Volume III
Korach
Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 179b, reference page 8 of 8.
- Current daf
- 179b
- Reference units
- 8
Daf 179b
Unpointed Text
179b.1 (אין זהר של פרשת קרח בדף זה אלא רעיא מהימנא וגם זהר של פרשת חוקת)
179b.2 ואין פוחתין ביה מעשרה זכרונות.
179b.3 "על פי יהו"ה יחנו ועל פי יהו"ה יסעו את משמרת יהו"ה שמרו" (במדבר ט, כג). דכל י' אית לה ד' אנפין. ג' חיוון אינון לקבל תלת יודין, וד' אנפין לכל חיה לקבל ד' אנפין דיהו"ה. על פי יהו"ה יחנו ויסעו.
179b.4 "שמרו" - דא שכינתא, דנטרא לאינון דשמרי שבתות וימים טובים, דבגין כך לא זזה שכינה מישראל בכל שבתות וימים טובים. ואפילו בשבתות דחול, אלא דאיהו סוגרת ומסוגרת בהון.
179b.5 ובכל צלותא, איהי עולה ליהו"ה עד דמטאת למרכבתא דאבהן עלאין, דאינון גדול"ה גבור"ה תפאר"ת, דאית להון תריסר אנפין, לקבל תריסר שבטין. וכפום דאיהי אוליפת זכות על אלין מארי צלותין ומארי זכוון בכל פקודא ופקודא דאורייתא - הכי יחנו על זכוון דלהון. וכן יסעו לגבייהו. והכי נחתא שמירה לגבייהו.
179b.6 מאן דעביד זכוון שלא על מנת לקבל פרס - קודשא בריך הוא נחית עליה במרכבתא דיליה ובד' חיוון דיליה. ומאן דעביד זכוון על מנת לקבל פרס - נחית עלייהו במרכבתא דעבד מטטרו"ן ובד' שומרין דיליה. ולרשיעיא נחית עלייהו בעובדייהו באינון שדין ומזיקין ומלאכי חבלה - עון ומשחית אף וחימה.
179b.7 פתחו מארי מתניתין ואמרו: ודאי הכי הוא! זכאה חולקך רעיא מהימנא!
179b.8 (ע"כ רעיא מהימנא)
179b.9 ברוך יהו"ה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהו"ה לעולם אמן ואמן.
179b.10 (הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא)
179b.11 "וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר זאת חקת התורה אשר צוה יהוה לאמר וגו'" (במדבר יט, א)
179b.12 ר' יוסי פתח: "וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל" (דברים ד, מד). תא חזי מלין דאורייתא קדישין אינון! עלאין אינון! מתיקין אינון! כמה דכתיב "הנחמדים מזהב ומפז רב ומתוקים מדבש וגו'" (תהלים יט, יא). מאן דאשתדל באורייתא - כאלו קאים כל יומא על טורא דסיני וקביל אורייתא! הדא הוא דכתיב "היום הזה נהיית לעם" (דברים כז, ט).
179b.13 והא אוקמוה חברייא כתיב הכא "זאת חקת התורה" וכתיב "וזאת התורה". מה בין האי להאי? אלא רזא עלאה הוא והכי אוליפנא. "וזאת התורה" - לאחזאה כלא ביחודא חד ולאכללא כנסת ישראל בקב"ה לאשתכחא כלא חד. בגיני כך "וזאת התורה" - אמאי תוספת וא"ו? אלא הא אתמר לאחזאה דכלא חד בלא פרודא - "וזאת" - כלל ופרט כחדא, דכר ונוקבא. ובגין כך "וזאת התורה" ודאי.
179b.14 אבל "זאת" בלא תוספת וא"ו - "חקת התורה" ודאי, ולא "התורה"! דינא דאורייתא דגזרה דאורייתא.
179b.15 תא חזי "זאת אשר ללוים" (במדבר ח, כד) ולא "וזאת" - דהא מסטרא דדינא קא אתיין ולא מסטרא דרחמי.
179b.16 אמר ר' יהודה והא כתיב "וזאת עשו להם וחיו" (במדבר ד, יט) - ודא בליואי אתמר?! ואת אמרת 'זאת' ולא 'וזאת'?!
179b.17 אמר ליה ודאי הכי הוא! וקרא מוכח! מאן דאחיד סמא דמותא - אי לא יערב ביה סמא דחיי - הא ודאי ימות. ועל דא "וזאת עשו להם וחיו ולא ימותו" - בגין דסמא דחיי מערב בהדיה. "וזאת עשו וחיו ולא ימותו" ודאי! "וזאת" אצטריך להו ולא "זאת". בגיני כך "וזאת התורה" ממש! ביחודא חד ביחודא שלים, כללא דדכר ונוקבא, יהו"ה. "זאת" - ה' בלחודוי. ועל דא "זאת חוקת התורה":
179b.18 רבי שמעון ור' אבא ור' אלעזר ור' יצחק הוו שכיחי בבי ר' פנחס בן יאיר.
179b.19 אמר ר' פנחס לר' שמעון: במטותא מנך, אנת דאוקמי עלך לעילא ומילך באתגלייא מה דלא אתיהיב רשותא לבר נש אחרא - בפרשתא דא אימא מלה חדתא!
179b.20 אמר ליה ומאי היא?
179b.21 אמר ליה "זאת חקת התורה".
179b.22 אמר ליה - הא שאר חברייא יאמרו!
Pointed Text
179b.1 וְזִמְנִין י' לִימִינָא, וְאֵין פּוֹחֲתִין בֵּיהּ מְעֲשָׂרָה מַלְכִיּוֹת. וּלְזִמְנִין יוֹ"ד לִשְׂמָאלָא, וְאֵין פּוֹחֲתִין בֵּיהּ מְעֲשָׂרָה שׁוֹפָרוֹת. וּלְזִמְנִין יוֹ"ד בְּאֶמְצָעִיתָא, וְאֵין פּוֹחֲתִין בֵּיהּ מֵי' זִכְרוֹנוֹת.
179b.2 (במדבר ט׳:כ״ג) עַל פִּי יְיָ יַחֲנוּ וְעַל פִּי יְיָ יִסָּעוּ אֶת מִשְׁמֶרֶת יְיָ שָׁמָרוּ. דְּכָל י' אִית לָהּ ד' אַנְפִּין, ג' חִיוָון אִינּוּן, לָקֳבֵל תְּלַת יוֹדִין, וְד' אַנְפִּין לְכָל חַיָּה, לָקֳבֵל ד' אַנְפִּין (ס"א אתוון) דִּיְהוָֹ"ה, עַל פִּי יְיָ יַחֲנוּ וְיִּסָּעוּ.
179b.3 שָׁמָרוּ, דָּא שְׁכִינְתָּא, דְּנַטְרָא לְאִינּוּן דְּשֹׁמְרֵי שַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים, דְבְּגִין כָּךְ לָא זָזָה שְׁכִינָה מִיִשְׂרָאֵל בְּכָל שַׁבָּתוֹת ויוֹם טוֹב, וַאֲפִילּוּ בְּשַׁבָּתוֹת (ס"א ביומוי) דְּחוֹל, אֶלָּא דְּאִיהוּ סוֹגֶרֶת וּמְסוּגֶּרֶת בְּהוֹן.
179b.4 וּבְכָל צְלוֹתָא, אִיהוּ עוֹלָה לַיְדוָֹ"ד, עַד דְּמָטָאת לְמֶרְכַּבְתָּא דַּאֲבָהָן עִלָּאִין, דְּאִינּוּן: גְּדוּלָ"ה, גְּבוּרָ"ה, תִּפְאֶרֶ"ת, דְּאִית לְהוֹן תְּרֵיסָר אַנְפִּין, לָקֳבֵל תְּרֵיסָר שְׁבָטִין. וּכְפוּם דְּאִיהִי אוֹלִיפַת זְכוּת, עַל אִלֵּין מָארֵי צְלוֹתִין, וּמָארֵי זַכְוָון, בְּכָל פִּקּוּדָא וּפִקּוּדָא דְּאוֹרַיְיתָא, הָכִי יַחֲנוּ עַל זַכְוָון דִּלְהוֹן וְכֵן יִסָּעוּ לְגַבַּיְיהוּ. וְהָכִי נַחְתָּא שְׁמִירָה לְגַבַּיְיהוּ.
179b.5 אִינּוּן דְּעַבְדִין זַכְוָון עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס, נָחִית קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּמֶרְכַּבְתֵּיה דְּעֲבַד, וּבְד' שׁוֹמְרִין דִּילֵיהּ, וּמַאן דְּעָבִיד זַכְוָון שֶׁלֹּא עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס, נָחִית עָלַיְיהוּ בְּמֶרְכַּבְתָּא דִּילֵיהּ. וּלְרַשִׁיעַיָּא נָחִית עָלַיְיהוּ בְּעוֹבָדַיְיהוּ, בְּאִינּוּן שֵׁדִּין וּמַזִּיקִין וּמַלְאֲכֵי חַבָּלָה בְּמֶרְכַּבְתָּא דִּלְהוֹן, לְאִתְפָּרְעָא מִנְּהוֹן. (ס"א זכוון שלא על מנת לקבל פרס קודשא בריך הוא נחית עלייהו במרכבתא דיליה ובד' חיוון דיליה. ומאן דעביד זכוון על מנת לקבל פרס נחית עלייהו במרכבתא דעבד מטטרו"ן ובד' שומרין דיליה. ולרשיעיא נחית עלייהו בעובדייהו, באינון שדין ומזיקין ומלאכי חבלה עון ומשחית אף וחימה במרכבתא דלהון, לאתפרעא מנהון) פָּתְחוּ מָארֵי מַתְנִיתִין וְאָמְרוּ. וַדַּאי הָכִי הוּא, זַכָּאָה חוּלָקָךְ רַעְיָא מְהֵימָנָא. (ע"כ רעיא מהימנא) בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן יִמְלוֹךְ יְיָ לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן (תצא ער"ה ע"ב וענשו אותו וכו')