Volume III
Ki Teitzei
Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 279b, reference page 9 of 31.
- Current daf
- 279b
- Reference units
- 31
Daf 279b
Unpointed Text
279b.1 חדוה דילך - כחדוה דיליה יהא כד ייתי למפרק לכלתיה. "והוא כחתן יוצא מחופתו וגו'" (תהלים יט, ו) - דהא לבושין דילה בגלותא חשוכין, ובזמנא דאיהי מתלבשת בהון איהי אמרה "אל תראוני שאני שחרחורת" (שיר א, ו).
279b.2 ואלין קליפין אינון עון משחית אף וחמה. נוקבא בישא - שפחה בישא, שבתאי, "ושפחה כי תירש גבירתה" דאיהי שבת מלכתא. משחית אף וחמה סחרין לתלתא אבהן.
279b.3 ולא עוד אלא מה דהות ברתא דמלכא י' על הוה דכלילן באבהן (ה' קדמאה באברהם, ה' תניינא ביצחק, ו' ביעקב), והות י' רישא עלייהו -- אתמר "נפלה עטרת ראשנו"! ואמתילו רבנן מתלא למלכא דהוה ליה עטרה על רישיה ואילן יאה קדמיה. אתיא ליה שמועה בישא - ארמי עטרא מעל רישיה ומה דהות י' על הו"ה, י' לעילא -- אתהדר הוהי - י' לתתא. ובגין דא אמר דוד "אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה מאת יהוה היתה זאת" (תהלים קיח, כב).
279b.4 קום רעיא מהימנא! טול אבנא דא בידך דאתמר בה "על אבן אחת שבעה עינים" (זכריה ג, ט). לתברא קליפין דאגוזא! דהא כמה רועים פרנסי דרא אתכנשו על האי אבנא דאיהי סלע דילך לאפקא מיא מתמן. דכלה דילך מעין החכמה. בהאי סלע דנביעא דילה באורייתא ברזין סתימין - לית סוף. ועלה אתמר "והחכמה מאין תמצא" (איוב כח, יב).
279b.5 וכל תוקפא דלהון לאעברא קליפה דלעילא. וכד מטן לקליפה תניינא דאיהי תקיפא - איהי קשיא לון ומחאן בה כל יומיהון כלהו בלישנהון דאינון תקיפין כפטישין ולית לון רשו לאפקא מינה מיא, אלא אלין טפין דנפקין על ידך בזמנא דאתמר בה "ויך את הסלע במטהו פעמים" (במדבר כ, יא). ובמחאה תניינא נפקי אלין טפין. ואלין אינון רמיזין דחכמה, רמיזין דקבלה, דאינון בחגיגה ושאר מתניתין. והאי אבן - לית מאן דאפיק מינה חכמה דאיהי מלגאו דלית לה סוף - בר אנת! דאתמר בך "הלכה למשה מסיני".
279b.6 פתח רעיא מהימנא ואמר: סבא סבא! אית סלע ואית סלע! אית אבן ואית אבן! אית "אבן" דשמא דיהו"ה - עלה אתמר "ואבנא די מחת לצלמא הות לטור רב" (דניאל ב, לה). ואית "אבן" דאיהי "אבן משכית" - דלית תמן נביעו דמיא דחכמתא ולא דבור. אלא אבן דאיהי סלע דמשה - עלה אתמר "ודברתם אל הסלע לעיניהם ונתן מימיו" (במדבר כ, ח) - דאיהי בת קול, ולא תליא בה אלא דבור ופיוסא. אבל שפחה סלע אחרא דאתקריאת 'משנה', נוקבא דעבד נער - עלה אתמר "בדברים לא יוסר עבד" (משלי כט, יט), אלא דמחאן ומתברין מינה כמה פסקות ולקטין לון ואתקרון 'לקוטות'. ועל דמלקטי לון אתקריאו 'לקוטות' בלא נביעו דחכמה וקבלה.
279b.7 אבל סלע דילי - איהי ברתא דמלכא. בגינה אתמר "ודברתם אל הסלע לעיניהם ונתן מימיו" - בדבור ופיוס כברתא דמלכא. ובגין דמחינא בה - לקינא עלה ואתגזר עלנא מותא. דמאן דמסרב למטרוניתא - חייב מיתה. כל שכן מאן דמחי לברתיה דמלכא. ובגין דא אתגזר עלי דלא איעול לארעא דישראל ואנא קבור בארעא נוכראה ואתעברת מיני. ואתמר "וירד אליו בשבט" (ש"ב כג, כא). והאי "שבט" איהו חד משבטיא דילי, דאנא עתיד לנחתא תמן למהוי עם ישראל בגלותא, וכלא אתרמיז. ובאתר אוחרא אוקמוה מארי מתניתין... (חסר)
279b.8 ...דבי מקדשא ושמא דמשיח אתקריאו בשם יהו"ה. ודא ארבע אנפי אדם. ואינון דשבטא דלוי - אינון נפקין מחיון דאינון שאר שבטין ועאלו בחולקא דאדם דאינון ארבע אנפין דיליה. ומשה איהו אדם בדיוקנא דההוא אדם קדמאה דלעילא. "מה שמו ומה שם בנו". ובגין דא כהנייא וליואי מזוניהון על ידא דמלכא אכיל בפתוריה, ושאר חיילין דמלכא - כל חד יהבין ליה למיכל בבית מושב דיליה. ורעיא מהימנא - איהו כברא דמלכא! קריב למלכא יתיר מאלין דאכלין לפתוריה, דלית מאן דקריב למלכא מכל בני מלכותא כבריה.
279b.9 קם בוצינא קדישא ואמר: סבא סבא! במלין דילך אשתמודע מאן אנת. אנת הוא אדם קדמאה! "מה שמו" (משלי ל, ד) אתמר עלך, "מה שם בנו" אתמר על רעיא מהימנא. ובגין דאיהו חדש כמה חדושין באורייתא - חדוה זמינא לגבך, ד"בן חכם ישמח אב".
279b.10 (חסר)... רעיא מהימנא בפרשתא דא הוה אדכר כנישו דילך לההוא עלמא דכתיב
Pointed Text
279b.1 אַנְתְּ בְּרָא דְּמַלְכָּא, כְּגַוְונָא דִּילָךְ אִתְּמַר בְּעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא בְּכֹלָּא, חֶדְוָה דִּילָךְ, כְּחֶדְוָה דִּילֵיהּ יְהֵא, כַּד יֵיתֵי לְמִפְרַק לְכַלָּתֵיהּ, (תהילים י״ט:ו׳) וְהוּא כֶּחָתָן יוֹצֵא מֵחוּפָּתוֹ וְגוֹ'. דְּהָא לְבוּשִׁין דִּילָהּ בְּגָלוּתָא חֲשׁוֹכִין, וּבְזִמְנָא דְּאִיהִי מִתְלַבְּשַׁת בְּהוֹן, אִיהִי אָמְרָה (שיר השירים א׳:ו׳) אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחוֹרֶת. וְאִלֵּין קְלִיפִּין אִינּוּן, מַשְׁחִית אַף וְחֵמָה, נוּקְבָּא בִּישָׁא, שִׁפְחָה בִּישָׁא, שַׁבְתַּאי, (משלי ל׳:כ״ג) וְשִׁפְחָה כִּי תִירַשׁ גְּבִירְתָּהּ, דְּאִיהִי שַׁבָּת מַלְכְּתָא. מַשְׁחִית אַף וְחֵמָּה, סָחֲרִין לִתְלָתָא אֲבָהָן.
279b.2 וְלֹא עוֹד, אֶלָּא מַה דַּהֲוַת בְּרַתָּא דְּמַלְכָּא, י' עַל הו"ה, דִּכְלִילָן בַּאֲבָהָן, ה' קַדְמָאָה בְּאַבְרָהָם. ה' תִּנְיָינָא בְּיִצְחָק. ו' בְּיַעֲקֹב. וַהֲוַת י' רֵישָׁא עָלַיְיהוּ. אִתְּמַר, (איכה ה׳:ט״ז) נָפְלָה עֲטֶרֶת רֹאשֵׁנוּ. וְאַמְתִּילוּ רַבָּנָן מְתָלָא, לְמַלְכָּא דְּהֲוָה לֵיהּ עֲטָרָה עַל רֵישֵׁיהּ, וְאִילָן יָאֶה קֳדָמֵיהּ, אַתְיָא לֵיהּ שְׁמוּעָה בִּישָׁא, אַרְמֵי עֲטָרָה מֵעַל רֵישֵׁיהּ. וּמַה דַּהֲוַת י' עַל הו"ה. י' לְעֵילָּא, אִתְהַדָּר הוה"י, י' לְתַתָּא. וּבְגִין דָּא אָמַר דָּוִד, (תהילים קי״ח:כ״ב-כ״ג) אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה מֵאֵת יְיָ' הָיְתָה זֹּאת.
279b.3 קוּם רַעְיָא מְהֵימְנָא, טוֹל אַבְנָא דָּא בִּידָךְ, דְּאִתְּמַר בָּהּ, (זכריה ג׳:ט׳) עַל אֶבֶן אַחַת שִׁבְעָה עֵינָיִם. לְתַבְרָא קְלִיפִּין דֶּאֱגוֹזָא, דְּהָא כַּמָה רוֹעִים פַּרְנָסֵי דָּרָא, אִתְכְּנָשׁוּ עַל הַאי אַבְנָא, דְּאִיהִי סֶלַע דִּילָךְ, לְאַפָּקָא מַיָּא מִתַּמָּן, דְּכַלָּה דִּילָךְ מַעְיַן הַחָכְמָה. בְּהַאי סֶלַע, דִּנְבִיעָא דִּילָהּ בְּאוֹרַיְיתָא, בְּרָזִין סְתִימִין לֵית סוֹף. וְעָלָה אִתְּמַר, (איוב כ״ח:י״ב) וְהַחָכְמָה מֵאַיִן תִּמָּצֵא.
279b.4 וְכָל תּוּקְפָּא דִּלְהוֹן לְאַעְבְּרָא קְלִיפָה דִּלְעֵילָּא, וְכַד מָטָן לַקְּלִיפָה תִּנְיָינָא, דְּאִיהִי תַּקִּיפָא, אִיהִי קַשְׁיָא לוֹן, וּמָחָאן בָּהּ כָּל יוֹמֵיהוֹן כֻּלְּהוּ, בְּלִישָׁנֵהוֹן דְּאִינּוּן תַּקִּיפִין כְּפַטִּישִׁין, וְלֵית לוֹן רְשׁוּ לְאַפָּקָא מִינָהּ מַיָּא. אֶלָּא אִלֵּין טִפִּין דְּנָפְקִין עַל יְדָךְ, בְּזִמְנָא דְּאִתְּמַר בָּהּ, (במדבר כ׳:י״א) וַיַּךְ אֶת הַסֶּלַע בְּמַטֵּהוּ פַּעֲמָיִם. וּבִמְחָאָה תִּנְיָינָא נַפְקֵי אִלֵּין טִפִּין. וְאִלֵּין אִינּוּן רְמִיזִין דְּחָכְמָה, רְמִיזִין דְּקַבָּלָה, דְּאִינּוּן בַּחֲגִיגָה, וּשְׁאַר מַתְנִיתִין. וְהַאי אֶבֶן לֵית מַאן דְּאַפִּיק מִינָהּ חָכְמָה, דְּאִיהִי מִלְּגָאו, דְּלֵית לָהּ סוֹף, (דאיהו מוחא מלגאו) בַּר אַנְתְּ, דְּאִתְּמַר בָּךְ הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי.
279b.5 פָּתַח רַעְיָא מְהֵימָנָא וְאָמַר, סָבָא סָבָא, אִית סֶלַע, וְאִית סֶלַע, אִית אֶבֶן, וְאִית אֶבֶן. אִית אֶבֶן דִּשְׁמָא דִּיְהוָֹ"ה, עָלָהּ אִתְּמַר (דניאל יב) וְאַבְנָא דִּי מְחָת לְצַלְמָא הֲוַת לְטוּר רַב. וְאִית אֶבֶן דְּאִיהִי (ויקרא כ״ו:א׳) אֶבֶן מַשְׂכִּית, דְּלֵית תַּמָּן נְבִיעוּ דְּמַיָּא דְּחָכְמְתָא, וְלָא דִּבּוּר.
279b.6 אֶלָּא אֶבֶן דְּאִיהִי (חסר) סֶלַע, דְּמֹשֶׁה, עָלָהּ אִתְּמַר (במדבר כ׳:ח׳) וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע לְעֵינֵיהֶם וְנָתַן מֵימָיו. דְּאִיהִי בַּת קוֹל וְלָא תַּלְיָא בָּהּ אֶלָּא דִּבּוּר וּפִיוּסָא. אֲבָל שִׁפְחָה, סֶלַע אַחֲרָא, דְּאִתְקְרִיאַת (קליפה) מִשְׁנָה. נוּקְבָּא דְּעֶבֶד נַעַר. עָלָהּ אִתְּמַר, (משלי כ״ט:י״ט) בִּדְבָרִים לֹא יִוָּסֶר עָבֶד, אֶלָּא דְּמָחָאן וּמְתַבָּרִין מִינָּהּ כַּמָה פְּסָקוֹת, וְלַקְטִין לוֹן, וְאִתְקְרוּן לְקוּטוֹת. וְעַל דִּמְלַקֵּטֵי לוֹן, אִתְקְרִיאוּ לְקוּטוֹת, בְּלָא נְבִיעוּ דְּחָכְמָה וְקַבָּלָה.
279b.7 אֲבָל סֶלַע דִּילִי, אִיהִי בְּרַתָּא דְּמַלְכָּא, בְּגִינָהּ אִתְּמַר, וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע לְעֵינֵיהֶם וְנָתַן מֵימָיו, בְּדִבּוּר וּפִיּוּס, כִּבְרָתָא דְּמַלְכָּא. וּבְגִין דְּמָחֵינָא בָּהּ, לָקֵינָא עָלָהּ, וְאִתְגְּזַר עֲלָנָא מוֹתָא. דְּמַאן דִּמְסָרֵב לְמַטְרוֹנִיתָא, חַיָּיב מִיתָה. כָּל שֶׁכֵּן מַאן דְּמָחָא לִבְרָתֵיהּ דְּמַלְכָּא. וּבְגִין דָּא אִתְגְּזַר עָלַי, דְּלָא אִיעוּל לְאַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל, וַאֲנָא קָבוּר בְּאַרְעָא נוּכְרָאָה, וְאִתְעַבְּרַת מִינִי. וְאִתְּמַר, (שמואל ב כ״ג:כ״א) וַיֵּרֶד אֵלָיו בַּשָׁבֶט. וְהַאי שֵׁבֶט, אִיהוּ חַד מִשִׁבְטַיָּא דִּילִי, דַּאֲנָא עָתִיד לְנַחְתָּא תַּמָּן לְמֶהֱוֵי עִם יִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא. וְכֹלָּא אִתְרְמִיז, וּבַאֲתָר אוֹחֲרָא אוֹקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין. (חסר)
279b.8 דְּבֵי מַקְדְּשָׁא, וּשְׁמָא דְּמָשִׁיחַ, אִתְקְרִיאוּ בְּשֵׁם ידוד. וְדָא אַרְבַּע אַנְפֵּי אָדָם, וְאִינּוּן דְּשִׁבְטָא דְּלֵוִי, אִינּוּן נַפְקָן מֵחֵיוָן דְּאִינּוּן שְׁאַר שְׁבָטִין, וְעָאלוּ בְּחוּלָקָא דְּאָדָם, דְּאִינּוּן אַרְבַּע אַנְפִּין דִּילֵיהּ. וּמֹשֶׁה אִיהוּ אָדָם בְּדִיּוּקְנָא דְּהַהוּא אָדָם קַדְמָאָה דִּלְעֵילָּא. (משלי ל׳:ד׳) מַה שְּׁמוֹ וּמַה שֵּׁם בְּנוֹ. וּבְגִין דָּא, כַּהֲנַיָיא וְלֵיוָאֵי, מְזוֹנֵיהוֹן עַל יְדָא דְּמַלְכָּא אָכִיל בְּפָתוֹרֵיהּ, וּשְׁאַר חַיָּילִין דְּמַלְכָּא, כָּל חַד יָהֲבִין לֵיהּ לְמֵיכַל בְּבֵית מוֹשָׁב דִּילֵיהּ. וְרַעְיָא מְהֵימָנָא אִיהוּ כִּבְרָא דְּמַלְכָּא, קָרִיב לְמַלְכָּא יַתִיר מֵאִלֵּין דְּאַכְלִין לְפָתוֹרֵיהּ, דְּלֵית מַאן דְּקָרִיב לְמַלְכָּא מִכָּל בְּנֵי מַלְכוּתָא, כִּבְרֵיהּ.
279b.9 קָם בּוּצִינָא קַדִּישָׁא וְאָמַר, סָבָא סָבָא, בְּמִלִּין דִּילָךְ אִשְׁתְּמוֹדַע מַאן אַנְתְּ. אַנְתְּ הוּא אָדָם קַדְמָאָה. מַה שְׁמוֹ, אִתְּמַר עָלָךְ. מַה שֵּׁם בְּנוֹ, אִתְּמַר עַל רַעְיָא מְהֵימָנָא. וּבְגִין דְּאִיהוּ חִדֵּשׁ כַּמָה חִדּוּשִׁין בְּאוֹרַיְיתָא, חֶדְוָה זְמִינָא לְגַבָּךְ, (משלי י׳:א׳) דְּבֵן חָכָם יְשַׂמַּח אָב. (חסר)
279b.10 רַעִִיָא מְהֵימָנָא, בְּפַרְשְׁתָּא דָּא, הֲוָה אַדְכַּר כְּנִישׁוּ דִּילָךְ לְהַהוּא עָלְמָא, דִּכְתִּיב (במדבר כ״ז:י״ב) (עלה) אֶל הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה הַר נְבוֹ וְגוֹ', וְרָאִיתָ אוֹתָהּ וְנֶאֱסַפְתָּ אֶל עַמֶּךָ וְגוֹ', כַּאֲשֶׁר נֶאֱסַף אַהֲרֹן אָחִיךָ וְגוֹ'. וּבְהַאי פַּרְשְׁתָּא, אִית לָךְ לְאָהַדְרָא לְעָלְמָא וּלְהַחֲיוֹת, וּלְאַעֲלָא לְאַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל, וּלְאִתְחַבְּרָא בְּפַרְשְׁתָּא דָּא בְּכַלָּה דִּילָךְ, דִּכְתִּיב בָּהּ, (במדבר כ״ה:י״ב) הִנְנִי נוֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם. וּבְגִין דָּא לָא אָמַר לָךְ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הָכָא רֵד, אֶלָּא עֲלֵה. דְּמִנֵּיהּ, אַנְתְּ תְּהֵא עָאל לְאַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל.