לון להאי אתר ובעא למבדק לון.
124b.5 מה כתיב "ויבאו מרתה וגו' ויצעק אל יהו"ה וגו'".
124b.6 אמר קב"ה למשה: "משה! מה את בעי?! הא כמה חבילין קיימין גבייכו הכא ואנא בעינא למבדק הכא נשיהון דישראל. כתוב שמא קדישא ורמי למייא ויבדקון כלהון נשי וגוברין ולא ישתאר לעז על בני! ועד דיבדקון כלהו הכא - לא אשרי שמי עלייהו!"
124b.7 מיד "ויורהו יהו"ה עץ וישלך אל המים" - דא שמא קדישא - ההוא דהוה כותב כהנא למבדק נשיהון דישראל. כדין "שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו".
124b.8 ואי תימא נשיהון דישראל - יאות! אינון - אמאי? אלא אוף אינון בעיין דלא אסתאבו בנשיהון דמצראי.
124b.9 ונשיהון דישראל לא אסתאבו במצראי כל אינון שנין דהוו בינייהו. וכלהו נפקו - גוברין ונוקבין - זכאין, ואשתכחו זרעא דישראל קדישין זכאין.
124b.10 ועל דא חציו מתוק מסטרא דימינא, וחציו מר מסטרא דשמאלא. ובזמנא דערב רב הוו מחטיאין לון לישראל הוי כאילו הוו כלהו מסטרא דרע, ומיא אתהדרא כלהו מרירן כההוא עץ מר במיא. הדא הוא דכתיב "ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם" (שמות טו, כג).
124b.11 והאי עץ מר - איהו כגוונא דנסיונא דסוטה! אי סטת תחות בעלה - אינון מיין דאשקיין לה אתהדרו מרירין, ובהון "וצבתה בטנה ונפלה ירכה". ואי לא סטת מה כתיב? "ונקתה ונזרעה זרע", ואולידת בר. אוף הכא "וימתקו המים".
124b.12 כגוונא דא יתעביד לנסאה לון לישראל בפורקנא בתרייתא. הדא הוא דכתיב "יִתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצָּרְפוּ רַבִּים" (דניאל יב, י) דאינון מסטרא דטוב וקיימין בנסיונא, "וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים" - אינון מסטרא דרע, ויתקיים בהון "ואל אדמת ישראל לא יבאו" (יחזקאל יג, ט) (יחזקאל כ, לח), וקטיל לון.
124b.13 "והמשכילים יבינו" (דניאל יב, י) - מסטרא דבינה דאיהו אילנא דחיי, בגינייהו אתמר "והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע" (דניאל יב, ג) בהאי חבורא דילך דאיהו ספר הזהר מן זוהרא דאימא עלאה תשובה. באלין - לא צריך נסיון! ובגין דעתידין ישראל למטעם מאילנא דחיי דאיהו האי ספר הזהר - יפקון ביה מן גלותא ברחמי, ויתקיים בהון "יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר" (דברים לב, יב). ואילנא דטוב ורע - דאיהו איסור והיתר טומאה וטהרה - לא שלטא על ישראל יתיר, דהא פרנסה דילן לא ליהוי אלא מסטרא דאילנא דחיי דלית תמן לא קשיא מסטרא דרע ולא מחלוקת מרוח הטומאה, דכתיב "ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ" (זכריה יג, ב). ולא יתפרנסון תלמידי חכמים מעמי הארץ. אלא מסטרא דטוב דאכלין 'טהרה כשר היתר', ולא מערב רב דאכלין 'טומאה פסול איסור' דאינון מסאבין, דמסאבין גרמייהו 'בנדה שפחה גויה זונה'. בגין דאינון בנוי דלילית דאיהי 'נדה שפחה גויה זונה' חזרין לשרשייהו. ועלייהו אתמר "כי משרש נחש יצא צפע" (ישעיה יד, כט).
124b.14 ובזמנא דאילנא דטוב ורע שלטא דאיהו 'חולין דטהרה' ו'חולין דטומאה' - אינון חכמים דדמיין לשבתות וימים טובים - לית לון אלא מה דיהבין
Pointed Text
124b.1 תָּא חֲזֵי, אִי אִתְּתָא אִשְׁתְּכָחַת זַכְיָּיתָא, אִלֵּין מַיִין עָאלִין בְּגַוָּוהּ, וְאִתְהַפְּכָן מְתִיקָן, וְנָקָאן גַּרְמָהּ, וְקַיְימִין בְּגַוָּוהּ, עַד דְּמִתְעַבְּרָא. כֵּיוָן דְּמִתְעַבְּרָא, הֲווֹ מְשַׁפְּרֵי בְּשַׁפִירֵי לְעוּבָּרָא דִּמְעָהָא, וְנָפִיק בְּרָא שַׁפִּירָא, נָקִי בְּלָא מוּמָא דְּעָלְמָא. וְאִי לָאו, אִינּוּן מַיִין עַיְילִין בְּגַוָּוהּ, וְאָרְחָא רֵיחָא דְּזוּהֲמָא, וְאִינּוּן מַיִין מִתְהַפְּכִין לְחִוְיָא בִּמְעָהָא, בְּמָה דְּקִלְקְלָה אִתְפְּסַת, וְאִתְחַזֵּי קְלָנָא לְכֹלָּא, וְהָא אוּקְמוּהָ חַבְרַיָּיא.
124b.2 תָּא חֲזֵי, כָּל אִינּוּן נְשֵׁי עָלְמָא, בְּאַתְרַיְיהוּ קַיְימֵי וְאִתְדָּנוּ, וְעַל דָּא הַהוּא אֲתָר מַמָּשׁ דְּאִינְהוּ קַיְימֵי, בֵּיהּ אִתְדָנוּ. זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְרְעֵי בְּהוּ, וּבָעֵי לְדַכְּאָה לְהוּ.
124b.3 רִבִּי חִזְקִיָּה פָּתַח, (תהילים קכ״ח:ג׳) אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פּוֹרִיָּה וְגוֹ', מַה גֶּפֶן לָא מְקַבֵּל עָלֵיהּ אֶלָּא מִדִּידֵיהּ, כַּךְ אִתְּתָא דְּיִשְׂרָאֵל, קַיְּימָא בְּהַאי גַּוְונָא, דְּלָא מְקַבְּלָא עָלָהּ אֶלָּא הַהוּא בַּר זוּגָהּ. כְּשַׁפְּנִינָא (נ"א כתורא) דָּא, דְּלָא מְקַבְּלָא אֶלָּא הַהוּא בַּר זוּגָהּ. וְעַל דָּא כְּגֶפֶן פּוֹרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ. מַהוּ פּוֹרִיָּה. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (דברים כ״ט:י״ז) פּוֹרֶה רֹאשׁ. פּוֹרִיָּה: פּוֹרַחַת, דְּאַפִּיקַת עֲנָפִים לְכָל סִטְרָא. וְאָן. בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ, וְלָאו לְבַר בְּשׁוּקָא, בְּגִין דְּלָא תֵּיתֵי לְשַׁקְּרָא בִּבְרִית עִלָּאָה.
124b.4 וּשְׁלֹמֹה אָמַר, (משלי ב׳:י״ז) הָעוֹזֶבֶת אַלּוּף נְעוּרֶיהָ וְאֶת בְּרִית אֱלֹהֶיהָ שָׁכֵחָה. מַאן בְּרִית אֱלֹהֶיהָ. הַהוּא אֲתָר דְּאִקְרֵי בְּרִית. וְהִיא אִתְקַשְּׁרָא בֵּיהּ, בְּגִין כַּךְ בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ.
124b.5 אָמַר רִבִּי חִזְקִיָּה, תּוּנְבָא לֵיתֵי עַל הַהוּא בַּר נָשׁ, דְּשָׁבַק לְאִנְתְּתֵיהּ דְּתִתְחַזֵי מִשַׂעֲרָא דְּרֵישָׁה לְבַר. וְדָא הוּא חַד מֵאִינּוּן צְנִיעוּתָא דְּבֵיתָה. וְאִתְּתָא דַּאֲפִּיקַת מִשַׂעֲרָא דְּרֵישָׁה לְבַר, לְאִתְתַּקְּנָא בֵּיהּ, גָּרִים מִסְכְּנוּתָא לְבֵיתָא. וְגָרִים לִבְנָהָא דְּלָא יִתְחַשְּׁבוּן בְּדָרָא. וְגָרִים מִלָּה אַחֲרָא דְּשַׁרְיָא בְּבֵיתָא. מַאן גָּרִים דָּא. הַהוּא שַׂעֲרָא דְּאִתְחֲזֵי מֵרֵישָׁהּ לְבַר. וּמַה בְּבֵיתָא הַאי, כָּל שֶׁכֵּן בְּשׁוּקָא, וְכָּל שֶׁכֵּן חֲצִיפוּתָא אַחֲרָא. וּבְגִין כָּךְ אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פּוֹרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ.
124b.6 אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, שַׂעֲרָא דְּרֵישָׁא דְּאִתְּתָא דְּאִתְגַּלְיָיא, גָּרִים שַׂעֲרָא אַחֲרָא לְאִתְגַּלְיָיא, וּלְאַפְגְּמָא לָהּ. בְּגִין כַּךְ, בַּעְיָא אִתְּתָא דְּאֲפִילּוּ טְסִירֵי דְּבֵיתָא, לָא יֶחמוּן שַׂעֲרָא חַד מֵרֵישָׁא, כָּל שֶׁכֵּן לְבַר.
124b.7 וְאִילָנָא דְּטוֹב וָרָע, בְּגִינֵיהּ אִתְּמַר, (שמות ט״ו:כ״ה) וַיּוֹרֵהוּ יְיָ עֵץ וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמַּיִם וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם וְגוֹ'. בְּגִין דַּהֲווֹ יִשְׂרָאֵל עִם עֵרֶב רַב, כֻּלְּהוּ הֲווֹ אִילָנָא דְּטוֹב וָרָע, וְעַל דָּא, חֶצְּיוֹ מָתוֹק מִסִּטְרָא דִּימִינָא. וְחֶצְּיוֹ מַר, מִסִּטְרָא דִּשְׂמָאלָא. וּבְזִמְנָא דְּעֵרֶב רַב הֲווֹ מַחֲטִיאִין לוֹן לְיִשְׂרָאֵל, הֲוִי כְּאִילּוּ הֲווֹ כֻּלְּהוּ מִסִּטְרָא דְּרָע. וּמַיָא אִתְהַדְרָא כֻּלְּהוּ מְרִירִין, כְּהַהוּא עֵץ מַר בְּמַיָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (שמות ט״ו:כ״ג) וַיָבֹאוּ מָרָתָה וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁתּוֹת מַיִם מִמָּרָה כִּי מָרִים הֵם.
124b.8 וְהַאי עֵץ מַר, אִיהוּ כְּגַוְונָא דְּנִסְיוֹנָא דְּסוֹטָה, אִי סָטַת תְּחוֹת בַּעְלָהּ, אִינּוּן מַיִין דְּאַשְׁקְיָּין לָהּ אִתְהֲדָרוּ מְרִירִין, וּבְהוֹן וְצָּבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵיכָהּ, וְאִי לָא סָטַת מַה כְּתִיב, וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה זָרַע, וְאוֹלִידַת בַּר. אוּף הָכָא וַיִמְתְּקוּ הַמָּיִם.
124b.9 כְּגַוְונָא דָּא, יִתְעֲבִיד לְנַסְּאָה לוֹן לְיִשְׂרָאֵל בְּפוּרְקָנָא בַּתְרַיְיתָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (דניאל י״ב:י׳) יִתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצָּרְפוּ רַבִּים, דְּאִינּוּן מִסִּטְרָא דְּטוֹב, וְקַיְימִין בְּנִסְיוֹנָא. וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים אִינּוּן מִסִּטְרָא דְּרַע, וְיִתְקַיֵּים בְּהוֹן (יחזקאל י״ג:ט׳) וְאֶל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל לֹא יָבֹאוּ וְקָטִיל לוֹן.
124b.10 (דניאל י״ב:י׳) וְהַמַשְׂכִּילִים יָבִינוּ, מִסִּטְרָא דְּבִינָה, דְּאִיהוּ אִילָנָא דְּחַיִּי, בְּגִינַיְיהוּ אִתְּמַר, (דניאל י״ב:ג׳) וְהַמַשְׂכִּילִים יַזְהִירוּ כְּזוֹהַר הָרָקִיעַ בְּהַאי חִבּוּרָא דִּילָךְ דְּאִיהוּ סֵפֶר הַזֹּהַר, מִן זוֹהֲרָא דְּאִימָא עִלָּאָה תְּשׁוּבָה. בְּאִלֵּין לָא צָּרִיךְ נִסָּיוֹן, וּבְגִין דַּעֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לְמִטְעַם מֵאִילָנָא דְּחַיִּי, דְּאִיהוּ הַאי סֵפֶר הַזֹּהַר, יִפְּקוּן בֵּיהּ מִן גָּלוּתָא בְּרַחֲמֵי. וְיִתְקַיֵּים בְּהוֹן, (דברים ל״ב:י״ב) יְיָ בָּדָד יַנְחֶנּוּ וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר.
124b.11 וְאִילָנָא דְּטוֹב וָרָע, דְּאִיהוּ אִיסוּר וְהֶיתֵּר טוּמְאָה וְטָהֳרָה, לָא שַׁלְטָא עַל יִשְׂרָאֵל יַתִּיר, דְּהָא פַּרְנָסָה דִּילָן לָא לִיהֱוִי, אֶלָּא מִסִּטְרָא דְּאִילָנָא דְּחַיִּי, דְּלֵית תַּמָּן לָא קַשְׁיָא מִסִּטְרָא דְּרַע, וְלָא מַחֲלוֹקֶת מֵרוּחַ הַטוּמְאָה, דִּכְתִּיב, (זכריה י״ג:ב׳) וְאֶת רוּחַ הַטוּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ.
124b.12 דְּלָא יִתְפַּרְנְסוּן תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מֵעַמֵּי הָאָרֶץ, אֶלָּא מִסִּטְרָא דְּטוֹב, דְּאָכְלִין טָהֳרָה כָּשֵׁר הֵיתֶּר, וְלָא מֵעֵרֶב רַב, דְּאָכְלִין טוּמְאָה פָּסוּל אִיסוּר, דְּאִינּוּן מְסָאֲבִין, דִּמְסָאֲבִין גַּרְמַיְיהוּ בְּנִדָּה שִׁפְחָה גּוֹיָה זוֹנָה. בְּגִין דְּאִינּוּן בְּנוֹי דְּלִילִית, דְּאִיהִי, נִדָּה שִׁפְחָה גּוֹיָה זוֹנָה חַזְרִין לְשָׁרְשַׁיְהוּ. וְעָלַיְיהוּ אִתְּמַר, (ישעיהו י״ד:כ״ט) כִּי מִשֹּׁרֶשׁ נָחָשׁ יִצֵּא צֶּפַע.
124b.13 וּבְזִמְנָא דְּאִילָנָא דְּטוֹב וָרָע שַׁלְטָא, דְּאִיהוּ חוּלִין דְּטַהֲרָה, וְחוּלִין דְּטוּמְאָה. אִינּוּן חֲכָמִים דְּדַמְיָין לְשַׁבָּתוֹת וְיוֹם טוֹב, לֵית לוֹן אֶלָּא מַה דְּיָהֲבִין לוֹן אִינּוּן חוּלִין. כְּגַוְונָא דְּיוֹם הַשַּׁבָּת, דְּלֵית לֵיהּ, אֶלָּא מַה דִּמְתַקְּנִין לֵיהּ בְּיוֹמֵי דְּחוֹל.