Volume III
Korach
Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 178b, reference page 6 of 8.
- Current daf
- 178b
- Reference units
- 8
Daf 178b
Unpointed Text
178b.1 כיון דאתקדשו ישראל ואשתלימו בדרגיהון, ואשתכחו ליואי בסטר שמאלא - כדין אשתלים ההוא פגימא דעלמא דמסטר שמאלא! ועל דא בעאן לאתדכאה ליואי, וכדין כלא אתכליל בימינא ועלמא לא אתפגים. ובגין כך כתיב "ועבד הלוי הוא" - "הוא" אשלים לסטר שמאלא, "הוא" אשלים לפגימו דעלמא. ואפילו ההוא סטרא דצפון דאשתאר חסר בעלמא כד ברא קב"ה עלמא!
178b.2 ליואה בארונא אשלים לכלא. מאי בארונא? בההוא מטולא דהוו נטלי במשכנא - אשתלים כל ההוא פגימו על ידיה. ההוא לעילא לשמאלא - "הוא" אתכליל בימינא.
178b.3 תו "הוא" - דא עתיקא. אלמלי דינא לא אשתכח בעלמא - לא הוו ידעי בני נשא מהימנותא עלאה, ולא ישתדלון בני נשא באורייתא ולא יתקיימו פקודי אורייתא. פולחנא שלימותא דישתכח בעלמא לגבי מלכא קדישא מאן עביד ליה? הוי אומר דא ליואה!
178b.4 תו "ועבד הלוי הוא" - כמה דאת אמר "כי יהו"ה הוא האלהים" (דברים ד, לה) - "הוא" אשלים שלימותא למיהוי כלא חד.
178b.5 "הוא" - פשיטא לקבלא לכנסת ישראל, כמה דאת אמר "שמאלו תחת לראשי" (שיר ב, ו), בגין לחברא זווגא כחדא. מאן אתער רחימותא? הוי אומר "הוא".
178b.6 תו "הוא" - כמה דאת אמר "הוא עשנו ולא אנחנו עמו" (תהלים ק, ג).
178b.7 בגין כך - "הוא" לתתא "הוא" לעילא, "הוא" אתגלייא "הוא" סתים, "הוא" אלהים.
178b.8 ר' יצחק אמר זמין קב"ה לאנהרא לסיהרא כנהורא דשמשא, ונהורא דשמשא יהא על חד שבע זמנין. הדא הוא דכתיב "והיה אור הלבנה כאור החמה וגו'" (ישעיהו ל, כו), וכתיב "לא יבא עוד שמשך וירחך לא יאסף" (ישעיהו ס, כ), וכתיב "לא יהיה לך עוד השמש וגו'" (ישעיהו ס, יט):
178b.9 "כל פטר רחם לכל בשר וגו' ואת בכור הבהמה הטמאה תפדה" (במדבר יח, טו) - פקודא דא לפדות פטר חמור, לפדות לעלמא דאתי. ואי קודם דאזיל לההוא עלמא לא יפדה נפשיה ורוחיה ונשמתיה באורייתא - עתיד לאחזרא להאי עלמא כדבקדמיתא. "ישוב לימי עלומיו" (איוב לג, כה). ולקבל נפשא ורוחא ונשמתא כתיב "הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר" (איוב לג, כט). וישראל בגין דפדיון דלהון הוה בלא תורה (דאיהו כסף - כסופא דעלמא דאתי) - אהדרו תלת זמנין אחרנין בגלותא. ובפורקנא בתרייתא - דפורקנא דלהון יהא באורייתא - לא יהדרון לעולם בגלותא!
178b.10 אתו רבנן ובריכו ליה. ואמרו: רעיא מהימנא! קודשא בריך הוא יפדה לך! וכל ישראל יפדון על ידך! ותתחדש עמהון, ואינון עמך!
178b.11 פקודא בתר דא לדון בערכי בית. וברזא דחכמתא, בית דבר נש - דא אתתא. אי איהי אתתא דטוב ורע ובעי להמיר רעה בטובה - יפדה לה מההוא רע, ויהיב לה ערך דילה. אבל אתתא דאילנא דחיי - אתמר בה "לא יערכנה זהב וזכוכית ותמורתה כלי פז" (איוב כח, יז), ואין לה ערך, כמה דאתמר "אשת חיל עטרת בעלה" (משלי יב, ד), ואתמר "אשת חיל מי ימצא וגו'" (משלי לא, י). ודא שכינתא. מאן דגמיל חסד עמה - לית ערך לאגרא דיליה. ומאן דחאב לגבה - לית ערך לענשא דיליה.
178b.12 כמה שפחות אית לה דמשמשין לה, וכל חדא וחדא מנייהו אית לה ערך. וכל חד וחד צריך פדיון. אבל מאן דירית נשמתא או רוחא או נפשא משכינתא - לא צריך פדיון, דשכינתא עלה אתמר "אני יי הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן" (ישעיהו מב, יא) - דפדיון דילה בקודשא בריך הוא תליא. דאמשכן לה ישראל בקשורא דתפילין, באות דשבת, באות דיומין טבין, באות דברית, ותורה, בכמה פקודין. דפדיון דילה תליא בקודשא בריך הוא. הדא הוא דכתיב "ואעש למען שמי" (יחזקאל כ, ט). ובגינה - "ואף גם זאת" (ויקרא כו, מד).
178b.13 הכי כמה פקודין אינון דעבדין בני נשא על מנת לקבל פרס. וכמה חובין. ולכל פקודא אית ליה ערך בההוא עלמא. ועונשא למאן דאעבר עלייהו. אבל אלין דעבדין שלא על מנת לקבל פרס - לית ליה ערך ושיעור.
178b.14 פקודא בתר דא לדון במחרים נכסיו לכהן - הדא הוא דכתיב "כל חרם בישראל לך יהיה" (במדבר יח, יד). ורזא דא "כל פטר רחם לכל בשר אשר יקריבו ליי באדם ובבהמה" (במדבר יח, טו), רחם בהיפוך אתוון כחושבן
Pointed Text
178b.1 בְּהַהִיא שַׁעֲתָא דְּבָעָא יוֹמָא לְאִתְקַדְּשָׁא, הֲווֹ נָפְקֵי רוּחֵיהוֹן דְּשֵׁדִין לְאִתְבְּרֵי גּוּפָא דִּלְהוֹן, וְאִתְקַדָּשׁ יוֹמָא, וְלָא אִתְבְּרִיאוּ, וְאִשְׁתְּאַר עָלְמָא כְּמָה דְּאִתְפְּגִים מֵעֲבִידָתָא וְאִסְתֲחָר (ס"א ואתחסר), כֵּיוָן דְּאִתְקָדָּשׁוּ (עלמין) יִשְׂרָאֵל, וְאִשְׁתְּלִימוּ בְּדַרְגֵּיהוֹן, וְאִשְׁתְּכָחוּ לֵיוָאֵי בִּסְטָר שְׂמָאלָא, כַּד (ס"א כדין) אִשְׁתְּלִים הַהוּא פְּגִימָא דְּעָלְמָא, דְּמִסְּטַר שְׂמָאלָא.
178b.2 וְעַל דָּא בָּעָאן לְאִתְדַכְּאָה לֵיוָאֵי, וּכְדֵין כֹּלָּא אִתְכְּלִיל בִּימִינָא, וְעָלְמָא לָא אִתְפְּגִים, וּבְגִין כָּךְ כְּתִיב, וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא. הוּא אַשְׁלִים לִסְטַר שְׂמָאלָא. הוּא אַשְׁלִים לִפְגִּימוּ דְּעָלְמָא. וַאֲפִילּוּ הַהוּא סִטְרָא דְּצָפוֹן, דְּאִשְׁתְּאַר חָסֵר בְּעָלְמָא, כַּד בָּרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָלְמָא. לֵיוָאָה בַּאֲרוֹנָא אַשְׁלִים לְכֹלָּא. מַאי בַּאֲרוֹנָא. בְּהַהוּא מָטוּלָא דְּהֲווֹ נַטְלֵי בְּמַשְׁכְּנָא, אִשְׁתְּלִים כָּל הַהוּא פְּגִימוּ עַל יְדֵיהּ.
178b.3 הוּא: לְעֵילָּא לִשְׂמָאלָא. הוּא: אִתְכְּלִיל בִּימִינָא, תּוּ הוּא: דָּא עַתִּיקָא. (ס"א תא חזי ול"ג מן תו) אִלְמָלֵי דִּינָא לָא אִשְׁתְּכַח בְּעָלְמָא, לָא הֲווֹ יַדְעֵי בְּנֵי נָשָׁא מְהֵימְנוּתָא עִלָּאָה, וְלָא יִשְׁתַּדְּלוּן בְּנֵי נָשָׁא בְּאוֹרַיְיתָא, וְלָא יִתְקַיְימוּ פִּקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא, פּוּלְחָנָא שְׁלֵימוּתָא דְּיִשְׁתְּכַח בְּעָלְמָא לְגַבֵּי מַלְכָּא קַדִּישָׁא, מַאן עָבִיד לֵיהּ. הֲוִי אוֹמֵר דָּא לֵיוָאָה.
178b.4 וְתוּ וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (דברים ד׳:ל״ה) כִּי יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים. הוּא אַשְׁלִים שְׁלֵימוּתָא, לְמֶיהֱוִי כֹּלָּא חַד. הוּא: פְּשִׁיטָא לְקַבְּלָא לִכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (שיר השירים ב׳:ו׳) שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי, בְּגִין לְחַבְּרָא זִוּוּגָא כַּחֲדָא. מַאן אִתְּעַר רְחִימוּתָא. הֲוִי אוֹמֵר הוּא. תּוּ הוּא כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (ס"א תו הוא דא עתיקא כמה דאת אמר כי יי הוא האלהים) (תהילים ק׳:ג׳) הוּא עָשָׂנוּ וְלֹא אֲנַחְנוּ עַמּוֹ. בְּגִין כָּךְ הוּא: לְתַתָּא. הוּא: לְעֵילָּא. הוּא: אִתְגַּלְיָיא. הוּא סָתִים. הוּא אֱלֹהִים.
178b.5 רִבִּי יִצְחָק אָמַר, זַמִּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַנְהָרָא לְסִיהֲרָא, כִּנְהוֹרָא דְּשִׁמְשָׁא. וּנְהוֹרָא דְּשִׁמְשָׁא יְהֵא עַל חַד שֶׁבַע זִמְנִין. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (ישעיהו ל׳:כ״ו) וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הֲחַמָּה וְגוֹ'. וּכְתִיב (ישעיהו ס׳:כ׳) לֹא יָבֹא עוֹד שִׁמְשֵׁךְ וִירֵחֵךְ לֹא יֵאָסֵף. וּכְתִיב (ישעיהו ס׳:י״ט) לֹא יִהְיֶה לָּךְ עוֹד הַשֶּׁמֶשׁ וְגוֹ'.
178b.6 רעיא מהימנא (במדבר י״ח:ט״ו) כָּל פֶּטֶר רֶחֶם לְכָל בָּשָׂר וְגו', וְאֵת בְּכוֹר הַבְּהֵמָה הַטְמֵאָה תִּפְדֶּה. פִּקּוּדָא דָּא לִפְדּוֹת פֶּטֶר חֲמוֹר, לִפְדּוֹת לְעָלְמָא דְּאָתֵי. וְאִי קוֹדֶם דְּאָזִיל לְהַהוּא עָלְמָא, לָא יִפְדֶּה נַפְשֵׁיהּ וְרוּחֵיהּ וְנִשְׁמָתֵיהּ בְּאוֹרַיְיתָא, עָתִיד לְאַחְזְרָא לְהַאי עָלְמָא כִּדְבְּקַדְמֵיתָא. (איוב ל״ג:כ״ה) יָשׁוּב לִימֵי עֲלוּמָיו, וְלָקֳבֵל נַפְשָׁא וְרוּחָא וְנִשְׁמְתָא.
178b.7 כְּתִיב (איוב ל״ג:כ״ט) הֶן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלֹשׁ עִם גָּבֶר. וְיִשְׂרָאֵל, בְּגִין דְּפִדְיוֹן דִּלְהוֹן הֲוָה בְּלָא תּוֹרָה, דְּאִיהוּ כֶּסֶף כִּסּוּפָא דְּעָלְמָא דְּאָתֵי, אָהַדְרוּ תְּלַת זִמְנִין אַחֲרָנִין בְּגָלוּתָא, וּבְפוּרְקָנָא בַּתְרַיְיתָא דְּפוּרְקָנָא דִּלְהוֹן יְהֵא בְּאוֹרַיְיתָא, לָא יְהַדְרוּן לְעָלַם בְּגָלוּתָא. אָתוּ רַבָּנָן וּבָרִיכוּ לֵיהּ, וְאָמְרוּ רַעְיָא מְהֵימָנָא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יִפְדֶּה לָךְ, וְכָל יִשְׂרָאֵל יִפָּדוּן עַל יְדָךְ, וְתִתְחַדֵּשׁ עִמְּהוֹן, וְאִינּוּן עִמָּךְ.
178b.8 פִּקּוּדָא בָּתַר דָּא, לָדוּן בְּעֶרְכֵּי בַּיִת. וּבְרָזָא דְּחָכְמְתָא, בַּיִת דְּבַּר נָשׁ, דָּא אִתְּתָא. אִי אִיהִי אִתְּתָא דְּטוֹב וָרָע, וּבָעֵי לְהָמִיר רָעָה בְּטוֹבָה, יִפְדֶּה לָהּ מֵהַהוּא רָע, וְיָהִיב לֵיהּ עֵרֶךְ דִּילָהּ. אֲבָל אִתְּתָא דְּאִילָנָא דְּחַיֵּיא, אִתְּמַר בָּהּ (איוב כ״ח:י״ז) לֹא יַעַרְכֶנָּה זָהָב וּזְכוּכִית וּתְמוּרָתָהּ כְּלֵי פָּז, וְאֵין לָהּ עֵרֶךְ. כְּמָה דְּאִתְּמַר, (משלי י״ב:ד׳) אֵשֶׁת חַיִל עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ. וְאִתְּמַר (משלי ל״א:י׳) אֵשֶׁת חַיִל מִי יִמְצָא וְגוֹ'. וְדָא שְׁכִינְתָּא. מַאן דְּגָמִיל חֶסֶד עִמָּהּ, לֵית עֵרֶךְ לְאַגְרָא דִּילֵיהּ. וּמַאן דְּחָאב לְגַבָּהּ, לֵית עֵרֶךְ לְעֹנְשָׁא דִּילֵיהּ.
178b.9 כַּמָה שְׁפָחוֹת אִית לָהּ דִּמְשַׁמְּשִׁין לָהּ, וְכָל חֲדָא וַחֲדָא מִנַּיְיהוּ, אִית לָהּ עֵרֶךְ. וְכָל חַד וְחַד צָרִיךְ פִּדְיוֹן. אֲבָל מַאן דְּיָרִית נִשְׁמְתָא, אוֹ רוּחָא, אוֹ נַפְשָׁא מִשְׁכִינְתָּא, לָא צָרִיךְ פִּדְיוֹן, דִּשְׁכִינְתָּא עָלָהּ אִתְּמַר (ישעיהו מ״ב:ח׳) אֲנִי יְיָ הוּא שְׁמִי וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן. דְּפִדְיוֹן דִּילָהּ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא תַּלְיָא. דְּאַמְשְׁכָן לָהּ (לגביה) יִשְׂרָאֵל, בְּקִשּׁוּרָא דִּתְפִילִּין, בְּאוֹת דְּשַׁבָּת, בְּאוֹת דְּיוֹמִין טָבִין, בְּאוֹת דִּבְרִית, וְתוֹרָה, בְּכַמָּה פִּקוּדִין. דְּפִדְיוֹן דִּילָהּ תַּלְיָא בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (יחזקאל כ׳:ט׳) וָאַעַשׂ לְמַעַן שְׁמִי, וּבְגִינָה (ויקרא כ"ו) וְאַף גַּם זֹאת. הָכִי כַּמָה פִּקוּדִין אִינּוּן דְּעַבְדִין בְּנֵי נָשָׁא עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס. וְכַמָּה חוֹבִין. וּלְכָל פִּקּוּדָא אִית לֵיהּ עֵרֶךְ בְּהַהוּא עָלְמָא. (ס"א אבל עונשא) וּלְכָל עוֹנְשָׁא לְמַאן דְּאַעְבָּר עָלַיְיהוּ, אֵין לֵיהּ עֵרֶךְ וְשִׁיעוּר.
178b.10 פִּקּוּדָא בָּתַר דָּא, לָדוּן בְּמַחֲרִים נְכָסָיו לַכֹּהֵן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב כָּל חֶרֶם בְּיִשְׂרָאֵל לְךָ יִהְיֶה. וְרָזָא דָּא (באדם ובבהמה) כָּל פֶּטֶר רֶחֶם לְכָל בָּשָׂר אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַיְיָ בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה. רֶחֶם: בְּהִיפוּךְ אַתְוָון כְּחוּשְׁבַּן רמ"ח אֵבָרִים דְּבַּר נָשׁ, עָלַיְיהוּ אִתְּמַר (חבקוק ג׳:ב׳) בְּרֹגֶז רַחֵם תִּזְכּוֹר. בָּתַר דְּכָעִיס בַּר נָשׁ, וּמַחֲרִים הַהוּא בְּעִירָא לְגַבֵּיהּ, הָא שַׁרְיָא אֵל אַחֵר נָחָשׁ, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ, (בראשית ג׳:י״ד) אָרוּר אַתָּה מִכָּל הַבְּהֵמָה, וְאִיהוּ לִשְׂמָאלָא דְּבַּר נָשׁ. בְּגִין דָּא מָנֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לְמֵיהַב לְכַהֲנָא, דְּאִיהוּ רַחֲמֵי בְּרָכָה, לְאִתְכַּפְיָיא רֹגֶז, דְּאִתְּעַר בְּהַהוּא בַּר נָשׁ מָרָה, חַרְבָּא דְּמַלְאָךְ הַמָּוְת, וְאִתְּעַר יְמִינָא לְגַבֵּיהּ בְּרַחֲמֵי, וְאִתְכַּפְיָיא רוּגְזָא דִּשְׂמָאלָא, וְהַאי אִיהוּ בְּרֹגֶז רַחֵם תִּזְכּוֹר.