Volume III
Korach
Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 176a, reference page 1 of 8.
- Current daf
- 176a
- Reference units
- 8
Daf 176a
Unpointed Text
176a.1 בגין דאתם זונים אחריהם. אמר רבי חייא מאי טעמא הכא יציאת מצרים דכתיב אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים אלא בגין דכד נפקו ממצרים בהאי חולקא עאל ובהאי קטיל קב"ה קטולא דמצרים ועל דא באתריה אתדכר ובאתריה אזדהר להו בדא. מאי באתריה בגין דהאי מצוה היא אתר דילה. תאני ר' ייסא כתיב "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות". "כימי" - "כיום" מבעי ליה דהא בחד זמנא נפקו ולא אתעכבו!? אלא כאינון יומין עלאין דאתברכא בהו כנסת ישראל כך זמין קב"ה לאפקא להו ישראל מן גלותא וכדין כתיב "ואמרתם ביום ההוא הודו ליהוה קראו וגו' זמרו יהוה כי גאות עשה מודעת זאת בכל הארץ". מאי "מודעת זאת"? בגין דהשתא אשתמודעא זאת בעטופא דמצוה בההוא זמנא אשתמודעא זאת בכמה נמוסין דילה דיעביד קב"ה אתין ונסין בעלמא כדין כתיב "ביום ההוא יהיה יהוה אחד ושמו אחד".
176a.2 ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן:
176a.3 [דף קעו ע"א] "ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי וגו'" (במדבר טז, א).
176a.4 רבי אבא פתח: "הנחמדים מזהב ומפז רב ומתוקים מדבש ונפת צופים" (תהלים יט, יא). כמה עלאין פתגמי אורייתא! כמה יקירין אינון! תאיבין אינון לעילא, תאיבין אינון לכלא, בגין דאינון שמא קדישא! וכל מאן דאשתדל באורייתא - אשתדל בשמא קדישא ואשתזיב מכלא; אשתזיב בעלמא דין אשתזיב בעלמא דאתי.
176a.5 תא חזי כל מאן דאשתדל באורייתא - אחיד באילנא דחיי. כיון דאחיד ביה - בכלא אחיד! דכתיב "עץ חיים היא למחזיקים בה וגו'" (משלי ג, יח).
176a.6 רבי יצחק אמר, כל מאן דישתדל באורייתא - חירו אית ליה מכלא! חירו ממיתה כמה דאמרן, בגין דחירו עליה שריא ואחיד ביה. אילו ישראל מנטרין אורייתא - ישתזיבו מכלא ולא ישתכחו בגלותא. ודא הוא דכתיב "חָרוּת עַל הַלֻּחֹת" (שמות לב, טז) - אל תקרי 'חָרות' אלא 'חירות'. וחירות דא - באורייתא אשתכח! אורייתא איהי חילא דימינא כמה דאת אמר "מימינו אש דת למו" (דברים לג, ב). ושמאלא אתכליל בימינא. מאן דעביד ימינא שמאלא ושמאלא ימינא - הא איהו כאילו חריב עלמא.
176a.7 תא חזי - אהרן ימינא, ליואי שמאלא. קרח בעי למעבד חלופא דימינא לשמאלא - בגין כך אתענש. ולא עוד אלא דאשתכח ביה לישנא בישא ואתענש על כלא.
176a.8 רבי יהודה אמר שמאלא אתכליל תדיר בימינא! קרח בעא לאחלפא תקונא דלעילא ותתא - בגין כך אתאביד מעילא ותתא!
176a.9 "ויקח קרח" - מאי "ויקח"? נסיב עיטא בישא לגרמיה. כל דרדף בתר דלאו דיליה - איהו עריק מקמיה. ולא עוד אלא מה דאית ביה - אתאביד מניה! קרח רדיף בתר דלאו דיליה - דידיה אביד ואחרא לא רווח.
176a.10 קרח אזיל במחלוקת. מאי מחלוקת? פלוגתא. פלוגתא דלעילא ותתא. ומאן דבעי לאפלגא תקונא דעלמא - יתאביד מכלהו עלמי! מחלוקת פלוגתא דשלום, ומאן דפליג על שלום - פליג על שמא קדישא, בגין דשמא קדישא 'שלום' אקרי.
176a.11 (הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא)
Pointed Text
176a.1 וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי וְגוֹ'. רִבִּי אַבָּא פָּתַח (תהילים י״ט:י״א) הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפָּז רַב וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנוֹפֶת צוּפִים. כַּמָה עִלָּאִין פִּתְגָּמֵי אוֹרַיְיתָא, כַּמָה יַקִּירִין אִינּוּן, תְּאִיבִין אִינּוּן לְעֵילָּא, תְּאִיבִין אִינּוּן לְכֹלָּא. בְּגִין דְּאִינּוּן שְׁמָא קַדִּישָׁא. וְכָל מַאן דְּאִשְׁתְּדַל בְּאוֹרַיְיתָא, אִשְׁתְּדַּל בִּשְׁמָא קַדִּישָׁא, וְאִשְׁתְּזִיב מִכֹּלָּא, אִשְׁתְּזִיב בְּעָלְמָא דֵּין, וְאִשְׁתְּזִיב בְּעָלְמָא דְּאָתֵי. תָּא חֲזֵי, כָּל מַאן דְּאִשְׁתְּדַל בְּאוֹרַיְיתָא, אָחִיד בְּאִילָנָא דְּחַיֵּי. כֵּיוָן דְּאָחִיד בֵּיהּ, בְּכֹלָּא אָחִיד, דִּכְתִּיב, (משלי ג׳:י״ח) עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְגוֹ'.
176a.2 רִבִּי יִצְחָק אָמַר, כָּל מַאן דְּיִשְׁתְּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא, חֵירוּ אִית לֵיהּ מִכֹּלָּא, חֵירוּ מִמִּיתָה, כְּמָה דְּאַמָרָן. בְּגִין דְּחֵירוּ עָלֵיהּ שַׁרְיָא, וְאָחִיד בֵּיהּ. אִילּוּ יִשְׂרָאֵל מִתְעַטְּרִין בְּאוֹרַיְיתָא, יִשְׁתְּזִבוּ מִכֹּלָּא, וְלָא יִשְׁתְּכָחוּ בְּגָלוּתָא, וְדָא הוּא דִּכְתִּיב (ס"א אילו ישראל מנטרין אורייתא, אשתזבו מכלא, ולא אשתכחו בגלותא כתיב) (שמות ל״ב:ט״ז) חָרוּת עַל הַלֻּחוֹת, אַל תִּקְרֵי חָרוּת אֶלָּא חֵירוּת. וְחֵירוּת דָּא (אוקמוה) בְּאוֹרַיְיתָא אִשְׁתְּכַח, אוֹרַיְיתָא אִיהִי חֵילָא דִּימִינָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (דברים לג) מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ, וּשְׂמָאלָא אִתְכְּלִיל בִּימִינָא, מַאן דְּעָבִיד יְמִינָא שְׂמָאלָא, וּשְׂמָאלָא יְמִינָא, הָא אִיהוּ כְּאִילּוּ חָרִיב עָלְמָא.
176a.3 תָּא חֲזֵי, אַהֲרֹן יְמִינָא. לֵיוָאֵי שְׂמָאלָא, קֹרַח בָּעֵי לְמֶעְבַּד חִלּוּפָא דִּימִינָא לִשְׂמָאלָא, בְּגִין כָּךְ אִתְעַנָּשׁ. וְלָא עוֹד אֶלָּא דְּאִשְׁתְּכַח בֵּיהּ לִישָׁנָא בִּישָׁא, וְאִתְעֲנָשׁ בְּכֹלָּא. רִבִּי יְהוּדָה אָמַר, שְׂמָאלָא אִתְכְּלִיל תָּדִיר בִּימִינָא, קֹרַח בָּעָא לְאַחְלְפָא תִּקּוּנָא דִּלְעֵילָּא וְתַתָּא, בְּגִין כָּךְ אִתְאֲבִיד מֵעֵילָּא וְתַתָּא.
176a.4 וַיִּקַּח קֹרַח, מַאי וַיִּקַּח. נָסִיב עֵיטָא בִּישָׁא לְגַרְמֵיהּ, כָּל דְּרָדַף בָּתַר דְּלָאו דִּילֵיהּ, אִיהוּ עָרִיק מִקַּמֵּיהּ. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא מַה דְּאִית בֵּיהּ אִתְאֲבִיד מִנֵּיהּ. קֹרַח רָדִיף בָּתַר דְּלָאו דִּילֵיהּ, דִּילֵיהּ אָבִיד, וְאַחֲרָא לָא רָוַוח.
176a.5 קֹרַח אָזִיל בְּמַחְלוֹקֶת. מַאי מַחֲלוֹקֶת. פְּלוּגְתָּא. פְּלוּגְתָּא דִּלְעֵילָּא וְתַתָּא. וּמַאן דְּבָעֵי לְאַפְלְגָא תִּקּוּנָא דְּעָלְמָא, יִתְאֲבִיד מְכֻּלְּהוּ עָלְמִין. מַחֲלוֹקֶת, פְּלוּגְתָּא דְּשָׁלוֹם. וּמַאן דְּפָלִיג עַל שָׁלוֹם, פָּלִיג עַל שְׁמָא קַדִּישָׁא, בְּגִין דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא, שָׁלוֹם אִקְרֵי.