Volume III
Korach
Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 176b, reference page 2 of 8.
- Current daf
- 176b
- Reference units
- 8
Daf 176b
Unpointed Text
176b.1 תא חזי לית עלמא קאים אלא על שלום. כד ברא קב"ה עלמא - לא יכיל לאתקיימא - עד דאתא ושרא עלייהו שלום. ומאי הוא? שבת דאיהו שלמא דעלאי ותתאי, וכדין אתקיים עלמא. ומאן דפליג עליה - יתאביד מעלמא.
176b.2 צלפחד פליג על שבת דהוה מקושש עצים. ומאן אינון עצים? אינון אילנין אחרנין כדאמרן, ואינון מלין דחול. וחול בקדש לא שרייא. מכאן - מלי דחול בשבת אסיר - ודאי דפליג על שלמא דעלמא!
176b.3 רבי יוסי אמר כתיב "שלום רב לאוהבי תורתך וגו'" (תהלים קיט, קסה). אורייתא הוא "שלום" דכתיב "וכל נתיבותיה שלום" (משלי ג, יח). וקרח אתא לאפגמא שלום דלעילא ותתא - בגין כך אתעניש הוא מעילא ותתאה:
176b.4 "ויקומו לפני משה וגו'" (במדבר טז, ב) - האי קרא אוקמוה חברייא. ר' שמעון אמר "קריאי מועד" - "קראי" כתיב חסר יו"ד. אמאי "קראי"? אלא הכי הוא - מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא. ורזא דא כל אינון כתרין עלאין דשמא קדישא אתאחיד בהו כלהו זמינין מאתר דאקרי "קדש". הדא הוא דכתיב "מקראי קדש". ואימתי? בשעתא דמועד זמין בעלמא. כגוונא דאינון כתרין עלאין דזמינין מ'קדש עלאה' - הכי נמי 'קדש תתאה' זמין לחילוי לאעטרא ולאעלאה להו. 'קדש עלאה' - ידיעא, 'קדש תתאה' - חכמת שלמה. הכי נמי איהי זמינת לכל חילה ואינון חיילין כולהו זמינין לאתעטרא בהאי 'קדש תתאה' בזמנא דמועד שרייא בעלמא. וכגוונא דחילהא קיימין לעילא - הכי נמי קיימי ממנן דעמא כדוגמא דילה לתתא. ועל דא אקרון "קראי מועד". ובגין דאנון לתתא - "קראי מועד" חסר. אבל בשלימו יתיר אינון.
176b.5 "אנשי שם" ודאי, ולא "אנשי יהוה". ודא הוא רזא "בנקבו שם יומת" (ויקרא כד, טז), ואוקימנא. ועל דא אקרי הכא "אנשי שם" ודאי! כיון דמסטרא דגבורה קא אתיין - "אנשי שם" אינון. הא שבחא דלהון יתיר! אבל אינון נטלו לגרמייהו ואתאחדו במחלוקת:
176b.6 "בקר ויודע יהו"ה את אשר לו" (במדבר טז, ה) - אמאי "בקר"? ואמאי "קדוש" ולא "טהור"? אלא אינון מסטרא ד"טהור" קא אתיין, ו"קדוש" - כהנא. אמר משה "בקר" - דכדין כתרא דכהנא אתער בעלמא. אי אתון כהני - הא בקר - פלחו עבודה דבקר, וכדין "ויודע יהו"ה את אשר לו ואת הקדוש". "את אשר לו" - סתם - דא ליואה. "ואת הקדוש" - דא כהנא. כדין "והקריב אליו". ולית מאן דאבחין מלה אלא 'בקר'! אי תתחזון לאשתארא בסטר דינא - 'בקר' לא סביל לכו! דהא לאו זמניה הוא! ואי תתחזון לאשתארא בחסד - הא זמניה הוא ותשתארון גביה ויקבל לכו.
176b.7 כמה בקטרת! דהא קטרת בעי לשושבינא לאתקטרא על ידיה בכלא ולאתקשרא. מאן שושבינא? דא כהנא! ובגין כך - "והיה האיש אשר יבחר יהוה הוא הקדוש" (במדבר טז, ז) - ולא 'הטהור'. תרין דרגין אינון - קדוש וטהור. כהן - קדוש, לוי - טהור. ועל דא "הקדוש" כתיב.
176b.8 "ויפלו על פניהם ויאמרו אל אלהי הרוחות לכל בשר" (במדבר טז, כב).
176b.9 תא חזי משה ואהרן מסרו גרמייהו למיתה. במה? בגין דכתיב "ויפלו על פניהם ויאמרו אל אלהי הרוחות" - "רוחת" כתיב חסר וא"ו, ובגין כך אילנא דמותא הוא. ובכל אתר נפילת אנפין לההוא אתר הוי. ועל דא "אל אלהי". "אל" - הדא הוא דכתיב "ואל זועם בכל יום". "אלהי הרוחות" - דאיהו אתר צרורא דנשמתין דעלמא, וכל נשמתין תמן סלקין ומתמן אתיין.
176b.10 רבי יהודה פתח: "שמעו חכמים מלי ויודעים האזינו לי" (איוב לד, ב).
176b.11 האי קרא אליהוא אמרו. תא חזי מה כתיב "ובשלשת רעיו חרה אפו על אשר לא מצאו מענה וגו'" (איוב לב, ג) - דהא אינון הוו אמרין מלין ואיוב לא הוה אתנחים עלייהו. מהכא אוליפנא מאן דעאל לנחמא לאבל - בעי ליסדא מלין בקדמיתא,
176b.12 (הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא)
Pointed Text
176b.1 קֹרַח אָזִיל בְּמַחְלוֹקֶת. מַאי מַחֲלוֹקֶת. פְּלוּגְתָּא. פְּלוּגְתָּא דִּלְעֵילָּא וְתַתָּא. וּמַאן דְּבָעֵי לְאַפְלְגָא תִּקּוּנָא דְּעָלְמָא, יִתְאֲבִיד מְכֻּלְּהוּ עָלְמִין. מַחֲלוֹקֶת, פְּלוּגְתָּא דְּשָׁלוֹם. וּמַאן דְּפָלִיג עַל שָׁלוֹם, פָּלִיג עַל שְׁמָא קַדִּישָׁא, בְּגִין דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא, שָׁלוֹם אִקְרֵי.
176b.2 תָּא חֲזֵי, לֵית עָלְמָא קָאִים אֶלָּא עַל שָׁלוֹם, כַּד בָּרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָלְמָא, לָא יָכִיל לְאִתְקַיְּימָא, עַד דְּאָתָא וְשָׁרָא עָלַיְיהוּ שָׁלוֹם. וּמַאי הוּא. שַׁבָּת, דְּאִיהוּ שְׁלָמָא דְּעִלָּאֵי וְתַתָּאֵי, וּכְדֵין אִתְקָיָּים עָלְמָא. וּמַאן דְּפָלִיג עָלֵיהּ, יִתְאֲבִיד מֵעָלְמָא.
176b.3 צְלָפְחָד פָּלִיג עַל שַׁבָּת, דְּהֲוָה מְקוֹשֵׁשׁ עֵצִים. וּמַאן אִינּוּן עֵצִים. אִינּוּן אִילָנִין אַחֲרָנִין (קנ"ז ע"א) כִּדְאַמָרָן. וְאִינּוּן מִלִּין (ס"א אילנין) דְּחוֹל, וְחוֹל בַּקֹּדֶשׁ לָא שַׁרְיָיא, (מכאן והלאה מילי דחול בשבת אסיר ודאי) דְּפָלִיג עַל שְׁלָמָא דְּעָלְמָא.
176b.4 רִבִּי יוֹסֵי אָמַר, כְּתִיב (תהילים קי״ט:קס״ה) שָׁלוֹם רָב לְאוֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ וְגוֹ'. אוֹרַיְיתָא הוּא שָׁלוֹם, דִּכְתִּיב, (משלי ג׳:י״ז) וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם. וְקֹרַח אָתָא לְאַפְגָּמָא שָׁלוֹם דִּלְעֵילָּא וְתַתָּא, בְּגִין כָּךְ אִתְעֲנִישׁ הוּא מֵעֵילָּא וְתַתָּאָה.
176b.5 וַיָּקוּמוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה וְגוֹ'. הַאי קְרָא אוּקְמוּהָ חַבְרַיָּיא. רִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, קְרִיאֵי מוֹעֵד קְרִאֵי כְּתִיב, חָסֵר יוֹ"ד, אֲמַאי קְרִאֵי. אֶלָּא הָכִי הוּא, מַלְכוּתָא דְּאַרְעָא כְּעֵין מַלְכוּתָא דִּרְקִיעָא. וְרָזָא דָּא, כָּל אִינּוּן כִּתְרִין עִלָּאִין, דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא אִתְאֲחִיד בְּהוּ, כֻּלְּהוּ זְמִינִין מֵאֲתָר דְּאִקְרֵי קֹדֶשׁ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (ויקרא כ״ג:ב׳) מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ. וְאֵימָתַי (צ"ח) בְּשַׁעֲתָא דְּמוֹעֵד זַמִּין בְּעָלְמָא, כְּגַוְונָא דְּאִינּוּן כִּתְרִין עִלָּאִין, דִּזְמִינִין מִקֹדֶשׁ עִלָּאָה, הָכִי נָמֵי קֹדֶשׁ תַּתָּא זַמִּין לְחֵילוֹי, לְאַעְטְרָא וּלְאַעְלָאָה לְהוּ.
176b.6 קֹדֶשׁ עִלָּאָה יְדִיעָא, קֹדֶשׁ תַּתָּאָה חָכְמַת שְׁלֹמֹה, הָכִי נָמֵי אִיהִי זְמִינַת לְכָל חֵילָהָא. וְאִינּוּן חַיָּילִין כּוּלְּהוּ, זְמִינִין לְאִתְעַטְּרָא בְּהַאי קֹדֶשׁ תַּתָּאָה, בְּזִמְנָא דְּמוֹעֵד שַׁרְיָיא בְּעָלְמָא. וּכְגַוְונָא דְּחֵילָהָא קַיְימִין לְעֵילָּא, הָכִי נָמֵי קַיְימֵי מְמָנָן דְּעַמָּא, כְּדוּגְמָא דִּילָהּ לְתַתָּא, וְעַל דָּא אִקְרוּן קְרִאֵי מוֹעֵד. וּבְגִין דְּאִנּוּן לְתַתָּא, קְרִאֵי מוֹעֵד חָסֵר, (כגוונא דלעילא) אֲבָל בִּשְׁלִימוּ יַתִּיר אִינּוּן.
176b.7 אַנְשֵׁי שֵׁם וַדַּאי, וְלָא אַנְשֵׁי יְיָ. וְדָא הוּא רָזָא, בְּנָקְבוֹ שֵׁם יוּמָת, וְאוֹקִימְנָא. וְעַל דָּא אִקְרֵי הָכָא, אַנְשֵׁי שֵׁם וַדַּאי, כֵּיוָן דְּמִסִטְרָא דִּגְבוּרָה קָא אַתְיָין, אַנְשֵׁי שֵׁם אִינּוּן, הָא שְׁבָחָא דִּלְהוֹן יַתִּיר, אֲבָל אִינּוּן נַטְלוּ לְגַרְמַיְיהוּ. וְאִתְאַחֲדוּ בְּמַחְלוֹקֶת.
176b.8 בֹּקֶר וְיוֹדַע יְיָ אֶת אֲשֶׁר לוֹ. אֲמַאי בֹּקֶר, וַאֲמַאי קָדוֹשׁ וְלָא טָהוֹר. אֶלָּא אִינּוּן מִסִּטְרָא דְּטָהוֹר קָא אַתְיָין, וְקָדוֹשׁ כַּהֲנָא. אָמַר מֹשֶׁה, בֹּקֶר, דִּכְדֵין כִּתְרָא דְּכַהֲנָא אִתְּעַר בְּעָלְמָא, אִי אַתּוּן כַּהֲנֵי, הָא בֹּקֶר, פַּלְחוּ עֲבוֹדָה דְּבֹקֶר, וּכְדֵין וְיוֹדַע יְיָ אֶת אֲשֶׁר לוֹ וְאֶת הַקָּדוֹשׁ. אֶת אֲשֶׁר לוֹ סְתָם, דָּא לֵיוָאֵי. וְאֶת הַקָּדוֹשׁ, דָּא כַּהֲנָא, כְּדֵין וְהִקְרִיב אֵלָיו. וְלֵית מַאן דְּאַבְחִין מִלָּה, אֶלָּא בֹּקֶר, אִי תִּתְחֲזוּן לְאִשְׁתַּאֲרָא בִּסְטַר דִּינָא, בֹּקֶר לָא סָבִיל לְכוּ, דְּהָא לָאו זִמְנֵיהּ הוּא. וְאִי תִּתְחֲזוּן לְאִשְׁתַּאֲרָא בְּחֶסֶד, הָא זִמְנֵיהּ הוּא, וְתִשְׁתַאֲרוּן גַּבֵּיהּ, וִיקַבֵּל לְכוּ.
176b.9 בְּמָה. בַּקְּטֹרֶת. דְּהָא קְטֹרֶת בָּעֵי לְשׁוּשְׁבִינָא, לְאִתְקַטְּרָא עַל יְדֵיהּ בְּכֹלָּא, וּלְאִתְקַשְּׁרָא. מַאן שׁוּשְׁבִינָא. דָּא כַּהֲנָא. וּבְגִין כָּךְ, וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר יִבְחַר יְיָ הוּא הַקָּדוֹשׁ, וְלָא הַטָּהוֹר. תְּרֵין דַּרְגִּין אִינּוּן: קָדוֹשׁ. וְטָהוֹר. כֹּהֵן, קָדוֹשׁ. לֵוִי, טָהוֹר. וְעַל דָּא הַקָּדוֹשׁ כְּתִיב.
176b.10 וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם וַיֹּאמְרוּ אֵל אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת לְכָל בָּשָׂר. תָּא חֲזֵי, מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן מָסְרוּ גַּרְמַיְיהוּ לְמִּיתָה. בְּמָה, בְּגִין דִּכְתִּיב וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם וַיֹּאמְרוּ אֵל אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת, רוּחַת כְּתִיב, חָסֵר וָא"ו. וּבְגִין כָּךְ אִילָנָא דְּמוֹתָא הוּא, וּבְכָל אֲתָר נְפִילַת אַנְפִּין לְהַהוּא אֲתָר הֲוִי. וְעַל דָּא אֵל אֱלֹהֵי, אֵל: הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (תהלים ז) וְאֵל זוֹעֵם בְּכָל יוֹם. אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת, דְּאִיהוּ אֲתָר צְרוֹרָא דְּנִשְׁמָתִין דְּעָלְמָא, וְכָל נִשְׁמָתִין תַּמָּן סַלְּקִין, וּמִתַּמָּן אַתְיָין. (נ"א תמן אתחזיין)
176b.11 רִבִּי יְהוּדָה פָּתַח, (איוב ל״ד:ב׳) שִׁמְעוּ חֲכָמִים מִלָּי וְיוֹדְעִים הַאֲזִינוּ לִי. הַאי קְרָא אֱלִיהוּא אַמָרוֹ. תָּא חֲזֵי, מַה כְּתִיב (איוב ל״ב:ג׳) וּבִשְׁלֹשֶׁת רֵעָיו חָרָה אַפּוֹ עַל אֲשֶׁר לֹא מָצְאוּ מַעֲנֶה וְגוֹ'. דְּהָא אִינּוּן הֲוִו אַמְרִין מִלִּין, וְאִיּוֹב לָא הֲוָה אִתְנְחִים עָלַיְיהוּ. מֵהָכָא אוֹלִיפְנָא, מַאן דְּעָאל לְנַחֲמָא לְאָבֵל, בָּעֵי לְיַסְּדָא מִלִּין בְּקַדְמִיתָא, דְּהָא חַבְרַיָּיא דְּאִיּוֹב הֲווֹ אַמְרֵי מִלֵּי קְשׁוֹט, אֲבָל לְנַחֲמָא לֵיהּ לָאו, בְּגִין דְּבָעֵי מִלִּין דְּאִיהוּ יוֹדֵי עָלַיְיהוּ, (באורח קשוט) וּכְדֵין יְקַבֵּל עָלֵיהּ דִּינָא, וְיוֹדֵי לְמַלְכָּא קַדִּישָׁא עָלֵיהּ. מַה כְּתִיב, (איוב ל״ב:ד׳) וְאֵלִיָּהוּ חִכָּה אֶת אִיּוֹב בִּדְבָרִים וְגוֹ'. דְּאוֹדֵי לְבָתַר לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְקַבִּיל עָלֵיהּ דִּינָא דִּשְׁמַיָּא.